Talmud Builders

    Commentary page

    Shabbat 80b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Shabbat 80b

    Shabbat 80b. The full printed text of this folio side — 9 numbered segments, about 498 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    שיער יפה לטיט:

    ה"ג טיט כדי לעשות פי כור של צורפי זהב:

    אצבע קטנה דרכן לסוד את כל הגוף להאדים:

    שהגיעו לפרקן ולא הגיעו שהביאו שתי שערות ולא באו לכלל שנים הראויות לכך ומתביישות בדבר:

    טופלות מושחות:

    אנפיקנון דתנן במנחות (דף פה:) אין מביאין אנפיקנון הוא שמן זית שלא הביא שליש:

    ולמה סכין אותו היינו שמן המור:

    טפלה בסיד:

    38 more comments on this page.

    Rashi on Shabbat 80b · Sefaria

    Tosafot

    המוציא שיער כדי לגבל בו את הטיט טיט כדי לעשות פי כור כן גרס בתוספתא וכן גרס רש"י ולהך גירסא שיער כדי לגבל בו את הטיט כשיעור טיט הנעשה מרביעית שופכין אבל לספרים דגרסי שיער כדי לגבל בו טיט לעשות פי כור של צורפי זהב קשה דאמר לעיל אין אדם טורח לגבל טיט כדי לעשות פי כור ויש לפרש דמיירי בטיט שהוא מגובל כבר ואחר הגיבול נותנין בו שיער כדי לתקנו:

    שהגיעו לפירקן ולא הגיעו פירוש בסמוך לפירקן שקרובות להנשא ועושות כדי ליפות וללבן עצמן כדאמרינן בפרק אע"פ (כתובות דף נט:) הרוצה ללבן את בתו ישקנה חלב ויאכילנה אפרוחין סמוך לפירקה:

    Tosafot on Shabbat 80b · Sefaria

    Rav Nissim Gaon

    ותמצא עיקר דילה במס' גיטין בפרק הזורק (גיטין דף עט) אמר רב חסדא רשויות חלוקות בגיטין ומיקמי הכי (שם דף עז) אמרו ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו הוות קיימא בחצר ואזל גיטא נפל בפיסלא אמר רב יוסף חזינן אי הוי ד' אמות אארבע אמות פלג לה רשותא לנפשה כו' וסבר רבא כי דין רשויות של גיטין הוא וכמו שאם יש בזה הפסל ד' אמות על ד' אמות או שיש בגובהו י' טפחים עשה רשות לעצמו ונבדל מכלל החצר כמו כן הוא מבדיל בין ב' רשויות לענין שבת ובזה הפרק (שם דף עט) אמר עוד רבא ג' מידות בגיטין הודיע אותנו בא לו השלש מידות חלוקות דין הגיטין מדין השבת ולענין רשויות שוו יחד ואין ביניהן חלוקה בדבר זה וגם נזכרה זו השמועה של רבא עם זו הברייתא בפרק חזקת הבתים (ב"ב דף נה):

    Rav Nissim Gaon on Shabbat 80b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ואם הוציא מזו חצי שיעור וחזר והוציאו מזו חצי שיעור חייב:

    אביי אמר אפילו יש ביניהן כרמלית דאע"ג דלית בה חיוב חטאת אסור להוציא מזו לזו שמרשות [לרשות] הן. ואם הוציא מזו חצי שיעור ומזו חצי שיעור פטור. אבל אם יש ביניהן פיסלא דלא חשיב למיהוה כרמלית אלא מקום פטור הוא הרי הוא כרשות אחת. ואם הוציא מזו חצי שיעור ומזו חצי שיעור חייב רבא אמר אפילו איכא פיסלא ביניהן. כיון שהוא חולק רשות לעצמו אע"ג דלא כרמלית הוא דכרשות הוא קאי כיון שאסור להוציא אליו כלום מרה"י כב' רשויות דמיין. ואם הוציא מזו חצי שיעור ומזו חצי שיעור פטור. רבא לטעמיה דאמר רבא רשות שבת כרשות הגיטין. ועיקר הא שמעתא בגיטין בהזורק ההוא גברא דזרק לגיטא לדביתהו הוה קיימא בחצר ואזל גיטא ונח בפיסלא.

