Shekalim 6a

משנה: מוֹתַר שְׁקָלִים חוּלִין. מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מוֹתַר קִינֵּי זָבִים קִינֵּי זָבוֹת קִינֵּי יוֹלְדוֹת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת מוֹתָרָן נְדָבָה. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא בָּא לְשֵׁם חֵטּ ומִשֵּׁם אַשְׁמָה מוֹתָרָן נְדָבָה. מוֹתַר עוֹלָה לָעוֹלָה. מוֹתַר מִנְחָה לַמִּנְחָה. מוֹתַר שְׁלָמִים לַשְּׁלָמִים. מוֹתַר פֶּסַח לַשְּׁלָמִים. מוֹתַר נְזִירִים לַנְּזִירִים. מוֹתַר נָזִיר לַנְּדָבָה.

96 This text also is in Nazir 4:4 (Notes 61–72 , נ ) which probably was the source. Mishnah Nazir 4:4 deals with the case of a married woman who made a vow of nazir and started putting aside money for her required sacrifices when her husband dissolved her vow. Then she no longer is nezirah and therefore cannot bring the sacrifices, but the monies remain dedicated. The Mishnah states: “If she had money not designated, it should be given to the gift account. If the monies were designated, the value of the purification offering shall be thrown into the Dead Sea; one may not use it but there can be no me`ilah . For the value of the elevation offering, they shall bring an elevation offering; it is subject to the law of me`ilah . For the value of the well-being offering, they shall bring a well-being offering, to be eaten on one day; it does not need bread.” Money not designated is money for which it never was decided for which kind of sacrifice it should be used. Rav Ḥisda said, only if his purification offering was presented last. But if his well-being offering was presented last, what is left over is for a well-being offering 97 If monies were collected to help indigent nezirim with the expenses of their sacrifices but not all was used, the remainder has to be kept in trust to be used in the future for the same purpose. But if a person dedicated his own money for his sacrifices and had money left over, if the last sacrifice bought was of the most holy kind, the leftover money is of the same kind and has to go to the account for elevation offerings. But if the leftovers are of a well-being sacrifice, a “simple sanctum ” which may be consumed by lay people, the monies have to be used for a simple sanctum . . Rebbi Ze`ira said, even if his well-being offering was presented last, it is a general rule for a nazir that his leftover be for the gift account 98 Mishnah Me`ilah 3:2, overriding the general rule of Mishnah 2:6 . In the Babli, Nazir 25a , the statement is attributed to R. Joḥanan. . A baraita supports one and a baraita supports the other. A baraita supports Rebbi Ze`ira: “The following are not designated monies: any which contain money for purification offerings should be left to die. Even if he designated money for purification offerings that should be left to die, it remains not designated 98 Mishnah Me`ilah 3:2, overriding the general rule of Mishnah 2:6 . In the Babli, Nazir 25a , the statement is attributed to R. Joḥanan. .” A baraita supports Rav Ḥisda: “This is for my purification offering and the rest for my nezirut . Then he died. One commits larceny with all of them but not with part of them.” It does not say, when he died it should be given to the gift account100.

הלכה: מוֹתַר שְׁקָלִים חוּלִין כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹסָה. עַד דַּאֲנָא תַמָּן שְׁמָעִית קָל רַב יְהוּדָה שְׁאַל לִשְׁמוּאֵל. הִפְרִישׁ שִׁקְלוֹ וָמֵת. אֲמַר לֵיהּ. יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹתַר שְׁקָלִים חוּלִין. מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מוֹתַר קִינֵּי זָבִים קִינֵּי זָבוֹת מוֹתַר קִינֵּי יוֹלְדוֹת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת מוֹתָרָן נְדָבָה. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. פָּתַר לָהּ מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁלְכָּל יִשְׂרָאֵל.

Rav Ḥisda said, a nazir ’s leftover bread shall be left to decay. Rebbi Yose said, that is correct. You cannot sacrifice it by itself since bread cannot be brought alone. You cannot sacrifice it together with another nazir ’s since no nazir sacrifices without bread 101 While several flour offerings are described in Lev. 2 , none is authorized for bread alone. Nowhere do we find a procedure to redeem sacrificial bread. . Therefore, it was necessary to say that a nazir ’s leftover bread shall be left to decay. They wanted to say, the same rule applies to his leftover bread as to his leftover wine offering. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, his leftover wine offering is most holy 102 Halakhah 5, Note 81 . ; it should be given to the gift account. In the opinion of Rebbi Yose ben Rebbi Abun, Samuel, Rav Ḥisda, and Rebbi Eleazar, all three said the same. Rav Ḥisda, as quoted here. Samuel, as Rebbi Yasa said, 102 Halakhah 5, Note 81 . when I still was there, I heard the voice of Rav Jehudah asking Samuel: If he designated his sheqel and died? He said, it should be given as gift. Rebbi Eleazar: 103 Halakhah 5, Note 83 . the leftover of his tenth of an ephah : Rebbi Joḥanan said, one should bring it to the Dead Sea; Rebbi Eleazar said, it should be given to the gift account..

רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עַל דָּעֲלִי אָבָּא בַּר בָּא. דְּאִינּוּן אָמְרִין. מְנַיִין שֶׁהַפֶּסַח מִשְׁתַּנֶּה לְשֵׁם שְׁלָמִים. תַּלְמוּד לוֹמַר. אִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים. כָּל שֶׁהוּא מִן הַצֹּאן בָּא שְׁלָמִים. הָתִיבוּן. הֲרֵי עוֹלָה מִן הַצֹּאן. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הַצֹּאן. יָצָאת עוֹלָה שֶׁהִיא בָאָה אֲפִילוּ מִן הַבָּקָר. הָתִיבוּן. הֲרֵי אָשָׁם. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. מִן הַצֹּאן. דָּבָר שֶׁהוּא בָּא מִכָּל הַצֹּאן. יָצָא אָשָׁם שֶׁאֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הָאֵלִים בִּלְבַד. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. (מִלְּרַבּוֹת) [מִן לְמָעֵט]. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. (מִלְּמָעֵט) [לְרַבּוֹת]. אָמַר רִבִּי מָנָא. (מִיעֲטוֹ) [הָכָא נַמֵּי מִן לְמָעֵט. מִיעוט שֶׁאֵינוֹ בָא בֶּן שְׁנֵי שָׁנִים. מִיעוט שֶׁאֵינוֹ בָא נְקֵבָה. וְגַבֵּי אָשָׁם נַמֵּי מִן לְמָעֵט הוּא.] שֶׁאֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הָאֵלִים בִּלְבַד. הָתִיבוּן. וְהָכְתִיב וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים לְעוֹלָה. מֵעַתָּה מוֹתַר הַפֶּסַח בָּא עוֹלָה. אָמַר רִבִּי אָבּוּן. מְשַׁנִּין דָּבָר שֶׁהוּא לַאֲכִילָה לְדָבָר שֶׁהוּא לַאֲכִילָה וְאֵין מְשַׁנִּין דָּבָר שֶׁהוּא לַאֲכִילָה לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ לַאֲכִילָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מְשַׁנִּין קֳדָשִׁים קַלִּים לְשֵׁם קֳדָשִׁין קַלִּין וְאֵין מְשַׁנִּין קֳדָשִׁים קַלִּין לְשֵׁם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עַל דָּאעֲלִי רִבִּי חֲנִינָה. דְּאִינּוּן אָמְרִין. אֵין הַפֶּסַח מִשְׁתַּנֶּה לְשֵׁם שְׁלָמִים אֶלָּא אִם כֵּן שְׁחָטוֹ לְשֵׁם שְׁלָמִים. וַאֲנִי אוֹמֵר. אֲפִילוּ שְׁחָטוֹ לְשֵׁם עוֹלָה. אָמַר רִבִּי אִילָא. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. אִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים. כֹּל שֶׁהוּא זֶבַח בָּא שְׁלָמִים. וּמִשְׁתַּנֶּה לְמַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל. הֵיךְ עֲבִידָה. שְׁחָטוֹ לְשֵׁם עוֹלָה עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמוֹ לְמָחָר. מִכָּל מָקוֹם פָּסוּל הוּא. אִין תֵּימַר. מִשְׁתַּנֶּה לְמַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל. פִּיגּוּל. אִין תֵּימַר. אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה לְמַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל. פָסוּל.

MISHNAH: The excess of monies collected for kidnap victims is for kidnap victims; the excess of monies collected for a particular kidnap victim is for this kidnap victim. The excess of monies collected for the poor is for the poor; the excess of monies collected for a particular poor person is for this poor person. The excess of monies collected for the dead 104 For funeral expenses. is for the dead; the excess of monies collected for a particular dead is for his heirs; Rebbi Meïr says, the excess of monies collected for a particular dead shall be left until Elijah comes 105 Since one does not know what to do with this money, it cannot be touched until Elijah, a member of the Heavenly Court who knows what the rules really should be, comes to announce the Messiah. ; Rebbi Nathan says, from the excess of monies collected for a particular dead one builds a memorial on his grave.

לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם נַעֲשֶׂה כְשׁוֹחְטוֹ לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִשְׁתִיקָה וְהוּא כָשֵׁר. אָמְרוּ לֵיהּ. וְאִם כֵּן הוּא אֲפִילוּ שְׁחָטוֹ לִשְׁמוֹ לִזְרוֹק דָּמוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ יֵעָשֶׂה מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה כְשׁוֹחְטוֹ לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ וִיהֵא כָשֵׁר. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. מָאן אָמַר בִּשְׁתִּיקָה כָשֵׁר. אוֹ נֹאמַר. בִּשְׁתִּיקָה פָּסוּל.

HALAKHAH: If they collected for him presuming that he had nothing and it turned out that he had some 106 The reading of ג: ”had nothing”, has to be rejected as scribal error. . Rebbi Jeremiah wanted to say, the excess of monies collected for a particular dead is for his heirs. Rebbi Idi from Ḥutra said to him, think of it, did they intend only for [him 107 Since the intent was to bury a destitute person, should the money not be given to the administrators of welfare for the benefit of future needs? ? He said to him], I did [not] say this; what is your source 108 R. Jeremiah realizes that it is a good question but he quoted a Mishnah; R. Idi has no tannaitic source to support him. ?

רַב חִסְדָּא אָמַר. וְהוּא שֶׁקָּרְבָה חַטָּאתוֹ בַסּוֹף. אֲבָל אִם קָרְבוּ שְׁלָמִים בַּסּוֹף מוֹתָרָן שְׁלָמִים. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וַאֲפִילוּ קָרְבוּ שְׁלָמִים בַּסּוֹף הֲלָכָה אַחַת הִיא בְנָזִיר שֶׁתְּהֵא מוֹתָרָהּ נְדָבָה. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי זְעוּרָה. אֲפִילוּ הֵן מָעוֹת סְתוּמִין. כָּל שֶׁדְּמֵי חַטָּאוֹת מֵיתוֹת מְעוּרָבוֹת בָּהֵן. וַאֲפִילוּ הִפְרִישׁ דְּמֵי חַטָּאוֹת מֵיתוֹת מִתּוֹכָהּ מָעוֹת סְתוּמִין הֵן. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרַב חִסְדָּא. אֵילּוּ לְחַטָּאתִי וְהַשְּׁאָר לִשְׁאָר נְזִירוּתִי. וָמֵת. מוֹעֲלִין בְּכוּלָּן וְאֵין מוֹעֲלִין מִקְצָתָן. וְלֹא אָמַר. אִם מַתִּי יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

109 Tosephta 1:12 , Babli Sanhedrin 48a . “It was stated in the name of Rebbi Nathan: From the excess of monies collected for a particular dead he builds a memorial on his grave or perfume 109a This is the corrector’s text, following B. The scibe wrote זלח, a root not otherwise recorded in rabbinic Hebrew or Aramaic. his bier. It was stated, one does not redeem a kidnap victim for another kidnap victim 110 Monies collected for a particular prisoner should not be used to redeem another, but in cases of urgent need the hands of the administrators are not tied by this rule. and one does not collect a stole for a stole 111 If clothing is collected for a particular person, he should be given exactly what was collected for him. , but one does not restrict the power of the administrators of charity in this.” It was stated, Rabban Simeon ben Gamliel says, one does not build mausoleums for the just; their words are their remembrance 112 Gen . rabba 82(11 ). .

רַב חִסְדָּא אָמַר. מוֹתַר לַחְמוֹ שֶׁלְנָזִיר יִירְקָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְיֵאוּת. לְהַקְרִיבוֹ בִפְנֵי עַצְמוֹ אֵין יָכוֹל. שֶׁאֵין לְךָ לֶחֶם קָרֵב לְעַצְמוֹ. לְהַקְרִיבוֹ עִם נְזִירוּת אֲחֶרֶת אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁאֵין לָךְ נְזִירוּת בָּאָה בְלֹא לֶחֶם. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר מוֹתַר לַחְמוֹ שֶׁלְנָזִיר יִירְקָב. סָבְרִין מֵימַר. הוּא לַחְמוֹ הוּא מוֹתַר נְסָכָיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. מוֹתַר נְסָכָיו קָדְשֵׁי קָדָשֶׁים אִינּוּן וְיִפְּלוּ לִנְדְבָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. שְׁמוּאֵל וְרַב חִסְדָּא וְרִבִּי אֶלְעָזָר שְׁלָשְׁתָּן אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. רַב חִסְדָּא אָהֵן דְּהָכָא. שְׁמוּאֵל דְּאָמַר רִבִּי יָסָא. עַד דַּאֲנָא תַמָּן שְׁמָעִית קָל רַב יְהוּדָה שְׁאַל לִשְׁמוּאֵל. הִפְרִישׁ שִׁקְלוֹ וָמֵת. אֲמַר לֵיהּ. יִפְּלוּ לִנְדָבָה. רִבִּי לָעְזָר. מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

113 As the concurrent testimony of ג and the scribe’s text show, the following text is not part of the original Halakhah. It was added by the corrector from B; both its Aramaic and the names appearing are Babylonian. A somewhat different Yerushalmi text is in Berakhot 2:1 (Notes 53–67 ) and Mo`ed Qaṭan 3:7 (83c l. 40–83d l. 8). Rebbi Joḥanan was leaning on Rebbi Ḥiyya bar Abba when Rebbi Eliezer 114 This should read: Eleazar. saw him and hid himself before him. He said, these two things the Babylonian does to me: First, that he does not greet me, and second, that he hides himself. Rebbi Jacob bar Idi said to him, thus they behave among themselves; Rebbi Ze`ira did not greet Rabba since they observe 115 Job 29:8 . Boys see me and hide themselves; elders rise and stand . He asked him, may one pass by a cursed statue? He said to him, do you want to honor it? Pass it by and blind its eyes! He said to him, Rebbi Eliezer 114 This should read: Eleazar. did well that he did not pass before you. The other thing the Babylonian does, that he does not mention my tradition in my name. Rebbi Immi and Rebbi Assi 116 He is R. Yasa in Yerushalmi texts. came to him. They said to him, Rabbi, so it happened that it was a synagogue of weavers, about a bolt topped by a lock 117 Mishnah Eruvin 10:9 . about which Rebbi Eleazar and Rebbi Yose disagreed until they tore a Torah scroll in their rage. Would you think that they tore a Torah scroll? But that a Torah scroll was torn. There was an old man there, Rebbi Yose ben Qisma, who said, I wonder whether this synagogue will not be a place of foreign worship. He came back and asked, where is the colleague? Rebbi Jacob bar Idi came and said to him, it is written 118 Jos . 11:15 . , all that the Eternal commanded to His servant Moses so Joshua commanded . When Joshua explained, did he mention every time “so said Moses”? No, he explained and they knew that it was Moses’s teaching. So also Eleazar sits and explains and everybody knows that it is your teaching. He said to them 119 R. Immi (Ammi) and R. Assi (Yasa). , why do you not know to pacify like our colleague Ben Idi?

משנה: מוֹתַר שְׁבוּיִים לַשְּׁבוּיִים מוֹתַר שָׁבוּי לְאוֹתוֹ שָׁבוּי. מוֹתַר עֲנִיִּים לָעֲנִיִּים מוֹתַר עָנִי לְאוֹתוֹ עָנִי. מוֹתַר הַמֵּתִים לַמֵּתִים מוֹתַר הַמֵּת לְיוֹרְשָׁיו. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מוֹתַר הַמֵּת יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָהוּ. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר מוֹתַר הַמֵּת בּוֹנִין לוֹ נֶפֶשׁ עַל קִבְרוֹ:

הלכה: גָּבוּ לוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁאֵין לֹו וְנִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מוֹתַר הַמֵּת לְיוֹרְשָׁיו. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי אִידִי דְחוּטְרֵיהּ. הַגַּע עַצְמָךְ דְּלָא כִוְונוּן אֶלָּא [לֵיהּ. אֲמַר] לֵיהּ. אֲנָא [לָא] אָמְרִית. אַתְּ מְנָן לָךְ.

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. מוֹתַר הַמֵּת יִבְנֶה לוֹ נֶפֶשׁ עַל קִבְרוֹ וְיַעֲשֶׂה לוֹ (זלח) [זִילּוּף] עַל גַּבֵּי מִיטָּתוֹ. תַּנֵּי אֵין פּוֹדִין שָׁבוּי בְשָׁבוּי וְאֵין גּוֹבִין טַלִּית בְטַלִּית. וְאֵין מַמְחִין בְּיַד פַּרְנָסִין לְכָךְ. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵין עוֹשִׂין נְפָשׁוֹת לַצַּדִּיקִים. דִּבְרֵיהֶן הֵן זִכְרוֹנָן.

[רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מַסְמִיךְ וְאָזִיל עַל רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא וַהֲוָה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר חֲמִי לֵיהּ וּמִטַּמֵּר לֵיהּ מִקַּמֵּי וַאֲמַר. הָלֵין תַּרְתֵּין מִילַּיָּא הָדֵין בַּבְלָאָה עֲבִיד בֵּיהּ. חָדָא דְלָא שְׁאִיל בִּשְׁלוֹמֵיהּ וְחָדָה מִיטָּמַר. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי כָּךְ נַהֲגִין גַּבְּהוֹן. זְעִירָא לָא שְׁאִיל בִּשְׁלוּמֵיהּ דְּרַבָּה. דְּאִינּוּן נְהִגִין וּמְקַיְימִין רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ. אֲמַר לֵיהּ. מָהוּ לְמֵיעֲבַד קַמֵּי דַאֲרוּרָא צִילְמָא. אֲמַר לֵיהּ. מַה אַתְּ פְּלִיג לֵיהּ יְקָר. עֲבוֹר קַמּוֹהִי וְסַמִּי עֵינוֹיי. אֲמַר לֵיהּ. יְאוּת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר עֲבוּד דְּלָא עֲבַר קַמָּךְ. וְעוֹד עֲבִיד הָא בַּבְלָאָה דְלָא אֲמַר שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמֵיהּ. נִכְנְסוּ לְפָנָיו רִבִּי אִמּי וְרִבִּי אַסִּי. אָמְרוּ לוֹ. רִבִּי. כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל טַרְסִיִּים הָיָה בְּנַגָּר שֶׁיֵּשׁ בְרֹאשׁוֹ גְלוּסְטְרָא. שֶׁנֶּחְלְקוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹסֵי עַד שֶׁקָּרְעוּ סֵפֶר תּוֹרָה בָחַמָּתָן. וְקָרְעוּ סַלְקָָא דַּעְתָּךְ. אֶלָּא שֶׁנִיקְרַע סֵפֶר תּוֹרָה. וְהָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד. וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא. אָמַר. תְּמוֹהָנִי אִם לֹא הֲוָה בֵּית הַכְּנֶסֶת זֵה עֲבוֹדָה זָרָה. וְחָזַר וְאָמַר. הָכְדֵין מֵחַבְרֵיהּ. נִיכְנַס לְפָנָיו רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אָמַר לוֹ כְּתִיב כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְי אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ כֵּן צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וגו׳. וְכִי כָל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ הָיָה אוֹמֵר. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה. אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְיוֹדְעִין שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל מֹשֶׁה הִיא. אַף אַתָּה אֶלְעָזָר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ. הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁתּוֹרָה שֶׁלָּךְ הִיא. אָמַר לָהֶן. מִפְּנֵי מַה אֵי אַתֵּם יוֹדְעִין לָרַצּוֹת כְּבֶן אִידִי חֲבֵירֵינוּ.

וְרִבִּי יוֹחָנָן מַאי כוּלֵּי הַאי. דְּבָעֵי דְּיֵימְרוּן שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמֵיהּ. דְּאַף דָּוִד בִּיקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים. שֶׁנֶּאֱמַר אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִית אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה. וְכִי עָלְתָה עַל דַּעְתוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁיְּהֵא חַי וְקַיָים לְעוֹלָמִים. אֶלָּא כָךְ אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֶזְכֶּה שֶׁיְּהוּ דְבָרַיי נֶאֱמָרִין בְּבָתֵּי כְנֶיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. שִׁמְעוֹן בֶּן נְזִירָא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק אָמַר. כְּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה מִפִּיו בָעוֹלָם הַזֶּה שְׂפָתָיו רוֹחֲשׁוֹת עִמּוֹ בַקֶּבֶר. שֶׁנֶּאֱמַר דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁינִים. מַה כֹמֶר שֶׁל עֲנָבִים זֶה כֵּיוָן שֶׁמַּנִּיחַ אָדָם אֶצְבָּעוֹ עָלָיו מִיַּד דוֹבֵב אַף שִׂפתּוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כֵּיוָן שֶׁאוֹמְרִין דְּבַר הֲלָכָה מִפִּיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים שִׂפְתּוֹתֵיהֶן מְרַחֲשׁוֹת עִמָּהֶן בַקֶּבֶר. מַה הֲנְָאָה לוֹ. בַּר נְזִירָא אָמַר. כְּהָדֵין דְּשָׁאתֵי קוֹנְדִּיטוֹן. רִבִּי יִצְחָק אָמַר. כְּהָדֵין דְּשָׁאת חֲמַר עָתִיק. אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ טַעֲמָא.

גִּדּוּל אָמַר. כָּאן שְׁמוּעָה בְשֵׁם אוֹמְרָהּ יִרְאֶה בַּעַל שְׁמוּעָה כְּאִילּוּ עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ. רוֹב אָדָם יִקְרָא אֶת אִישׁ חַסְדּוֹ. זֶה שְׁאָר כָּל אָדַם. וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָא. זֶה רִבִּי זְעִירָא. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא. לָמָּה לִי שֶׁאֲנִי צְרִיכִין רְחוּשִׁין לִשְׁמַעְתֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת דְּהוּא גַבְרָא מְפַתְחָא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אַסִּי. חֲכִים רִבִּי לְבַר פַּתְיָיה דְאָתָא אֲמַר שְׂמוּעָתָא מִשְּׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָהּ מִשְׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אַסִּי. חֲכִים רִבִּי לְרַב דְאַתּ אֲמַר שְׂמוּעָתָא מִשְּׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רַב אָדָא בַּר אַהֲבָה אָמְרָן מִשְּׁמֵיהּ.

אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנִין. בְּדוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד מֶה הָיוּ פְרוּצֵי הַדּוֹר עוֹשִׂין. הָיוּ הוֹלְכִים אֶצֶל חֲלוֹנוֹתָיו שֶׁל דָּוִד. אוֹמְרִין לוֹ. דָּוִד דָּוִד. אֵימָתַי יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֵימָתַי בֵּית יי נֵלֵךְ. וְהָיְה דָּוִד אֹמֵר. אַף עַל פִּי שֶׁמִתְכַּוְונִין לְהַכְעִיסֵנִי יָבֹאוּ עָלַי אִם לֹא הָיִיתִי שָׂמֵחַ בְדִבְרֵיהֶם. דִּכְתִיב שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית יְהֹוָה נֵלֵךְ. יְהָיָה כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ עִם אֲבוֹתֶיךָ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד. יָמִים שְׁלֵמִים אֲנִי מוֹנֶה לְךָ וְלֹא יָמִים חֲסֵרִים. כְּלוּם שְׁלֹמֹה בִנְךָ יִבְנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא לְהַקְרִיב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר. חָבִיב עָלַי צְדָקָה וּמִשְׁפָּט שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבַּן. שֶׁנֶּאֱמַר עֲשֶֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה׳ מִזָּבַח.]