Shekalim 8b

משנה: שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה נִכְנָס וְשִׁקְלוֹ בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו וְזוֹרְקוֹ לִפְנֵי הַתּוֹרֵם וְהַתּוֹרֵם מִתְכַּוֵּין וְדוֹחֲקוֹ לַקּוּפָּה. אֵין הַתּוֹרֵם תּוֹרֵם עַד שֶׁיֹּאמַר לָהֶן אֶתְרוֹם. וְהֵן אוֹמְרִים לוֹ תְּרוֹם, תְּרוֹם, תְּרוֹם, שָׁלֹֹֹש פְּעָמִים: תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְחִיפָּה בִּקְטַבֳלִיּוֹת הַשְּׁנִיָיה וְחִיפָּה בִּקְטַבֳלִיּוֹת. הַשְּׁלִישִׁית לֹא הָיָה מְחַפֶּה. וְלָמָּה הָיָה מְחַפֶּה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִתְרוֹם מִן הַדָּבָר הַתָּרוּם. תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה לְשֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַשְּׁנִיָיה לְשֵׁם כְּרַכִים הַמּוּקָּפִין לָהּ וְהַשְּׁלִישִׁית לְשֵׁם בָּבֶל וּלְשֵׁם מָדַי וּלְשֵׁם מְדִינוֹת הָרְחוֹקוֹת:

MISHNAH: A member of the household of Rabban Gamliel was entering with his sheqel between his fingers and threw it before the disburser 53 Chapter 2, Note 35 . . The disburser was directing it and threw it into the box. The disburser only starts disbursing after he asked, “shall I disburse”? And they 54 The treasurers standing outside. answer him, “disburse, disburse, disburse,” three times. He disburses the first time and covers it with cushions 57 Greek καταβολή “support, cushion”. , the second time and covers it with cushions. The third time he was not covering 58 He covers the coins remaining in the lodge where the receipts for the sheqalim are kept. As explained in the Mishnah, the monies taken on the first of Nisan are from the contributions of the Land of Israel, those taken before Pentecost are from neighboring countries and those at the end of Elul from Babylonia, Persia, and other far countries. Monies not used for sacrifices are used for other expenses as explained in the next Chapter. In order to give due credit, the monies should not be mixed even though in an emergency one can have regress on those already labelled as surplus. . Why did he cover? That he should not forget and disburse from anything which already had been disbursed. The first time he disbursed in the name of the Land of Israel, the second time in the name of nearby walled cities 58a Jewish settlemens in Syria and Egypt. , and the third time in the name of Babylonia, in the name of Media, and in the name of distant countries.

הלכה: שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה כול׳. אִילּוּ שְׁנֵי כְרִיִים וְתָרַם מֵאֶחָד מֵהֶן עַל חֲבֵירוֹ שֶׁמָּא לֹא פָטַר חֲבֵירוֹ. הַנַַּחַת רוּחַ הִיא לָהֶם שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּן מִתְקָרֵב אֶלָּא מִשֶּׁלָּהֶן תְּחִילָּה.

HALAKHAH: “A member of the household of Rabban Gamliel was,” etc. If there were two heaps and he gave heave from one for the other, would that not remove the liability from the other 55 Since for heave all produce of the same kind is interchangeable, by analogy all sheqalim are interchangeable; there is no reason why the House of Rabban Gamliel should be interested in controlling in which box their sheqel ends up. ? It gave them satisfaction that the sacrifice should be brought first from their money 56 While legally the sheqel becomes Temple property and is no longer their own, they derive satisfaction from knowing that their contribution will be used for sacrifices rather than for any of the ancillary uses spelled out later for which the sheqel also could be used. .

תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה כול׳. תַּנֵּי שָׁמַט אֶת הַקַּטָבֳלִיּוֹת נַעֲשׂוּ כוּלָּן שְׁיֵרִיים. תַּנֵּי. שְׁלִישִׁית הִיא הָיְתָה עֲשִׁירָה שֶׁבְּכוּלָּן. שֶׁהָיוּ בָהּ אִיצְטְלֵי שֶׁלְזָהָב וְדַרְכוֹנוֹת שֶׁלְזָהָב.

“He disburses the first time,” etc. It was stated: If he removed the covers, all was made remainder 59 Since no due credit could be given to the contributors of the new sheqalim . The monies should be given to the gift account. . It was stated: The third was the richest since it contained golden stateres 60 Tosephta 2:4 reads אִסטראות, half darics. and golden darics.

תַּנֵּי. תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה לְשֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. שְׁנִיָיה לְשֵׁם כַּרַכִין הַמּוּקָּפִין וּלְשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. וְהַשְּׁלִישִׁית לְשֵׁם בָּבֶל וּלְשֵׁם מָדַיי וּלְשֵׁם מְדִינוּת הָרְחוֹקוֹת וּלְשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. תַּנֵּי. נָטַל מִן הָרִאשׁוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּרִאשׁוֹנָה נוֹטֵל מִן הַשְּׁנִיָיה. נָטַל מִן הַשְּׁנִיָיה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּשְּׁנִיָיה נוֹטֵל מִן הַשְּׁלִישִׁית. שָׁלְמָה שְׁלִישִׁית חוֹזֵר לַשְּׁנִיָיה. שָׁלְמָה שְׁנִיָיה חוֹזֵר לְרִאשׁוֹנָה. שָׁלְמוּ שְׁלָשְׁתָּן חוֹזֵר וְשׁוֹקֵל. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. חוֹזֵר לִשְׁיֵרִיים. שֶׁהָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מוֹעֲלִין בִּשְׁיֵרִיִים שֶׁמָּא יִצְרְכוּ לָהֶן בַּסּוֹף.

It was stated 61 : He disburses the first time in the name of the Land of Israel and in the name of all of Israel 62 Tosephta 2:3 . . The second time in the name of fortified cities 63 While each batch is intended to be from one definite region, one cannot be sure whether somebody from another region gave his sheqel with them. Therefore one has to be inclusive in the declaration. and in the name of all of Israel. The third time in the name of Babylonia and the name of Media and in the name of all of Israel. It was stated: If he took from the first box, even if there was in the first box he shall take from the second 64 This does not refer to the three times a year one disburses from the lodge but to the three boxes which are filled with coins, which have to be used in the correct order. . If he took from the second box, even if there was in the second box he shall take from the third. If the third was used up, he returns to the second; if the second was used up he returns to the first. If all three are emptied, one collects new sheqalim ; Rebbi Meïr says, he has regress on the remainder 65 Even though the excess coins had been declared remainder and property of the gift account, actually they become remainder only at the start of a new tax year. Tosephta 2:5 in the name of R. Simeon ben Eleazar, 2:1 as everybody’s opinion. , since Rebbi Meïr says, one commits me`ilah with the remainder, 66 Since the money remains potentially dedicated to be used for public sacrifices. perhaps one needs them at the end.

[וְכֵן הָיָה רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר. זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת. נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טַהֳרָה. טַהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדוּשָּׁה. קְדוּשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה. עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא. יִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת. חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵבִיא לִידֵי תְחִיַית הַמֵּתִים. תְּחִיַית הַמֵּתִים מְבִיאָה לִידֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב. זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת. דִּכְתִיב וְכִלָּה מִכַּפֵּר. נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טַהֳרָה. דִּכְתִיב וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה. טַהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדוּשָּׁה. דִּכְתִיב וְטִהֲרָהּ וְקִידְּשָׁהּ. קְדוּשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה. דִּכְתִיב כִּי כֹה אמַר רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם… וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא. דִּכְתִיב עֲנָוָה יִרְאַת ה׳. יִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת. דִּכְתִיב וְחֶסֶד ה׳ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵיאָיו. חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. דִּכְתִיב אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵבִיא לִידֵי תְחִיַית הַמֵּתִים. דִּכְתִיב וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם. תְּחִיַית הַמֵּתִים מְבִיאָה לִידֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב. דִּכְתֵיב אָז תָּבִין יִרְאַת ה׳ וְדַעַת עֶלְיוֹן תִּמְצָא. תַּאנָא בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כָּל מִי שֶׁקָּבוּעַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְדַבֵּר לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְאוֹכֵל פֵּירוֹתָיו בְּטָהֳרָה וְקוֹרֵא קִרְיַת שְׁמַע בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב יְהֵא מְבוּשָּׂר שֶׁבֶּן הָעוֹלָם הַבָּא הוּא.]

