Talmud Builders

    Commentary page

    Sukkah 36a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Sukkah 36a

    Sukkah 36a. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 267 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    בכולה כשר:

    במקצתה פסול דמנומר הוא:

    תני עולא בר חנינא אניקב ולא חסר קאי דמכשר תנא דמתני' ואתא האי תנא למימר דאם מפולש הוא מצידו לצידו פסול בנקב כל שהוא אפילו של מחט ונקב שאינו מפולש בכאיסר אם רחב כאיסר פסול ואע"פ שלא חסר כלום כגון שתחב בו יתד עבה ומתני' בפחות מכאיסר ובשאינו מפולש:

    סימני טרפה שהבהמה נטרפה בה ולקמיה מפרש ליה:

    נקלף סימני טרפה הוא דהיינו הגלודה:

    נסדק דהיינו גרגרת שנסדק כולה שלא נשתייר בה חוליא למעלה וחוליא למטה:

    ניקב כגון ניקב קרום של מוח:

    ריאה שנשפכה כקיתון הבשר שבתוך הקרום נימוח ונעשה כמים:

    21 more comments on this page.

    Rashi on Sukkah 36a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    הא בכולה הא במקצתה פי' בקונטרס במקצתה פסול דמיחזי כמנומר ורבינו חננאל פי' איפכא בכולה פסול דלטריפות מדמי לה בשמעתין וגבי טריפות אשכחן בפרק אלו טרפות (חולין דף נה:) הגלודה טריפה ואם נשתייר בה כסלע כשרה דהדרא בריא וכן מוכח מדפריך אי נקלף תנינא כלומר אם סימן טריפה דקא אמרינן היינו נקלף דסימן טריפה הוא הגלודה תנינא במתני' שהוא פסול באתרוג משמע בהדיא דכעין טרפה מיפסיל:

    אי נסדק תנינא שהוא כעין טרפות בגרגרת שנסדקה כולה שלא נשתייר בה חוליא למעלה וחוליא למטה תנינא במתני' נסדק פסול ובכי האי גוונא שנסדק על פני כולה אי ניקב שגם הוא סימן טריפה כמו ניקב קרום של מוח והשתא הא דפריך עלה תנינא לא הוי כעין אחריני אלא כלומר תנינא שהוא כשר גבי אתרוג כדקתני מתני' ניקב ולא חסר כשר ומכל מקום אע"ג דלענין טרפות אסור התם הוא משום דקרום לחודיה קאי אבל הכא כוליה אתרוג חיבור הוא ודמי לניקב הלב ולא לבית חללו ויתכן דגבי אתרוג נמי אם ניקב עד חדרי הזרע שהגרעינין לתוכן פסול אע"ג שלא חסר ולעיל דבעי נקב מפולש היינו שלא כנגד אותן חדרים ואם ניקב עד שם בכלל מפולש הוא דאותן חדרים במקום סימפונות דריאה קיימי כדמוכח שמעתין דבעי ליה למיפסל נשפכה כקיתון משום דלא קיימי סימפונהא ואי הוה מפרשי דמתניתין דקתני ניקב וחסר כל שהוא פסול תרי מילי נינהו הוה ניחא טפי דהוי תנינא דומיא דאחריני כלומר ניקב נקב מפולש או לבית הסימפונות או חסר כל שהוא בלא מפולש אבל אי אפשר לומר כן דמשמע דחדא מלתא היא מדקתני סיפא ניקב ולא חסר כשר:

    אתרוג ככדור פסול כלומר עשוי כמין כדור של עור שמשחקות הבנות בו כדדרשינן (בפשיקתא רבתי) דברי חכמים כדרבונות ככדור של בנות שזורקות זו לזו כך דברי תורה נזרקין מפה אל פה פלוט"א בלע"ז כי ההיא דהכדור והאימום דסוף ארבע מיתות (סנהדרין דף סח. ושם) ואית דגרס כדוד בדל"ת והיינו עשוי כמין דוד ועגול כקדרה: [וע"ע תוס' סנהדרין כו. ד"ה כדור ותוס' חולין סד. ד"ה כודרת]:

    אתרוג הבוסר פי' בקונטרס קטן כפול הלבן ולא יתכן כדפרישית בריש פירקין (סוכה דף לא:) אההיא דשיעור אתרוג דמייתינן התם:

    Tosafot on Sukkah 36a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    פי' האתרוג שנקלף עורו במקצת כמו פני תמרה אדומין כשירה. וגרסי' נמי באלו טרפות. הגלודה ר' מאיר מכשיר וחכמים פוסלין שנקלף עורה כאהינא סומקא. והני מילי כולה. אבל נשתייר מקצת מציל בגלודה.

    ניקב נקב מפולש במשהו ושאינו מפולש בכאיסר בעי רבא נולדו בו באתרוג סימני טריפה כגון שנשפך כקיתון [מהו] ואמרינן ת"ש אתרוג תפוח סרוח פסול מאי לאו תפוח מבחוץ וסרוח מבפנים וקתני פסול.

    ודחינן לא אידי ואידי מבחוץ ולא קשיא הא דאיתפח ואח"כ סרח והא דסרח ואח"כ איתפח ולא איפשטא. ניטלה פיטמתה. נראין הדברים שהוא דד של חוטם. כפיטמא של דד כדתניא פיטמא של רמון. אבל הא דתני ר' יצחק ניטלה בוכנתו והוא קצה העץ הנתון באתרוג כגון בוכנא. דגרסי' בשחיטת חולין האי בוכנא דשף מדוכתיה טריפה. ושם המדוך בוכנא כדגרסינן (בחולין נ"ב) בוכנא ואסיתא ובאתרוג העץ שהוא תלוי בו באילן הוא כמין בוכנא. ובעיקר האתרוג חקוק כמו אסיתא והעץ נתון בה וקי"ל שאם נעקרה בוכנא מן האסיתא חיישינן שמא ניטל מגופו של אתרוג עמה וחסר האתרוג ופסול. אבל אם הבוכנא באתרוג קיימת בתוך האסיתא ונחתך העץ למעלה הימנה כשר שהרי העיקר קיים וזהו ניטל עוקצו כשר.

    אתרוג כושי פסול אוקמה אביי דומה לאדם כושי פסול אבל אתרוג כושי כשר ורבא אוקמה בא"י שנו שאתרוג כושי פסול.

    אתרוג הבוסר כדכתיב אבות אכלו בוסר ר"ע פוסל וחכמים מכשירין. והלכתא כחכמים. ור' שמעון דפטר את האתרוגין בקוטנן מן המעשר כשיטת ר' עקיבא אמרה.

    Rabbeinu Chananel on Sukkah 36a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ritva

    תני עולא בר חיננ׳‎ ניקב נקב מפולש במשהו יש שפירשו שהמפולש הוא שנוגע עד הגרעין ואינו נ״ל אלא מפולש מצד אל צד כמשמעו כמבוי המפולש ונקב שאינו מפולש היינו שאינו עובר מצד אל צד אלא עד בני מעיו שאין נקב בשום מקום אלא המגיע לחללו כדאי׳‎ בפ׳‎ אלו טריפות ויש מחמירים לומ׳‎ שהקליפה דבר בפ״ע הוא וכל שניקבה כולה מצד א׳‎ הוי נקב כאלו מגיע לחללה של קליפה וראוי להחמיר מיהו כל שאינו עובר עובי הקליפ׳‎ אינו נקב כלל לדברי הכל ומדאמרי׳‎ נקב שאינו מפולש בכאיסר אתיא מתני׳‎ כפשטה והכא אריש׳‎ לחודא קיימי גבי נסדק ניקב ואמרי׳‎ דכי פסלינן בריש׳‎ בנקב שיש בו חסרון כל שהוא דוקא בנקב מפולש אבל בנקב שאינו מפולש אינו פסול עד שיחסר כאיסר אבל לפרש״י ז״ל דקתני דחסר כל שהוא פסול אפילו בלא שום נקב היכי מכשרי׳‎ הכא במפולש בפחות מכאיסר והא הכא דע״כ חסר כל שהוא דפסול. ויש לדחוק ולומר כי אמרינן בכאיסר היינו שאינו חסר כלום שנעץ בו יתד ונעשה בו גומא בכאיסר ואין כאן לא נקב מפולש ולא שום חסרון והיינו סיפא דקתני ניקב ולא חסר כל שהוא כשר ול״נ כלל. בס׳‎ הערוך אתרוג התיום ר׳‎ האי ז״ל אמר התיום שאמרו שני פנים הם שנים דבוקין בברייתן וא׳‎ שהוא שני חצאין חלוקין מלמעלה ומחוברין מלמטה כל שהוא כן ראינו קדמונינו אומרים אותו זהו התיום:

    רבא אמר הא לן והא להו נחלקו המפרשי׳‎ הי מינייהו פסול וכללא דמלתא בכל שדרכן להיות בהם כושים כשר וכל שאין דרכם בכך פסול:

    Ritva on Sukkah 36a · Sefaria · Edition: Chiddushei HaRashba, Sheva Shitot, Warsaw, 1883. · Public Domain

    Meiri

    ריאה שקרומותיה קיימים אלא שנימוח כל מה שבתוכה עד שהיא נשפכת מסופה לראשה ומראשה לסופה חותך את הריאה ובודק בסמפונות אם סמפונותיה קיימים כשרה ואם לאו פסולה כמו שיתבאר במקומו וכיוצא בו באתרוג שהקליפה בריאה וקיימת אלא שנימוח כל מה שבתוכו ונשפך מראשו לסופו ומסופו לראשו לשיטת גדולי המפרשים שמכשירין בנקב שיש בו חסרון עד כאיסר נוקב בו בפחות מכאיסר עד שיראה קנוקנות שבמוח האתרוג מבפנים אם קיימים כשר ואם אינם קיימים הדבר בספק שמא מתוך שהאויר שולט בו הדר ובריא שכל שהחולי מחמת לחות ועיפוש המסריח אויר מועיל בו ולשיטתנו שאנו פוסלין בכל נקב שיש בו חסרון אין כאן תקון שבנקב משהו שבלא חסרון אי אפשר לבדוק ואם שיחתכוהו מצדו האחד וירחיבהו ויחזור ויסגיר הרי נסדק פסול הלכך על כל פנים מחזיקין אותם בשאין קיימין ומתוך כך הדבר בספק ומן הטעם שכתבנו שמא מתוך שהאויר שולט בו חוזר ומתרפא אבל כל שאין קליפתו בריאה אפי' תפח בלא סרח או סרח בלא תפח פסול בודאי וכן שלוק והוא המבושל הרבה במים רותחין והמבושל והוא שמבושל במים כהלכתו או כבוש בחומץ או בחרדל פסול:

    היה לבן מנומר פסול היה עגול ככדור פסול והתיום פסול והוא שני אתרוגים תאומים ביחד וגדולי המחברים מכשירים בו אתרוג הבוסר הואיל ולא נגמר בישולו פסול ואי אפשר לפרש שהוא קטן בשיעורו כפול הלבן ועל דרך מה שאמרו הוא בוסר הוא גירוע הוא פול הלבן שא"כ מאי איריא משום בוסר תיפוק ליה משום שיעורא דהא פחות מכביצה הוא אלא ודאי לא נאמר הוא בוסר הוא פול הלבן אלא בפירות שאינם גסים כל כך שהרי בגפנים נאמרה לענין מה שאמרו שמשחל עליו שם פרי אסור לקצצו בשביעית לצורך עצים דלאכלה אמר רחמנא ולא להפסד ואמר עליה הגפנים משיגרעו ר"ל שיגדילו קצת ויזחילו מהם משקה מלשון כי יגרע נטפי מים שבשיעור זה יצא מכלל סמדר ונכנס לכלל בוסר ועל זה אמרו הוא בוסר הוא גירוע ושיעור גסותו כפול הלבן שהוא מין קטנית דק ביותר אבל אתרוג שהוא גדול לפעמים הוא בכביצה והוא עדיין בוסר ופסול לדעת ר' עקיבא ויש פוסקים פסקו כמותו ומ"מ גדולי המחברים מכשירים כחכמים אחר שיש בו שיעור וכן נראה ומדין יחיד ורבים הלכה כרבים:

    פירות שאין ראויים לאכילה אינם חייבים במעשרות עד שיגדילו ויהא שם אוכל עליהם שנאמר מפרי העץ ושיעור זה שבו נעשה אוכל הוא נקרא עונת המעשרות אבל פירות הראויים בקטנם כגון קשואים ומלפפונות חייבים בקטנן תפוחים ואתרוגים אף בקטנן חייבים משנתעגלו ונעשו בצורת תפוח ואתרוג ואע"פ שאתרוג מיהא אין בני אדם מוציאין אותו לזריעה ר"ל שהזורע גרעינין שבתוכו אינם צומחים עד שיגמר בישולם מה שאין כן בתפוחים שהזורעם אף קודם גמר בישולם צומחים הם אין מדקדקים בכך:

    Meiri on Sukkah 36a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharam

    בא"ד ובפ' יוצא דופן פי' בקונטרס חוטמו ספק ר"ל שלא איתפשט מה נקרא חוטם ובערוך פי' וכו' כדתנן פיטמא של רימון אבל הא דאמר ר' יצחק בן אלעזר בוכנתו הוא קצה העץ וכו' כצ"ל:

    ד"ה אי נסדק תנינא וכו' ומ"מ אע"ג דלענין טרפות אסור התם הוא וכו' ר"ל ואם תקשה לך וטעמא מאי נשתנה דין אתרוג מדין טרפה בניקב טפי מבנקלף ונסדק דבכולהו דין אתרוג שוה לטרפה וע"ז קאמר ומ"מ אע"ג דלענין טרפה אסור הכא כשר דהתם הוא דאסור משום דקרום לחודיה קאי וכו':

    בא"ד כדמוכח בשמעתין דבעי ליה למיפסל נשפכה כקיתון וכו' פי' דעד כאן לא קמבעיא ליה בשמעתין אלא במקום דמכשיר בטדפה דהיינו בדקיימי סימפונהא דכה"ג הכא דקיימי חדרי הזרע אבל במקום שטרפה בבהמה דהיינו היכי דלא קיימי סימפונהא דכה"ג הכא דלא קיימי חדרי הזרע לא קא מיבעי ליה ופשיטא דפסול כמו בטרפות היכי דלא קיימי סימפונהא א"כ ש"מ דס"ל דחדרי הזרע דומין לדין סימפונות שבריאה:

    בא"ד ואי הוה מפרשינן וכו' הוי ניחא טפי וכו' פי' דפריך נמי תנינא דניקב אפי' בלא חסר פסול כמו בטרפות דומיא תנינא דפריך באחריני והא דניקב בלא חסר פסול היינו בניקב נקב מפולש או לבית חללו דאל"כ הא קתני בסיפא דמתני' ניקב ולא חסר כשר ואע"ג דאף לפי מה דמפרשינן דניקב וחסר כל שהוא דמתני' הכל חדא מלתא הוא מ"מ ע"כ צ"ל דהיינו היכי שאינו נקב מפולש אבל היכי דהוה נקב מפולש או לבית חללו פסול נמי אפי' בלא חסר אעפ"כ לא נוכל לפרש תנינא ר"ל דפסול בניקב אפי' בלא חסר כגון במפולש דהא דין נקב מפולש או ניקב לבית חללו לא נשנה ולא נזכר במתני' כלל אלא דין ניקב וחסר אכל אי הוה מפרשינן דתרי מילי נינהו אתא שפיר דהשתא נשנה במתני' דין נקב מפולש דפסול אפי' בלא חסר ושייך שפיר למיפרך תנינא דומיא דאחריני:

    בסה"ד אבל א"א לומר כן וכו' מדקתני סיפא ניקב ולא חסר כשר כצ"ל ור"ל דע"כ הרישא דומיא דסיפא והואיל ובסיפא ע"כ ניקב ולא חסר חדא מלתא היא א"כ ה"ה ברישא הא דקתני ניקב וחסר חדא מלתא היא:

    Maharam on Sukkah 36a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Penei Yehoshua

    בגמרא בעי רבא נולדו באתרוג סימני טריפה מהו ולכאורה יש לתמוה אלישנא דסימני טריפה דמה ענין סימני טריפה לפסולי אתרוג דטריפות בחיותא תליא מילתא דכל שאין כמוה חיה טריפה ומש"ה לא אשכחן שום טריפה אלא מחיים ולא לאחר שחיטה ובאתרוג דבהדר ותמים תליא מילתא אדרבא עיקר פסולא היינו לאחר שנתלש מן המחובר כגון נקלף וניקב כדמוכח מהא דאמרינן לקמן אתרוג שנקבוהו עכברים דאמר רב אין זה הדר ומקשינן עליה מדר' חנינא דמטביל ביה ונפיק ביה אלמא אפילו בתלוש נמי פסול בניקב. מיהו למסקנא דעיקר איבעיא דרבא היינו כדעולא משמיה דר' יוחנן דאתרוג שנשפך כקיתון מיבעיא ליה א"כ אפשר א"ש דכי היכי דבריאה אמר רבא היכא דלא קיימי סמפונאה טריפה וע"כ היינו משום דהוי בכלל נקובת הריאה דמתני' דהתם אע"ג דחסרון מבפנים לא שמיה חסרון אפ"ה בכה"ג מיקרי חסרון א"כ ה"ה באתרוג איכא למימר דכה"ג בכלל ניקב או חסר הוא. ובענין זה יש לי ג"כ לפרש למאי דס"ד מעיקרא דאיירי בנקלף דהוי דומיא דקלופה בטריפות דלמאן דמטריף היינו משום דהוי בכלל פסוקה וקרועה א"כ ה"נ הוי בכלל חסר דפסול משום דבעינן לקיחה תמה כן נ"ל:

    Penei Yehoshua on Sukkah 36a · Sefaria · Edition: Penei Yehoshua, Warsaw 1861 · Public Domain

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    גמרא בעי ר' ירמיה (אב"ה עיין לקמן בסמוך ע"ב על גמרא דאשחר אימת):

    רש"י ד"ה שבני אדם, ומודו בתפוחים שמוציאים לזריעה, ק"ל דלרבה דאמר ר"פ ור"ש אמרו ד"א וטעמא דר"ש דעד גמר בישולם לא היה אתרוג פירי אמאי נקט ר"ש פוטר האתרוגים דמבואר דבתפוחים מודה, וכיון דהטעם דקודם גמר בישולו לא היה פירי מ"ש תפוחים מאתרוגים:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Sukkah 36a · Sefaria · Edition: Chiddushei Rabbi Akiva Eiger, Warsaw 1892 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sukkah, daf 36, Amud Aleph, about 267 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 14 words

      Opens “הָא בְּכוּלַּהּ, הָא בְּמִקְצָתַהּ.…”

    2. Segment 215 words

      Opens “נִסְדַּק, נִיקַּב. תָּנֵי עוּלָּא בַּר חֲנִינָא: נִיקַּב…”

    3. Segment 322 words

      Opens “בָּעֵי רָבָא: נוֹלְדוּ בָּאֶתְרוֹג סִימָנֵי טְרֵפָה, מַהוּ?…”

    4. Segment 447 words

      Opens “כִּי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ כִּדְעוּלָּא אָמַר רַבִּי…”

    5. Segment 536 words

      Opens “תָּא שְׁמַע: אֶתְרוֹג תָּפוּחַ סָרוּחַ, כָּבוּשׁ, שָׁלוּק,…”

    6. Segment 630 words

      Opens “קָתָנֵי מִיהַת תָּפוּחַ סָרוּחַ, מַאי לָאו: תָּפוּחַ…”

    7. Segment 730 words

      Opens “אָמַר מָר: אֶתְרוֹג כּוּשִׁי — פָּסוּל. וְהָתַנְיָא:…”

    8. Segment 834 words

      Opens “אֶתְרוֹג הַבּוֹסֶר — רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵל וַחֲכָמִים…”

    9. Segment 922 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דִּלְמָא לָא הִיא, עַד…”

    10. Segment 1027 words

      Opens “אִי נָמֵי, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Sukkah 36a · Segment 5 — “…אֶתְרוֹג הַבּוֹסֶר — רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵל, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. גִּדְּלוֹ…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Sukkah 36a · Segment 7 — “…— פָּסוּל! אֲמַר אַבָּיֵי: כִּי תְּנַן נָמֵי מַתְנִיתִין, דּוֹמֶה…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Sukkah 36a · Segment 2 — “נִסְדַּק, נִיקַּב. תָּנֵי עוּלָּא בַּר חֲנִינָא: נִיקַּב נֶקֶב מְפוּלָּשׁ…

    Original text

    הָא בְּכוּלַּהּ, הָא בְּמִקְצָתַהּ.

    this mishna, where it states that if the etrog was peeled it is unfit, is in a case where all of it was peeled. That statement of Rava that if it was peeled it is fit is in a case where only part of it was peeled.

