Commentary page
Shabbat 114a
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerShabbat 114a
Shabbat 114a. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 461 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
מניין לשינוי בגדים שהוא דרך כבוד לפני המקום:
ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן הזקיקו הכתוב ללבוש בגדים פחותים בשעת הוצאת הדשן שאינה עבודה חשובה כדי שלא ימאסו בגדיו החשובים שעובד בהן עבודת אכילה ושתיה כגון קיטור וניסוך:
ותנא דבי ר' ישמעאל בדרשא דהאי קרא:
בגדים שבישל בהם קדירה לרבו דומיא דהוצאת הדשן:
אל ימזוג בהם כוס לרבו לפיכך הוזקק ללבוש בגדים פחותים:
רבב שומן וחלב:
חייב מיתה שצריך להיות חשוב והגון לכבוד תורתו:
משניאי שממאסין עצמן בעיני הבריות והבריות אומרים אוי להם ללומדי התורה שהם מאוסים ומגונים נמצא זה משניא את התורה:
25 more comments on this page.
Rashi on Shabbat 114a · Sefaria
Tosafot
הא בלבושא הא בגלימא הא דר' ינאי בגלימא כדמשמע בפ' כל היד (נדה דף כ.) גבי שחור כחרת ור' יוחנן אמר אלו כלים האוליירין הבאין ממדינת הים למימרא דאוכמי נינהו והאמר ר' ינאי כו' לא קשיא הא בגלימא הא בפתורי דר' ינאי בגלימא דהיא סומקי דשחורים לא הוו כדמסיק הכא אבל פתורי הוו אוכמי ולבושא חיורי:
ואפילו במסכת כלה פי' בקונט' דלא רגילי בה אינשי והוא נתן בלבו לגורסה ובקדושין פי' לגריעותא בפרק האיש מקדש (קידושין דף מט:) גבי ע"מ שאני תלמיד אין אומרים כשמעון בן עזאי וכשמעון בן זומא אלא כל ששואלין אותו דבר הלכה ואפי' במסכת כלה ופי' בקונטרס אפי' במס' כלה שהיא קלה ונראה דהכא משמע (ואומר) דנקט ליה משום חשיבות שיודע אפי' במסכת כלה דלא רגילי בה אינשי ראוי למנותו פרנס אבל התם קתני דבר אחד מתלמודו משמע אפי' לא למד אלא מסכת כלה ואמר הימנה דבר אחד הרי זה חכם ומיהו בפירוש רש"י דקידושין וכן בפי' רבינו חננאל אין כתוב בהן דבר אחד מתלמודו ורבינו יצחק מפרש דהאי מסכת כלה היינו דרשות הסדורות מהלכות החג כדאמרינן בלא יחפור (ב"ב כב.) רב נחמן בר יצחק ריש כלה הוה וקאמר איזהו ת"ח שראוי למנותו על הציבור באתריה כדאמר בסמוך במסכתי' באתריה כגון שיודע להשיב בכל מקום שישאלוהו באותה מסכת אפי' במס' כלה שרגילין בה ראוי למנותו בעירו אבל בציר מהכי אין ראוי למנותו והא דהוצרך לחזור ולהשמיענו בסמוך אי במסכתיה באתריה אע"ג דכבר השמיענו כאן לפי שרוצה לחלק בין מסכת לכוליה הש"ס והשתא הוי דהכא כי ההוא דקידושין (דף מט:):
חלבי שבת קריבין ביוה"כ אומר ר"י דכל היכא דקתני תרי שבי דהוו בהדי הדדי אתיא כאחרים דאמרי אין בין עצרת לעצרת אלא ד' ימים בלבד והכי מפרש הש"ס בפ' בתרא דסוכה (דף נד:):
Tosafot on Shabbat 114a · Sefaria
Rav Nissim Gaon
גנאי הוא לתלמידי חכמים שיצאו במנעלים המטולאים במס' ברכות בפרק כיצד מברכין על הפירות (דף מג) תנו רבנן ששה דברים גנאי לתלמיד חכם אל יצא כשהוא מבושם לשוק ואל יצא יחידי בלילה ואל יצא במנעלים המטולאים בשוק [וכו']:
תנן התם על המרדעת חוצץ עיקר זאת המשנה בפרק ט' ממס' מקואות אלו חוצצין בכלים הזפת והמור כו' ועל המרדעת חוצץ רבן שמעון בן גמליאל אומר עד כאיסר האיטלקי:
Rav Nissim Gaon on Shabbat 114a · Sefaria
Rabbeinu Chananel
ת"ח שנמצא רבב על בשרו חשוב ממשניאי התורה שאין ב"א דבקי' בו שלא יתלכלך מלבושם ממנו. רבד מל' מרבדים רבדתי ערסי. פי' דם יבש כדגרסי' בנדה פ' תינוקת ריבדא דכוסילתא. אמר רמי בר אבא האי ריבדא דכוסילתא עד ג' יומין לא חייץ מכאן ואילך חייץ.
כל תלמיד שנמצא דם על בגדו מכוער הוא שמא יראה ככתם וזה הדבר אם הוא בטלית שמתכסה בה העליונה הרי זה מכוער אבל אם הוא שמציע תחתיו (או) [אולי] דם מאכולת הוא אפשר דלא הוה לי' טלית אחרת וגנא בה. כדתניא התם הרגה מאכולת תולה לא הרגה אינה תולה דברי ר' שמעון בן גמליאל. וחכ"א בין הרגה בין לא הרגה תולה. ארשב"ג לדברי אין (סוף) [קץ] לדבריהם אין סוף לדברי אין קץ שאין אשה טהור' לבעלה שאין מטה אלא שיש עליה כמה טיפי דמים לדבריהם אין סוף וכו'.
תנן התם במקוואות פ' ט' אלו חוצצין בכלים הזפת והמור כו' עד על המרדעת חוצץ כו' רבב זהו ממיני זפת הא דתניא בסיפא דהא מתניתין ר' יוסי אומר של בנאין מצד א' חוצץ כו' פי' ר' יוחנן בנאין אלו ת"ח שעוסקין בבניינו של עולם וקפדי על רבב שעל בגדיהן לכבסו ולהוציאו כדי שלא יהו מן המשניאין לפיכך אפילו בצד אחד נראה חוצץ ולא עלתה לו טבילה אבל בגדי הבורים אם עבר מצד לצד חוצץ ואם לאו אינו חוצץ וכן הלכה:
וא"ר יוחנן איזהו ת"ח כל שמחזירין לו אבידה בטביעות עין זה המקפיד על חלוקו להופכו וכן אמרו איזהו ת"ח שממנין אותו פרנס על הצבור זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה ואיזהו שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו מי שמניח חפציו ועוסק בחפצי שמים ר"ל אמר בנאין אלו אוליירין הבאים ממדינת הים. ואקשי' למימר דכלי אוליירין חיורי נינהו שהזפת מצד אחד נודע בהן.
והאמר ר' ינאי לבניה אל תקברוני בלבנים ולא בשחורים אלא באוליירין אלמא סומקי נינהו. ושנינן המלבושים לבנים הן כגון מני כסותא. והגלימא כגון מאני דמתעטפי בהן סומקי הוו:
ר' (שמעון) [ישמעאל] סבר חלבין שנתותרו ביוה"כ קריבין בשבת אבל שנתותרו מן השבת אין קריבין ביוה"כ. ור' עקיבא סבר לא של שבת קריבין ביוה"כ ולא של יוה"כ בשבת. וגרסינן ביומא בפרק א"ר אלעזר משום בר קפרא. אומר היה ר"מ איברי עולת חול שניתותרו עושה להן מערכה וסודרן אפילו בשבת. ואמרינן למאי איצטריך אפילו בשבת הא תנינא והיום חמש. א"ר אחא בר יעקב איצטריך אמינא הני מילי היכא דחל יוה"כ למיהוי אחר השבת דחלבי שבת קריבין ביוה"כ אבל באמצע שבת אימא לא קמ"ל:
אמר רבא [האי] מאן [דלא] חש לקמחיה בכל יום תנו השתא הוא בפלוגתא דרבי ישמעאל ור"ע:
Rabbeinu Chananel on Shabbat 114a · Sefaria
Meiri
תלמיד חכם כשם שהוא מופלג משאר העם בחכמתו ודיעותיו כך צריך שיהדר עצמו בסלסול ובהעדר כל פחיתות ממנו אסור לו לצאת במנעלים המטולאים טלאי על גבי טלאי ובצלא ר"ל עור העליון וכן צריך שלא יהא נמצא בו שום דבר מגונה הן במלבושיו הן במדותיו וכל שנמצא בו שום דבר מגונה הרי הוא גורם לתורה שתתחלל ותתמעט ערכה בעיני בני אדם והוא שאמרו כל תלמיד חכם שנמצא רבב בבגדו חייב מיתה ורבב הוא מושאל לחלב ושעוה וזפת ושאר מינין הדומים לאלו ויש אומרים רבד והוא כתם של דם או של שכבת זרע מלשון רבדתי ערשי כלומר שלא תמצא טומאתו בשוליו ובכלל ענין זה שלא תמצא בו שום מדה מגונה שהמדות מושאלות בלשון בגדים כמו שידעת וחסרון מדה אחת בין שאר מדותיו הרי הוא ככתם בבגד וכמו שהכתמים רישומן ניכר בבגדים הדקים והנכבדים יותר מן הגסים כך מדה מגונה אצל החכם מגונה ביותר ולא יקל בעצמו לשום מדה מגונה ואפי' נעשית בצניעות ויבוש מנפשו במקום שאין שם בשת אחרים ודרך צחות אמרו איזהו ת"ח שנחזיר לו אבידה בטביעות העין זה המקפיד על חלוקו להפכו כלומר אפי' חלוקו שאינו נראה לבריות אם לבשו שלא כתקנו מקפיד עליו עד שיהפכנו:
איזהו ת"ח שראוי למנותו פרנס על הציבור כל ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר ואפי' במסכת כלה כלומר אע"פ שאינה רגילה וי"א בה להקל וגורסים בהלכות כלה כלומר בהלכות מועדות שהיה מנהגם לדרוש בהם תמיד ובכלל זה בכל ענינים שצריכים לאיסור והיתר אע"פ שאינו בקי כל כך בדינים וכן יראה לפרש במסכת תענית כמו שהתבאר שם:
איזהו ת"ח שבני עירו מצווים לעשות מלאכתו זה שמניח חפציו ועוסק בחפצי שמים שכל כיוצא בזה ראוי לטרוח בשבילו להמציאו כדי צרכו דרך כבוד והוא שאמרו במסכת יומא ועשית לך ארון עץ וכתיב ועשו ארון מכאן לת"ח שבני עירו מצוים לעשות מלאכתו מבית ומחוץ תצפנו כל ת"ח שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם וכן אמרו שם למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין אוי לו לת"ח שעוסק בתורה ואין לו יראת שמים דרך צחות אמרו חבל על דלית ליה ביתא ותרעא לביתיה עביד ולא עוד אלא שהוא טורח בחנם והוא שאמרו אמר להו רבא לתלמידיו לא תירתו תרתי גיהינם ודרך צחות דרשו וזאת התורה אשר שם משה לא זכה נעשית לו סם מיתה זכה נעשית לו סם חיים:
ת"ח הראוי להשיב כראוי לכל שהוא שואלו במסכתא שהוא עסוק בה ראוי למנותו פרנס בעירו אע"פ שלא ידע להשיב במסכתות אחרות שהרי אמרו כי קאי רב בהאי מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי ואם מזומן לכל שואל [אפילו במסכתא שאינו עוסק בה] ראוי למנותו ראש ישיבה והוא ענין מה שאמרו איזהו ת"ח כל ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר למאי נפקא מינה למנוייה אי במסכתא באתריה ואי בכלה תלמודא בריש מתיבתא:
כבר ידעת בענין טבילת אדם או הטבלת כלים הטמאים שכל שהיה שם דבר החוצץ כגון בצק או טיט וכיוצא בהם אין טבילתם טבילה ומדברי סופרים שאפי' לא היה אלא במיעוטו של כלי ואפי' טפה כחרדל חוצץ ובלבד שהוא מקפיד עליו ולבו להעבירו ובמקומו יתבאר אלו דברים חוצצין באדם ואלו דברים חוצצין אף בכלים ומ"מ דברים החוצצין בכלים על המרדעת אינו חוצץ אא"כ היה שם הרבה עד שנבלע בבגד ונראה מצד שני וכן הדין בבגדי עם הארץ אבל בגדי תלמידי חכמים והם הנקראים בשם בנאים על שם שהם עסוקים בבנינו של עולם וכשם שאמרו בירושלמי באחד מגדוליהם שאמרו אייתו לי נטורי קרתא ואייתו ליה סנטורי קרתא ואמר אלין אנון נטורי קרתא אלין אנון חרובי קרתא אלא מאן אינון נטורי קרתא רבנן ואמר עליהם שמאחר שהם מקפידים על בגדיהם להיותם נקיים אף מצד אחד חוצץ ומ"מ כל שחופה רוב הכלי או האדם אפילו אינו מקפיד עליו חוצץ מדברי סופרים כמו שיתבאר במקומו ודברים אלו אין בהם הפרש בין בגד לבגד ולא סוף דבר בלבנים שהכתם נראה בהם ביותר אלא אף בכלים האוליירים ר"ל הצבועים בצבעים האמצעיים כגון ירוק ואדום וכיוצא בהם או אפי' בשחורים שכלם מקפיד עליו הוא:
אע"פ שביארנו שאין חלבי שבת קרבים ביום הכפרים מ"מ ביום טוב קרבים שנ' עולת שבת לימד על חלבי שבת שקרבין ביום טוב אבל נדרים ונדבות ושאר קרבנות שאין זמנם קבוע אין קרבין ביום טוב כמו שביארנו במקומו:
Meiri on Shabbat 114a · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
תוס' בד"ה ואפי' במס' כו' ומיהו בפר"ח בקידושין אין כתוב בהן דבר אחד כו' מסכת כלה היינו דרשות הסדורות כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל בפירושו של ר"ח אין כתוב בהן מלת אחד אלא שכתוב בהן דבר בתלמודו כמו שכתוב בפירוש ר"ח בערוך בערך כל וכ"ה ברי"ף שלא כתוב בו מלת אחד דהשתא מפרש ר"י ונקט לה לפי דרכו של ר"ח בפי' מלת כלה דהיינו דרשות כו' עיין שם בערוך ובר"ן שם בשם ר"ח ובא להשוות ההיא דקידושין להך דהכא למאי דלא כתוב בהן מלת אחד דהוה משמע כמו שכתבו התוס' לגריעותא דאפילו דבר אחד הימנה ממסכת כלה אלא דכתוב בהן דבר בתלמוד דהיינו כל מסכת כלה בכל מקום שישאלו באותה מסכת דהיינו ממש כהך דהכא דבציר מהכי אין ראוי למנותו פרנס על הציבור זהו הנכון בדברי התוס' ומהרש"ל הגיה בדברי התוס' כפי' רש"י ולא ידעתי מאין לו גם פירושו בדברי התוס' אינו מבורר לנו ודו"ק:
Chidushei Halachot on Shabbat 114a · Sefaria
Maharam
בגמ' רבינא אמר רבד ולא פליגי וכו' כצ"ל:
ת"ר עולת שבת בשבתו לימד וכו' כצ"ל:
ר"ע אומר עולת שבת בשבתו לימד וכו' כצ"ל:
בתוס' ד"ה ואפי' וכו' ונראה דהכא משמע דנקיט וכו' כצ"ל:
ד"ה הא בלבושא וכו' דהיא סומקי וכו' נ"ל דצ"ל דהוי סומקי:
ד"ה חלבי שבת וכו' אין בין עצרת לעצרת אלא ד' ימים בלבד וכו' ר"ל דס"ל דלא דחינן שום חדש לצורך אלא הכל הולך לפי חדשי מולד הלבנה ולכך לא משכחת בין ר"ה לר"ה או עצרת לעצרת כ"א ד' ימים כי כן הוא החשבון לפי מולד הלבנה שהן שנ"ד יום כמו שפירש"י לעיל (שבת דף פ"ז) אבל לרבנן דפליגי עלייהו דמעברין דדחינן חדש משום צורך ולכך לא אשכחן דמקלע יוה"כ בא' בשבת דדחינן ליה משום ירקא ומשום מתיא ועיין בסוכה דף נ"ד:
Maharam on Shabbat 114a · Sefaria
Gilyon HaShas
תוס' ד"ה ואפילו כו' והשתא הוי דהכא כי ההוא דקידושין ועי' תשב"ץ ח"א סימן לג:
Gilyon HaShas on Shabbat 114a · Sefaria
Chiddushei Rabbi Akiva Eiger
גמרא כשתמצא לומר לדברי ר' ישמעאל דלמד מן עולת שבת בשבתו, דחלבי שבת שנתותרו למוצאי שבת, קרבים ביוה"כ, נדרים ונדבות [שיכול להמתין לחול] קריבין ביו"ט, [א"כ ק"ו חלבי שבת שנשחטו בזמן, וכי איצטריך קרא ליוה"כ]. תימא לי, הא פלוגתא זו דנדרים ונדבות אי קריבין ביו"ט, הוא רק בשלמי נדבה, אבל עולת נדבה, דלית בי' צורך הדיוט לכ"ע לא קריבה, וכ"כ בתו' בחגיגה (דף ח' ע"א) והכא הא בעולה מיירי:
Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Shabbat 114a · Sefaria
Ben Yehoyada
מִנַּיִן לְשִׁנּוּי בְּגָדִים מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו, ד) "וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו, וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים". אף על גב דילפינן זה מן 'וְכִבַּדְתּוֹ' (ישעיהו נח, יג) שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּמַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל חֹל, רצה לעשות ילפותא מן המקרא, כי אותו פסוק הוא מנביאים. ונראה לי בס"ד דנפקא מינה למי שיש לו מעות לקנות בהם בגדי שבת ואין לו לקנות גם יין לקדוש איזה מהם קדים? וידוע דיין לקדוש דרבנן ועשו לו אסמכתא על פסוק של תורה ואם למלבוש לא יש אסמכתא על פסוק של תורה יהיה יין קדים, ואם נמצא לו פסוק של תורה יהיה מלבוש קדים, משום דאית ליה אסמכתא על תרי קראי פסוק תורה ופסוק נביאים, ויקנה לבוש ויקדש על הפת. ועוד נראה לי בס"ד, דהוצרך רבי יוחנן למילף מהאי קרא (ויקרא ו, ד) ד'פָשַׁט אֶת בְּגָדָיו' כי מהאי קרא ד'וְכִבַּדְתּוֹ' דייק אפילו אם יחליף בגדיו אם הם שוים כמו של חול אסור, משום ד'וְכִבַּדְתּוֹ' כתיב ואין ניכר בזה כבוד שבת, דהרואהו חושב שהוא לובש בגד שלבש בחול, אך מן פסוק זה בא למידק דבעי דוקא שיחליף בגדיו, ואפילו אם הם שוים במראיהם וצורתם וחשיבותם סגי.
כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנִּמְצָא רְבָב עַל בְּגָדָיו, חַיָּב מִיתָה נקיט 'חַיָּב מִיתָה' על צד ההפלגה, כמה שאמר דוד המלך ע"ה (שמואל ב' יב, ה) חַי הֳ' כִּי בֶן מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת, או הכונה רצונו לומר אפשר שיבא לידי חיוב מיתה אם יזדמן שיצא חלול השם הרבה מדבר זה, ואם כן החיוב הוא על חלול השם דכפרה שלו תלויה במיתה, כמו שנאמר (ישעיהו כב, יד) אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן.
תַּלְמִידֵי חֲכָמִים נִקְרָאִים 'בַּנָּאִין' מִפְּנֵי שֶׁעוֹסְקִים בְּבִנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם כָּל יְמֵיהֶם. נראה לי בס"ד דכתיב (תהלים פט, ג) עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, והיינו על ידי התורה שנקראת חֶסֶד, דכתיב (משלי לא, כו) וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ, לכך נתנה מימין דכתיב (דברים לג, ב') מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ, ובתורה יש חלק נגלה וחלק נסתר, וגם בחסד יש חסד באתגלייא וחסד באתכסייא, ומספר חֶסֶד עם הכולל [73] ע"ג, וב' פעמים ע"ג מספר עוֹלָם [146], וכן התורה נקראת 'חָכְמָה' וכמו שנאמר (משלי ח, יב) אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה, וב' פעמים חָכְמָה [73] כנגד חלק הנגלה וחלק הנסתר עולים מספר עוֹלָם [146], ולזה אמר שֶׁעוֹסְקִים בְּבִנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם כי בתורה שהיא ב' פעמים חָכְמָה נבנה העולם! ונראה לי בס"ד, במלוי אותיות עוֹלָם כזה ע י"ן ו י"ו למ" ד מ" ם יש אותיות 'דמיונים' שהתורה הנגלה שבה הם דברים דמיונים לדברים הנסתרים העליונים, ולכן סתרי תורה נקראים כבשונו של עולם, 'כבשונו' דייקא רמז להמלוי, ולזה אמר (הושע יב, יא) וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה, נְּבִיאִים אותיות בַּנָּאִים הם תלמידי חכמים, אֲדַמֶּה שניתן להם רשות לעשות בדברי תורה דמיונים לנסתרים של מעלה.
אֵיזֶהוּ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמַּחֲזִירִין לוֹ אֲבֵדָה בִּטְבִיעוּת הָעַיִן? זֶה הַמַּקְפִּיד עַל חֲלוּקוֹ לְהָפְכוֹ. פירוש בעת שאוכל מַּקְפִּיד עַל חֲלוּקוֹ שלא יהיה סרוח על כפות ידיו ויתלכלך, וכיון דמקפיד כל כך גם על חלוק שהוא פנימי שמע מינה דנוהג כן בשאר תכסיסי תלמידי חכמים. אבל אם אינו נוהג בכך יאמרו העם הארץ אין זה תלמיד חכם ולמה תחזירו לו אבדה בִּטְבִיעוּת עַיִן, כי העמי ארצות אין יודעים תורה ורק רואין עניינים חצונים המורין ומעידין שהוא תלמיד חכם. ונראה לי בס"ד, המדות של האדם הטבעיות שנולד בהם כמו כעס וקנאה ותאוה נקראים 'בְּגָדִים' וכמו שנאמר (קהלת ט, ח) בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים, וכמו שכתב מהרש"א ז"ל, והוא מקפיד להפוך אותם לטובה ויושר של תורה.
Ben Yehoyada on Shabbat 114a · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Shabbat, daf 114, Amud Aleph, about 461 words in 12 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 12 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 131 words
Opens “מִנַּיִין לְשִׁנּוּי בְּגָדִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפָשַׁט…”
- Segment 232 words
Opens “אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי…”
- Segment 339 words
Opens “וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי…”
- Segment 424 words
Opens “וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי…”
- Segment 535 words
Opens “תְּנַן הָתָם: רְבָב עַל הַמַּרְדַּעַת חוֹצֵץ. רַבָּן…”
- Segment 644 words
Opens “בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מֵרַבִּי…”
- Segment 754 words
Opens “מַאי ״בַּנָּאִין״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי…”
- Segment 856 words
Opens “וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵיזֶהוּ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁבְּנֵי…”
- Segment 960 words
Opens “רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: אֵלּוּ כֵּלִים…”
- Segment 1030 words
Opens “רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מְקַפְּלִין כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן:…”
- Segment 1121 words
Opens “רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״עוֹלַת שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ״, לִימֵּד…”
- Segment 1235 words
Opens “כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר, לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל נְדָרִים וּנְדָבוֹת…”
Sages named on this page
- Rabban Shimon ben Gamliel [III] · Third Generation of Tannaim
Rabban Shimon ben Gamliel III was a prominent Tanna, son of Rabban Gamliel of Yavneh and father of Rabbi Yehudah HaNasi.
Source: Shabbat 114a · Segment 5 — “…עַל הַמַּרְדַּעַת חוֹצֵץ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד…”
- Rabbi Hiyya bar Abba [HaKohen] · Third Generation of Amoraim
Rabbi Hiyya bar Abba was a prominent disciple of Rabbi Yohanan, known for his precision in transmitting his teacher's teachings.
Source: Shabbat 114a · Segment 2 — “אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּנַאי…”
- Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im
Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…
Source: Shabbat 114a · Segment 1 — “…אֲחֵרִים״, וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, לִימְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ:…”
- Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs
Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…
Source: Shabbat 114a · Segment 11 — “רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״עוֹלַת שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ״, לִימֵּד עַל חֶלְבֵי…”
- Rabbi Yannai · Fourth Generation of Tannaim
Rabbi Yannai, a fourth-generation Tanna and a prominent teacher of Rabbi Yochanan, was known for his humility and deep understanding of Jewish…
Source: Shabbat 114a · Segment 9 — “…נִינְהוּ? וְהָאֲמַר לְהוּ רַבִּי יַנַּאי לְבָנָיו: בָּנַי, אַל תִּקְבְּרוּנִי…”
- Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim
Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…
Source: Shabbat 114a · Segment 3 — “…״מְשַׂנְאַי״, אֶלָּא ״מַשְׂנִיאַי״. רָבִינָא אָמַר: רְבָד אִיתְּמַר. וְלָא פְּלִיגִי:…”
Original text
מִנַּיִין לְשִׁנּוּי בְּגָדִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים״, וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, לִימְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ: בְּגָדִים שֶׁבִּישֵּׁל בָּהֶן קְדֵירָה לְרַבּוֹ — אַל יִמְזוֹג בָּהֶן כּוֹס לְרַבּוֹ.
From where is it derived that changing clothes is a display of honor? As it is stated: “And he will remove his garments and will don other garments, and he will bring the ashes outside of the camp to a pure location” (Leviticus 6:4). The school of Rabbi Yishmael taught: The Torah taught you etiquette. The clothes in which one prepared food for his master, one does not wear to pour his master wine. Since cooking makes one’s clothes dirty, he should wear fresh clothes when serving his master.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּנַאי הוּא לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁיֵּצֵא בְּמִנְעָלִים הַמְטוּלָּאִים לַשּׁוּק. וְהָא רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא נָפֵיק! אָמַר רַבִּי אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: בִּטְלַאי עַל גַּב טְלַאי.
Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: It is disgraceful for a Torah scholar to go out to the marketplace in patched shoes. The Gemara asks: Didn’t Rabbi Aḥa bar Ḥanina go out in patched shoes? Rabbi Aḥa, son of Rav Naḥman, said: They only prohibited patched shoes if there is a patch upon a patch.
וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנִּמְצָא רְבָב עַל בִּגְדּוֹ — חַיָּיב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת״ — אַל תִּקְרֵי ״מְשַׂנְאַי״, אֶלָּא ״מַשְׂנִיאַי״. רָבִינָא אָמַר: רְבָד אִיתְּמַר. וְלָא פְּלִיגִי: הָא בִּגְלִימָא, הָא בִּלְבוּשָׁא.
And Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: A Torah scholar on whose clothes a fat stain is found is liable to receive the death penalty, as it is stated: “All those who hate me love death” (Proverbs 8:36), and the Sages said: Do not read: Those who hate me [ mesanai ]. Rather, read: Those who cause me to be hated [ masniai ]. Those who cause people to hate the Torah by creating the impression that those who study Torah are unclean deserve the death penalty. Ravina said: A fat stain [ revav ] was not stated, but rather a bloodstain [ revad ] was stated (Rabbeinu Ḥananel), which is a greater disgrace. The Gemara adds: They did not disagree over the halakha . Rather, the dispute is whether that which we learned concerning stains on a Torah scholar’s clothes refers to an overgarment that people wear over the rest of their clothes, while that which we learned with regard to a bloodstain refers to an undergarment, where a bloodstain is disgraceful but other types of spots are not.
וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ״כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף״. ״עָרוֹם״ — בִּבְגָדִים בְּלוּאִים, ״וְיָחֵף״ — בְּמִנְעָלִים הַמְטוּלָּאִים.
And similarly, Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: That which is written: “As My servant Isaiah went naked and barefoot for three years” (Isaiah 20:3), is not to be understood literally. Rather, naked means that he wore tattered clothing, and barefoot means that he walked with patched shoes.
תְּנַן הָתָם: רְבָב עַל הַמַּרְדַּעַת חוֹצֵץ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד כְּאִיסָּר הָאִיטַלְקִי. וְעַל הַבְּגָדִים, מִצַּד אֶחָד — אֵינוֹ חוֹצֵץ, מִשְּׁנֵי צְדָדִין — חוֹצֵץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אַף מִצַּד אֶחָד חוֹצֵץ.
We learned in a mishna there: A fat stain on a donkey’s saddle interposes, i.e., if the saddle becomes impure, its immersion in a ritual bath is invalid unless the stain is removed. Rabban Shimon ben Gamliel says: A stain interposes only when it is as large as an Italian issar but not smaller. And if there were a fat stain on clothing on one side, it does not interpose, but if the stain is on both sides it interposes. Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Yishmael: It interposes even on one side.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מֵרַבִּי חֲנִינָא: מַרְדַּעַת, מִצַּד אֶחָד אוֹ מִשְּׁנֵי צְדָדִין? אֲמַר לֵיהּ: זוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי, כַּיּוֹצֵא בָּהּ שָׁמַעְתִּי. דִּתְנַן רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שֶׁל בַּנָּאִין — מִצַּד אֶחָד, וְשֶׁל בּוּר — מִשְּׁנֵי צְדָדִין. וְלֹא תְּהֵא מַרְדַּעַת חֲשׁוּבָה מִבִּגְדּוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ.
Rabbi Shimon ben Lakish raised a dilemma before Rabbi Ḥanina: Is a stain on a saddle an interposition even if it is on just one side, or only if it is on both sides? Rabbi Ḥanina said to him: That, I did not hear explicitly. However, I heard something similar to it. As we learned in that same mishna that Rabbi Yosei says: A garment belonging to builders [ banna’in ] is considered to have an interposition if it has a stain on one side, and that of an ignoramus, who is not meticulous, is considered to have an interposition when the stain is on both sides. And certainly a donkey’s saddle cannot be more important than the garment of an am ha’aretz .
מַאי ״בַּנָּאִין״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִין בְּבִנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם כׇּל יְמֵיהֶן. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵיזֶהוּ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמַּחְזִירִין לוֹ אֲבֵידָה בִּטְבִיעוּת הָעַיִן — זֶה הַמַּקְפִּיד עַל חֲלוּקוֹ לְהוֹפְכוֹ. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵיזֶהוּ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמְּמַנִּין אוֹתוֹ פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר — זֶה שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ דָּבָר הֲלָכָה בְּכׇל מָקוֹם וְאוֹמֵר, וַאֲפִילּוּ בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה.
The Gemara asks: Who are the builders mentioned here? Rabbi Yoḥanan said: These are Torah scholars, who are engaged in building the world all of their days. And with regard to this, Rabbi Yoḥanan said: Who is a Torah scholar of whom the Sages said that one must return a lost object to him based on visual identification, even if he does not provide an identifying sign for it? That is one who makes sure his upper undergarment is turned inward so that the uneven stitching is not visible. This means that he conducts himself like a Torah scholar in all his ways, even in matters of cleanliness and order (Maharsha). On a related note, the Gemara adds that which Rabbi Yoḥanan said: Who is a Torah scholar who may be appointed as a leader of the community? This is one who is asked about matters of halakha on any topic and he is able to answer, and even if he were asked about tractate Kalla , a tractate that few have mastered.
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵיזֶהוּ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁבְּנֵי עִירוֹ מְצֻוִּוין לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלַאכְתּוֹ — זֶה שֶׁמַּנִּיחַ חֶפְצוֹ וְעוֹסֵק בְּחֶפְצֵי שָׁמַיִם. וְהָנֵי מִילֵּי לְמִיטְרַח בְּרִיפְתֵּיהּ. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵיזֶהוּ תַּלְמִיד חָכָם — כׇּל שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ הֲלָכָה בְּכׇל מָקוֹם, וְאוֹמְרָהּ. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ — לְמַנּוֹיֵיהּ פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר. אִי בַּחֲדָא מַסֶּכְתָּא — בְּאַתְרֵיהּ, אִי בְּכוּלֵּיהּ תַּנּוֹיֵהּ — בְּרֵישׁ מְתִיבְתָּא.
