Shekalim 16b

משנה: הֵיכָן הָיוּ הַהִשְׁתַּחֲוִיּוֹת הָאֵילּוּ. אַרְבַּע בַּצָּפוֹן וְאַרְבַּע בַּדָּרוֹם שָׁלשׁ בַּמִּזְרָח וּשְׁתַּיִם בַּמַּעֲרָב כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים שְׁעָרִים דְּרוֹמִיִּים סְמוּכִין לַמַּעֲרָב שַׁעַר הָעֶלְיוֹן שַׁעַר הַדֶּלֶק שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת שַׁעַר הַמָּיִם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר הַמַּיִם שֶׁבּוֹ מַכְנִיסִין צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם שֶׁל נִסּוּךְ חַמַּיִם בֶּחָג. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר בּוֹ הַמַּיִם מְפַכִּים עֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת. לְעוּמָּתָן בַּצָּפוֹן סְמוּכִין בַּמַּעֲרָב שַׁעַר יְכָנְיָה שַׁעַר הַקָּרְבָּן שַׁעַר הַנָּשִׁים שַׁעַר הַשִּׁיר. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר יְכָנְיָה שֶׁבּוֹ יָצָא יְכָנְיָה בְּגָלוּתוֹ. שֶׁבַּמִּזְרָח שַׁעַר נִיקָנוֹר וּשְׁנֵי פִשְׁפְּשִׁין הָיוּ לוֹ אֶחָד בִּימִינוֹ וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ. וּשְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב וְלֹא הָיָה לָהֶם שֵׁם:

97 A shortened version of a text in Lev. rabba 19(6 ). For the first part, cf. also Gen. rabba 94 , end. The text cannot be considered as historical reconstruction; it is part of an attempt to project the rabbinic establishment of the time as dominating factor inherited from Moses, prophets, and kings. You are finding that when Nebuchadnezzar campaigned here, he came and sat in Daphne of Antiochia. The Great Synhedrion went to him and said to him, did the time come that this House be destroyed? He said to them, give me the one which I made king over you and I will depart. They came and said to Jehoiachin, the king of Judea, Nebuchadnezzar wants you. 98 This is better read as a story about the destruction of the Temple, Babli Ta`anit 29a, where the two Amoraic statements are combined into one (and the language of B is adjusted to fit the language there.) When he heard this from them, he took the keys of the Temple and climbed to the roof of the Temple. He said before Him: Master of the world! In the past we were trustworthy for You and Your keys were handed to us. Now that we are not trustworthy for You, Your keys are handed to You. Two Amoraim, One said, he threw them upwards and they never returned. The other said, He saw that something like a hand came and took them from him. When all the freeholders of Jehudah heard this, they climbed to the tops of their roofs, fell down, and died. That is what is written 99 Is. 22:1 . , Saying about the valley of vision: Why are you doing this, that you climbed on all roofs, the noisy, full, humming city .

הלכה: מַתְנִיתָה דְּאַבָּא יוֹסֵה בֶן חָנִין. דְּאַבָּא יוֹסֵה בֶן חָנִין אָמַר. כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים. בְּרַם כְּרַבָּנִן שִׁבְעָה שְׁעָרִים הָיוּ בָעֲזָרָה. עַל דָּעְתּוֹן דְּרָבָּנִן אֵיכָן הָיוּ הִשְׁתַּחֲוִיּוֹת הַלָלוּ. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פְרָצוֹת הָיוּ בוֹ שֶׁפְּרָצוּם מַלְכֵי יָוָון. חָזְרוּ וּגְדָרוּם וְגָזְרוּ כְּנֶגְדָּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת.

MISHNAH: There were thirteen tables in the Temple 100 For the sacred service. There were more tables in the back part of the Temple domain, between the walls of the Temple and the walls of the enclosure, where the Cohanim had to eat their part of the most holy sacrifices. Thirteen, as the number of the Divine attributes of mercy, is a most lucky number in religious matters. . Eight marble ones in the slaughterhouse on which one was soaking the intestines 101 Which must be washed before being sacrifices, Lev. 1:9 , 13 . . Two West of the ramp, one of marble and one of silver. On the marble one they put the limbs, on the silver one the vessels of service 102 Where the flour and wine sacrifices were deposited before being brought up to the altar. . And two in the vestibule 103 The small hall in front of the main Temple hall in the Temples of Solomon and Herod, in contrast to the Tabernacle. inside, near the entrance to the Temple Hall, one of marble and one of gold. On the marble one they put the shew-bread when it was brought in, and on the golden one when it was brought out, for one increases in holiness and does not decrease 104 The bread was brought in on Friday, but was exchanged for the old bread in the main Temple hall only on the Sabbath. The removed bread was deposited in the vestibule until it could be distributed to the Cohanim at the end of the musaf service. Since it was laying during the week on the golden table inside, it could not be deposited on a table of lesser value. Babli Menaḥot 99b . . And a golden one inside on which the shew-bread was permanently 105 Ex. 25:30 . .

כְּתִיב וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַם וגו׳. תַּנֵּי. בֵּית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים עַד הַפָּרָכוֹת כְּקַרְנֵי סִילַיי וּבִילַיי. מִן הַפָּרָכוֹת עַד מִזְבַּח הַזָּהָב כְּקַרְנֵי חֲגָבִים. מִמִּזְבַּח הַזָּהָב וְעַד הָעֲזָרוֹת כְּחוּט שֶׁל שְׁיתִי. מִן הָעֲזָרוֹת וְעַד מִפְתַּן הַבַּיִת כְּחוּט שֶׁל עֶרֶב. מִיכָּן וָהֵילַךְ כְּמִפִּי הַפַּךְ. וְהִנֵּה מַיִם מְפַכִּים מִן הַכָּתֵף הַיְמָנִית. כְּתִיב בְּצֵאת הָאִישׁ קָדִים וְקָו בְּיָדוֹ וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה וַיַּעֲבִירֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם. עַד קַרְסוּלֵהּ. וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִירֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִים. עַד בִּרְכַּיָיא. וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִירֵנִי מֵי מָתְנָיִם. עַד מָתְנַיָיא. מִיכָּן וְהֵילַךְ וַיָּמָד אֶלֶף נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבֹר. אֲפִילוּ לִיבֻּרְנִין גְּדוֹלָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲבוֹר בּוֹ. מַה טַעֲמָא וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ. מִפְּנֵי מַה כִּי גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ. מָהוּ מֵי שָׂחוּ. מִלְּשׁוֹט. אָמַר רִבִּי חוּנָה. בְּאַתְרִין צְוָוחִין לְשַׁיְיטָא סְחוּנָא. וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׂ הַשּׂוֹחֶה לִשְׂחוֹת מָהוּ לִשְׂחוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. מַיִין דְּמִתְמַלְּלִין בְּעָלְמָא. כְּתִיב בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָם לְחַטַּאת וּלְנִידָּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. מִבֵּית דָּוִד וְעַד יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם כְּשֵׁרִים לְנִדָּה וּלְחַטָּאת. מִיכָּן וְהֵילַךְ מֵי תַעֲרוּבוֹת הֵם. כְּשֵׁירִים לְנִידָּה וּפְסוּלִים לְמֵי חַטָּאת. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. מִבֵּית דָּוִד וְעַד יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם כְּשֵׁירִים לְנִדָּה וּלְחַטָּאת. מִיכָּן וְהֵילַךְ מֵי קַטֵּיפְרֵיסוֹת הֵן. פְּסוּלִין לְנִדָּה וּלְחַטָּאת.

HALAKHAH: It was stated, “on the silver one” 106 It is not perfectly clear to what this baraita refers. In the Babli version, there were no marble tables, only silver ones. In the Yerushalmi version, it either can mean that in the vestibule there was a silver table instead of the marble one mentioned in the Mishnah, or that the sentence is not from a baraita , but a quote from the Mishnah, implying that according to R. Joḥanan there was no silver table at all in the Temple, and that wine and flour offerings also had to be kept cool. . Rebbi Yose in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac; Rebbi Ḥananiah brought it in the name of Rebbi Joḥanan: There was none of silver because it heats 107 Assuming one speaks about the silver table mentioned in the Mishnah, one has to be careful to keep the flour offering cool lest it become leavened and forbidden in the Temple. If it is indicated that the table in the vestibule was of silver, the question is whether putting the new shew-bread on a warm table would spoil it. Tamid 31b . . But did we not state 108 Babli Yoma 21a , in the name of R. Joshua ben Levi. , this is one of the wonders which happened in the Temple, that just as they were putting it down hot, so they were removing it hot, [as it is written] 109 Corrector’s addition from B, missing in ג and deleted by the scribe himself in the Leiden ms. , to put hot bread as on the day it was removed 110 1S . 21:7 . The implication is that a warm silver table would be more appropriate for the shew bread than a cold marble one. . Rebbi Joshua ben Levi said, one does not mention wonders 111 One may not act trusting that a wonder will occur in one’s behalf. Babli Berakhot 60a , Yebamot 121b , Ḥulin 43a . . They asked before Rebbi Ila: If they did not have bread, may they leave it for the coming week 112 Since the shew-bread has to be exchanged every Sabbath ( Lev. 24:8 ), if there was no replacement available is it better to leave the table empty or leave the old bread in its place. ? He said to them, it is written 113 Ex. 25:30 . : you shall put on the table the shew-bread before Me permanently. The shew-bread, even disqualified 114 Since the shew-bread removed from the sanctuary had to be eaten by the Cohanim as most holy sacrifice ( Lev. 24:9 ), it must be eaten on the day it becomes available and will be disqualified the next morning, to be burned. But this rule does not apply to bread never removed from the Sanctuary. .

כְּתִיב וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה זֶה יַם שֶׁלְסַמְכו. וְיָרְדוּ אֶל הָעֲרָבָה זֶה יַם שֶׁלְטִיבֵּרִיָּא. וּבָאוּ הַיָּמָּה זֶה יַם הַמֶּלַח. אֶל הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים זֶה הַיָּם הַגָּדוֹל. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מּוֹצָאִים. כְּנֶגֵד שְׁנֵי פְעָמִים שֶׁיָּצָא. [אֶחָד בְּדוֹר אֱנוֹשׁ וְאֶחָד בְּדוֹר פְּלָגָה.] רִבִּי לָעְזְר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בָּרִאשׁוֹנָה יָצְא עַד קַלַבְּרִיאָה וּבַשְׁנִיָיה יָצָא עַד קֵפֵי בֶּרְבֶּרִיָה. רִִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בָּרִאשׁוֹנָה יָצְא עַד קֵפֵי בֶּרְבֶּרִיָא בַשְׁנִיָיה יָצָא עַד עַכּוֹ וְעַד יָפוֹ. עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תוֹסִיף. עַד עַכּוֹ תָבוֹא וְלֹא תוֹסִיף. וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ. עַד יָפוֹ אָשִׁית גְּאוֹן גַּלֶּיךָ. נִיחָא יָמָּא רַבָּא יַמָּא דְמִילְחָא. בִּשְׁבִיל לְמִיתְקָן. יַמָּה דְטִיבֵּרִיָּא יַמָּה דְסַמְכוֹ. לְרַבּוֹת דְּגָתָם. לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם. לְמִינֵי מִינִים תִּהְיֶה דְגָתָם. תַּנֵּי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַכְתִּי לְצַיְידָן וְהֵבִיאוּ לְפָנַיי יוֹתֵר מִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִינֵי דָגִים בְּתַמְחוּי אֶחָד.

Solomon made ten tables: Solomon made ten tables and deposited them in the Temple Hall, five to the right and five to the left 115 2Chr. 4:8 . . If you would say, five to the North and five to the South, but the table is only qualified in the North, as it is said, and the table put on the North side 116 Ex. 26:35 . . Why does the verse say, five to the right and five to the left ? Five to the right of Moses’s table, and five to its left. Nevertheless, only Moses’s alone was used, as it is said 117 1K. 7:49 . , the table on which is the shew-bread. Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah says, all of them were used, for it is said 118 2Chr. 4:19 . , the tables on which the shew-bread is . It was stated: They were put East and West, the words of Rebbi. Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon says, they were put North and South. He who says East and West is understandable; all of them are proper for Service 119 As prescribed in Ex. 40:22 ,, the table at the North side of the Tabernacle, and Ex. 40:24 , the candelabrum at the South side, standing East-West, opposite the table. . He who says, North and South, would then not the table be in the South and the candelabrum in the North? But was it not stated, the table was in the middle of the Temple, more to the inside, about two cubits away from the wall to the North, and opposite it the candelabrum in the South 120 If they are all in one line, at the North side of the Temple, the long side oriented East-West, all pentateuchal requirements are satisfied. Babli Menaḥot 99a . . The golden altar was in the middle of the Temple, dividing the Temple, inside, a little bit drawn to the North 121 While the center of the golden altar exactly determines the middle of the Temple hall for distances measured East-West, i. e., between the entrance and the gobelins shielding the Holiest of Holies, it does not exactly determine the middle of the center of the distance of North to South walls. . All were put inside of a third of the Temple 122 The first third of the distance between entrance and the Holiest of Holies was empty. .

וְנִרְפּאוּ הַמָּיִם. בְּצֹּאתָיו וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ לְמֶלַח נִיתָּנוּ. כְּתִיב וְנִרְפּאוּ הַמָּיִם וְאַתְּ אָמַרְתָּ. וְלֹא יֵרָפְאוּ הַמַּיִם. מָקוֹם הוּא שֶׁשְּׁמוֹ וְלֹא יֵרָפְאוּ.

כְּתִיב וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבֹּל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר. תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה תְּבוּאָה עוֹשָׂה לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְחוֹדֶשׁ אֶחָד וְאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵי חֳדָשִׁים. מַה טַעֲמֵיהּ. לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַַזֶּה הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְאִילָן עוֹשֶׂה לְחוֹדֶשׁ אֶחָד. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁעָשָׂת הַתְּבוּאָה בִימֵי יוֹאֵל לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְקָרֵב מִמֶּנָּה הָעוֹמֵר. מַה טַעֲמֵיהּ. וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּיי אֱלֹהֵיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן. מַה מְקַיֵים רִבִּי יוֹסֵי לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר. בְּכָל חוֹדֶשׁ וָחוֹדֶשׁ יְהֵא מְבַכֵּר. וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. תַּרְפֵּיהּ מְצַץ עָלֵיהּ וֹתָרַף מְזוֹנֵהּ. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. לְהַתִּיר פֶּה שֶׁלְמָעֲלָן. וְחוֹרָנָה אָמַר. לְהַתִּיר פֶּה שֶׁלְמַטָּן. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת. וְחוֹרָנָה אָמַר. לְהַתִּיר פֶּה אִילְּמִים.

אַתְּ מוֹצֵא. בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה נְבוּכַדְנֶצַּר לְכָאן בָּא וְיָשַׁב לוֹ בְדִיפְנֵי שֶׁלְאַנְטִוֹכִיָּה וְיָצָאָה סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה לִקְרָאתוֹ וְאָמְרָה לוֹ. הִגִּיעַ זְמַן הַבַּיִת הַזֶּה לִיחָרֵב. אָמַר לָהֶן. אוֹתוֹ שֶׁהִמְלַכְתִּי אוֹתוֹ עֲלֵיכֶם תְּנוּהוּ לִי וַאֲנִי הוֹלֵךְ לִי. בָּאוּ וְאָמְרוּ לִיהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה. נְבוּכַדְנֶצַּר בָּעֵי לָךְ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֵהֶן כָּךְ נָטַל מַפְתֵּיחוֹת שֶׁלְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. עָלָה לְגַגּוֹ שֶׁלְהֵיכָל. אָמַר לָפָנָיו. רִבּוֹנוֹ שֶׁלְעוֹלָם. לִכְשֶׁעָבַר הָיִינוּ נֶאֱמָנִין לָךְ וְהָיוּ מַפְתֵּיחוֹתֵיךָ מְסוּרִין לָנוּ. עַכְשָׁיו שֶׁאֵין אָנוּ נֶאֱמָנִין הֲרֵי מַפְתֵּחוֹתֵיךָ מְסוּרִין לָךְ. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. זְרָקָן וְעוֹד לֹא יָרְדוּ. וְחוֹרָנָה אָמַר. רָאָה כְמִין יָד נוֹטַלְּתַן מִיָּדוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ כָּל חוֹרֵי יְהוּדָה כֵן עָלוּ לְרֹאשׁ גַּגּוֹתֵיהֶן וְנָפְלוּ וָמֵתוּ. הָדָא הוּא דִכְתִיב מַשָּׂא גֵּיא חִיזָּיוֹן מַה לָּךְ אֵיפוֹא כִּי עָלִית כּוּלָּךְ לַגַּגּוֹת. תְּשׁוּאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה וגו׳.

משנה: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוּלְחָנוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ שְׁמוֹנֶה שֶׁל שַׁיִישׁ בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם שֶׁעֲלֵיהֶן מְדִיחִין אֶת הַקְּרָבַיִים. וּשְׁנַיִם בְּמַעֲרַב הַכֶּבֶשׁ אֶחָד שֶׁל שַׁיִישׁ וְאֶחָד שֶׁל כֶּסֶף עַל שֶׁל שַׁיִישׁ נוֹתְנִין אֶת הָאֵיבָרִין וְעַל שֶׁל כֶּסֶף כְּלֵי שָׁרֵת. וּשְׁנַיִם בָּאוּלָם מִבִּפְנִים עַל פֶּתַח הַבַּיִת אֶחָד שֶׁל שַׁיִישׁ וְאֶחָד שֶׁל זָהָב. עַל שֶׁל שַׁיִישׁ נוֹתְנִים לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתוֹ וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. אֶחָד שֶׁל זָהָב מִבִּפְנִים שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד:

הלכה: תַּנֵּי. עַל שֶׁלְכֶּסֶף. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. רִבִּי חֲנַנְיָה מַטֵּי בָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן שֶׁלְכֶּסֶף מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְתִּיחַ. לֹא כֵן תַּנֵּי. זֶה אֶחָד מִן הַנִּיסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ חוֹם כָּךְ הָיוּ מוֹצִאִין אוֹתוֹ חוֹם. [שֶׁנֶּאֱמַר] לָשׁוּם לֶחֶם חוֹם כְּיוֹם הִלָּקְחוֹ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֶׂה נִיסִּים. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אִילָא. לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם מָהוּ לְהַנִּיחוֹ לַשַּׁבָּת הַבָּאָה. אֲמַר לוֹן. כְּתִיב וְנָתַתָּה עַל הַשּׁוּלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַיי תָּמִיד. לֶחֶם פָּנִים אֲפִילוּ פָסוּל.

עֲשָׂרָה שׁוּלְחָנוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה. וַיַּעַשׂ שׁוּלְחָנוֹת עֲשָׂרָה וַיַּנַּח בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל. אִין תֵּימַר. חֲמִשָּׁה בַדָּרוֹם וַחֲמִשָּׁה בַצָּפוֹן. וַהֲלֹא אֵין הַשּׁוּלְחָן כָּשֵׁר אֶלָּא בַצָּפוֹן. שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן. מַה תַלָמוּד לוֹמַר. חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל. אֶלָּא חֲמִשָּׁה מִיָּמִין שֻׁלְחֲנוּ שֶׁלְמֹשֶׁה וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמאֹלוֹ. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מְסַדֵּר אֶלָּא שֶׁלְמֹשֶׁה בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר אֶת הַשּׁוּלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עַל כּוּלָּם הָיָה מְסַדֵּר. שֶׁנֶּאֱמַר אֶת הַשּׁוּלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים. תַּנֵּי. מִזְרַח וּמַעֲרָב הָיוּ נְתוּנִין. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. צָפוֹן וְדָרוֹם הָיוּ נְתוּנִין. מָאן דְּאָמַר. מִזְרַח וּמַעֲרָב. נִיחָא. כּוּלְּהֹן רְאוּיִין לְשֵׁירוּת. מָאן דְּאָמַר. צָפוֹן וְדָרוֹם. נִמְצָא שׁוּלְחָן בַדָּרוֹם וּמְנוֹרָה בַצָּפוֹן. וְהָא תַנֵּי. הַשֻּׁלְחָן הָיָה נָתוּן מֵחֲצִי הַבַּיִת וְלִפְנִים מָשׁוּךְ מִן הַכּוֹתֶל כִּשְׁתֵּי אַמּוֹת כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן וּמְנוֹרָה כְנֶגְדּוֹ בְדָרוֹם. מִזְבַּח הַזָּהָב הָיָה נָתוּן בְאֶמְצַע הַבַּיִת חוֹלֵק אֶת הַבַּיִת מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים מָשׁוּךְ קִימְעָא כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן. וְכוּלְּהֹם הָיוּ נְתוּנִין מִשְּׁלִישׁ הַבַּיִת וְלִפְנִים.

עֶשֶׂר מְנוֹרוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה. [שֶׁנֶּאֱמַר] וַיַּעַשׂ אֶת מְנוֹרוֹת הַזָּהָב עֶשֶׂר כְּמִשְׁפָּטוֹ. אּין תֵּימַר. חָמֵשׁ בַּצָּפוֹן וְחָמֵשׁ בַּדָּרוֹם. וַהֲלֹא אֵין הַמְּנוֹרָה כְשֵׁירָה אֶלָּא בַדָּרוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַמְּנוֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל יֵרַךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה. מַה תַלָמוּד לוֹמַר. חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאל. אֶלָּא חָמֵשׁ מִיָּמִין מְנוֹרָתוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה וְחָמֵשׁ מִשְּׂמאֹלָהּ. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מַבְעִיר אֶלָּא שֶׁלְמֹשֶׁה בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרוֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עַל כּוּלָּם הָיָה מַבְעִיר. שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת וְנֵרוֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָג‍וּר. וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרוֹת וְהַמֶּלְקָחַיִם זָהָב הוּא מִכְלוֹת זָהָב. הֵן כִּילוּ זְהָבוֹ שֶׁלְשְׁלֹמֹה. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם אַסִּי. הָיָה שְׁלֹמֹה נוֹטֵל אֶלֶף כִּכְּרֵי זָהָב וּמַכְנִיסָן (לָאוֹר) [לַכּוּר] וּמוֹצִיאָן עַד שֶׁהוּא מַעֲמִידָן עַל אֶחָד. לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר כִּכָּר זָהָב טָהוֹר עָשָׂה אוֹתָהּ וגו׳. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. מַעֲשֶׂה בִמְנוֹרַת זָהָב שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר וְהָיְתָה יְתֵירָה דֵינָר זָהָב. וְהִכְנִיסוּהָ לַכּוּר שְׁמוֹנִים פַּעַם וְלֹא חָסְרָה כְלוּם. וְיֵאוּת. עַד דְּלֹא יְקוּם עַל בְּרָרֵיהּ הֲוָה חָסֵר סַגִּין. מִן דּוּ קַיָים עַל בְּרָרֵיהּ לֹא חָסֵר כְּלוּם.