    נִסְדַּק, נִיקַּב. תָּנֵי עוּלָּא בַּר חֲנִינָא: נִיקַּב נֶקֶב מְפוּלָּשׁ — בְּמַשֶּׁהוּ, וְשֶׁאֵינוֹ מְפוּלָּשׁ — בִּכְאִיסָּר.

    The mishna continues discussing the halakha of an etrog that was split or pierced. Ulla bar Ḥanina taught: An etrog that was pierced with a hole that completely goes through its body is unfit with any size hole. If the hole does not completely go through the etrog , it is unfit only with a hole the size of an issar coin.

    בָּעֵי רָבָא: נוֹלְדוּ בָּאֶתְרוֹג סִימָנֵי טְרֵפָה, מַהוּ? מַאי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ? אִי נִקְלַף — תְּנֵינָא! אִי נִסְדַּק — תְּנֵינָא! אִי נִיקַּב — תְּנֵינָא!

    Rava raised a dilemma: If signs of a tereifa developed in the etrog , what is its halakhic status? The Gemara clarifies: What is the dilemma that he is raising? There are similarities between the halakhot of the etrog in the mishna and some of the halakhot of a tereifa , a bird or animal with a condition that will lead to its death within a year. If it is the case where the etrog was peeled, we already learned that case. If it is the case where the etrog was split, we learned that case as well. And if it is the case where the etrog was pierced, we learned that too. After ruling out those defects, the question remains: With regard to what is Rava’s dilemma?

    כִּי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ כִּדְעוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רֵיאָה שֶׁנִּשְׁפְּכָה כְּקִיתוֹן — כְּשֵׁרָה. וְאָמַר רָבָא: וְהוּא דְּקָיְימִי סִימְפּוֹנַהָא. הָא לָא קָיְימִי סִימְפּוֹנַהָא — טְרֵפָה. הָכָא מַאי? דִּלְמָא הָתָם הוּא דְּלָא שָׁלֵיט בַּהּ אַוֵּירָא, הֲדַר בָּרְיָא, אֲבָל הָכָא דְּשָׁלֵיט בַּהּ אַוֵּירָא — סָרוֹחֵי מַסְרְחָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא?

    The Gemara answers: When he raises the dilemma, it is with regard to a case like that which Ulla said that Rabbi Yoḥanan said: A lung whose contents can be poured like a pitcher, i.e., whose tissue dissolved to the point of liquefaction, is not a sign of tereifa , and the animal is kosher. And Rava said: And that is the halakha only where the bronchia are intact. However, if the bronchia are not intact, it is a sign of tereifa . The dilemma here is with regard to a comparable situation in an etrog , i.e., an etrog that liquefied from within: What is its halakhic status? Perhaps it is there, in the case of the lung, where the air does not affect it since it is completely enclosed in the body, that the lungs can recover, and that is why it is not a tereifa . However, here, in the case of the etrog , where the air affects it, it inevitably decays and spoils and therefore it is a tereifa . Or, perhaps the case of the etrog is no different.

    תָּא שְׁמַע: אֶתְרוֹג תָּפוּחַ סָרוּחַ, כָּבוּשׁ, שָׁלוּק, כּוּשִׁי, לָבָן, וּמְנוּמָּר — פָּסוּל. אֶתְרוֹג כְּכַדּוּר — פָּסוּל, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַתְּיוֹם. אֶתְרוֹג הַבּוֹסֶר — רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵל, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. גִּדְּלוֹ בִּדְפוּס וַעֲשָׂאוֹ כְּמִין בְּרִיָּה אַחֶרֶת — פָּסוּל.

    The Gemara answers: Come and hear a resolution to this dilemma based on that which was taught in a baraita . An etrog that is tafuaḥ , saruaḥ , pickled, boiled, a black Cushite etrog , a white etrog , or a speckled etrog is unfit. An etrog shaped like a ball is unfit, and some say even a twin, conjoined, etrog is unfit. With regard to an etrog that is unripe, Rabbi Akiva deems it unfit, and the Rabbis deem it fit. If he grew the etrog in a mold and shaped it to appear like a different entity, and it is no longer shaped like an etrog , it is unfit.

    קָתָנֵי מִיהַת תָּפוּחַ סָרוּחַ, מַאי לָאו: תָּפוּחַ מִבַּחוּץ, וְסָרוּחַ מִבִּפְנִים! לָא, אִידִי וְאִידִי מִבַּחוּץ, וְלָא קַשְׁיָא: הָא דִּתְפַח אַף עַל גַּב דְּלָא סְרַח, הָא דִּסְרַח אַף עַל גַּב דְּלָא תְּפַח.

    In any event, it teaches that an etrog that is tafuaḥ or saruaḥ is unfit. What, is it not that tafuaḥ means that it decayed on the outside and saruaḥ means that it decayed on the inside? The Gemara rejects this explanation: No, both this and that are referring to decay on the outside. And this apparent redundancy is not difficult, as this case, tafuaḥ , is where it swelled even though it did not decay, and that case, saruaḥ , is where it decayed even though it did not swell.

    אָמַר מָר: אֶתְרוֹג כּוּשִׁי — פָּסוּל. וְהָתַנְיָא: כּוּשִׁי כָּשֵׁר, דּוֹמֶה לְכוּשִׁי — פָּסוּל! אֲמַר אַבָּיֵי: כִּי תְּנַן נָמֵי מַתְנִיתִין, דּוֹמֶה לְכוּשִׁי תְּנַן. רָבָא אָמַר: לָא קַשְׁיָא הָא לַן, וְהָא לְהוּ.

    The Master said in the baraita cited above: A Cushite etrog is unfit. The Gemara asks: But isn’t it taught in a different baraita : A Cushite etrog is fit, but an etrog that is similar to a Cushite etrog is unfit. Abaye said: When we learned this halakha in the mishna that it is unfit, too, we learned it not in reference to an actual Cushite etrog , but rather in reference to one that is similar to a Cushite etrog . Rava said: Actually, the mishna is referring to a Cushite etrog , and nevertheless, it is not difficult; this, the halakha that it is unfit, is for us in Babylonia because our etrogim are typically light, and the dark Cushite etrogim are conspicuously different. And that, the halakha that it is fit, is for them in Eretz Yisrael, whose etrogim are typically dark. In Eretz Yisrael the dark Cushite etrog is not conspicuously different, and it is therefore fit.

    אֶתְרוֹג הַבּוֹסֶר — רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵל וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמַר רַבָּה: רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. רַבִּי עֲקִיבָא — הָא דַּאֲמַרַן. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי הִיא — (דְּתַנְיָא:) רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הָאֶתְרוֹגִים בְּקוֹטְנָן.

    It was also taught in the baraita : With regard to an unripe etrog , Rabbi Akiva deems it unfit, and the Rabbis deem it fit. Rabba said: Rabbi Akiva and Rabbi Shimon said one and the same statement. The Gemara elaborates: The statement of Rabbi Akiva is that which we said; an unripe etrog is unfit. Rabbi Shimon, what is his statement? It is as it is taught in a baraita : Rabbi Shimon exempts etrogim from the requirement to be tithed while in their small state. Apparently, Rabbi Shimon, too, holds that an unripe etrog is not a fruit.

    אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דִּלְמָא לָא הִיא, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא הָכָא, דְּבָעֵינַן ״הָדָר״ וְלֵיכָּא, אֲבָל הָתָם — כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ.

    Abaye said to Rabba: Perhaps that is not the case and they do not share the same opinion. Rabbi Akiva stated his opinion only here, with regard to an unripe etrog , as we require beauty [ hadar ] in an etrog and there is none in the case of an unripe etrog due to its color or small size; however, there, with regard to tithes, perhaps he holds in accordance with the opinion of the Rabbis that one is obligated to tithe even a half-ripe etrog .

    אִי נָמֵי, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הָתָם, אֶלָּא דִּכְתִיב: ״עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כׇּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ״, כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מוֹצִיאִין לִזְרִיעָה. אֲבָל הָכָא, כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ.

    Alternatively, Rabbi Shimon stated his opinion only there with regard to the exemption of an unripe etrog from tithes, as it is written: “You shall surely tithe all the produce of your planting, which is brought forth in the field year by year” (Deuteronomy 14:22). From that verse it is derived that the obligation to tithe applies only to produce that has developed to the point where it is typical for people to take it out to the field for sowing; one is not obligated to tithe unripe fruit that is not suitable for planting. However, perhaps here he holds in accordance with the opinion of the Rabbis, who disagree with Rabbi Akiva and would deem an unripe etrog fit.