And Rabbi Yoḥanan said: Who is the Torah scholar for whom the inhabitants of his city are commanded to perform his labor for him? This is one who sets his own matters aside and engages in matters of Heaven. It is therefore fitting for the community to support him. And that applies only to exerting themselves to provide him with his bread, as it is appropriate that they sustain him. And Rabbi Yoḥanan said: Who is included in the category of a Torah scholar? Anyone who is asked about the halakha with regard to any topic and is able to state it. And they say: What are the practical consequences of this question? It is to appoint him a leader of the community. If he is an expert in a single tractate, they appoint him as a leader in his place; if he is an expert in all of his learning, they appoint him as the head of the yeshiva.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: אֵלּוּ כֵּלִים הָאוֹלְיָירִין הַבָּאִין מִמְּדִינַת הַיָּם. לְמֵימְרָא דְּחִיוָּרֵי נִינְהוּ? וְהָאֲמַר לְהוּ רַבִּי יַנַּאי לְבָנָיו: בָּנַי, אַל תִּקְבְּרוּנִי לֹא בְּכֵלִים לְבָנִים וְלֹא בְּכֵלִים שְׁחוֹרִים, לְבָנִים — שֶׁמָּא לֹא אֶזְכֶּה, וְאֶהְיֶה כְּחָתָן בֵּין אֲבֵלִים. שְׁחוֹרִים — שְׁמָא אֶזְכֶּה, וְאֶהְיֶה כְּאָבֵל בֵּין חֲתָנִים. אֶלָּא בְּכֵלִים הָאוֹלְיָירִין הַבָּאִין מִמְּדִינַת הַיָּם. אַלְמָא, סוּמָּקֵי נִינְהוּ! לָא קַשְׁיָא: הָא בִּגְלִימֵי, הָא בִּלְבוּשֵׁי.
Rabbi Shimon ben Lakish said: These garments of the banna’in mentioned in the mishna are the clothes of the bath attendants [ ulairin ] that come from a country overseas, on which stains are apparent, and these men are meticulous about their cleanliness. The Gemara asks: Is that to say that these are white garments? Didn’t Rabbi Yannai say to his sons: My sons, do not bury me in white garments nor in black garments. Not in white, lest I not be acquitted in judgment, and I will be among the wicked like a groom among mourners. And not in black, lest I be acquitted in judgment, and I will be among the righteous like a mourner among grooms. Rather, bury me in the clothes of the bath attendants who come from a country overseas, which are neither black nor white. Apparently, these clothes of the bath attendants are red. The Gemara answers: This is not difficult, as a distinction can be made. When Rabbi Yannai indicates that they are red, that is referring to overgarments; the statement of Rabbi Shimon ben Lakish that indicated that they are white, that is referring to undergarments.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מְקַפְּלִין כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״עוֹלַת שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ״, לִימֵּד עַל חֶלְבֵי שַׁבָּת שֶׁקְּרֵיבִין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. יָכוֹל אַף שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּשַׁבַּתּוֹ״, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
We learned in the mishna that Rabbi Yishmael says: One may fold clothes and make beds on Yom Kippur for Shabbat if Yom Kippur occurs on Friday, and the fats of the sacrifices that were brought on Shabbat were offered on Yom Kippur that occurs on Sunday. The verse “The burnt-offering of Shabbat on its Shabbat, besides the daily offering and its libation” (Numbers 28:10) taught, with regard to the fats of Shabbat, that they are offered on Yom Kippur, because Yom Kippur is also called Shabbat, and the verse indicates that the Shabbat offering is offered on another Shabbat. I might have thought even the fats from Yom Kippur offerings could be sacrificed on Shabbat; therefore, the verse states “on its Shabbat” to specify that it is not so; this is the statement of Rabbi Yishmael.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״עוֹלַת שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ״, לִימֵּד עַל חֶלְבֵי שַׁבָּת שֶׁקְּרֵבִים בְּיוֹם טוֹב. יָכוֹל אַף בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּשַׁבַּתּוֹ״.
Rabbi Akiva says that when the verse says: “The burnt-offering of Shabbat on its Shabbat,” it teaches that the fats of Shabbat are offered on a Festival that occurs on the following day. I might have thought that they could even be offered on Yom Kippur that occurred on the day after Shabbat. Therefore, the verse states “on its Shabbat” and not on another one.
כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר, לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל נְדָרִים וּנְדָבוֹת קְרֵיבִין בְּיוֹם טוֹב, וְכִי אִיצְטְרִיךְ קְרָא — לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא נְדָרִים וּנְדָבוֹת אֵין קְרֵבִין בְּיוֹם טוֹב, וְכִי אִיצְטְרִיךְ קְרָא — לְמִישְׁרֵא בְּיוֹם טוֹב. אָמַר רַבִּי זֵירָא:
When you analyze the matter you will find that you can say that, in accordance with the statement of Rabbi Yishmael, vows and free-will offerings are offered on a Festival. If sacrifices that fulfill vows can be postponed to a weekday but are nevertheless brought on a Festival, certainly fats from Shabbat can be offered on a Festival that follows it. And the verse is needed to permit offering Shabbat fats on Yom Kippur that follows it. However, according to Rabbi Akiva vows and free-will offerings are not brought on a Festival, and therefore the verse is needed to permit sacrificing the fats from Shabbat on a Festival that follows it, but on Yom Kippur it is prohibited. Rabbi Zeira said: