Commentary page
Pesachim 39a
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerPesachim 39a
Pesachim 39a. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 454 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
מתני' אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בחזרת ובתמכא ובעולשי' ובחרחבינא ובמרור - כולהו מפרש בגמ':
כבושין בחומץ:
שלוקין מבושלין הרבה מאד עד שנימוחין:
מבושלין כדרך בישול:
ומצטרפין לכזית אם אין לו מאחד מהן כזית אבל יש לו מזה חצי זית ומזה חצי זית מצטרפין זה עם זה כדי לצאת ידי חובתו:
ובדמאי ובמעשר ראשון כו' אבל בטבל לא ואף על גב דמעשר ירק דרבנן הויא לה מצוה הבאה בעבירה דומיא דעציץ שאינו נקוב דאמרן בפירקין:
גמ' חסא ליטוג"א (לייטוג"א: חסה):
הינדיבי עשב שקורין קרישפל"א:
35 more comments on this page.
Rashi on Pesachim 39a · Sefaria
Tosafot
אצוותא דדיקלא צ"ל דהוי מין זרעים דהא לקמן אמרינן מה מצה מין זרעים אף מרור מין זרעים:
ואימא הירדוף כי מצה וכו' בפ' לולב הגזול (סוכה דף לב:) פריך גבי הדס ואימא הירדוף אמר אביי דרכי' דרכי נועם ופ"ה דלא הוי נועם כיון דהוי סם המות לבהמה הכא נמי ה"מ לשנויי הכי אלא דמשני שפיר טפי אבל קשה לרשב"א דלעיל אמר דהירדופני כשר למרור ובפרק אלו טרפות (חולין דף נח:) משמע דהוי סם המות לבהמה דאמר בהמה שאכלה הירדופני כשירה ופריך היינו הירדפוני היינו סם המות ומשני תרי גווני סם המות:
Tosafot on Pesachim 39a · Sefaria
Rabbeinu Chananel
מתני' אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו וכו' חזרת חסא עולשין הנדבי תמכה כך שמה חרחבינא אסוא דדיקלא ומרור מרריאתא:
אמר רבי יוחנן מדברי כולן נלמוד ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין אמר רב הונא הלכה כאחרים דאמרי ירק מר ופניו מכסיפין ויש לו שרף זהו מרור רב אחא בריה דרבא הוה מהדר אמררייתא דדברא אמר ליה רבינא מאי דעתיך דמרירן טפי והא אנן חזרת תנן וכן תאני בר קפרא ור' שמואל חזרת ואמר ר' אושעיא מצוה בחזרת וכו' אמר ליה (אמרי בי) [הדרי בי] ש"מ דכולי עלמא מצוה בחזרת דהיא חסא:
אימא מררתא דכופיא יש מי שאומר המרה של בהמה ויש מי שאומר מרה של דג ששמו כופיא והיא שיבוטא והוא קוליס האספנין ודחי' בעינן מרור גידולי קרקע כמצה דהא הקישו הכתוב (במדבר ט י"א) על מצות ומרורים פי' הרדוף הרזיפא ואסיקנא מרורים כתיב מינין הרבה:
אמר רבה בר רב הונא אמר רב ירקות ששנינו כגון חזרת ועולשין ותמכה וחרחבינה וכיוצא בהן שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח משום מרור כולן נזרעין בערוגה אחת דוקינן מינה כי אלו כולן מין אחד הן ואין בהן משום כלאים ומותיב רבא עליה חזרת וחזרת גלין עולשין ועולשין שדה כרישין כו' ואמרינן בסופה כולן נזרעין בערוגה אחת ודייקי' דוקא חזרת וחזרת גלין דתרוייהו מין חזרת נינהו הני הוא דליתנהו כלאים בהדי הדדי הא חזרת ועולשין אע"ג דתרוייהו מין מרור אינון כלאים הוו וכי תימא הכי קתני כל מין חזרת וכל מין עולשין וכל מין כרישין וכל מין כוסבר וכל מין חרדל וכל מין דלעת אלו כולן ביחד נזרעין בערוגה והא רב הוא דאמר זוגות זוגות שנינו כלומר חזרת וחזרת גלין הנה זוג עולשין ועולשי שדה זוג אחד כרישין וכרישי שדה זוג אחד כי האי גונא זוגות זוגות בפני עצמן אינן כלאים הא כולהו בהדדי כלאים נינהו ושנינ' מאי נזרעין דקאמר רבה בר רב הונא כהילכתן כלומר אם בא לזרען בערוגה אחת נותן לכל אחד כדי עבודתו שלא יהא זרע אחד יונק מגבול חברו ואמרינן הא פשיטא מתני'.