    אמר רב יוסף אי הואי ארבע אמות על ארבע אמות פלוג ליה רשותא לנפשי' ואי לא חדא רשותא היא. וקסבר רבא חדא רשותא בשבת מיפלגא בפיסלא כי היכי דמפלגא לענין גיטין. ופי' פיסלא מקום כגון עמוד גבוה עשרה ורחב ד':

    כחול כדי לכחול עין אחת וא"ר הונא שכן צנועות כוחלות עין אחת הכין פירושא שכוחלת עין אחת ומכסה את העין האחרת ויוצאה לשוק ותראה באחת מעיניה. ורב הונא הוא דמתנינן לאו רב הונא וההיא דר' שמעון בן אלעזר אם לתכשיט ב' עינים. אוקימנא בעניות שאינן רגילות לצאת. (רגילות לצאת) לשוק (ואם שם שוק לצאת אליו):

    חרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב ר' יהודה אומר כדי לעשות פיטפוט פירוש פיטפוט גבשוש. או בנין בארץ ששופתין עליו את הקדירה. וג' פיטפוטין הן. ויש שסומכין פטפוט לכותל ומניחין עליו את הקדיר' וסומכין אותו לכותל. ומקשי' כי מכדי בשיעור' דשבת קא חזינן דר' יהודה קא מחייב וממעט מן שיעורי דרבנן דהא לענין גמי לרבנן לא מחייב אלא בכדי לעשות תלאי לנפה ולכברה. ור' יהודה מחייב אפילו על מה שנוטלין ממנו. מדת מנעל לקטן. ומוקמינן לה להא פטפוט לכירה קטנה קאמר והוא בציר מן פי הכור של צורפי זהב:

    אמר רב יהודה אמר רב בנות שהגיעו לפרקן ולא הגיעו [לשנים] שהגיעו לשנים שהאשה בוגרת ולא בגרה ולא גדלה בשר מה עושין להן. עניות טופלין אותן בסיד. טפילה זו בלשון ישמעאל טלא טח את העור בשרה בסיד. ומה צורך לכך כדי שיסתתמו נקבים קטנים. בטיית אל מסאס. וגומות שיער שבעור וכיוצא בהן ויכנס הבל לפנים ולא יצא ויחם קרבה ותבגור ותגדל בשר. ואם בת עשירם היא טופלין אותן בסולת. והמלכים יש להם סממנים אחרי' כגון שמן המור. וכיוצא בו. טפית. קורין אותו סטנת. ויש שקורין אותו סטקת. והוא בלשון ארמית שומנא דמורא. ובל' ישמעאל לבן אל נאמן. וריחו טוב. ולא מן הרמונים הוא אלא כך נקרא וממימי שרף הוא והוא הנקרא עוד בל' ארמית מירא. והוא תרגם מר דרור ומי שטופל את הבת את כל בשרה פעם אחת כל הבל שלה נכנס לפנים והיא מתחממת ומתה כדרך שהשיג את הגוי. ולענין חלוקת ר' יהודה ור' נחמיה בשיעור סיד. שר' יהודה אומר כדי לסוך כלכול. ור' נחמיה אומר כדי לסוך אנדיפי. באנו לפרש תחלה כל של צירעא ואנדיפי בלשון ישמעאל אצדג. והוא מקום מקצוע הפנים מן הצד מן סוף שיער של [בנות] עד סוף [הפנים] סדין אותו בסיד ונקרא כלכול. וסדים מצידו מקום אחד דק כמו חוט ונקרא בת צירעא. ואקשינן על זאת למימרא דשיעורא דר' יהודה נפיש. והתנן ר' יהודה אומר כדי ליטול ממנו מדת מנעל לקטן. ופרקינן שכך נראה כן בגמי דשיעורא דר' יהודה מעיט משיעורא דרבנן ולא נראה לכן טעם לר' נחמיה דאיכא למימר שיעורא זוטר מדרבנן. ונפיש מדר' נחמיה ואותיבנן. א"ר נראין דברי ר' יהודה בחבוט. ודברי ר' נחמיה בביצת הגיר. הגיר הוא הסיד הלבן הנשרף הנקרא אספיראג. וכן כתיב כאבני גיר מנופצות. וכענין כתב שנראה לכל צד בגירא הביצר שלו הן האבנים הפסולת השרופות. והחבוט הוא הדק. ונקרא אל מרתות בלשון ישמעאל שחובטין אותו במקלות. אם אתה אומר כלכול ואנדיפי. צירעא ובת צירעא שניהן לא יעשו אלא מן החבוט ובטל פירוש זה. ובאנו לפירושא זו.

    לאנדיפי אמר יצחק דבי ר' אמי אנדיפא.