68 This paragraph has been copied by the corrector from B. It is neither in the scribe’s text nor in ג ; it is a Babylonian addition. It is a slight rewrite of a text in Šabbat 1, Notes 274–286 , based on the Babylonian version of the last Mishnah in Soṭah . [“And so did Rebbi Phineas ben Yair say, promptitude brings to cleanliness, cleanliness brings to purity, purity brings to holiness, holiness brings to meekness, meekness brings to fear of sin, fear of sin brings to piety, piety brings to the Holy Spirit, the Holy Spirit to the Resurrection of the Dead, the Resurrection of the Dead brings to Elijah, may his remembrance be a blessing.” “Promptitude brings to cleanliness,” as it is written 69 Lev. 16:20 . , he finishes, and he atones . “Cleanliness brings to purity,” as it is written 70 Lev. 12:8 . , the Cohen shall atone for her, then she will be pure . “Purity brings to holiness,” as it is written 71 Lev. 16:19 . , he shall purify it and sanctify it . “Holiness brings to meekness,” as it is written 72 Is. 57:15 . , for so says the High and Elevated One, Who thrones eternally, His name is Holy, in sublimity … and the oppressed and of meek spirit. “Meekness brings to fear of sin,” as it is written 73 Prov. 22:4 . , the consequence of meekness is fear of the Eternal . “Fear of sin brings to piety,” as it is written 74 Ps. 103:17 . , the Eternal’s piety is eternally on those who fear Him . “Piety brings to the Holy Spirit,” as it is written 75 Ps. 89:20 . , then You spoke in a vision to Your pious ones . “The Holy Spirit brings to the Resurrection of the Dead,” as it is written 76 Ez . 37:14 . , I shall give My Spirit into you and you will live . “The Resurrection of the Dead brings to Elijah, may his remembrance be a blessing,” as it is written 77 Misquote of Pr . 2:5. , then you will understand the fear of the Eternal, and the knowledge of God you will find . It was stated in the name of Rebbi Meïr: Anybody permanently in the Land of Israel who speaks the holy language, eats its produce in purity, and recites the Shema` mornings and evenings is assured of his place in the World to Come.]

משנה: הַתְּרוּמָה מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ. לוֹקְחִין בָּהּ תְּמִידִין וּמוּסָפִין וְנִסְכֵּיהֶם הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וְכָל קָרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר. שׁוֹמְרֵי סְפִחִים בַּשְּׁבִיעִית נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר אַף הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב שׁוֹמֵר חִנָּם. אָמְרוּ לוֹ אַף אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֵין בָּאִין אֶלָּא מִשֶּׁל צִיבּוּר:

MISHNAH: For what was the disbursement used? One buys from it daily and musaf sacrifices and their libations, the `omer 1 The offering of barley grain on the 16th of Nisan to permit consumption of grain from the new harvest; Lev. 23:9–14 . , and the Two Breads 2 The two leavened breads on Pentecost, Lev. 23:17 . , and the shew-bread 3 Seven breads every week, Lev. 24:5–9 . , and all public offerings 4 Including incense and public reparation offerings ( Lev. 4:13–21 .) . The watchmen for aftergrowth in the sabbatical year 5 Since the `omer and the Two Breads have to be produce of the Land, and no sowing is permitted in a Sabbatical, the grains have to be harvested from spontaneous aftergrowth. Fields from which such a yield is expected have to be watched lest the plants be eaten by animals or the grains be taken by humans. In this case the watch is an essential precondition for the possibility of the offering and therefore the expenses have to be borne by the Temple. take their wages from the disbursement from the lodge. Rebbi Yose says, he also may volunteer as unpaid trustee 6 Even though the unpaid trustee acquires rights to what he is watching, R. Yose holds that private property may be donated to the Temple as public offering. . They told him, would you not also say that they only come from the public 7 The Sages deny that private property may be donated to the Temple as public offering. “They” are public offerings. Therefore the argument cannot be intended to convince R. Yose; rather it is a statement clarifying that they insist that only fully paid watchmen are acceptable. ?

הלכה: הַתְּרוּמָה מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ כול׳. מָה רָאָה זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם לְהִימָּנוֹת. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה וְלֹא מָצְאוּ עֵצִים בַּלִּישְׁכָּה וְעָמְדוּ אֵילּוּ וְנִתְנַדְּבוּ עֵצִים מִשֶּׁלְעַצְמָן וּמְסָרוּם לַצִּיבּוּר וְקָרְבוּ מֵהֶן קָרְבְּנוֹת צִיבּוּר. וְהִתְנוּ עִמָּהֶן הַנְּבִיאים שֶׁבֵּינֵיהֶן שֶׁאֲפִילוּ לִשְׁכָּה מְלֵיאָה עֵצִים וְעָמְדוּ אֵילּוּ וְנִתְנַדְּבוּ עֵצִים מִשֶּׁלְעַצְמָן שֶׁלֹּא יִהֵא קָרְבָּן מִתְקָרֵב אֶלָּא מִשֶּׁלָּהֶן תְּחִילָּה. אָמַר רִבִּי אָחָא. דְּרִבִּי יוֹסֵה הִיא. דְּרִבִּי יוֹסֵה אָמַר. אַף הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב שׁוֹמֵר חִנָּם. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מַה פְלִיגִין. בְּגוּפוֹ שֶׁלְקָרְבָּן. אֲבָל בְּמַכְשִׁירֵי קָרְבָּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה קָרְבָּן יָחִיד לְקָרְבָּן צִיבּוּר. תַּנֵּי. [אִ]שָּׁה שֶׁעָשָׂת כֻּתּוֹנֶת לִבְנָהּ צְרִיכָה לִמְסוֹר לְצִיבּוּר. אָמַר רִבִּי אָחָא. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אַף הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב שׁוֹמֵר חִנָּם. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מַה פְלִיגִין. בְּגוּפוֹ שֶׁלְקָרְבָּן. אֲבָל בְּמַכְשִׁירֵי קָרְבָּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה קָרְבָּן יָחִיד לְקָרְבָּן צִיבּוּר. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי. אוֹתָן הַיָּמִים נוֹהֲגִין בִּשְׁעַת קָרְבָּן וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת קָרְבָּן. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֵינָן נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּשְׁעַת קָרְבָּן. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. אָנוּ הָיִינוּ מִבְּנֵי סְנָאָה בֶן בִּנְיָמִן וְחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְדָחִינוּ אוֹתוֹ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהָיִינוּ מִתְעַנִּין וְלֻא מַשְׁלִימִין.

הָעוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. אֵין הָעוֹמֶר בָּא מִן הַסּוּרִיָּא. תַּמָּן תַּנִּינָן. כָּל קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד וְהַצִּיבּוּר בָּאִין מִן הָאָרֶץ וּמִחוּצָה לָאָרֶץ. מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן. חוּץ מִן הָעוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. שֶׁאֵין בָּאִין אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא. דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. אֵין הָעוֹמֶר בָּא מִן הַסּוּרִיָּא. תַּמָּן תַּנִּינָן. עֶשֶׂר קְדוּשּׁוֹת הֵן. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקוּדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. וּמַה הִיא קְדוּשָּׁתָהּ. שֶׁמְּבִיאִין מִמֶּנָּה הָעוֹמֶר וְהַבִּיכּוּרִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִין כֵּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא. דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. אֵין הָעוֹמֶר בָּא מִן הַסּוּרִיָּא. תַּמָּן תַּנִּינָן. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. מֶה חָרִישׁ רְשׁוּת אַף קָצִיר רְשׁוּת. יָצָא קְצִיר הָעֹמֶר. שֶׁהוּא מִצְוָה. הֲוֵי מָאן תַּנָּא שׁוֹמְרֵי סְפִחִים בַּשְּׁבִיעִית נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. לֹא מָצָאוּ בְסוּרִיָּא מְבִיאִין אוֹתוֹ מִסְּפִחִין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הָהֵן עוֹמֶר מָהוּ שֶׁיִּזָּרַע לָכֵן מִתְּחִילָּה. רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. לֹא נִמְצָא כְקוֹמֵץ עַל הַשְּׁיֵרִיים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין. אָמַר לֵיהּ. נַעֲשֶׂה כַחֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁהֵן בָּאִין בְּטוּמְאָה וְאֵינָן נֶאֱכָלִין בְּטוּמְאָה.

כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. נוֹטֵל מָעוֹת מִן הָשּׁוּלְחָנִי וְנוֹתֵן לַקּוֹצְרִין וּלְשׁוֹמְרִין עַד שֶׁלֹּא יַקְרִב הָעוֹמֶר. מֵבִיא מָעוֹת מִתְּרוּמַת הִַלִּשְׁכָּה וּמְחַלְלָן עָלָיו. וְטָבוּ כֵן. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי בָּא. כָּל מַה שֶׁיִּתֵּן הֵן הֵן דָּמֶיהָ מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. תַּנֵּי. אַף בְּפַתָּחֵי אֲבָנִים כֵּן. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. נוֹטֵל מָעוֹת מִשּׁוּלְחָנִי וְנוֹתֵן לַחוֹצְבִין וּלְסַתָּתִין עַד שֶׁלֹּא תִינָּתֵן עַל גַּבֵּי הַדֹּימוֹס. [אַחַר כָּךְ] מֵבִיא מָעוֹת מִתְּרוּמַת הִַלִּשְׁכָּה וּמְחַלְלָן עָלֶיהָ. וְטָבָא הִיא כֵן. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. כָּל מַה שֶׁיִּתֵּן הֵן הֵן דָּמָיו מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה.