Commentary page
Sukkah 26a
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerSukkah 26a
Sukkah 26a. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 468 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
In R.Shila's name they said "a groom is exempt"- from reading Shema because (he is) preoccupied and other members of the wedding party are obligated. These Tannaim (of this Braitta) do not hold "one who is involved in a Mitzvah is exempt from another Mitzvah".
One who is in discomfort When the Sukkah is discomforting him.
Rashi on Sukkah 26a · Sefaria · CC0
Tosafot
חתן פטור מקריאת שמע דטריד ושאר בני חופה חייבין לית להו להני תנאי העוסק במצוה פטור מן המצוה כדפירש בקונט' וקשיא דאי לית להו א"כ יתחייב חתן בסוכה ומשמע דבחתן פוטר יותר מת"ק לכך נראה דקסבר חתן אין יכול לכוין דעתו כלל אפי' בפסוק ראשון אבל שאר בני חופה יכולין לכוין ואקריאת שמע לחודיה קאי ובכולהו אחריני מודי לת"ק:
ומכל מצות האמורות בתורה מאי דאיצטריך למיחשב הני אגב דחשבינהו בברייתא קמייתא:
הולכי דרכים ביום כל זה נפקא מתשבו כעין תדורו שכשם שאדם בביתו אינו נמנע מלצאת לדרך וכן מצטער דפטרו לעיל מן הסוכה היינו מתשבו כעין תדורו דאין אדם דר במקום שמצטער:
וחייבין בלילה כשאדם לן בלילה ביישוב:
פרצה קוראה לגנב לאו משום דלית ליה לרבא דרשה דתשבו כעין תדורו דברייתא היא לקמן בפירקין (סוכה דף כח:):
ואפילו חש בעיניו אע"פ שאין בו סכנת עין דסכנת אבר כסכנת נפשות אפילו לחלל עליו את השבת כדמוכח פרק אין מעמידין (ע"ז דף כח.) גבי עין שמרדה:
משום בקי ואע"פ שבפ"ק (דף יא.) דרש רבה בר רב הונא מותר לישן בכילת חתנים אע"פ שיש לה גג ואע"פ שגבוהה עשרה אין הלכה (כרבה) כדפירשתי שם:
תרתי (או) תלת פירש בקונט' שתים או שלש פעמים יתן לתוך פיו מורשי"ל בלע"ז ויש ספרים שכתוב בהן תרתי תלת ביעי והכל אחד כדמוכח לקמן גבי לימא תיהוי תיובתיה דרב יוסף ואביי דשיעור בית הבליעה כביצה ולבסוף מסיק כדטעים צורבא מדרבנן ואזיל לכלה שזה מלא פיו דהיינו כביצה ושיעור זה דוקא בפת דפירי לאו בעו סוכה כדמסיק פרק בתרא דיומא (דף עט: ושם) דקבע דידהו כאכילת עראי דפת:
2 more comments on this page.
Tosafot on Sukkah 26a · Sefaria
Rabbeinu Chananel
תניא ר' חנניא בן עקביא אומר מוכרי ספרים ותפילין ומזוזות הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל העוסקים במלאכת שמים לאתויי מוכרי תכלת שחייבין בק"ש ופטורין מן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה לקיים דברי ר' יוסי הגלילי דאמר העוסק במצוה פטור מן המצוה:
ת"ר הולכי דרכים ביום פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה הולכי דרכים בלילה פטורים בלילה וחייבים ביום הולכי לדבר מצוה פטורים ביום ובלילה. כדרב חסדא ורבה בר רב הונא הוו אתו לשבתא דרגלא הוו גנו ארקתא דנהרא אמרי אנן שלוחי מצוה אנן ופטרינן:
ת"ר שומרי העיר ביום פטורים מן הסוכה ביום וחייבין בלילה שומרי העיר בלילה פטורים מן הסוכה בלילה וחייבים ביום שומרי גנות ופרדסים פטורים ביום ובלילה:
חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה ת"ר לא חולה שיש בו סכנה אלא אפי' חולה שאין בו סכנה ואפי' חש בעיניו או בראשו וכן הלכה. ואסיקנא חולה הוא ומשמשיו פטורים מן הסוכה אבל המצטער הוא לבדו פטור. ואפי' אינו מצטער אלא משום בקי או משום סירחא וכיוצא בה פטור. וכ"ש אם מצטער בדבר של מעלה מאלו:
כמה היא אכילת עראי ששנינן שאוכלין חוץ לסוכה רב יוסף אמר ב' וג' לגימות. אביי אמר כדטעים בר בי רב מידי ועייל לכלה.
תני הדא ישן אדם בתפילין שינת עראי אבל לא שינת קבע כדמניחי ברישיה ישן בין קבע בין עראי כדמפריש סודרא עלייהו לא קבע ולא עראי כדנקיט להו בידים.
תניא הישן בתפילין וראה קרי אוחזן ברצועה ולא אוחזן בקציצה.
Rabbeinu Chananel on Sukkah 26a · Sefaria
Ritva
ת״ר הולכי דרכים ביום כו׳ הולכי לדבר מצוה פטורים בין ביום בין בלילה פירוש כשהוא בענין שאם יעכבו ליישב בסוכה שמא יארע להם ביטול במצוה כי הא דרב חסדא ורבה בר ר״ה דגנו על שפת הנהר כדי שימהרו לבא בבקר לבית המדרש לשמוע דרשא דרגלא:
ת״ר שומרי העיר ביום פטורים מן הסוכה ביום כו׳ פי׳ טעמא משום תשבו כעין תדורו כי בזמן שרגילין לשבת בבתיהן חייבין בסוכה. שומרי פירות גנות ופרדסין פטורין בין ביום ובין בלילה שאין רגילין לבא לבתיהם כלל ופרכינן וליעבדו סוכה התם אמר אביי תשבו כעין תדורו וכיון שאין דרך לקבוע שם אינו חייב לעשות שם סוכה:
פרצה קורא לגנב פי׳ ואם ישב בסוכה יגנבו מן הפירות ויבא לו הפסד תמיה מלתא וכי לית ליה לרבא תשבו כעין תדורו והא טעמא דחולה ומצטער והולכי דרכים מש״ה הוא ולקמן נמי דרשי׳ תשבו כעין תדורו מכאן אמרו כל ז׳ הימים אדם עושה סוכתו קבע ותו היכי פטר ליה מסוכה משום חשש הפסד ממון וכי יש אדם נפטר מן המצוה בכך וי״ל דתרווייהו משום תשבו כעין תדורו אלא דאביי דריש ליה טפי דפטר ליה אפילו שלא במקום הפסד כיון שאין דרכו לעשות דירתו שם ורבא ס״ל דכולי האי לא דרשינן תשבו כעין תדורו שלא לעשות סוכה אלא במקום שדרכו לקבוע שם ביתו אבל כשיש לו הפסד בדבר ואית ליה צערא ופסידא בהא פטרינן ליה משום תשבו כעין תדורו ומאי דדרשינן בכל דוכתא תשבו כעין תדורו לאו מלישנא דתשבו נפקא לן דאדרבה מדלא כתיב תדורו וכתיב תשבו משמע איפכא אלא שאנו למדין כן מכונת המצוה שאמרה תורה בסוכות תשבו ז׳ ימים כלו׳ כמו שהייתם יושבים בבתיכם א״נ מדכתיב האזרח בישראל דמייתר להכי כדבעיא למימר קמן:
אוכלין עראי חוץ לסוכה וכמה א״ר יוסף תרתי תלת ביעי מתקיף לה אביי וכולי אלא אמר אביי כדטעים בר בי רב ועייל לכלה ולא ידעינן כמה הוי מיהו נקטי רבנן ז״ל דהיינו כביצה דלא בעי סוכה אלא ליותר מכביצה והיינו דאמרינן לקמן הא כביצה בעי סוכה לימא תהוי תיובתא דרב יוסף ודאביי דאלמא אפילו לאביי כביצה לא בעי סוכה ורש״י ז״ל כתב בדרב יוסף תרתי תלת ופי׳ תרתי תלת פרוסות קטנות ובדאביי לא ידעינן כמה ואפשר דשיעורא דרב יוסף לא נפיש ולא הוי שיעורא דאביי כביצה וכביצה לדידיה בעי סוכה וגריס לקמן לימא תהוי תיובתא דרב יוסף ולא גרסינן ודאביי. והראשון יותר נכון והוא שטת הגאונים ז״ל:
ת״ר אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנין שינת עראי חוץ לסוכה מאי טעמא אמר רבא גזירה שמא ירדם אמר ליה אביי אלא הא דתנן ישן אדם בתפיליו שינת עראי אבל לא שינת קבע. פירוש שמא יפיח בהם ותמיהא מלתא לי היכי לא חיישינן להיסח הדעת ונאסור אפילו שינת עראי יש לומר דלהיסח הדעת לא קפדי׳ אלא כשהוא ער ולבו פונה בדברים בטלים דבעינן שתהא כל מחשבתו בהם אבל כל שאינו מפנה דעתו לדברים של חול אע״פ שאין דעתו על התפילין מותר ומן הטעם הזה הוא קורא בתורה ומתפלל בתפילין בראשו אף על פי שאין דעתו עליהם בודאי כנ״ל ופרכינן ליחוש שמא ירדם וישן קבע ויפיח בהם א״ר יצחק במוסר שינתו לאחרים ואדחייא לה ואוקמה רבי יוחנן במניח ראשו בין ברכיו:
רבא אמר אין קבע לשינה פירוש דטעמא דסוכה לאו משום גזי׳ תרדמה הוא אלא לפי שכל שינה חשובה קבע ואין לה שיעור לקבע וכן אמרו בירושלמי שכן אדם ישן עראי ודיו הלכך אף במניח ראשו בין ברכיו אינו ישן חוץ לסוכה אבל בתפלין דטעמא משום הפחה ליכא למיסר אלא בקבע ממש שיש לחוש בהפחה ולפיכך שינת עראי מותר ובלבד במניח ראשו בין ברכיו כרבי יוחנן דההיא לא דחי לה רבא דהא מלתא דשכיחא הוא ואית לן למיחש לה ולא אתא רבא אלא לפרושי טעמא דסוכה ויש למדין מכאן שהנודר או הנשבע שיעשה דבר בחצי הלילה שאין לו לישן עראי קודם לכן שמא ירדם באותה שעה ולא יעשה מצותו וליתא שאין אומרין כן אלא בדבר שהוא אסור בגוף השינה כשיאריך בשינתו כהני דהכא אבל בנשבע זה שאין השינה אסורה לו כלל אלא שצריך לעשות מצותו באותה שעה אין לנו למונעו קודם לכן משינה מפי מורי נר״ו ורי״ף ז״ל לא כתב כלום מסוגיא זאת בהלכות תפילין משמע דסבר דהאי סוגיא דחויה היא מהא דאמרינן בפרק במה טומנין תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים מאי היא דבי רבי ינאי אמרי שלא יפיח בהם רבא אמר שלא ישן בהן ונראה לרבינו ז״ל דרבא קאמר שלא ישן בהם כלל אפי׳ שינת עראי כי להחמיר על דברי ר׳ ינאי בא ול״נ לדחויי כלה שמעתא וכמ׳ מתניתא ומימרי דאמוראי בכדי אלא ודאי דרבא לא פליגא דאיהו שינת קבע אמר ומשום דבי רבי ינאי לא אסרי אלא הפחה ממש ולא אסרי שינה כלל משום גזרת הפחה בא רבא ולמד שאף שינה אוסרין דאיכא למיחש להפחה והיינו כשהיה שינת קבע או כשאין מניח ראשו בין ברכיו והמחמיר תע״ב:
תניא נמי הכי הישן בתפילין וראה קרי לא יאחז בקציצה פי׳ שהיא קדושה עצמה משום שי״ן של תפלין אלא אוחז ברצועה דלא הויא אלא תשמיש קדושה כדאי׳ במ׳ מגלה דברי ר׳ יעקב וחכמים אומרים ישן אדם בתפיליו שינת עראי אבל לא שינת קבע ודאי רבנן פליגי. וליכא למימר דס״ל בעל קרי אסור בתפלין דהא קי״ל שהוא מותר בתפלין ולא הויא דלא כרבנן. אלא בהא פליגי דרבי יעקב סבר לא אסרינן ליה אפי׳ שינת קבע לא משום חשש הפחה ולא משום חשש קרי רבנן סברי דאסרי׳ ליה שינת קבע משו׳ האי חשש׳ שנית מיהו אפשר דמודו רבנן דאם ראה קרי מותר להניח תפילין:
ת״ר הנכנס לישן ביום רצה חולץ וכו׳ ש״מ בעל קרי אסור בתפילין ומדלא דחי ליה דלעולם מותר בתפלין לאחר שראה קרי אבל בעודו רואה קרי אסור שמעי׳ דמ״ד בעל קרי מותר להניח תפלין אפי׳ בעודו רואה קרי קאמר ורבנן דשרו ביום משום דלא שכיחא ביום שינת קבע אבל בלילה שכיחא ור׳ יוסי לא חלק אלא דקאמר אלא דבילדי׳ ונשותיהן עמהם חיישינן שמא יבואו לידי הרגל עבירה עמהם:
Ritva on Sukkah 26a · Sefaria
Meiri
כותבי ספרים תפילין ומזוזות הם ותגריהם ותגרי תגריהם וכל העוסקים במלאכת שמים כגון מוכרי תכלת ודומיהן פטורין מקריאת שמע ומן התפילה ומן התפילין ומכל המצות האמורות בתורה שהעוסק במצוה אפי' בקלה פטור מן המצוה אפי' בחמורה כל שאי אפשר לו לקיים את השניה אלא בקצת בטול של ראשונה כמו שביארנו ממה שכתבנו למדת ששמועות אלו כלם מסכימות לדעת שהעוסק במצוה פטור מן המצוה וקצת גדולי הראשונים כתבו בחבוריהם דברים שלא נראו לנו:
הולכי דרכים לדבר הרשות אם הולכין ביום פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה בשעת מנוחתם והולכי דרכים בלילה פטורים מן הסוכה בלילה וחייבים ביום והולכי לדבר מצוה פטורים בין ביום ובין בלילה ומ"מ יש אומרים שאף הולכי לדבר מצוה דוקא כל שאם ישבו בסוכה יארע להם קצת בטול באותה מצוה וכמעשה שהוזכר ברב חסדא ורבה בר רב הונא דכי הוו עיילי בשבתא דרגלא פי' לשבת של רגל שהיו באים לשמוע הדרשה הוו גנו ארקתא דסורא כדי שיהא מעברם מצוי להם ומזומן שם וכן כתבו שהולכי דרכים לדבר הרשות חייבים בשעת חנייתם אף לעשות סוכה מתחלה שאם בסוכה מצויה אף לדבר מצוה כן כל שאין בטול אצל המצוה בכך ומ"מ אנו מפרשים שלדבר מצוה אף בסוכה מזומנת להם כן ולדבר הרשות אין שם חיוב אלא בשיש שם סוכה במקום חנייתם לא שיהו חייבים לעשותה מתחלה וכן המנהג ויש לנו ראיה בשתיהן על דבר הרשות ממה שאמרו בפרק לולב וערבה מ"ז א' גמירי דמאפר קאתי כלומר שממקום מרעה בהמותיהם באו ושם עמדו להם כל ימי החג ולא ישבו בסוכה עד שמיני ספק שביעי שבאו בשביעי סמוך לחשיכה והרי שהלכו לדבר הרשות ולא עשו שם סוכה כלל ועל דבר מצוה ממה שאמרו בפרק ראשון י' ב' אגנינהו בסוכה שנויה מופלגין ארבעה ואמרו שלוחי מצוה אנן אלמא אף במקום שיש שם סוכות הרבה אין צריכין לילך לשם הואיל ולדבר מצוה הולכים כמו שכתבנוה שם:
שומרי העיר ביום פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה שומרי העיר בלילה פטורים בלילה וחייבים ביום ואע"פ שאין כאן מצוה מ"מ צד הכרח יש בכך מצד המלכות או ראשי העיירות שומרי גנות ופרדסים שאין זזים משם ביום ובלילה פטורים בין ביום בין בלילה ואפי' היו שלהם שאין כאן לא מצוה ולא הכרח ועל זה שאלו בגמרא מאי טעמא כלומר שמאחר שאין כאן לא מצוה ולא הכרח והם קובעים דירתם לשם יעשו סוכה לשם ותירץ אביי תשבו כעין תדורו כלומר שמאחר שזה קובע דירתו לשם שלא להניח פירותיו למקרה אם יעשה סוכה לשם אף הוא צריך להביא שם מטתו וכלי תשמישו שהתורה אמרה תשבו כעין תדורו כלומר שצריך להביא מטתו בסוכתו וכלי תשמישו כאלו הוא בביתו ואם יעשה כן וירדו גשמים אין לו מקום לפנותם והרי הוא כמורשה מעיקרו מתורת הטרחה יתרה שבפנויו שאין לו מקום לשם לפנותם ורבא תירצה משום פירצה קוראה לגנב כלומר מאחר שדירתו קבועה לשם לא הזקיקוהו לישב בסוכה שיהא נותן בה מקום לאבד את שלו והרי אם עושה שם סוכה הגנבים מכירים שהוא בתוכה וגונבים ממקום אחר ומכאן סמכו בקצת מקומות שכל שיש בישיבתם בסוכה חשש גנבים או לסטים עושין סוכה בחצר בית הכנסת ומברכין ברכת לישב בסוכה לשם והולכים בבתיהם לישן ולאכול בלא סוכה ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מטות שלנו בסוכה ולשכב שם מפני סכנת הצנה שהיא מצויה בלילות במחוזות הללו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה באותו זמן והרי אנו כמורשים מעיקרא אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים שישנים שם קימעא בבגדיהם דרך חבוב מצוה וכמה פעמים ראיתי באבותי וברבותי שלילה הראשונה אף בגשמים הרבה שהיו נותנין כובע של לבד בראשיהם ואוכלים לשם:
ונשוב לדברי הסוגיא והוא שלטעם רבא שהלכה כמותו למדנו שכל שאין שם חשש גנבה חייב ומעתה אם היה שומר כרי של פירות חייב ועושה לו פתח הסוכה בצדו של כרי שהרי אין לו חשש לגנוב ממקום אחר:
כבר ביארנו שלא סוף דבר בחולה שיש בו סכנה שפטור מן הסוכה אלא אף בשאין בו סכנה ולא עוד אלא אפי' חש בראשו או בעיניו או באבר מאבריו פטור הוא ומשמשיו ומצטער הוא פטור ומשמשיו חייבים מאיזה צער שיהיה הן משום באקי והוא צער זבובים הן סירחא דגירגשא והוא צער כח האדמה שהיו טחים בה את הכותלים וי"מ בה ריח עצים שהיו קרויים כן ויש שואלים בה והאיך מסככין בה והלא אמרו כיון דסני ריחיהו וכו' פירושו שלא היה ריח שנמאס אצל הכל אלא שהוא היה מואס בו:
חכמי לוניל כתבו שכל שפטרנו את המצטער דוקא בשאר הימים אבל לילה הראשונה הואיל והכתוב קבעו לחובה כמצה לעולם חייב וראיה לדבר דטעם מצטער שהוא פטור הוא מטעם תשבו כעין תדורו ואמרינן גבי לילה הראשונה מה דירה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל ומקשי אי הכי לילה הראשון נמי ומשני לילה הראשון הכתוב קבעו חובה דגמרי חמשה עשר מחמשה עשר דחג המצות אלמא לילה הראשון אין בו דין תשבו כעין תדורו והדברים מחוורים ואף הם כתבו במשמשי חולה שאינם פטורים אלא בעת שהם צריכים לחולה ואין לבי מתישב בה שהמשמשים אף הם אינם יודעים בתשמישם זמן:
המשנה החמישית והכונה בה בענין החלק הרביעי והוא שאמר אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה מעשה שהביאו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה וכשנותנין לר' צדוק אכל פחות מכביצה נוטלו במפה ואוכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו אמר הר"ם ואכילה עראי הוא שיאכל אדם שיעור מעט לא יחשוב עליו לסעודה אבל אוכלו לדחות תאוותו עד שיגמור סעודתו אחר כך וזה המעשה הביאו ללמדך כי המדקדק על עצמו ואינו אוכל ושותה דבר חוץ לסוכה הרי זה משובח ואע"פ שאין בו חיוב:
אמר המאירי אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה שאכילת עראי [לא] חשובה אכילה ופירשוה בגמרא שיעורא כדטעים בר בי רב ועייל לכלה והיינו כביצה שהוא טועמו במלא פיו בבת אחת ושותה מעט והולך לו לבית המדרש ששיעור כביצה הוא אוכל הנאכל בבליעה אחת וכמו שאמרו באחרון של יומא שאין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת ולענין שתיה לא הוזכר בה שיעור קבע ועראי ויש אומרים שכל שתיה בלא אכילת דבר המחויב לסוכה עראי היא ועם אכילה היא נגררת אחר האכילה אם האכילה קבע אף היא קבע ואם אין האכילה קבע אף היא אינה קבע וכן נראה מלשון גדולי הרבנים שכתבו בכדטעים בר בי רב ועייל לכלה שטועם מלא פיו ושותה כמו שכתבנו ולדעת זה מיהא לא היה צריך להזכיר במשנתנו שתיה כלל שהרי בכלל האכילה היא ושמא אשגר לישן הוא וגדולי המחברים כתבוה בשתיית מים ומ"מ נראה ששתיה בלא שום אכילה אפי' פרי או מרקחת עראי היא אפי' ביין אבל כשבא לשתות עם אכילת פירות או מרקחות ודברים שאין צריכין סוכה נעשו קבע מצד היין וכמו שאמרו למטה שהביאו לרבן גמליאל כותבות ודלי של מים על דעת שיאכל וישתה חוץ לסוכה ואילו היה היין מותר לו חוץ לסוכה ודאי יין היו מביאים לו אלא שאסור מצד אכילת הכותבות וכל שהיא באה עם אכילת דברים המחויבים בסוכה הרי הוא נגרר אחר הסעודה על הדרך שכתבנו תחלה ומ"מ לענין שינה פי' בגמ' שאין ישנין עראי חוץ לסוכה והוזכרו בה שני טעמים אחד שמא ירדם ר"ל שלפעמים הוא סבור לישן ותרדמה נופלת עליו וישן הרבה ולדעת זה אם מסר שנתו לאחרים שהוא בוטח בהם שלא יישנו או שהניח ראשו בין ברכיו מותר אלא שהוזכר בה טעם אחר והוא שאין קבע לשינה ופירושו שאין בו חלוק בין קבע לעראי שלפעמים מתנמנם אדם מעט ודיו וכן אמרוה בתלמוד המערב חברייא אמרין שכן אדם ישן קימעא ודיו והילכך אין ישנים בשום צד חוץ לסוכה אף במוסר שנתו לאחרים ואף במניח ראשו בין ברכיו:
Meiri on Sukkah 26a · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
בד"ה חתן פטור מק"ש דטריד כו' לית להו להני תנאי העוסק במצוה כו' וקשיא דאי לית להו אם כן יתחייב חתן בסוכה כו' עכ"ל לפום ריהטא וכמו שהבין בעל המאור פרש"י אין מקום לקושייתם שכתב לפרש"י דהני תנאי בין לת"ק בין לרבי שילא לית להו העוסק במצוה פטור מן המצוה ול"ג בהא ומכל המצות האמורות בתורה כו' וטעמא דת"ק דפוטר החתן וכל בני החופה מן התפלה ומן התפילין משום דבעי כוונה יתירתא ושכיחא שכרות כו' עכ"ל דהשתא קושטא דמלתא הוא בין לת"ק בין לרבי שילא החתן וכל בני החופה חייבין בסוכה ובכל המצות דהעוסק במצוה אינו פטור מן המצוה אלא שהתוס' הבינו מפרש"י דהני תנאי היינו תנאי שאמרו משום ר' שילא אית להו העוסק במצוה אינו פטור מן המצוה מדאית להו דכל בני החופה חייבין בכל המצות אבל ת"ק דרבי שילא דפוטר בבני החופה מן התפלה ומן התפילין אית להו דהעוסק במצוה פטור מן המצוה ואין חילוק בין תפלה ותפילין לשאר מצות ואפשר דהוו גרסי נמי בהדיא בדברי ת"ק ומכל מצות האמורות בתורה כנראה מדברי בעל המאור דאיכא דהוו גרסי הכי ואהא שפיר קשיא להו דאי לית להו להני תנאי שאמרו משום רבי שילא דהעוסק במצוה פטור מן המצוה א"כ יתחייב לדידהו החתן בסוכה ובכל המצות ובהא פליגי נמי את"ק דפוטר ומשמע דלא לחיובי לחתן טפי אתו לאפלוגי את"ק אלא לפטור החתן יותר מת"ק אתו לאפלוגי ומיהו ממה שפרש"י בדברי ת"ק טעמא דפטור מן התפלה משום דבעי כוונה ומן התפילין משום שכרות הוא מוכרע כדברי בעל המאור דת"ק נמי לית ליה עוסק במצוה פטור מן המצוה דאל"כ לא הוה צריך להאי טעמא ואולי שבפ"ה שלפניהם לא היה כל זה כנראה שכתבו כל פ"ה דבשמעתין ולא כתבו זה והדברים ברורים ודו"ק:
Chidushei Halachot on Sukkah 26a · Sefaria
Maharam
בגמ' שומרי גנות ופרדסים פטורים בין ביום ובין בלילה וכו' פי' משום דצריכים לשמור בין ביום ובין בלילה:
בתוס' ד"ה חתן פטור מק"ש וכו' וקשיא דאי לית להו וכו' דברי התוס' צ"ע אבל צריך לפרש דהתוס' ס"ל לפי פרש"י פירוש הברייתא כך חתן והשושבינים פטורים וכו' וחייבים בק"ש כולן חייבים אפי' חתן משום ר' שילא אמרו חתן פטור פי' מהכל אפי' מק"ש והשושבינים וכל בני החופה חייבין פי' אפי' בתפלה ותפילין ולכך פרש"י לית להו להני תנאי דאמרן משום ר' שילא העוסק במצוה פטור מן המצוה דהא אמרו דהשושבינים חייבים בכולן והקשו א"כ לחייב חתן בסוכה וכי תימא דלדידיה אין ה"נ דמחייב דהא משמע דאינהו פטרי בחתן יותר מת"ק דהא אפי' מק"ש פטרי ליה וא"כ הא דאמר ר' אבא בר זבדא דחתן ושושבינים פטורים מן הסוכה כמאן אתיא לכך נראה דקסבר חתן אין יכול לכוין דעתו וכו' ר"ל דלעולם קסברי העוסק במצוה פטור מן המצוה במקום שיתבטל ממצותו אם יתקיים האחרת אלא שק"ש דמצות כוונתו אינו אלא בפסוק ראשון ויכולין לכוין דעתן שעה קטנה כזו וגם אינו כ"כ שיהוי ואינן מתבטלין כ"כ ממצותן ולכך חייבין אבל חתן אינו יכול לכוין דעתו כלל ולכך פטור אבל בתפלה ותפילין דיתבטלו ממצותן על ידיהם אפי' השושבינים פטורין והא דקאמרי והשושבינים וכל בני החופה חייבים אק"ש לחוד קאי ופליגי את"ק אבל בכולהו אחריני מודו כנ"ל:
ד"ה הישן בתפילין וכו' עד ור' יעקב לא חייש וכו' פי' אבל חכמים פליגי וס"ל דבלילה אפי' עראי אסור לישן בהן דחיישי' דלמא ישן שינת קבע והא דקאמרי חכמים אבל לא שינת קבע פי' כל מקום דאיכא למיחש לשינת קבע כגון בלילה אסור בכל ענין:
Maharam on Sukkah 26a · Sefaria
Penei Yehoshua
בפירש"י בד"ה משום ר' שילא אמרו התם כו' ולית להו להנך תנאי כו' עכ"ל. ובתוספת הקשו על פירושו ועיין במהרש"א שדבר זה תלוי בחילופי נוסחאות בלשון רש"י דלפי נוסחאות שלנו ודאי דברי מהרש"א ז"ל מוכרחים בכוונת רש"י מ"ש דלית להו להנך תנאי את"ק נמי קאי אלא משום דלת"ק לא פסיקא ליה כל כך לכך מפרש לה רש"י בדר' שילא דע"כ הכי ס"ל ומדר' שילא נשמע לת"ק כמ"ש התוספת. ובעיקר לשון רש"י דלית להו להנך תנאי עוסק במצוה פטור מן המצוה כבר כתבתי בחידושי ברכות בפרק היה קורא ובר"פ מי שמתו ע"ש:
בתוס' בד"ה פירצה קוראה לגנב לאו משום דלית ליה לרבא דרשא דתשבו כעין תדורו דברייתא היא לקמן בפירקין עכ"ל. ולכאורה מברייתא לקמן לחוד אין כל כך ראיה דהתם לענין עיקר חיוב ישיבת הסוכה איירי דלשון תשבו משמע שבא ללמד על עיקר מצות ישיבת הסוכה שדרך אדם לעשות בביתו כגון אכילה ושתייה ושינה ולעטרה בכלים נאים אבל לפטור מן הסוכה מי שאינו יכול לקיים תשבו כעין תדורו כגון מצטער ושומרי גנות אפשר דרבא סובר דלא שייך בהו הך דרשא דברייתא. ובאמת שאי אפשר לפרש כן בכוונת התוספת דודאי לא פליג רבא אהא דפשיטא לן דמצטער פטור מן הסוכה ורבא גופא איירי בה לעיל בהא דחתן פטור מן הסוכה אלא דאפ"ה לענין שומרי גנות ופרדסים לא משמע ליה לרבא האי טעמא דתשבו כעין תדורו כיון שאין זה מצטער כל כך אי לאו משום דפירצה קוראה לגנב כן נראה לי וק"ל:
Penei Yehoshua on Sukkah 26a · Sefaria
Ben Yehoyada
מַתְקִיף לָהּ רַב מְשַׁרְשִׁיָּא עַרְבָךְ, עַרְבָא צָרִיךְ. יש להבין לפי זה גם באור הנר לא יוכל לאמר לאחר 'תן דעתך עלי' דדילמא גם זה השומר ישכח שהוא יום שבת? ונראה לי בס"ד השינה היא הכרחית מצד הטבע מכח האידים ואין אדם יכול לדחותה כשתבא אבל שכחה אינה הכרחית אדרבה הטבע מחייב אם האדם מופקד על דבר אחד לשומרו לא ישכח שמירתו ולא יסיח דעתו מן שמירתו המופקד עליה בשעה קלה. ומה שאמר לִיִחוּשׁ שֶׁמָּא יֵרָדֵם לא הוי גזרה לגזרה משום דזה קרוב לודאי ממש שיפיח בשינה וגם יהיה קבע.
Ben Yehoyada on Sukkah 26a · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Sukkah, daf 26, Amud Aleph, about 468 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 111 words
Opens “מִשּׁוּם רַבִּי שֵׁילָא אָמְרוּ: חָתָן פָּטוּר, וְהַשּׁוֹשְׁבִינִין…”
- Segment 248 words
Opens “תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא: כּוֹתְבֵי…”
- Segment 369 words
Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: הוֹלְכֵי דְרָכִים בַּיּוֹם — פְּטוּרִין…”
- Segment 436 words
Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹמְרֵי הָעִיר בַּיּוֹם — פְּטוּרִין…”
- Segment 519 words
Opens “שׁוֹמְרֵי גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִים — פְּטוּרִין בֵּין בַּיּוֹם…”
- Segment 613 words
Opens “רָבָא אָמַר: פִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב. מַאי בֵּינַיְיהוּ?…”
- Segment 742 words
Opens “חוֹלִים וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶם. תָּנוּ רַבָּנַן: חוֹלֶה שֶׁאָמְרוּ, לֹא…”
- Segment 825 words
Opens “רַב שְׁרָא לְרַב אַחָא בַּרְדְּלָא לְמִגְנֵא בְּכִילְּתָא…”
- Segment 933 words
Opens “רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: מִצְטַעֵר — פָּטוּר…”
- Segment 1038 words
Opens “אוֹכְלִים אֲכִילַת עֲרַאי חוּץ לַסּוּכָּה. וְכַמָּה אֲכִילַת…”
- Segment 1121 words
Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: אוֹכְלִין אֲכִילַת עֲרַאי חוּץ לַסּוּכָּה,…”
- Segment 1227 words
Opens “אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: יָשֵׁן…”
- Segment 1326 words
Opens “מַתְקֵיף לֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא: עָרְבָיךְ עָרְבָא צְרִיךְ!…”
- Segment 1439 words
Opens “תָּנֵי חֲדָא: יָשֵׁן אָדָם בִּתְפִילִּין שֵׁינַת עֲרַאי…”
- Segment 1521 words
Opens “וְכַמָּה שֵׁינַת עֲרַאי? תָּנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל:…”
Sages named on this page
- Rabban Shimon ben Gamliel [III] · Third Generation of Tannaim
Rabban Shimon ben Gamliel III was a prominent Tanna, son of Rabban Gamliel of Yavneh and father of Rabbi Yehudah HaNasi.
Source: Sukkah 26a · Segment 7 — “…חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: פַּעַם אַחַת…”
- Rav Mesharsheya · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim
Rav Mesharsheya, a fourth-generation Amora and a prominent student of Rava, transmitted many legal rulings in his name.
Source: Sukkah 26a · Segment 13 — “מַתְקֵיף לֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא: עָרְבָיךְ עָרְבָא צְרִיךְ! אֶלָּא אָמַר…”
- Rav Yosef · Third Generation Amoraim
Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.
Source: Sukkah 26a · Segment 10 — “…אֲכִילַת עֲרַאי? אָמַר רַב יוֹסֵף: תַּרְתֵּי אוֹ תְּלָת בֵּיעֵי.…”
- Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim
Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.
Source: Sukkah 26a · Segment 5 — “…סוּכָּה הָתָם וְלִיתְּבוּ? אַבָּיֵי אָמַר: ״תֵּשְׁבוּ״ — כְּעֵין תָּדוּרוּ.”
Original text
מִשּׁוּם רַבִּי שֵׁילָא אָמְרוּ: חָתָן פָּטוּר, וְהַשּׁוֹשְׁבִינִין וְכׇל בְּנֵי הַחוּפָּה חַיָּיבִין.
In the name of Rabbi Sheila they said: A groom is exempt from the mitzva of Shema , but the groomsmen and all the members of the wedding party are obligated.
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא: כּוֹתְבֵי סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת, הֵן וְתַגָּרֵיהֶן וְתַגָּרֵי תַגָּרֵיהֶן וְכׇל הָעוֹסְקִין בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם, לְאֵתוֹיֵי מוֹכְרֵי תְכֵלֶת — פְּטוּרִין מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִילִּין וּמִכׇּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, לְקַיֵּים דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, שֶׁהָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הָעוֹסֵק בְּמִצְוָה פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה.
§ It is taught in a baraita : Rabbi Ḥananya ben Akavya said: With regard to scribes of Torah scrolls, phylacteries, and mezuzot , they themselves, and the merchants who sell them, and the merchants who purchase them from the first merchants and sell them to others, and all who are engaged in the labor of Heaven, which comes to include the sellers of the sky-blue dye for ritual fringes, are all exempt from the mitzva of reciting Shema and from prayer and from donning phylacteries and from all mitzvot that are mentioned in the Torah while they are engaged in that labor. This statement comes to fulfill the statement of Rabbi Yosei HaGelili, as Rabbi Yosei HaGelili would say: One who is engaged in a mitzva is exempt from another mitzva.
תָּנוּ רַבָּנַן: הוֹלְכֵי דְרָכִים בַּיּוֹם — פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה בַּיּוֹם, וְחַיָּיבִין בַּלַּיְלָה. הוֹלְכֵי דְרָכִים בַּלַּיְלָה — פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה בַּלַּיְלָה וְחַיָּיבִין בַּיּוֹם. הוֹלְכֵי דְרָכִים בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה — פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה. הוֹלְכִין לִדְבַר מִצְוָה — פְּטוּרִין בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה. כִּי הָא דְּרַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא כִּי הֲווֹ עָיְילִי בְּשַׁבְּתָא דְרִגְלָא לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, הֲווֹ גָּנוּ אַרַקְתָּא דְסוּרָא, אָמְרִי: אֲנַן שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֲנַן וּפְטוּרִין.
The Sages taught in a baraita : Travelers who travel during the day are exempt from the mitzva of sukka during the day and are obligated at night. Travelers by night are exempt from the mitzva of sukka at night and obligated during the day. Travelers both during the day and at night are exempt from the mitzva of sukka both during the day and at night. Those who travel for a matter of mitzva are exempt both during the day and at night, because they are preoccupied with the mitzva, even if they are not traveling at night, as in this recurring incident involving Rav Ḥisda and Rabba bar Rav Huna. The Gemara relates: When they would enter the house of the Exilarch on the Shabbat of the Festival to hear his Festival homily, they would sleep on the bank of the Sura River and not in a sukka . They said in explanation: We are ones on the path to perform a mitzva and are exempt from the mitzva of sukka .
תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹמְרֵי הָעִיר בַּיּוֹם — פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה בַּיּוֹם, וְחַיָּיבִין בַּלַּיְלָה. שׁוֹמְרֵי הָעִיר בַּלַּיְלָה — פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה בַּלַּיְלָה, וְחַיָּיבִין בַּיּוֹם. שׁוֹמְרֵי הָעִיר בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה — פְּטוּרִים מִן הַסּוּכָּה בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה.
The Sages taught in a baraita : Guardians of the city who guard during the day are exempt from the mitzva of sukka during the day and are obligated at night. Guardians of the city at night are exempt from the mitzva of sukka at night and are obligated during the day. Those who guard the city both during the day and at night are exempt from the mitzva of sukka both during the day and at night.
שׁוֹמְרֵי גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִים — פְּטוּרִין בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה. וְלִיעְבְּדוּ סוּכָּה הָתָם וְלִיתְּבוּ? אַבָּיֵי אָמַר: ״תֵּשְׁבוּ״ — כְּעֵין תָּדוּרוּ.
Guardians of gardens and orchards are exempt from sukka both during the day and at night. The Gemara asks: And let them establish a sukka there in the garden and reside there. Why are they exempt from the mitzva of sukka ? Abaye said: The reason for the exemption is the verse: “In sukkot shall you reside” ( Leviticus 23:42), which the Sages interpreted to mean: Reside as you dwell in your permanent home. Since preparing a sukka that is a fully equipped dwelling in the orchard far from his house would involve considerable exertion, the mitzva does not apply to him.
רָבָא אָמַר: פִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּקָא מְנַטַּר כַּרְיָא דְפֵירֵי.
Rava said: A breach summons the thief. If the guardian builds a sukka , thieves will know where the guardian is located in the field and they will enter the field elsewhere. The exemption of the watchman from the mitzva of sukka prevents that situation. The Gemara asks: What is the practical difference between the two reasons given? The Gemara answers: There is a difference between them in a case where he is guarding a pile of fruit, which can be guarded from inside the sukka ; therefore, according to Rava, in that case the guard would be obligated in the mitzva of sukka . However, since the sukka in the orchard is not like a fully equipped home, in Abaye’s opinion he would still be exempt in that case.
חוֹלִים וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶם. תָּנוּ רַבָּנַן: חוֹלֶה שֶׁאָמְרוּ, לֹא חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה. אֲפִילּוּ חָשׁ בְּעֵינָיו, וַאֲפִילּוּ חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: פַּעַם אַחַת חַשְׁתִּי בְּעֵינֵי בְּקֵיסָרִי, וְהִתִּיר רַבִּי יוֹסֵי בְּרִיבִּי לִישַׁן אֲנִי וּמְשַׁמְּשַׁי חוּץ לַסּוּכָּה.
§ It is stated in the mishna: The ill and their caretakers are exempt from the mitzva of sukka . The Sages taught in a baraita : The ill person that they said is exempt from sukka is not only an ill person whose condition is critical, but even an ill person whose condition is not critical, and even one who feels pain in his eyes, and even one who feels pain in his head. Rabban Shimon ben Gamliel said: One time I felt pain in my eyes in Caesarea, and the esteemed Rabbi Yosei ben Ḥalafta permitted me and my attendant to sleep outside the sukka .
רַב שְׁרָא לְרַב אַחָא בַּרְדְּלָא לְמִגְנֵא בְּכִילְּתָא בַּסּוּכָּה — מִשּׁוּם בָּקֵי. רָבָא שְׁרָא לֵיהּ לְרַבִּי אַחָא בַּר אַדָּא לְמִגְנֵא בַּר מִמְּטַלַּלְתָּא — מִשּׁוּם סִירְחָא דְגַרְגִּישְׁתָּא.
The Gemara relates a similar tale: Rav permitted Rav Aḥa Bardela to sleep beneath a canopy in the sukka due to the biting flies [ baki ]. He permitted this although the canopy was more than ten handbreadths high and in sleeping beneath it he did not fulfill his obligation. Rava permitted Rabbi Aḥa bar Adda to sleep outside the sukka due to the foul odor of the earth [ gargishta ] floor of the sukka .
רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: מִצְטַעֵר — פָּטוּר מִן הַסּוּכָּה. וְהָא אֲנַן תְּנַן: חוֹלִין וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶם פְּטוּרִים מִן הַסּוּכָּה. חוֹלֶה אִין, מִצְטַעַר לָא! אָמְרִי: חוֹלֶה — הוּא וּמְשַׁמְּשָׁיו פְּטוּרִים, מִצְטַעֵר — הוּא פָּטוּר, מְשַׁמְּשָׁיו לָא.
The Gemara comments: Rava conforms to his line of reasoning, as Rava said: One who suffers in the sukka is exempt from the mitzva of sukka . The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that the ill and their caretakers are exempt from the mitzva of sukka ? By inference, with regard to an ill person, yes, he is exempt; with regard to one who suffers, no, he is not exempt. The Sages say: With regard to an ill person, he and his caretakers are exempt; however, with regard to one who merely suffers in the sukka , he is exempt but his caretakers are not.
אוֹכְלִים אֲכִילַת עֲרַאי חוּץ לַסּוּכָּה. וְכַמָּה אֲכִילַת עֲרַאי? אָמַר רַב יוֹסֵף: תַּרְתֵּי אוֹ תְּלָת בֵּיעֵי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא זִימְנִין סַגִּיאִין סַגִּי לֵיהּ לְאִינִישׁ בְּהָכִי, וְהָוֵה לֵיהּ סְעוּדַת קֶבַע! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: כִּדְטָעֵים בַּר בֵּי רַב וְעָיֵיל לְכַלָּה.
§ The mishna continues: One may eat and drink in the framework of a casual meal outside the sukka . The Gemara asks: And how much food is considered a casual meal? Rav Yosef said: It is two or three egg -bulks of bread. Abaye said to him: But often, doesn’t a person suffice with that measure of food, and then its legal status is that of a formal meal? Rather, Abaye said: A casual meal is like the measure that a student of the academy of Rav tastes and then enters the study hall to hear the lecture.
תָּנוּ רַבָּנַן: אוֹכְלִין אֲכִילַת עֲרַאי חוּץ לַסּוּכָּה, וְאֵין יְשֵׁנִים שֵׁינַת עֲרַאי חוּץ לַסּוּכָּה. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב אָשֵׁי: גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֵרָדֵם.
The Sages taught in a baraita : One may eat a casual meal outside the sukka , but one may not take even a brief nap outside the sukka . The Gemara asks: What is the reason for this distinction? After all, sleeping in the sukka is an obligation just as eating in the sukka is an obligation. Rav Ashi said: It is prohibited to nap outside the sukka due to a decree lest he fall into a deep sleep.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: יָשֵׁן אָדָם שֵׁינַת עֲרַאי בִּתְפִילִּין, אֲבָל לֹא שֵׁינַת קֶבַע, לֵיחוּשׁ שֶׁמָּא יֵרָדֵם! אָמַר רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַב עִילַּאי: בְּמוֹסֵר שְׁנָתוֹ לַאֲחֵרִים.
Abaye said to him: But with regard to that halakha which is taught in a baraita : A person may take a brief nap while donning phylacteries but substantial sleep is not permitted. Let us be concerned in that case as well lest he fall into a deep sleep. Rav Yosef, son of Rav Illai, said: There is no concern with regard to phylacteries, as it is a case where one assigns responsibility for ensuring that his sleep will not be prolonged to others.
מַתְקֵיף לֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא: עָרְבָיךְ עָרְבָא צְרִיךְ! אֶלָּא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּמַנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו עָסְקִינַן. רָבָא אָמַר: אֵין קֶבַע לַשֵּׁינָה.
Rav Mesharshiyya strongly objects to Abaye’s statement: Your guarantor, who ensures that you do not sleep too long, requires a guarantor to ensure that he does not do the same. Rather, Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: We are dealing with a case where he places his head between his knees, a position that does not lend itself to deep sleep. Rava said: Neither with regard to sukka nor with regard to phylacteries is there concern lest he fall into a deep sleep. Taking a brief nap outside the sukka is prohibited because there is no concept of substantial duration with regard to sleep, i.e., there is no halakhic difference between a brief nap and a longer-lasting sleep. Depending on circumstances, sleep of any duration can be considered substantial and is therefore prohibited outside a sukka .
תָּנֵי חֲדָא: יָשֵׁן אָדָם בִּתְפִילִּין שֵׁינַת עֲרַאי אֲבָל לֹא שֵׁינַת קֶבַע, וְתַנְיָא אִידַּךְ: בֵּין קֶבַע בֵּין עֲרַאי. וְתַנְיָא אִידַּךְ: לֹא קֶבַע וְלֹא עֲרַאי. לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּנָקֵיט לְהוּ בִּידֵיהּ. הָא — דְּמַנְּחִי בְּרֵישֵׁיהּ. הָא — דְּפָרֵיס סוּדָרָא עִלָּוֵיהּ.
The Gemara comments that it is taught in one baraita : A person may take a brief nap with phylacteries, but substantial sleep is not permitted. And it was taught in another baraita : Both substantial sleep and a brief nap are permitted. And it was taught in another baraita : Neither substantial sleep nor a brief nap is permitted. The Gemara explains that this is not difficult: This baraita , where it is taught that even a brief nap is prohibited, is in a case where one holds the phylacteries in his hands. It is prohibited to sleep at all lest he drop them. That baraita , where it was taught that a brief nap is permitted, is in a case where the phylacteries are placed on his head. There is no concern during a brief nap lest he break wind or experience a seminal emission. During deep sleep, that is a concern. That third baraita , where it was taught that even substantial sleep is permitted with phylacteries, is in a case where he removes the phylacteries and spreads a cloth over them and sleeps alongside them.
וְכַמָּה שֵׁינַת עֲרַאי? תָּנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: כְּדֵי הִילּוּךְ מֵאָה אַמָּה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַיָּשֵׁן בִּתְפִילִּין וְרוֹאֶה קֶרִי — אוֹחֵז בָּרְצוּעָה
The Gemara asks: And how much is the duration of a brief nap? Rami bar Yeḥezkel taught: It is equivalent to the time required for walking one hundred cubits. The Gemara comments: That is also taught in a baraita : One who sleeps with phylacteries and experiences a seminal emission grips the strap of the phylacteries to remove them