Commentary page
Pesachim 57b
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerPesachim 57b
Pesachim 57b. The full printed text of this folio side — 3 numbered segments, about 103 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
אחוי בידיה בלשון צחוק:
אימתא דמלכותא לא דיו שלא אמר כמותי אלא שאמר אף בלשון צחוק:
דאשקליה שהשיא עונו וגמולו:
למיטרפסיה גמולו:
לא תנא לא שנה משנה וברייתא:
כבשים קודמין לעזים בכ"מ כתב כבש תחלה:
אם כבש יביא לחטאת כאן הקדים שעירה לכבשה דכתיב בפרשה עליונה והביא את קרבנו שעירת עזים וגו' והדר אם כבש יביא וגו':
אם כבש אם עז גבי שלמים מדלא הראה לך הכתוב רמז מובחר בזה מזה שמעת מינה ששניהן שוין:
Rashi on Pesachim 57b · Sefaria
Meiri
כל קרבן שהוא בא מן הכבשים ומן העזים כגון שלמים אע"פ שהכתוב מקדים ברוב מקומות כבש לעז שוים הם ואין אחד מהם קודם לחברו אלא יביא איזה שירצה והרי כתוב בשלמים אם כשב אם עז ובחטאת של יחיד בפרשת ויקרא הקדים שעירה לכשבה דכתיב והביא קרבנו שעירת עזים ואח"כ ואם כבש יביא וכו':
ונשלם הפרק תהלה לאל:
מסכת פסח שני בעזר הצור ובישועתו:
אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר י"א זאת המסכתא ר"ל מסכת פסח שני היא מסדר מועד וכבר ביארנו בפתיחת החבור שבסדור רבינו הקדוש ע"ה היו מסכת פסח ראשון וזאת המסכתא חוברות אשה אל אחותה נכללות במסכתא אחת נקראת פסחים ופרק ערבי פסחים היה אחרון לכל פרקיה ובימי הגאונים ז"ל חלקוה לשתים וקראו הראשונה פסח ראשון והעתיקו פרק ערבי פסחים ממקומו וסדרוהו בסוף פסח ראשון וקראו שם המסכתא הזאת פסח שני ועל זה הצד הורגלנו בלמודה אחר מסכת פסח ראשון על הדרך שסדרנו בפתיחת החבור והיא כוללת חמשה פרקים וסדרם לפי שיטתנו א' תמיד נשחט ב' אלו דברים ג' כיצד צולין ד' האשה ה' מי שהיה טמא וענין המסכתא אמנם הוא סובב בביאור הלכות קרבן הפסח על תכלית שלמות עניניו ועל זה הצד יחלקו עניני המסכתא לששה חלקים הראשון בענין שחיטתו והקרבתו הן בזמן שחיטתו הן בענין השחיטה על איזה צד ראויה ועל איזה צד אינה ראויה וכיצד היו נוהגין בעזרה בשחיטת הפסחים ואם חל ארבעה עשר בשבת אלו דברים שבו דוחין את השבת וכן ענין החגיגה הבאה עם הפסח השני בענין צלייתו ואכילתו השלישי בענין טומאה שאירעה בקרבן הרביעי בביאור הנמנין עליו כלומר על מי שוחטין אותו ומי הם הראוים לימנות עליו החמישי בענין הנדחין לפסח שני ודברים שבין ראשון לשני הששי בענין אם אירעו בו סבות כגון שאבד או נתערב עם אחרים החלק הראשון יתבאר בפרק ראשון ר"ל פרק תמיד נשחט ובפרק אלו דברים החלק השני יתבאר בפרק שלישי ר"ל כיצד צולין החלק השלישי יתבאר בפרק שלישי גם כן החלק הרביעי יתבאר בפרק רביעי ר"ל פרק האשה החמישי והששי יתבארו בפרק חמישי ר"ל פרק מי שהיה טמא זהו שורש המסכתא דרך כלל אלא שיבואו בה דברים הרבה על ידי גלגול כענין סוגיית התלמוד על הדרך שקדם וכמו שיתבאר:
והפרק הראשון ממנה אמנם יסוד ענינו לבאר החלק הראשון ורובו יסוב על שלשה ענינים הראשון בהודעת זמן שחיטת תמיד הערב כדי לידע ממנו זמן שחיטת הפסח שהיתה אחריו השני בענין אם שחטו שלא כראוי כגון שלא לשמו או שלא לשם הנמנין עליו וכיוצא בזה או על החמץ כיצד הוא דינו השלישי כיצד היו נוהגים בעזרה בשחיטת הפסחים זהו שורש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו דברים שלא מן הכונה על הדרך שיתבאר:
Meiri on Pesachim 57b · Sefaria
Gilyon HaShas
גמ' אמר רב יוסף בריך רחמנא כעין זה יבמות קה ע"ב:
Gilyon HaShas on Pesachim 57b · Sefaria
Tosafot
No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.
What this page contains
A full text unit for Pesachim, daf 57, Amud Bet, about 103 words in 3 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 3 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
Sages named on this page
- Rav Yosef · Third Generation Amoraim
Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.
Source: Pesachim 57b · Segment 1 — “…וּפַסְקֵיהּ לְיַמִּינֵיהּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּאַשְׁקְלֵיהּ לְיִשָּׂשׂכָר…”
- Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim
Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…
Source: Pesachim 57b · Segment 2 — “…שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין כְּאֶחָד. רָבִינָא אָמַר: אֲפִילּוּ מִקְרָא נָמֵי לָא…”
Original text
אַחְוִי בִּידֵיהּ: אִי גַּדְיָא יָאֵי, יִסַּק לִתְמִידָא. אֲמַר מַלְכָּא: הוֹאִיל וְלָא הֲוֵי לֵיהּ אֵימְתָא דְמַלְכוּתָא, נִיפְסְקוּ לְיַמִּינֵיהּ. יְהַב שׁוֹחַד וּפַסְקֵיהּ לִשְׂמָאלֵיהּ. שְׁמַע מַלְכָּא וּפַסְקֵיהּ לְיַמִּינֵיהּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּאַשְׁקְלֵיהּ לְיִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפַר בַּרְקַאי לְמִיטְרַפְסֵיהּ מִינֵּיהּ בְּהַאי עָלְמָא.
he signaled contemptuously with his hand and said: If goat is better, let it be sacrificed as the daily offering. The daily offering is a lamb, proving that its meat is preferable to that of a goat. The king said: Since he not only disagrees with me but has no reverence for the monarchy, as evident from his contempt, sever his right hand. He gave a bribe and the official severed his left hand. The king heard that Yissakhar had deceived him and had the official sever his right hand as well. Rav Yosef said: Blessed is God Who took retribution [ mitarpesei ] from Yissakhar of Kfar Barkai in this world and did not wait to punish him more severely in the next world. His punishment fit the crime; because he would not dirty his hands with sacrificial blood and was overzealous in keeping his hands clean, both his hands were severed.
אָמַר רַב אָשֵׁי: יִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפַר בַּרְקַאי לָא תְּנָא מַתְנִיתִין. דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּבָשִׂים קוֹדְמִים לָעִזִּים בְּכׇל מָקוֹם, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁמּוּבְחָרִין בְּמִינָן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קׇרְבָּנוֹ״, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין כְּאֶחָד. רָבִינָא אָמַר: אֲפִילּוּ מִקְרָא נָמֵי לָא קְרָא, דִּכְתִיב: ״אִם כֶּבֶשׂ״, ״אִם עֵז״, אִי בָּעֵי כֶּבֶשׂ — לַיְיתֵיהּ, אִי בָּעֵי עֵז — לַיְיתֵיהּ.
Rav Ashi said: Yissakhar of Kfar Barkai did not study the Mishna and was an ignoramus who did not know that this halakha is stated explicitly in the mishna. As we learned in a mishna: Rabbi Shimon says: Lambs take precedence over goats in every place they are mentioned in the Bible. I might have thought that this is because it is a more select species. Therefore, the verse states: “If he brings a lamb as his offering” (Leviticus 4:32). The Torah passage where bringing a lamb as a sin-offering is discussed appears after the passage describing the sin-offering of a goat. The inconsistent order teaches that both these animals are equal. Ravina said: Yissakhar did not even read the Bible properly, as it is written: “If a lamb” (Leviticus 4:32), “if a goat” (Leviticus 3:12), teaching: If one wishes let him bring a lamb; if one wishes let him bring a goat. There is no clear preference.
הַדְרָן עֲלָךְ מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ וּסְלִיקָא לַהּ פֶּסַח רִאשׁוֹן