    מתקיף לה רב כהנא וכי אדם עושה מעותיו אנפרות אנדיפא זה אומרין בן פתרונות שלא עלו על דעתנו ואין נודע בלשוננו אנדיפא. ומ"מ בטל הפתרון הזה. אלא אמר רב כהנא מאי אנדיפי (שבתות) [שנתות] שהוא משים סמנים בכלים ולמדות ומצייר בתוכן בביצת הגיר רושם האוי יבטפיהן בשל אספירגבטה והן שיעור הוצאת הסיד. לר' נחמיה ולפום הכין נראין דברי ר' יהודה בחבוט. ודברי ר' נחמיה בביצת הגיר. ואי [בעית] אימא מאי אנדיפא דקאמר יצחק דבי ר' אמי אפותא שהיא פדחת בלשון חכמים מצח בלשון תורה. כההוא גלילאה דאמר להו משום חבריה דנפקת פרעתיה והיא הצרעה ממיני דבורים. ומחיתיה על אנדיפיה. וקרו עליה מן דיליה דא ליה משלו זאת לו:

    1 more comments on this page.

    Rabbeinu Chananel on Shabbat 80b · Sefaria

    Meiri

    סיד כדי לסוד אצבע קטנה שבבנות והוא שטפלת הסיד מאדמת המקום שהוא נטפל לשם וכמו שאמרו אנן דלא שתינן שיכרא לא בעיין בנתין טיפלא כלומר שהיין מאדימן וכשאדם טופל בסיד כל הגוף כאחד הוא סכנה אלא שטופלין אותה אבר היום ואבר למחר והוא שאמרו רב ביבי הוה ליה ברתא טפלה אבר אבר שקל בה ארבע מאה זוזי הוה ההוא גוי בשבבותיה הויא ליה ברתא טפלה בחד זימנא ומתה אמר קטלה ביבי לברתי ומאחר שעיקר הטפול אבר אבר שיעורו בכדי טפלת אבר קטן והוא אצבע קטנה ר' יהודה אומר כדי לסוד כלכול ופי' בגמ' צדעא שהיו נוהגות לסוד שם כדי להשיר את השער רבי נחמיה אומר אנדיפי ופי' בגמ' לעשות ממנו שנתות לכלי העשוי למדוד בו יין או שמן שמסמנין אותו בסיד עד כאן בדינר עד כאן בחצי דינר על הדרך שאמרו שנתות היו בהין עד כאן לפר עד כאן לאיל וכן פירשו בה ענינים אחרים אלא שהלכה כתנא קמא ואין בזה חלוק בין סיד הנימוח במים הרבה והוא הנקרא בסוגיא זו בלשון חביט ובין שאינו נימוח כל כך ועומד בצים בצים והוא הנזכר בסוגיא זו בלשון ביצת הסיד:

    סובין כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב והוא שבמקום שאין הפחמין מצויין צורפין באש של סובין:

    משנה אדמה כחותם המרצפין דברי ר"ע וחכ"א כחותם האגרות זבל וחול דק כדי לזבל קלח של כרוב דברי ר' עקיבא וחכ"א כדי לזבל כרישה חול גס כדי ליתן על מלא כף סיד קנה כדי לעשות קולמוס אם היה עבה או מרוסס כדי לבשל ביצה קלה שבביצים טרופה נתונה באלפס אמר הר"ם פי' אדמה טיט אדום שמן יעשו ממנו חותמות על השקים שמשימים בם הסוחרים ממונם הנקראים מרצפין וכמו כן יעשו חותמות על הכתבים וקלח ענינו שורש וכרישה כרתי ובעברי חציר ואת החציר וחול הגס הוא החול העבה עבה שיהיה עצם הקנה עב עד שלא יהיה ראוי לכתיבה ואמר קלה ר"ל ממהרת להתבשל והיא ביצת התרנגולת ופי' טרופה מעורבת ר"ל שמערבין אותה בשמן ומנענעין אותה היטב ומפני זה היא ממהרת להתבשל ואל תדמה כי מכלל השיעור הוא מה שיחס בו כלי הבשול כמו המרחשת או המחבת כי אינו אלא שיעור מה שקולין בו מביצת התרנגולת שיעור גרוגרת והוא אמרם כגרוגרת מביצה קלה ותהיה האלפס הוחמה כבר חמום בינוני ואין הלכה כר' עקיבא:

    אמר המאירי אדמה כחותם המרצופין והם כעין שקים שמביאים בהם סחורה וחותמין אותם בחותם באדמה הנקראת ארגילא"ה להכיר שלא יפתחם אדם וחכ"א כחותם האיגרת העשוי שלא יקרא בו אדם אלא מי שנשתלחה לו והוא מועט מן הראשון והלכה כחכמים זבל וחול הדק כדי לזבל בו קלח של כרוב וחכ"א כדי לזבל כרישא והוא מלשון כרתי והוא שיעור מועט מן הראשון חול הגס כדי ליתן על פי כף סיד ר"ל כף של סיידין שמערב את החול בסיד והוא הנקרא פלושטרי"א ור"ל כדי הראוי לערב עם מלא כף של סיידין סיד קנה כדי לעשות קולמוס הראוי לכתוב והוא המגיע לקשרי אצבעותיו ולא נתברר בגמ' אם קשר העליון והוא פרק שלישי המחובר עם פיסת יד אם פרק שני שבאמצע האצבע ואם היה עבה או מרוסס שאינו ראוי לקולמוס שיעורו כעצים לבשל בו ביצה קלה שבביצים ופי' בה בגמ' ביצת התרנגולת שהיא קלה להתבשל מכל שאר הבצים טרופה בשמן ונתונה באלפס שהיא קלה להתבשל יותר ופי' בגמ' שלא כל הביצה אלא כגרוגרת ממנה שכל שיעורי שבת בהוצאתן וטחינתן וקצירתן כגרוגרת:

    Meiri on Shabbat 80b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה למימרא כו' חשוב הוא הרבה הס"ד ואח"כ מ"ה חף ס"ד שהוא כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Shabbat 80b · Sefaria

    Maharam

    בגמרא א"ל מידי שמיע לך בהא א"ל הכי אמר רב ששת וכו' כצ"ל:

    Maharam on Shabbat 80b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    מתני' חול הגס כדי ליתן עי' לקמן דף צ ע"א תוס' ד"ה בורי':

    Gilyon HaShas on Shabbat 80b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    רַב בֵּיבָי הֲוָה לֵיהּ בְּרַתָּא, טָפְלָהּ אֵבֶר אֵבֶר, שָׁקִיל בָּהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּזֵי. נראה לפרש עליו המשל דרב אדא בר אהבה דאמר (ברכות דף כ.) מָתוּן מָתוּן, אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי שַׁוְיָא, דעל ידי שהיה מתון מתון לטפול אבר אבר ולא עשה בבת אחת לכך שקל בה ת' זוז. והא דאמר אותו כותי קַטְלָה רַב בֵּיבָי לִבְרַתִּי, קשה מה עשה לו רב ביבי והלא הוא קטלה דלא עשה לה כמו שעשה רב ביבי לטפלה אבר אבר? ונראה לי שבשביל שהיה חכם שנקרא רַב בֵּיבָי בזה השם של 'רַב' גרם לו שטעה לטפלה בבת אחת, כי חשב הא דטפלה אבר אבר לאו לעיכובה, אלא היה משום סיבה שהיה חכם ואין סיפק בידו לעשות הכל בבת אחת. ונראה לי הן טפלה זו דְּשֶׁמֶן, והן טפלה זו דְּסִיד, היה להם בזה אומנות לעשות הטפלה בשיעור הראוי לכך, וכן היה להם אומנות בגיבול הסיד והסולת ותיקון עשייתם.

    רַב בֵּיבָי דְּשָׁתִי שִׁיכְרָא, בַּעְיָן בַּנְתֵּיהּ טַפְלָא נראה לי בס"ד בזה הכתוב בעמוס (ו, ו) הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ, בא הכתוב לגנותם במותרות, שהיו עושין לעצמם דברים שאין צריכים להם, כי הם שותים בְּמִזְרְקֵי יַיִן ולא 'שֵׁכָר' ועל כן לא בעיין טפלה, ועם כל זה בְּרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ הוא שמן זית שלא הביא שליש, ולכך קוראו רֵאשִׁית שְׁמָנִים.

    וְנָפְקַת עַרְעִיתָא מִן כּוֹתְלָא, מַחְתִּי בְּאַנְדִּיפִי וּמִית פירש רש"י פדחתו רצונו לומר 'מצחו' ונראה לי בס"ד הטעם דמחתיה במצחו, כי כל מעשה האדם כתובים בשרטוטי המצח, וגם נרשם שם בחינתו ושרשו, ולכך מכסים המצח בזמן המגיפה, ועל כן עקצתו שם, להורות דכפי הרשום במצחו אינו ראוי לדרוש במעשה מרכבה. ועוד נראה לי בס"ד, על פי מה שכתוב באר"ז (באדרא זוטא דף רצג.) זכי מצח מצחא דעתיקא ואי לא אשדי חי"ת בין תרין אתוון בר"א [בראש אותיות] וּ'מָ חַ ץ' פַּאֲתֵי מוֹאָב (במדבר כד, יז) הכי איתא בספרא דר בייבי סבא עיין שם. והכוונה כי במצח יש סוד הדינים, אך בגילוי הארת אור מצח העליון מתמתקים הדינים, ואם לא נשארים הדינים בכוחם ומתגברים ויהיה המצח אותיות 'מָחַץ' שישלטו הדינין למחוץ ולהכות בר מינן בר"א [בראש אותיות] וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב. ולכן זה שלא היה ראוי לדרוש במעשה מרכבה אשר על ידם ימשך אור מצח העליון דעתיקא, לכך לא האיר אור העליון במצח ונשארו שם הדינים בכוחם בלא מיתוק, ואז נהפך עליו אותיות 'מֵצַח' לאותיות 'מָחַץ' תמחץ באותה צרעה ומת בר מינן. ונראה לי לכן הצרעה יצאה מן הכותל, כי שם כותל בו רמוז מתוק הדין ברחמים שהוא אותיות 'כו תל' והיינו כ"ו [26] מספר שם הוי"ה שהוא חסדים, ות"ל [430] הוא מספר הג' דחמשה שמות אלהים שהם ת"ל [חמשה פעמים אלהים [86] עולים 430], והם כוחות הדינים, ולזה יצאה מן 'הכותל' לרמוז שנמחץ על ידה שביל שלא היה יכול למתק הגבורות בחסדים, ולכך נמחץ במצחו ששם סוד הדינים שנשארו בלא מתוק. ומה שהיה ענשו על ידי הצרעה נראה לי בס"ד, כי צִרְעָה [365] עולה מספר פְּרִיעָה [365], שאם תחבר אותיות פ' ויו"ד ביחד ויהיה צ' אז תהיה פריעה צרעה, והכונה כי זה עשה פריעה כלומר גילוי, מלשון (שמות לב, כה) כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן שגילה סודות המרכבה בלא רשות, לכן פריעה זו נהפכה לו צרעה, והצרעה עשתה בו פריעה לשון פרעון שפרעה ממנו.

    Ben Yehoyada on Shabbat 80b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Shabbat, daf 80, Amud Bet, about 498 words in 9 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 9 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 116 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹצִיא שֵׂיעָר כְּדֵי לְגַבֵּל בּוֹ…”

    2. Segment 284 words

      Opens “סִיד כְּדֵי לָסוּד. תָּנָא: כְּדֵי לָסוּד אֶצְבַּע…”

    3. Segment 349 words

      Opens “רַב בִּיבִי הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא, טַפְלַהּ אֵבֶר…”

    4. Segment 463 words

      Opens “רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לָסוּד כִּלְכּוּל. מַאי…”

    5. Segment 569 words

      Opens “מַתְקִיף לַהּ רַב כָּהֲנָא: וְכִי אָדָם עוֹשֶׂה…”

    6. Segment 658 words

      Opens “מַתְנִי׳ אֲדָמָה — כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִין, דִּבְרֵי רַבִּי…”

    7. Segment 760 words

      Opens “גְּמָ׳ עַל מְלֹא כַּף סִיד. תָּנָא: כְּדֵי…”

    8. Segment 818 words

      Opens “קָנֶה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קוּלְמוֹס. תָּנָא: קוּלְמוֹס הַמַּגִּיעַ…”

    9. Segment 981 words

      Opens “וְאִם הָיָה עָבֶה כּוּ׳. תָּנָא: טְרוּפָה בְּשֶׁמֶן…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Shabbat 80b · Segment 6 — “…כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִין, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כְּחוֹתַם הָאִיגְּרוֹת.…

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Shabbat 80b · Segment 5 — “מַתְקִיף לַהּ רַב כָּהֲנָא: וְכִי אָדָם עוֹשֶׂה מְעוֹתָיו אַנְפָּרוֹת?!…

    Original text

    תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹצִיא שֵׂיעָר כְּדֵי לְגַבֵּל בּוֹ אֶת הַטִּיט. [טִיט] לַעֲשׂוֹת פִּי כוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב.

    The Sages taught: One who carries out hair is liable in a measure equivalent to that which is used to knead clay with it, as hair would be mixed with clay to reinforce it. The measure that determines liability for carrying out clay is if it is sufficient to make an opening for the bellows to be placed in a gold refiners’ crucible.

    סִיד כְּדֵי לָסוּד. תָּנָא: כְּדֵי לָסוּד אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁבַּבָּנוֹת. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִגִּיעוּ לְפִירְקָן וְלֹא הִגִּיעוּ [לְשָׁנִים], בְּנוֹת עֲנִיִּים — טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּסִיד. בְּנוֹת עֲשִׁירִים — טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּסוֹלֶת, בְּנוֹת מְלָכִים — טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר״. מַאי שֶׁמֶן הַמּוֹר? רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר: סְטָכַת. רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ. תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַנְפִּיקְנוּן — שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ. וְלָמָּה סָכִין אוֹתוֹ — שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂיעָר וּמְעַדֵּן הַבָּשָׂר.

    We learned in the mishna: The measure that determines liability for carrying out lime is equivalent to that which is used to spread as a depilatory on the smallest of girls. A tanna taught in a Tosefta : In a measure equivalent to that which is used to spread on the finger of the smallest of girls, who would use lime to soften and pamper the skin. Rav Yehuda said that Rav said that initially, lime was used for a different purpose. It was used for daughters of Israel who reached physical maturity, but had not yet reached the age of maturity, and women who sought to remove hair for cosmetic purposes. They would smear daughters of the poor with lime; they would smear daughters of the wealthy with fine flour; they would smear daughters of kings with shemen hamor , as it was stated: “For so were the days of their anointing filled, six months with shemen hamor ” (Esther 2:12). The Gemara asks: What is shemen hamor ? Rav Huna bar Ḥiyya said: Setaket . Rav Yirmeya bar Abba said: It is olive oil extracted from an olive that has not yet reached a third of its growth; the acidic oil is effective as a depilatory. It was taught in a baraita : Rabbi Yehuda says that anfiknon is olive oil from an olive that has not reached a third of its growth. And why is it spread on the body? Because it removes the hair and pampers the skin.

    רַב בִּיבִי הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא, טַפְלַהּ אֵבֶר אֵבֶר, שְׁקַל בָּהּ אַרְבַּע מֵאָה זוּזֵי. הֲוָה הָהוּא גּוֹי בְּשִׁבָבוּתֵיהּ. הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא, טַפְלַהּ בְּחַד זִימְנָא וּמֵתָה. אֲמַר: קְטַל רַב בִּיבִי לִבְרַתִּי. אָמַר רַב נַחְמָן: רַב בִּיבִי דְּשָׁתֵי שִׁיכְרָא — בָּעֲיָין בְּנָתֵיהּ טִפְלָא, אֲנַן דְּלָא שָׁתֵינַן שִׁיכְרָא — לָא בָּעֲיָין בְּנָתַן טִפְלָא.

    With regard to lime, the Gemara relates: Rav Beivai had a daughter. He smeared her with lime limb by limb and, as a result, she became so beautiful that when marrying her off, he received four hundred zuz in gifts for her beyond her dowry. There was a certain gentile in Rav Beivai’s neighborhood. He had a daughter and wanted to do the same. He smeared her entire body with lime at one time and she died. He said: Rav Beivai killed my daughter. Rav Naḥman said: Rav Beivai, who drinks beer, his daughters require that they be smeared with lime, as beer causes hair growth; we, who do not drink beer, our daughters do not require that they be smeared with lime.

    רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לָסוּד כִּלְכּוּל. מַאי כִּלְכּוּל וּמַאי אַנְדִּיפֵי? אָמַר רַב: צִידְעָא וּבַת צִידְעָא. לְמֵימְרָא דְּשִׁיעוּרָא דְרַבִּי יְהוּדָה נְפִישׁ? הָא קַיְימָא לַן דְּשִׁיעוּרָא דְרַבָּנַן נְפִישׁ! זוּטָא מִדְּרַבָּנַן, וּנְפִישׁ מִדְּרַבִּי נְחֶמְיָה. מֵיתִיבִי, אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּחָבוּט, וְדִבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה בְּבֵיצַת הַסִּיד. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ צִידְעָא וּבַת צִידְעָא, אִידֵּי וְאִידֵּי חָבוּט? אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי — אַאַנְדִּיפָא.

    We learned in the mishna: Rabbi Yehuda says: An amount equivalent to that which is used to spread on the hair that grows over the temple [ kilkul ] so that it will lie flat. Rabbi Neḥemya says: An amount equivalent to that which is used to spread on the temple [ andifi ] to remove fine hairs. The Gemara asks: What is kilkul and what is andifi ? Rav said: The temple and the area beneath the temple. The Gemara asks: Is that to say that the measure of Rabbi Yehuda is greater? Don’t we maintain that the measure of the Rabbis is greater? The Gemara answers: Rabbi Yehuda’s measure is smaller than that of the Rabbis and greater than the measure of Rabbi Neḥemya. The Gemara raises an objection from a baraita where Rabbi Yehuda HaNasi said: The statement of Rabbi Yehuda and his measure appear to be correct with regard to dissolved lime, and the statement of Rabbi Neḥemya appears to be correct with regard to blocks of lime. And if it should enter your mind that these terms refer to the temple and the area beneath the temple, both that which is spread on this, kilkul , and that which is spread on that, andifi , are referring to dissolved lime. Rather, Rabbi Yitzḥak said that the school of Rabbi Ami said: When Rav Neḥemya said andifi he meant a’andifa , meaning the lime which was spread on the inside of earthenware vessels containing wine.

    מַתְקִיף לַהּ רַב כָּהֲנָא: וְכִי אָדָם עוֹשֶׂה מְעוֹתָיו אַנְפָּרוֹת?! אֶלָּא אָמַר רַב כָּהֲנָא: שְׁנָתוֹת. כְּדִתְנַן: שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין — עַד כָּאן לַפָּר, עַד כָּאן לָאַיִל, עַד כָּאן לַכֶּבֶשׂ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מַאי ״אַנְדִּיפָא״ — אַפּוּתָא. וְכִי הָא דְּהָהוּא בַּר גָּלִיל [דְּאִיקְּלַע לְבָבֶל], דַּאֲמַרוּ לֵיהּ: קוּם דְּרוֹשׁ לַנָא בְּ״מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה״. אֲמַר לְהוּ: אֶדְרוֹשׁ לְכוּ כְּדִדְרַשׁ רַבִּי נְחֶמְיָה לְחַבְרֵיהּ. וּנְפַקָא עָרָעִיתָא מִן כּוּתְלָא וּמְחָתֵיהּ בְּאַנְדִּיפֵי וּמִית. וַאֲמַרוּ לֵיהּ: מִן דִּילֵיהּ דָּא לֵיהּ.

    Rav Kahana strongly objected to this: And does a person turn his money into a loss [ anparot ]? In doing so, he ruins both the lime and the wine. Rather, Rav Kahana said: This lime is not placed inside the vessel, but it is used to make markings on the outside of the vessel to measure the contents of the vessel, as we learned in a mishna: In the Temple, there were markings on the hin vessel to measure wine. These would indicate that when it is filled to here, that is the measure of wine required for the libation of the sacrifice of an ox, half a hin ; when it is filled to here, the measure of wine required for the libation of the sacrifice of a ram, a third of a hin ; when it is filled to here, the measure of wine required for the libation of the sacrifice of a sheep, a quarter of a hin . And if you wish, say instead: What is andifa ? It is the forehead upon which lime is smeared, not to remove hairs, but to pamper and soften the skin. Thick lime can be used for this purpose. And proof for that is cited from a certain Galilean who happened to come to Babylonia, to whom they said: Stand and teach us the esoteric Act of the Divine Chariot [ Ma’aseh Merkava ]. He said to them: I will teach it to you as Rabbi Neḥemya taught it to his colleague. And a hornet emerged from the wall and stung him on his forehead [ andifi ] and he died. Apparently, andifi means forehead. And with regard to the incident itself, they said about him, in a play on words: From his own, that came to him [ min dilei da lei ]. He was punished for his arrogance in seeking to teach Ma’aseh Merkava publicly.

    מַתְנִי׳ אֲדָמָה — כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִין, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כְּחוֹתַם הָאִיגְּרוֹת. זֶבֶל וָחוֹל הַדַּק — כְּדֵי לְזַבֵּל קֶלַח שֶׁל כְּרוּב, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵישָׁא. חוֹל הַגַּס — כְּדֵי לִיתֵּן עַל מְלֹא כַּף סִיד. קָנֶה — כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קוּלְמוֹס. וְאִם הָיָה עָבֶה אוֹ מְרוּסָּס — כְּדֵי לְבַשֵּׁל בּוֹ בֵּיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים, טְרוּפָה וּנְתוּנָה בָּאִילְפָּס.

    MISHNA: The measure that determines liability for carrying out earth on Shabbat is equivalent to the seal of large sacks; this is the statement of Rabbi Akiva. Earth was used to seal the openings of sacks so that any tampering would be evident. And the Rabbis say: The measure for liability is much smaller, equivalent to the seal of letters. The measure that determines liability for carrying out manure and fine sand is equivalent to that which is used to fertilize one stalk of cabbage; this is the statement of Rabbi Akiva. And the Rabbis say: The measure that determines liability for carrying it out is equivalent to that which is used to fertilize a leek, which is less than that used for cabbage. The measure that determines liability for carrying out coarse sand is equivalent to that which is used to place on a full spoon of plaster. The measure that determines liability for carrying out a reed is equivalent to that which is used to make a quill. And if the reed was thick and unfit for writing, or if it was fragmented, its measure for liability is equivalent to that which is used to cook an egg most easily cooked, one that is already beaten and placed in a stew pot.

    גְּמָ׳ עַל מְלֹא כַּף סִיד. תָּנָא: כְּדֵי לִיתֵּן עַל פִּי כַּף שֶׁל סַיָּידִין. מַאן תְּנָא דְּחוֹל מְעַלֵּי לֵיהּ לְסִיד? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: לֹא יָסוּד אָדָם אֶת בֵּיתוֹ בְּסִיד, אֶלָּא אִם כֵּן עֵירַב בּוֹ תֶּבֶן אוֹ חוֹל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תֶּבֶן מוּתָּר, חוֹל אָסוּר — מִפְּנֵי שֶׁהוּא טְרַכְסִיד. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן — קִילְקוּלוֹ זֶהוּ תִּיקּוּנוֹ.

    GEMARA: We learned in the mishna: The measure that determines liability for carrying out coarse sand is equivalent to that which is used to place on a full spoon of plaster. A tanna taught in a Tosefta : An amount equivalent to that which is placed on the opening of a plasterer’s trowel, and not on a spoon used for eating. The Gemara asks: Who is the tanna who holds that sand is beneficial for plaster and is, therefore, mixed with it? Rav Ḥisda said: It is Rabbi Yehuda, as it was taught in a baraita : In mourning the destruction of the Temple, one may not plaster his house with plaster, which is white, unless he mixed straw or sand in it, which will make the color off-white and less attractive. Rabbi Yehuda says: Straw is permitted, but sand is prohibited because when mixed with plaster it forms white cement [ teraksid ]. Apparently, Rabbi Yehuda holds that sand is typically mixed with plaster. Rava said: Even if you say that our mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis who disagree with Rabbi Yehuda, we can say that its ruination is its improvement. Even though the Rabbis hold that mixing sand with plaster is not beneficial, since following the destruction of the Temple only partially ruined plaster may be used, adding sand to plaster enables its use.

    קָנֶה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קוּלְמוֹס. תָּנָא: קוּלְמוֹס הַמַּגִּיעַ לְקִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: קֶשֶׁר הָעֶלְיוֹן אוֹ קֶשֶׁר הַתַּחְתּוֹן? תֵּיקוּ.

    We learned in the mishna: The measure that determines liability for carrying out a reed is equivalent to that which is used to make a quill. The size of the quill was not specified. A tanna taught in a Tosefta : This refers to a quill that reaches to the joints of one’s fingers. Rav Ashi raised a dilemma: Is this referring to the upper joint of the fingers, or the lower joint? No resolution was found to this dilemma, and therefore let it stand unresolved.

    וְאִם הָיָה עָבֶה כּוּ׳. תָּנָא: טְרוּפָה בְּשֶׁמֶן וּנְתוּנָה בָּאִילְפָּס. אֲמַר לֵיהּ מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא לִבְרֵיהּ: מִי שְׁמִיעַ לָךְ בֵּיצָה קַלָּה מַאי הִיא? אֲמַר לֵיהּ: בֵּיעֲתָא דְצִילְצְלָא. מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם דְּזוּטְרָא? אֵימָא: דְּצִיפַּרְתָּא! אִישְׁתִּיק. אֲמַר לֵיהּ: מִידֵּי שְׁמִיעַ לָךְ בְּהָא? [אֲמַר לֵיהּ: הָכִי] אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: בֵּיצַת תַּרְנְגוֹלֶת. וּמַאי קָרוּ לַהּ ״בֵּיצָה קַלָּה״ — שִׁיעֲרוּ חֲכָמִים, אֵין לָךְ בֵּיצָה קַלָּה לְבַשֵּׁל יוֹתֵר מִבֵּיצַת תַּרְנְגוֹלֶת. וּמַאי שְׁנָא כׇּל שִׁיעוּרֵי שַׁבָּת כִּגְרוֹגֶרֶת וְהָכָא כְּבֵיצָה? אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב נַחְמָן: כִּגְרוֹגֶרֶת מִבֵּיצָה קַלָּה.

    We learned in the mishna: And if the reed was thick and unfit for writing, it is considered as fuel, and its measure for liability is equivalent to that which is used to cook a beaten egg. A tanna taught in a Tosefta : Beaten means beaten in oil and placed in a stew pot. Mar, son of Ravina, said to his son: Have you heard what an egg cooked easily is? He said to him: The egg of a turtledove. He asked his father: What is the reason? Is it because it is small? If so, say the egg of a sparrow. He was silent and had no explanation. He subsequently asked his father: Have you heard anything about this? He said to him that Rav Sheshet said as follows: This refers to the egg of a chicken. And what is the reason that they call it an egg cooked easily? Because the Sages estimated that there is no egg easier to cook than the egg of a chicken. He asked his father: And what is different about this measure? All measures of prohibited labors on Shabbat involving food are a dried fig-bulk, and here the measure is like an egg cooked easily? He said to him that Rav Naḥman said as follows: He is liable for carrying out a dried fig-bulk from an egg cooked easily, not the entire egg.