Rabbeinu Chananel on Pesachim 39a · Sefaria
Ritva
מתני' ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת ובמרור פי' הרא"ה ז"ל כי לשון כלל הוא כלומר ובמרורים כיוצא באלו שראויים לאכילה קצת לאפוקי דברים המרים לגמרי דלא חזו לאכילה ולא לשום ברכה. והרי"ט ז"ל כתב דבגמ' משמע דמרור שם פרטי הוא וכ' שהוא מין חזרת אלא שהוא*:
Ritva on Pesachim 39a · Sefaria
Meiri
המשנה השביעית והיא מענין החלק הרביעי והוא שאמר אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת ובעולשין ובתמכה ובחרבינה ובמרור יוצאין בהן בין לחין בין יבשין אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין מצטרפין בכזית ויוצאין בקלח שלהן ובדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו אמר הר"ם כמו שאכילת מצה בליל פסח מצות עשה כך אכילת מרור מצות עשה בזמן שכבש הפסח נאכל והוא מה שאמר ית' על מצות ומרורים יאכלוהו ואמרו מרורים נופל על אלו שמנה חזרת חסא עולשין ידוע תמכה מין ממיני העולשין אלא שהוא גדל בגנות חרבינא פי' רבי' יצחק אלקרצעינה מרור מן כוסברתא מר ביותר ואמרו בין לחין בין יבשין רוצה בו הקלח שלהן כאשר הודיעך ויוצאין בקלח שלהם אבל בעלין אינו יוצא בהן ידי חובתו אלא אם כן היו לחים:
אמר המאירי אלו ירקות שאדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח בחזרת והיא הנקראת חסא והוא אותו מרור שאנו נוהגים בו ושעליו אמרו מצוה בחזרת וכן אמרו עליה בגמ' והא אנן חזרת תנן ופירושו שנשנית תחלה במשנתנו וי"מ בה במשנת סדר הפסח הביאו לפניו מצה וחזרת ועליו אמרו למה נקראת חסא דחס רחמנא עלן ופרקינן ואף היא נקראת מרור וכמו שאמרו למה נמשלו מצרים למרור לומר לך מה מרור זה תחלתו רך וסופו קשה אף מצריים כן ורך וקשה פירושו על שאין בכל העשבים שיתקשה כל כך בסופו כחזרת שהקלח שלו מתקשה כעץ ובתלמוד המערב פירשו תחלתו מתוק וסופו מר והוא שאמרו והרי חזרת מתוק הוא והיאך הוא קרוי מרור [ואמר] ר' אושעיא אין הדבר תלוי אלא בחזרת מה חזרת תחלתו מתוק וסופו מר אף כך עשו מצריים לאבותינו תחלה אמרו במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ולבסוף וימררו את חייהם בעבודה קשה וי"מ בתחלתו רך שבתחלה אמרו שיעבדום על ידי שכר:
בעולשין והם הנקראים לייטיצונא"ס ותמכא זו שקורין לה קרישפילא"ה והחרבינא פירשו בגמ' אצווא דדיקלא ופירשו גדולי הרבנים סיב הגדל ונכרך סביבות הדקל ומקשים עליהם שהרי לפי הסוגיא מין של זרעים בעינן ומתוך כך פירשו בו שהם עשבים שקרויין כן ודומים להם:
ובמרור ר"ל כלל כל העשבים המרים וגדולי המחברים פירשו בפירושי המשנה מין כוסברתא שהוא מר ביותר:
ויוצאין בהם בין לחים בין יבשים ופי' בגמ' דוקא בקלח וכמו שאמרו בסמוך שיוצאין בקלח שלהם ולימד שהקלח יוצאין בו אף ביבש שאי אפשר שלא יהא שם לחות אבל עלין לחין אין יבשים לא ומ"מ בכמושים מיהא יצא אבל לא כבושין ר"ל בחומץ ולא שלוקים ר"ל מבושלים הרבה עד שימוחו ולא אף במבושלים ר"ל מבושלין כדרך בישולן ולא שנימוחו:
ומצטרפין לכזית ר"ל שאם צירף כזית בין הרבה עשבים הואיל וכלם מרים הם הן מאותן שהוזכרו הן מכיוצא בהן אע"פ שאין שם כזית ממין אחד ואף טעם מרירותו של זה אינו דומה לשל זה וכן הדין למצה כזית שמחמשת המינין יצא:
ויוצאין בהם בדמאי ובמעשר [ראשון] שניטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו אבל לא בשכנגדן על הדרך שביארנו במצה שאע"פ שמעשר ירק דרבנן מ"מ הוה ליה מצוה הבאה בעבירה ובגמ' יתבאר שיוצאין במרור של מעשר שני בירושלם הואיל ויש בו צד פדיה כמו שביארנו למעלה במצה:
זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הם:
2 more comments on this page.
Meiri on Pesachim 39a · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
גמרא אף מרור מין זרעים כו' לאו דוקא אלא מין ירקות הן כדקתני במתני' וכדמסיק לקמן אלא דקרו להו נמי מין זרעים כדלקמן במתני' ה' זרעונין והיינו ה' ירקות וק"ל:
תוס' בד"ה ואימא הירדוף כו' ה"נ ה"מ לשנויי הכי אלא דמשני שפיר טפי כו' עכ"ל וכן הא דמשני גבי הרזיפי מה מצה שנקחת בכסף מעשר ה"ה דה"מ לשנויי הכי לפי פירש"י דהרזיפי סם המות לבהמה הוא וגבי הירדוף נמי ה"מ לשנויי כדמשני גבי הרזיפי דאינה נקחת בכסף מעשר שני אלא דמשני שפיר טפי וק"ל:
Chidushei Halachot on Pesachim 39a · Sefaria
Maharam
בגמ' ואמר ר' אושעיא מצוה בחזרת וכו' משום דרבי יונתן דבסמוך אמר ועיין בהר"ן:
אמר רבי יונתן למה נמשלו מצריים למרור לומר לך מה מרור זה תחלתו רך וסופו קשה וכו' כצ"ל והיינו חזרת שסופו מתקשה כדלקמן עיין בהר"ן וכן הוא באלפסי כמו שהגהתי:
Maharam on Pesachim 39a · Sefaria
Penei Yehoshua
במשנה ואלו ירקות כו' אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין הא דלא מקשינן מהכא למ"ד בפרק כיצד מברכין דשלקות במילתייהו קיימי מ"מ אין יוצאין בהן דכ"ע טעם מרור בעינן וליכא דבכה"ג מסיק הש"ס התם בפ' כ"מ דהך פלוגתא דר"מ ור"י לענין מצה מבושלת לא תליא בהך פלוגתא דאמוראי לענין שלקות אלא דפליגי אי טעם מצה בעינן אי לא והיינו דלא תנא לה תנא דמתניתין דידן לענין מצה במשנה דלעיל כיון דבמחלוקת שנויה משא"כ במרור כו"ע מודו דטעם מרור בעינן ועיין בזה בחידושי הרשב"א שם בכיצד מברכין ובחידושינו שם:
Penei Yehoshua on Pesachim 39a · Sefaria
Ben Yehoyada
תְּחִלָּתוֹ רַךְ וְסוֹפוֹ קָשֶׁה נראה לי בס"ד לכן ראש מִ צְרַיִם מם פתוחה שהיא בסוד חמשה אותיות מנצפ"ך שהם חסדים, וסוף מִצְרַיִ ם מם סתומה שהיא מן חמשה אותיות מנצפ"ך הגבורות. ועוד נראה לי קודם 'מִצְרַיִם' יש 'לפקטל' [249] שעולים עם הכולל רַךְ יִהְיֶה [250] ואחר אותיות מִצְרַיִם יש אותיות 'נקשן' שהוא לשון קושי ולזה אמר תְּחִלָּתוֹ רַךְ וְסוֹפָן קָשֶׁה. מט. בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, וּבַת תַּלְמִיד חָכָם לְעַם־הָאָרֶץ אֵין זִוּוּגָן עוֹלֶה יָפֶה יש לדקדק הוה ליה למימר 'אֵין זִוּוּגָן עוֹלֶה טוֹב' כדנקיט קרא 'מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב' (משלי יח, כב) ולמה נקיט לשון יָפֶה? ונראה לי בס"ד דאיש ואשתו דוגמת חמה ולבנה וכמו דהלבנה קטנה מהחמה ומקבלת אורה ממנה כן האשה צריך שתראה עצמה קטנה מבעלה במעלה ולא תשתווה עמו. גם ידוע מה שאמרו 'זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם' (בראשית ה, ב) שהוא מספר שם הוי"ה במלוי אלפין שעולה 'אָדָם' [יו"ד ה"א וא"ו ה"א = 45] והזכר יונק ממספר כ"ו שהוא מספר אותיות הפשוט שבו והנקבה יונקת ממספר י"ט שהוא מספר המלוי שעולה מספר חַוָּה [19]. וזהו שנאמר (ישעיה ל, כו) 'וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה' הנקבה 'כְּאוֹר הַחַמָּה' הזכר בכף הדמיון שאינה שוה עמו ממש ואור החמה יש לו יתרון שִׁבְעָתַיִם שהזכר שהוא דוגמת אמה יונק ממספר כ"ו שהוא יתר שבעה על מספר המלוי. ולזה אמר (תהלים לא, כ) 'מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ' הם איש ואשתו שיניקתם היא מן מ"ה אורות דהזכר מן כ"ו והנקבה מן י"ט דהאשה צריכה להיות קטנה מבעלה. והנה אותיות מ"ה הרומזים על יניקת איש ואשתו אם תמלאם כזה מ"ם ה"י עולה מספרם צ"ה כמנין יָפֶה [95] ולכן אמרו 'בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, וּבַת תַּלְמִיד חָכָם לְעַם־הָאָרֶץ אֵין זִוּוּגָן עוֹלֶה יָפֶה' כי האשה צריך שתהיה קטנה מבעלה מפני שהוא יונק מן כ"ו אורות דמ"ה והיא יונקת מן י"ט אורות דמ"ה שהוא נרמז במספר 'יָפֶה' כאמור, אבל זה הזווג מוכרח שהנקבה היא גדולה במעלה מן הזכר כי היא בת כהן והוא ישראל או בת תלמיד חכם והוא עם הארץ ואלו לא תהיה יניקתם מכוונת למספר מ"ה שהוא מספר יָפֶה. ולזה אמר 'יָפָה כַלְּבָנָה' (שיר השירים ו, י) שאם היא קטנה שאז היא כַלְּבָנָה אז היניקה של הזווג היא בסוד יָפָה. נמצא זווג העולה יפה הוא כאשר תהיה האשה דוגמת לבנה שהיא קטנה והאיש דוגמת חמה שהיא גדולה, וזווג בת תלמיד חכם לעם הארץ הבעל הוא חסר ח' מן חַ מָּה שאין בו חכמה הרמוזה באות ח' אלא אדרבה כבוד החכמה ישנו אצל האשה שהיא בת תלמיד חכם, ואם תוסיף אות ח' החסרה מן הַחַמָּה שהוא הבעל על אותיות לְּבָנָה שהיא האשה אז יהיה בה צירוף חֶלְבְּנָה שריחה רע רמז שאין זווגם עולה יפה ונהפך מספר יָפֶה שהוא צ"ה למספר חֶלְבְּנָה [95] שהוא צ"ה. נמצא האשה צריכה לראות עצמה כַלְּבָנָה שהיא קטנה מחמה ואז הַזִּוּוּג עוֹלֶה יָפֶה. ובזה יובן בס"ד מה שכתוב בזוהר חדש (דף יח:) רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקוֹנְיָא, אָתָא לְמֶחֱמֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רִבִּי שִׁמְעוֹן, חֲתְנֵיהּ, נָפְקָא בְּרַתֵּיהּ, וְשָׁקְלָא יְדוֹהִי לְנַשְׁקָא. אֲמַר לָהּ, לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ מִקַּמֵּי בַּעֲלֵיךְ, דְּאִיהוּ קַדִּישָׁא שְׁמַע ר' אֶלְעָזָר, אֲמַר כְּעַן אֲנָא אִדְכַּרְנָא מִלָּה חַד, דְּאִיהוּ מַרְגָּלָא יַקִּירָא, דְּאִיתְּמָר עַל סִיהֲרָא, כִּדְתָנִינָן, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲמַר לְסִיהֲרָא, לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ, דְּחָשְׁבַת סִיהֲרָא דְּלָהּ אִתְיְיהֵיב שׁוּלְטָנָא. אָמַר לֵיהּ חָמוֹי, אֲנָא כָּךְ שְׁמַעְנָא, וְכָךְ הוּא מִתְסַדֵּר בְּלִבָּאי, בְּגִין דְּלָא אַעֲבַר עַל דַּעְתּוֹי דְּחַבְרַיָיא. והדבר יפלא מה שייכות יש לדברים אלו שאמר רבי יוסי לבתו בעת שבאה לנשוק ידיו דאז זכר רבי אלעזר דבר זה שנאמר ללבנה? וכפי האמור מובן היטב והוא דענין הנשיקה מורה על התקשרות ודבקות והתחברות הנשוק עם הנושק זה עם זה, ולכן הבן נושק ידי אביו ואמו להורות על התקשרותו ודבקותו עמהם, וכן התלמיד נושק ידי רבו גם כן יורה על זה כי התלמיד יש לו קשר ודבקות עם רבו כמו שיש לבן עם אביו. ולכן בעת שראה רבי יוסי שבאה בתו לנשוק ידו לפני בעלה שזו הנשיקה מורה על התקשרות ודבקות שיש לה עם אביה שהוא חכם בן חכם כי גם אביו של רבי יוסי היה תנא גדול חש פן מחמת התקשרות שיש לה עם אביה שהוא חכם בן חכם תבא לחשוב עצמה במעלה בהשוואה אחת עם בעלה שהוא חכם בן חכם וכמו אותה אשה שאמרה לבעלה אם אתה חכם בן חכם גם אני בתו של חכם בן חכם והריני שוה עמך! לכן כשראה רבי יוסי שבאה בתו לנשוק ידיו בפני בעלה שזו הנשיקה מורה על התקשרותה עמו שהוא חכם בן חכם חש פן תראה עצמה שוה במעלה כנגד בעלה, ולכך אמר לה אף על פי שאת בתי ואני חכם בן חכם 'לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ מִקַּמֵּי בַּעֲלֵיךְ, דְּאִיהוּ קַדִּישָׁא' דאיהו דייקא כלומר בודאי אין אתה בהשוואה אחת עמו, כי את אביך חכם בן חכם והוא אביו חכם בן חכם כי יוחאי אביו של רבי שמעון היה תנא גדול, אך רבי אלעזר הוא עצמו חכם וקדוש מה שאין כן את עצמיך אין לגופיך מעלה של קדושת החכמה שיש לו אלא את מקבלת שפע ואור מן קדושתו. ולכך כששמע רבי אלעזר שאמר רבי יוסי לבתו והזהירה שתהיה דוגמת הלבנה שצוה אותה הקב"ה שתתמעט עצמה כנגד החמה זכר הסוד שקיבל במאמר זה שצוה השם יתברך ללבנה. ובאופן אחר נראה לי בס"ד מאמר רבי יוחנן דאמר לשון 'יָפֶה' ולא אמר 'טוֹב' כדנקיט קרא, והוא על פי מה שכתב הרב הקדוש מהרש"ם ז"ל בליקוטי שושנים כי 'אָדָם' [45] נחלק לשלשה חלקים כל חלק מספר י"ה [15], וחוה כשאכלה מעץ הדעת הוסיפה על כל י"ה אות פ' ונעשה ג' פעמים 'פִּיהָ פִּיהָ פִּיהָ' בסוד מה שאמרו רבותינו ז"ל 'חוה הביאה מר לעולם'. והיינו ג' פעמים פ"ה [240=3x80] הוא מספר מַר (בראשית כז, לה) בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וכו' 'במר מה' כי אלו המ"ר נעשו מן מ"ה שהוא מספר 'אָדָם' עיין שם. וזהו שנאמר 'וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה' (קהלת ז, כו). והנה נודע בנישואין יהיה תיקון פגם עון חוה באכילת עץ הדעת בפתוי הנחש שאמרה 'הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל' (בראשית ג, יג), ודרשו רבותינו ז"ל (שבת קמו.) 'הִשִּׁיאַנִי' לשון נשואין שהטיל בה זוהמא. ונמצא בנישואין לשם שמים מתקן פגם פִּיהָ של חוה ונהפך צירוף פִּיהָ לצירוף יָפֶה. ולכן כשהזווג אינו כהוגן שלא בחר בו השם יתברך אומר אין זווגם עולה יָפֶה שאין זווג זה כדאי לתקן פגם פִּיהָ של חוה לעשות מן צירוף פִּיהָ צירוף יָפֶה. ובזה פרשתי בס"ד טעם נכון מה שהקידושין נגמרים ביד ובפה שצריך ליתן בידו כסף קידושין ויאמר בפיו 'הֲרֵי אַתּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי' בזה כי ביד יש באצבעות ובכף ט"ו פרקים כמנין י"ה ועל ידי צירוף האמירה בפה מניח אות פ' בין אותיות י"ה ויהיה צירוף 'יָפֶה' ובזה זִוּוּגָם עוֹלֶה יָפֶה שיהפוך צירוף פִּיהָ לצירוף יָפֶה.
מַאי 'חֲזֶרֶת'? 'חָסָא' נמצא הירק שעושין בו זכר לגלות מצרים נקרא חֲזֶרֶת ונקרא חָסָא ושם חֲזֶרֶת מורה שעתיד לחזור עליהם הגלות על דרך שאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה יג, ה) למה נקרא חזיר שעתיד לחזור, וכן כאן לא יצאו בזמנם אלא עתידין להשלים המנין בשעבוד מלכיות ולכן אמר לו אמור להם 'אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה' (שמות ג, יד) ושם חָסָא מורה מה שעשה באופן זה להוציאם קודם הזמן בשביל שיחזור עליהם הגלות בשעבוד מלכיות היינו משום דחס רחמנא עלייהו דאם היו יושבין כל סך הגלות במצרים היו נטמעין והולכים וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד.
Ben Yehoyada on Pesachim 39a · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Pesachim, daf 39, Amud Aleph, about 454 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 127 words
Opens “מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי…”
- Segment 214 words
Opens “וּמִצְטָרְפִין לִכְזַיִת, וְיוֹצְאִין בַּקֶּלַח שֶׁלָּהֶן. וּבִדְמַאי, וּבְמַעֲשֵׂר…”
- Segment 326 words
Opens “גְּמָ׳ חֲזֶרֶת — חַסָּא. עוּלְשִׁין — הִינְדְּבִי.…”
- Segment 425 words
Opens “תָּנֵי בַּר קַפָּרָא, אֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא…”
- Segment 536 words
Opens “עוּלְשֵׁי גִינָּה וַחֲזֶרֶת? הָא תְּנָא לַהּ רֵישָׁא!…”
- Segment 628 words
Opens “תָּנֵי דְּבֵי (רַבִּי) שְׁמוּאֵל: אֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם…”
- Segment 725 words
Opens “רַבִּי אִילְעָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אַף…”
- Segment 843 words
Opens “רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׂרָף.…”
- Segment 933 words
Opens “רָבִינָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא דַּהֲוָה…”
- Segment 1038 words
Opens “מַאי חַסָּא — דְּחַס רַחֲמָנָא עִילָּוַון. וְאָמַר…”
- Segment 1138 words
Opens “אֲמַר לֵיהּ רַב רְחוּמִי לְאַבָּיֵי: מִמַּאי דְּהַאי…”
- Segment 1215 words
Opens “וְאֵימָא הַרְזִיפוּ! דּוּמְיָא דְּמַצָּה: מָה מַצָּה שֶׁנִּיקַּחַת…”
- Segment 1326 words
Opens “אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנִין לְאַבָּיֵי:…”
- Segment 1425 words
Opens “אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב:…”
- Segment 1534 words
Opens “מֵתִיב רָבָא: חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גַּלִּין, עוּלְשִׁין וְעוּלְשֵׁי…”
- Segment 1612 words
Opens “וְכִי תֵּימָא כּוּלְּהוּ בַּהֲדָדֵי קָתָנֵי לְהוּ. וְהָא…”
- Segment 179 words
Opens “מַאי נִזְרָעִין דְּאָמַר רַב — נִזְרָעִין כְּהִלְכָתָן.…”
Sages named on this page
- Rabbi Eliezer ben Yaakov [II] · Second Generation of Tannaim
A leading sage of the second generation of Tannaim and a student of Rabbi Akiva, Rabbi Eliezer ben Yaakov is known for…
Source: Pesachim 39a · Segment 7 — “…מָצָאתִי. וּכְשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, הוֹדָה לִדְבָרַי.”
- Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim
Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…
Source: Pesachim 39a · Segment 9 — “רָבִינָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא דַּהֲוָה מְהַדַּר אַמְּרִירָתָא.…”
- Shmuel · First Generation Amoraim
Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.
Source: Pesachim 39a · Segment 6 — “תָּנֵי דְּבֵי (רַבִּי) שְׁמוּאֵל: אֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן…”
Original text
מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח: בַּחֲזֶרֶת, בְּתַמְכָא, וּבְחַרְחֲבִינָא וּבְעוּלְשִׁין וּבְמָרוֹר. יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין לַחִין בֵּין יְבֵשִׁין, אֲבָל לֹא כְּבוּשִׁין וְלֹא שְׁלוּקִין וְלֹא מְבוּשָּׁלִין.
MISHNA: And these are the vegetables with which a person can fulfill his obligation to eat bitter herbs on Passover: One can fulfill his obligation with ḥazeret , with chervil [ tamkha ], and with field eryngo [ ḥarḥavina ], and with endives [ olashin ], and with maror . One fulfills his obligation with them whether they are fresh or whether they are dry. However, one does not fulfill his obligation if they are pickled in water or vinegar, nor if they are over-boiled [ shaluk ] in hot water, nor if they are boiled [ mevushal ].
וּמִצְטָרְפִין לִכְזַיִת, וְיוֹצְאִין בַּקֶּלַח שֶׁלָּהֶן. וּבִדְמַאי, וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ.
The mishna adds: And all these different types of vegetables join together to the measure of an olive-bulk, i.e., it is not necessary to eat this amount from one specific type of vegetable. And one fulfills his obligation by eating their stalk, as it is not necessary to eat the leaves. And one fulfills the obligation with doubtfully tithed produce, with first-tithe produce whose teruma has been taken and given to a priest, and with both second-tithe produce and consecrated property that were redeemed.
גְּמָ׳ חֲזֶרֶת — חַסָּא. עוּלְשִׁין — הִינְדְּבִי. תַּמְכָא, אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: תְּמַכְתָּא שְׁמָהּ. חַרְחֲבִינָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אַצְווֹתָא דְּדִיקְלָא. וּבְמָרוֹר — מְרִירָתָא.
GEMARA: The Gemara identifies the plants mentioned by the mishna by their Aramaic names. Ḥazeret is lettuce. Olashin is called hindevi . With regard to tamkha , Rabba bar bar Ḥana said: It is called temakhta in Aramaic. As for ḥarḥavina , Rabbi Shimon ben Lakish said: This is the plant that grows around the palm tree. The mishna taught: And with maror . The Gemara explains: This is a plant called merirata .
תָּנֵי בַּר קַפָּרָא, אֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח: בְּעוּלְשִׁין, וּבְתַמְכָא, בְּחַרְחֲלִין, בְּחַרְחֲבִינִין, וּבְחִזְרִין. רַב יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף עוּלְשֵׁי שָׂדֶה וְעוּלְשֵׁי גִינָּה וַחֲזֶרֶת.
Bar Kappara teaches: These are the vegetables with which a person can fulfill his obligation to eat bitter herbs on Passover: With endives, chervil, ḥarḥallin , field eryngo, and ḥazeret . Rav Yehuda says: Also wild endives, garden endives, and ḥazeret .
עוּלְשֵׁי גִינָּה וַחֲזֶרֶת? הָא תְּנָא לַהּ רֵישָׁא! הָכִי קָאָמַר: אַף עוּלְשֵׁי שָׂדֶה כְּעוּלְשֵׁי גִינָּה וַחֲזֶרֶת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף עַסְווֹס וְטוּרָא וּמָר יְרוֹאָר. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי: עַסְווֹס וְטוּרָא אֶחָד הוּא. וּמָר — זֶה הוּא יְרוֹאָר.
The Gemara asks: Why does Rav Yehuda mention garden endives and ḥazeret ? These were already taught in the first clause. The Gemara explains that this is what Rav Yehuda is saying: Even wild endives are equivalent to garden endives and ḥazeret and may be used as bitter herbs on Passover. Rabbi Meir says: The plants asvas , and tura , and sweet myrrh [ mar yero’ar ] can also be used to fulfill this obligation. Rabbi Yosei said to him: Asvas and tura are two names for one plant, and mar is the same plant as yero’ar .
תָּנֵי דְּבֵי (רַבִּי) שְׁמוּאֵל: אֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח: בַּחֲזֶרֶת, בְּעוּלְשִׁין, וּבְתַמְכָא, וּבְחַרְבִּינִין, וּבְחַרְגִּינִין, וּבְהִרְדּוּפְנִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף חֲזֶרֶת יוּלִין וַחֲזֶרֶת גַּלִּין כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.
A Sage of the school of Rabbi Samuel teaches: These are the vegetables with which a person can fulfill his obligation to eat bitter herbs on Passover: With ḥazeret , endives, chervil, field eryngo, ḥarginnin , and hardofannin . Rabbi Yehuda says: One can also fulfill his obligation with ḥazeret yolin and ḥazeret gallin , as they are similar to the aforementioned vegetables.
רַבִּי אִילְעָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אַף עַרְקַבָּלִים, וְחָזַרְתִּי עַל כׇּל תַּלְמִידָיו וּבִקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר, וְלֹא מָצָאתִי. וּכְשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, הוֹדָה לִדְבָרַי.
Rabbi Ile’a said in the name of Rabbi Eliezer: One can also fulfill his obligation with arkablim . And I went around all of Rabbi Eliezer’s students looking for a colleague who agreed with me that Rabbi Eliezer said this, but I did not find anyone who remembered this ruling. But when I came before Rabbi Eliezer ben Ya’akov, he conceded to my statement.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׂרָף. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁפָּנָיו מַכְסִיפִין. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: [כׇּל] יָרָק מַר יֵשׁ לוֹ שָׂרָף וּפָנָיו מַכְסִיפִין. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִדִּבְרֵי כּוּלָּן נִלְמַד, יָרָק מַר יֵשׁ לוֹ שָׂרָף וּפָנָיו מַכְסִיפִין. אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים.
Rabbi Yehuda says: Any plant that has white sap when it is cut may be used as bitter herbs. Rabbi Yoḥanan ben Beroka says: Anything whose surface is light green may be used as bitter herbs. Aḥerim say: Any bitter herb that has sap and whose surface is light green is fit for this mitzva. Rabbi Yoḥanan said: From the statements of all these Sages, we can learn that a bitter green herb has sap and its surface is light green. Rav Huna said: The halakha is in accordance with the opinion of Aḥerim .
רָבִינָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא דַּהֲוָה מְהַדַּר אַמְּרִירָתָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ, דִּמְרִירִין טְפֵי? וְהָא חֲזֶרֶת תְּנַן. וְתַנָּא דְּבֵי שְׁמוּאֵל: חֲזֶרֶת, וְאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מִצְוָה בַּחֲזֶרֶת. וְאָמַר רָבָא: מַאי חֲזֶרֶת — חַסָּא.
Ravina found Rav Aḥa, son of Rava, searching for merirata to use as bitter herbs. He said to him: What is your opinion, that you seek this particular herb? If you are looking for that which is most bitter, but we learned ḥazeret first in the mishna, which indicates that this is the preferred choice. And likewise, a Sage of the school of Shmuel taught ḥazeret first, before the other types of bitter herbs. And Rabbi Oshaya said: The optimal fulfillment of the mitzva is with ḥazeret , and Rava said: What is ḥazeret ? It is lettuce [ ḥassa ].
מַאי חַסָּא — דְּחַס רַחֲמָנָא עִילָּוַון. וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לָמָּה נִמְשְׁלוּ מִצְרִיִּים כְּמָרוֹר? לוֹמַר לָךְ: מָה מָרוֹר זֶה שֶׁתְּחִילָּתוֹ רַךְ וְסוֹפוֹ קָשֶׁה — אַף מִצְרִיִּים תְּחִילָּתָן רַכָּה וְסוֹפָן קָשָׁה. אֲמַר לֵיהּ: הֲדַרִי בִּי.
The Gemara explains: What is the meaning of lettuce [ ḥassa ]? It refers to the fact that God has mercy [ ḥas ] on us. And Rabbi Samuel bar Naḥmani said that Rabbi Yoḥanan said: Why are the Egyptians likened to bitter herbs in the verse: “And they embittered their lives” (Exodus 1:14)? This comparison serves to tell you that just as these bitter herbs are soft at first and harsh in the end, so too, the Egyptians were soft at first, when they paid the Jews for their work, but were harsh in the end, as they enslaved them. This idea applies solely to ḥazeret , which has a bitter aftertaste, but not to other types of bitter herbs, which are bitter from the beginning. Rav Aḥa, son of Rava, said to Ravina: I retract my position and concede that it is preferable to use ḥazeret for bitter herbs.
אֲמַר לֵיהּ רַב רְחוּמִי לְאַבָּיֵי: מִמַּאי דְּהַאי מָרוֹר מִין יָרָק הוּא? אֵימָא מְרִירָתָא דְכוּפְיָא? דּוּמְיָא דְּמַצָּה: מָה מַצָּה גִּידּוּלֵי קַרְקַע — אַף מָרוֹר גִּידּוּלֵי קַרְקַע. וְאֵימָא הִירְדּוּף? דּוּמְיָא דְּמַצָּה: מָה מַצָּה מִין זְרָעִים — אַף מָרוֹר מִין זְרָעִים.
Rav Reḥumi said to Abaye: From where is it known that this bitter herb that must be eaten on Passover night is a type of vegetable? Perhaps one could say that the mitzva should be performed with the bile of a kufya fish, which is very bitter, but not necessarily with a type of plant? He answered: Bitter herbs are similar to matza ; just as matza must be prepared only from food that grows from the ground, so too, bitter herbs must be from food that grows from the ground. The Gemara asks: How do we know that a bitter herb is specifically a vegetable rather than the bitter oleander bush? The Gemara answers: Bitter herbs are similar to matza ; just as matza is prepared from a type of plant, but not including a tree, so too, bitter herbs must be from a type of plant that is not a tree.
וְאֵימָא הַרְזִיפוּ! דּוּמְיָא דְּמַצָּה: מָה מַצָּה שֶׁנִּיקַּחַת בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר — אַף מָרוֹר שֶׁנִּיקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר.
The Gemara asks a similar question: Perhaps I can say that one may use harzipu , a vegetable that poisons animals, as the bitter herb. The Gemara answers: It must be similar to matza ; just as matza is prepared from plants that are fit for human consumption and can be purchased with second- tithe money, so too, bitter herbs must be from a species that can be purchased with second- tithe money.
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנִין לְאַבָּיֵי: אֵימָא מָרוֹר חַד! ״מְרוֹרִים״ כְּתִיב. וְאֵימָא ״מְרוֹרִים״ תְּרֵי! דּוּמְיָא דְּמַצָּה: מָה מַצָּה מִינִין הַרְבֵּה — אַף מָרוֹר מִינִין הַרְבֵּה.
Rabba bar Rav Ḥanin said to Abaye: I can say that the bitter herb mentioned in the Torah includes merely one species, i.e., only the bitterest plant can be used for this obligation. Abaye responded: For this reason it is written: “Bitter herbs” (Exodus 12:8) in the plural, indicating that many types of bitter herbs are fit for this purpose. Rabba retorted: But one can say that “bitter herbs” refers to two different species, but no more. Abaye explained: Bitter herbs are similar to matza ; just as matza can be prepared from many types of grain, so too, bitter herbs can be taken from many different types of vegetables.
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב: יְרָקוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח, כּוּלָּן נִזְרָעִין בַּעֲרוּגָה אַחַת. לְמֵימְרָא דְּלֵית בְּהוּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם?
Rabba bar Rav Huna said that Rav said: With regard to the vegetables that the Sages said a person can fulfill with them his obligation to eat bitter herbs on Passover, they may all be planted in one garden bed. The Gemara concludes: That is to say that the prohibition against planting diverse kinds of seeds does not apply to them? Rav’s statement indicates that all these species are so similar that they may be planted together without violating the prohibition against planting different species of crops in one area of a field.
מֵתִיב רָבָא: חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גַּלִּין, עוּלְשִׁין וְעוּלְשֵׁי שָׂדֶה, כְּרֵישִׁין וּכְרֵישֵׁי שָׂדֶה, כּוּסְבָּר וְכוּסְבַּר שָׂדֶה, חַרְדָּל וְחַרְדָּל מִצְרִי, וְדַלַּעַת הַמִּצְרִי וְהָרְמוּצָה — אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גַּלִּין — אִין, חֲזֶרֶת וְעוּלְשִׁין — לֹא!
Rava raised an objection from a mishna: Ḥazeret and ḥazeret gallin ; endive and wild endive; leek and wild leek; coriander and wild coriander; mustard and Egyptian mustard; and Egyptian gourd and harmutza , a type of gourd, are not considered a mixture of diverse kinds when planted together. This indicates that ḥazeret and ḥazeret gallin , yes, they may be planted together; however, ḥazeret and endives, no, they may not be planted together.
וְכִי תֵּימָא כּוּלְּהוּ בַּהֲדָדֵי קָתָנֵי לְהוּ. וְהָא אָמַר רַב: זוּגוֹת זוּגוֹת קָתָנֵי!
And lest you say that all these species are taught together, and the mishna is actually saying that any of these species may be planted together, but didn’t Rav himself say that these plants were taught in pairs, i.e., one may plant each plant only with its pair that is listed in the mishna, due to their similarity; however, one may not, e.g., plant lettuce and endive together. It therefore remains unclear what Rav meant when he said that vegetables fit for use as bitter herbs may be planted in a single garden bed.
מַאי נִזְרָעִין דְּאָמַר רַב — נִזְרָעִין כְּהִלְכָתָן. כְּהִלְכָתָן? תְּנֵינָא:
The Gemara explains: What is the meaning of the term planted, which Rav said? It means that these plants may be properly planted. In other words, they may be planted together provided that there is an appropriate amount of space between them, so that there is no violation of the prohibition against planting diverse kinds of seeds. The Gemara asks: If he wishes to inform us about planting them properly, we already learned this in a mishna: