Talmud Builders

    Commentary page

    Pesachim 118b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Pesachim 118b

    Pesachim 118b. The full printed text of this folio side — 20 numbered segments, about 624 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    ואקדיח מבחוץ לשרוף את הזורקים אותן לתוך האור דכתיב (דניאל ג) גובריא אילך די הסיקו לשדרך מישך ועבד נגו קטיל הימון שביבא דנורא:

    ואמת ה' לעולם שקיים לי דברו ושמר לי הבטחתו שהבטיחני להציל מבני בניו של אברהם:

    שנתן לו רבו מתנה פרנסה לדגים:

    ה"ג כיון דנחיתו כוכבי שמיא עלייהו נחיתו לאקורי נפשייהו בנחל קישון:

    ואמת ה' לעולם ששילם לנו מתנותינו מחיל פרעה להתפרנס ממנו:

    שמוני בניך מרוב חטאותם בגלות:

    כחולדה זו שדרה בעיקרי בתים והיינו עקרת הבית:

    אומות העולם מאי עבידתייהו לשבוחי משום דגבר עלינו חסדו הא עלן לשבוחי:

    6 more comments on this page.

    Rashi on Pesachim 118b · Sefaria

    Tosafot

    מן שמים נלחמו הכוכבי' ממסילותם במקומן היו עומדים וראשן מגיע עד לארץ וכן פירש"י בנימוקי מקרא ותימה למ"ד בפ' מי שהיה (לעיל פסחים דף צד.) כל העולם כולו תחת כוכב א' עומד האיך ירדו הכוכבים הלא מאחד נתמלא העולם י"ל דלא איירי אלא בכוכבים של גלגל שהן מזלות קבועים אבל שאר כוכבים קטנים הם:

    Tosafot on Pesachim 118b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    לכבשן האש וענין חנניה מישאל ועזריה שהפילן נבוכדנצר לכבשן האש וענין וימרו על ים בים סוף ישראל שבאותו הדור קטני אמנה היו אמרו כשם שאנו עולין מצד זה כך המצרים עלו מן הצד האחר וכו': אמרה כנסת ישראל אע"פ שדלה אני מן המצות לי נאה להושיע אהבתי כי ישמע ה' הללו את ה' כל גוים וכל שכן אנו דגבר עלינו חסדו וענין יאתיו חשמנים מני מצרים למלך המשיח לא יאצר ולא יחסן כי ליושבים לפני ה' זה המקבל פני חבירו בישיבה:

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 118b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹלִים מִצַּד אֶחָד, כָּךְ מִצְרִיִּים עוֹלִים מִצַּד אַחֵר קשה והלא כשנקרע הים היו ישראל הולכין תוך הבקיעה ביבשה ומצרים נכנסו אחריהם באותה הבקיעה שהיתה יבשה, וכאשר נתן משה רבינו ע"ה ידו על הים ושבו המים על מצרים דוקא שהוא חצי מקום הבקיעה שהיו עומדים בו מצרים נשאר החצי של הבקיעה שעומדים בו ישראל יבשה והיו רואין ישראל בעיניהם איך המים שבו על מצרים וטבעו בו ואיך חשבו שמצרים עולין מצד אחר והלא רואין הם בעיניהם דהמים שבו עליהם? ונראה לי דישראל חשבו כי המים לא שבו על כל חצי הבקיעה שהיו שם מצרים אלא שבו המים על מקצתם דהיינו על חלק הקרוב לישראל כדי שלא ילכו ויגיעו אצל ישראל, דמי הים מפסיקים ביניהם ונשארו מחצית מצרים או שלישיתם עומדים ביבשה כי לא שבו המים על כל חלק הבקיעה שהיו עומדים בו מצרים וחשבו כי עתה המצריים הנשארים בחלק הבקיעה שלא שב עליהם המים הם חוזרים לאחוריהם מצד אחר שנכנסו בו וחשבו שלא רצה הקב"ה לאבד כל מצרים אלא רק לדחותם מעל ישראל שיראו הנס ויחזרו לארצם. או נראה לי בס"ד דרך דרש הכוונה כמו שאנחנו עולין מן הצרה בטענה שהשיב הקב"ה אין אני דן שוגג כמזיד, כן מצרים עולין מצרת הטביעה בהאי טענה שהם היו שוגגים בדבר זה שבאו להלחם בישראל מפני שחשבו הליכתם עתה לארצם אינה ברצון הקב"ה כי הוא אמר ויחוגו לי במדבר דרך שלשת ימים נמצא לא רצה שיצאו לגמרי והם כוונתם לצאת לגמרי, ולכן ברחו אחריהם, והרי הם שוגגים בדבר הזה של הרדיפה שרדפו אחר בני ישראל. אי נמי שגגו בדבר זה של הרדיפה בשביל ממונם שהשאילום והשם יתברך לא אמר שיקחו לגמרי כי אם רק בתורת שאלה ועתה ראו שרוצים לברוח וליקח כל הממון שלהם לכך חשבו שמותר להם לרדוף אותם, ונמצא גם מצרים עולין בטענה זו שאין מענישין על השוגג כמו שעלו ישראל מן הדין בטענה זו.

    אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶחָד וּמֶחֱצָה שֶׁבָּהֶם יש להקשות למה אֶחָד וּמֶחֱצָה בכיוון? ונראה לי בס"ד דכל משפט ודין ונקמה שיהיה באויבי ישראל נעשה מן ה׳ גבורות מנצפ"ך שמספרם הוא בחשבון המאות, וידוע כי מקום חמשה גבורות הראשון הוא בחוטם ששם הוא אות מ"ם דמנצפ"ך ומקום האחרון הוא באצבעות ששם אות צד"י דמנצפ"ך ראש הגבורות ההם כפי סדר המקומות הנה אות מ"ם שמספרה ת"ר בראש ואות צד"י שמספר תת"ק בסוף כי ג' אותיות שהם פ"ה ונו"ן וכ"ף הם בפה ובזרוע ובכף דמקומות אלו הם באמצע. ומאחר דעל הים לקו 'שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב' (שמות יד, ז) שהם היו כנגד מספר אות מ"ם שהיא מקום הראש לכך פרע לו תמורתם בחיל סיסרא ב'תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל' (שופטים ד, יג) שהם כנגד מספר אות צד"י שהוא מקום האחרון שפרע באחרית בעבור הראשית, ולכך אמר לו אתן לך אֶחָד וּמֶחֱצָה שבהם ולכן בסיסרא היה רכב ברזל תשע מאות כמספר הצד"י שהוא אות האחרון כפי סדר המקום שאין אות גדול במספר כמוהו.

    מַאי "נַחַל קְדוּמִים"? נַחַל שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב מִקֶּדֶם קשה הוה ליה לקרותו נחל ערב או נחל ערבים או ערבות? ונראה לי בס"ד על פי מה שכתב מהרש"א ז"ל דאף על גב דקיימא לן (בבא בתרא מז.) 'אין תובעין הערב תחלה' הכא שאני משום דאדעתא דהכי נעשה ערב כדי לתבוע ממנו תחלה עיין שם. ובזה מובן שנקרא ' נַחַל קְדוּמִים ' ולא נחל ערב או ערבים לומר הוא נחל שקבל שיהיה הוא נתבע מקדם. ונראה לי ראש וסוף נחל קישון גרפם עולה מספר ערב עם הכולל [273]. ונראה לי ודאי דכל כונת השר בענין בקשת הערב היתה לטובת ישראל כדי שאם יהיו ישראל אחר כך בצרה שצריך להם תשועה כיוצא בזה והם אין ראויים לנס באותו זמן אז הקב"ה יקיים הבטחתו זאת עמהם ויעשה להם נס ולא יוכלו המקטרגים לקטרג מצד עונות ישראל כיון דאיכא שנים תובעים כנגדם הוא והערב אשר מבקשים קיום ההבטחה ההיא.

    אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שַׂמּוּנִי בָּנֶיךָ כְּחֻלְדָּה זוֹ שֶׁדָּרָה בְּעִקָּרֵי בָּתִּים. פירש רש"י ז"ל 'הזקנים והחשובין שבהם אמרו על שאינן חשובין כל כך' הנה רש"י ז"ל היה מוכרח לפרש כן אף על פי שראה את פירושו זה דחוק מאד מפני כי בימיו עדיין לא נגלית חכמת האמת של זוהר הקדוש לכל אדם אך עתה דתהילות לאל נגלית חכמת האמת נמצא ביאור כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל פשוט הוא דקאי על אור עליון הנחלק ונמשך ובא מאור ספירת המלכות דעולם האצילות שמשם נתהוו נשמות ישראל וזה האור נקרא 'כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל' יען כי ספירת המלכות עצמה נקראת בשם זה של כנסת ונקראת גם כן בשם שכינה ונקראת גם כן בשם אדני ועוד כמה תוארים, וזה האור הנחלק ובא מאור ספירת המלכות דאצילות אשר גם הוא נקרא בשם כנסת ישראל הוא אשר אמר דברים אלו לפני הקב"ה שהוא סוד שם הוי"ה 'שַׂמּוּנִי בָּנֶיךָ' הם נשמות ישראל התחתונים 'כְּחֻלְדָּה זוֹ שֶׁדָּרָה בְּעִקָּרֵי בָּתִּים' כי חלק האור הזה הנקרא בשם כנסת ישראל הוא גם כן נקרא בשם שכינה והוא השורה על ישראל בבית המקדש ואחר שחטאו ישראל נסתלק אור השכינה הזה מבית המקדש וחנה בכותל המערבי וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה פרשה ב) שגם בחרבן לא זזה שכינה מכותל מערבי ועל זה אמרה שַׂמּוּנִי בָּנֶיךָ הַדָּרָה בְּעִקָּרֵי בָּתִּים כי היא שורה בכותל המערבי בלבד. ועוד נראה לי בס"ד מה שהמשילה עצמה כְּחֻלְדָּה כי אור זה הנקרא בשם 'כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל' יש לו כמה כינויים ובכלל הוא שמכוונה בשם 'חוה' וגם מכוונה בשם 'דל' וענין זה הכינוי של 'דל' הוא מחמת עונות ישראל יען כי ידוע דשם אדני במילואו ומלוי מלואו הוא ל"ה אותיות אם תמלא אות התי"ו ביו"ד גם כן, וזו הארה שישנה בשבתות וימים טובים אבל מחמת העונות תתמעט ההארה בימי החול והתי"ו לא תתמלא ביו"ד אלא בוא"ו בלבד כזה ת"ו ולא תי"ו ולפי זה האותיות יהיו מספר 'דל' [34] וזה יורה על דלות ומיעוט וכמו שכתב רבינו האר"י ז"ל בפסוק (במדבר יד, יז) 'וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי' עיין שם. נמצא אם אין עושין רצונו של מקום תתמעט ההארה ויהיה לה כינוי 'דל' ועם כינוי 'חוה' שיש לה הרי כאן צירוף חולדה שהוא ' חוה דל ' ולכן אמרה עשאוני כחולדה. ומה שאמר ' שֶׁדָּרָה בְּעִקָּרֵי בָּתִּים ' נראה לי בס"ד על פי מה שכתב רבינו האר"י ז"ל דספירת המלכות יש בה עשר ספירות ועיקרה הוא נקודה קטנה והתשעה ספירות באים בסוד תוספת ועל ידי העוונות מסתלקים התשע שהן סוד תוספת ותשאר נקודה קטנה שהיא עיקרה עכ"ד ז"ל, ולזה אמר 'שֶׁדָּרָה בְּעִקָּרֵי בָּתִּים' עקרי דייקא. ובזה מובן סיום הכתוב (תהלים קיג, ט) 'אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה' שנתקשה בו מהרש"א ודוק היטב. וגם לביאור הראשון שביארתי מה שאמר בעקרי בתים על כותל מערבי גם כן יבוא נכון סיום הנזכר והוא דעל ידי כותל זה שנשאר בו השראת שכינה שומרת כנסת ישראל שזה סימן שתחזור עטרה ליושנה וכמו שפירשנו בס"ד על פסוק 'וְלָתֶת לָנוּ יָתֵד בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ' (עזרא ט, ח).

    אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל "גְּעַר חַיַּת קָנֶה". נראה לי בס"ד גְּעַר בהיפוך גָּרַע כלומר תגרע ותחסר 'חַיַּת קָנֶה' היא חיה שדרה בין הקנים רוצה לומר עשו וקליפתו שבזכות תורה שבכתב שהיא ז' ספרים יגרע ויחסר אות ז' מֵחֲ זִ יר שהוא קליפת עשו וישאר חרי לשון 'חרי אף', ובזכות תורה שבעל פה שהיא ששה סדרים יחסר אות וא"ו מן עש ו וישאר עש ואז יתקיים כי 'עָשׁ יֹאכְלֵם' (ישעיה נ, ט) ושני אותיות אלו שהם ז " ו יקחום ישראל שנקראים 'עַם זוּ' דכתיב (שמות טו, טז) 'עַם זוּ קָנִיתָ' וכתיב (ישעיה מג, כא) עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי. ומה שאמר ' גְּעַר חַיַת קָנֶה ' שֶׁדָּרָה בֵּין הַקָּנִים, נראה לי בס"ד על פי מה שכתב הרב מאורי אור ז"ל קסם כינוי לנוקבה דקליפה עיין שם. וידוע כי הם שתים בסוד שתים זוגות שהם אחד כנגד לאה דקדושה, ואחד כנגד רחל דקדושה ואם כן עשו שהוא דבק בקליפת הזכר הוא דר בין האי קסם דנוקבא ובין האי קסם דנוקבא, ולזה אמר שֶׁדָּרָה בֵּין הַקָּנִים כי 'קסם' מספרו 'קָּנִים' [200]. ולכן כתיב (בראשית לג, א) 'וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ', כי תרי קסם הם כאמור לעיל. ונראה לי בס"ד מה שנדמה עשו לקליפת 'חֲזִיר' דכתיב (תהלים פ, יד) 'יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר' כי הוא רצה ליקח ברכה מאביו ואחר כך בא יעקב אבינו ע"ה בעצת רבקה אמנו ע"ה ולקח ממנו הברכה על ידי שני גדיי עזים טובים שאמרה לו (בראשית כז, ט) 'לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים' שהקפידה להביא לה שנים אף על פי שהיה מספיק לאכילת יצחק אבינו ע"ה עשירית של גדי אחד, אך רצתה לעשות פועל דמיוני שעל ידי שני גדיי עזים אלו שהם מספר ב' יחסר מן ב רכה שמבקש עשו לעצמו אות ב' וישאר רכה כמנין חזיר [225], ובזה נדמה עשו לקליפת חזיר. והא דאמר השם יתברך דבר זה של מפלת אדום לגבריאל ולא למיכאל? נראה לי על פי מה שפירש רבינו האר"י ז"ל בפסוק (ישעיה נב, ג) 'וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ' דגאולת מצרים היתה בחסד שהוא סוד כסף וגאולה העתידה להיות מאדום תהיה על פי מדת הגבורה שהוא סוד יצחק יעוין שם, ולכן אמר זה לגבריאל שהוא סוד הגבורה. ועוד נראה לי בס"ד דמצינו על שליטת פרס בא גבריאל ולימד זכות על ישראל והועיל חצי נחמה ובשליטת יוון צווח ולא אשגחו ביה, ולכן עבור זאת מסר הקב"ה הכנעת אדום בידו. ועוד נראה לי על פי מה שכתוב בקהילת יעקב בשם סודי רזא דגבריאל הוא הדיין לפני כסא הכבוד, וכמו שאמרו בגמרא (סוטה יב:) 'בא מלאך וחבטן בקרקע' והיה מלאך גבריאל. ועוד כתב שם דמלאך גבריאל מראה גבורתו לשרי אומות העולם פעם אחת בשנה כדי להתיש כוחם ולא יזיקו את ישראל עיין שם. ובזה מובן היטב מה שאמר הקב"ה דברים אלו לגבריאל ולא למלאך אחר.

    גְּעֹר בְּחַיָּה, שֶׁכָּל מַעֲשֶׂיהָ נִכְתָּבִין בְּקוּלְמוֹס אֶחָד נראה לי בס"ד כי עשו אף על פי שיצא מיצחק אבינו ע"ה לא נתחבר עם יעקב אחיו שקיבל התורה שיש בה תרי"ג מצות אלא נתחבר עם בני נח דאין להם אלא ז' מצוות ומספר השבעה נכתב בקולמוס אחד רוצה לומר רשימה אחת של אחדים דוקא, וזהו שאמר 'מַעֲשֶׂיהָ' רוצה לומר מצוותיה נכתבים בקולמוס אחד. מה שאין כן מספר תרי"ג מצוות שקבלו ישראל נכתב בשלושה קלמוסים רוצה לומר שלושה רשימות שהם רושם אחדים ורושם עשרות ורושם מאות הרי שלשה קולמוסים. ולכן אמר הקב"ה לישראל (שמות יט, ה) 'וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה' דוגמת הַסֶּגוֹל שהוא שלושה נקודות. ועוד נראה לי בס"ד מה שאמר ' מַעֲשֶׂיהָ נִכְתָּבִין בְּקוּלְמוֹס אֶחָד ' שיש לכל אדם שני ספרים למעלה אחת של זכיות ואחת של עוונות כמו שאמרו (משנה אבות ב, א) 'וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין', ואם כן יש לו ב' קלמוסים קלמוס של מלאך רחמים הכותב הזכיות וקלמוס של מלאך הדין הכותב עונות כי אין מלאך הממונה על מעשה רחמים עושה מעשה דין ולא להפך כמו שאמרו הרא"ם ז"ל. והנה כל זה באדם שיש לו זכויות ויש לו עוונות, אבל רשע גמור מאד שאין לו זכויות כלל, אם כן אין לו קולמוס של זכויות אלא כל מעשיו נכתבים בקולמוס אחד של מלאך דין הכותב העוונות. ועוד נראה לי בס"ד דיש אומה כותבת גזרות רעות על ישראל, אך אחר כך תחזור בה ומחלפת כתב הגזרה מרעה לטובה, וכדהוה במלכות אחשורוש שכתב תחילה אגרות רעות וחזר וכתב אגרות טובות, אבל אלו קשים הם שמעשיהם נכתבים בקולמוס אחד שאין מחלפים קולמוסיהם מרעה לטובה אלא מה שנכתב בקולמוס רע ישאר ולא ישתנה הדבר ההוא לטוב. או נראה לי בס"ד כי המדקדקים אחר שכותבים כתב גזרה אין עושים זה הנכתב במושכל הראשון עיקר אלא חוזרים ומעיינים בו היטב ומתקנים בו כמה דברים שאינם עולים כראוי, אך אלו לרוע הנהגתם אין מדקדקים לתקן דברים שנכתבו במושכל הראשון אלא כל שפלט הקלמוס בראשונה הוא יקום ויהיה ולא ישתנה, דאין חוששים לתקן המעוות שנפל אצלם במושכל הראשון וזו רעה חולה מאד. או יובן בית המקדש נקרא אֲרִיאֵל שהוא מספר קוּלְמוֹס [242] והם כתבו שטנה להרוס קולמוס אחד שהוא בית שני, ולכן מעשיהם יהיו נזכרים להנקם מהם באלף השישי שהוא בחינת היסוד הנקרא קולמוס כמו שאמרו בספר מא"א ז"ל, קולמוס כינוי ליסוד שכותב בספר המלכות יעוין שם, ולכן בו יהיה נקמה לעשו שהחריב את אריאל שהוא מספר קולמוס ויבנה בית שלישי שהיא גְּאוֹן יַעֲקֹב [242] שעולה מספר קולמוס.

    "עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים"; שֶׁשָּׁחֲטוּ אַבִּירִים, כַּעֲגָלִים שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים. נראה לי בס"ד דריש עֲדַת מלשון העברה וסילוק שהעבירום וסלקום מן העולם בהריגתם או מלשון (ישעיה מב, כב) 'הָיוּ לָבַז' תרגומו הוו לעדי. וכן (שם שם, כד) 'מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב' תרגומו מאן מסר לעדי יעקב, וכן (בראשית מט, כז) 'בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד' וכנזכר בערוך ז"ל. ומה שאמר ' מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף ', רמז בזה רעתם שתבוא להם לעתיד כי פלוני חציו ס"מ הוא רע וחציו א"ל הוא טוב, ולעתיד יתבער הס"ם שהוא פרס של שמו על ידי 'רַצֵּי כָסֶף' היא הצדקה וזהו 'מִתְרַפֵּס' קרי בה 'מת פרס ברצי כסף'. ומה שאמר וְאֵינָן עוֹשִׂין רְצוֹן בְּעָלִים, כתב מהרש"א ז"ל אינו מפורש זה בקרא, ואפשר שהם דברי רבי יוחנן עיין שם, וזה דוחק. ונראה לי בס"ד דמפורש זה בקרא כי זה קאי על מה שנאמר (תהלים סח, לא) 'עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים' שדרש בזה שֶׁשָּׁחֲטוּ אַבִּירִים, כַּעֲגָלִים שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים ואף על פי שהוא בתחלה 'מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף' שלקח שוחד ממון עם כל זה הם שוחטים אבירים כעגלים שלוקחים ממון לפטור וסוף הורגים ואין עושין רצון בעלים שלקחו מהם הממון.

    קְרָבוֹת שֶׁהָיוּ חֲפֵצִין בָּהֶם עיין מהרש"א ז"ל. ועוד נראה לי בס"ד הכוונה קרבות על דרגא דשקר, דאמרו רבותינו ז"ל בגמרא (שבת קד.) 'מאי טעמא שקר מקרבן מיליה ואמת מרחקן מיליה' רוצה לומר אותיות שקר קרובים זה עם זה באלפ"א בית"א ואותיות אמת מרוחקים, ולזה אמר קְרָבוֹת שֶׁהָיוּ חֲפֵצִין בָּהֶם דהיינו אותיות שקר דמקרבן להדדי שאינם חפצים באמת דמרחקן מיליה וזו דרגא דשקר שבחרו בה הביאתם לידי פיזור דמרחקן מיליה. ובזה פרשתי בס"ד (ירמיה לא, ב) 'מֵרָחוֹק הֳ' נִרְאָה לִי' כלומר בדרגא דאמת דמרחקן מיליה לכן אמר לי השם יתברך 'וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ'. ולכן אצל אברהם כתוב (בראשית כב, ד) 'וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק' המקום קאי על הקב"ה שנקרא בשם מָּקוֹם ראהו בדרגא דאמת.

    1 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Pesachim 118b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Pesachim, daf 118, Amud Bet, about 624 words in 20 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 20 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 120 words

      Opens “וְאַקְדִּיחַ מִבַּחוּץ, וְאֶעֱשֶׂה נֵס בְּתוֹךְ נֵס. אָמַר…”

    2. Segment 249 words

      Opens “רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״וֶאֱמֶת ה׳ לְעוֹלָם״ —…”

    3. Segment 333 words

      Opens “אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׂר שֶׁל…”

    4. Segment 434 words

      Opens “אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ עֶבֶד…”

    5. Segment 518 words

      Opens “מַאי אֶחָד וּמֶחֱצָה שֶׁבָּהֶן? דְּאִילּוּ בְּפַרְעֹה כְּתִיב:…”

    6. Segment 634 words

      Opens “כִּי אֲתָא סִיסְרָא [אֲתָא עֲלַיְיהוּ בְּדִקְרֵי דְפַרְזְלָא,…”

    7. Segment 739 words

      Opens “אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנַחַל קִישׁוֹן:…”

    8. Segment 828 words

      Opens “אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מַאי דִּכְתִיב:…”

    9. Segment 949 words

      Opens “דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע…”

    10. Segment 1020 words

      Opens “אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי…”

    11. Segment 1133 words

      Opens “שָׁלַח לוֹ: כָּךְ אָמַר אַבָּא, מַאי דִּכְתִיב:…”

    12. Segment 1227 words

      Opens “וְעוֹד: עֲתִידָה מִצְרַיִם שֶׁתָּבִיא דּוֹרוֹן לַמָּשִׁיחַ. כְּסָבוּר,…”

    13. Segment 1329 words

      Opens “נָשְׂאָה כּוּשׁ קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמָהּ: וּמָה הַלָּלוּ…”

    14. Segment 1434 words

      Opens “נָשְׂאָה מַלְכוּת (רוֹמִי) הָרְשָׁעָה קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמָהּ:…”

    15. Segment 1515 words

      Opens “דָּבָר אַחֵר: ״גְּעוֹר חַיַּת קָנֶה״ שֶׁדָּרָה בֵּין…”

    16. Segment 1626 words

      Opens “אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי…”

    17. Segment 1729 words

      Opens “״מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף״ — שֶׁפּוֹשְׁטִין יָד לְקַבֵּל…”

    18. Segment 1848 words

      Opens “וְעוֹד שָׁלַח לוֹ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה…”

    19. Segment 1933 words

      Opens “אָמַר רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי] לְרַבִּי, וְאָמְרִי…”

    20. Segment 2026 words

      Opens “מַאי ״לֹא יֵאָצֵר״? תָּנֵי רַב יוֹסֵף: ״לֹא…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Hiyya bar Abba [HaKohen] · Third Generation of Amoraim

      Rabbi Hiyya bar Abba was a prominent disciple of Rabbi Yohanan, known for his precision in transmitting his teacher's teachings.

      Source: Pesachim 118b · Segment 16 — “אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּעוֹר…

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Pesachim 118b · Segment 10 — “…רַב כָּהֲנָא: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, שָׁלַח לוֹ…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Pesachim 118b · Segment 20 — “…״לֹא יֵאָצֵר״? תָּנֵי רַב יוֹסֵף: ״לֹא יֵאָצֵר״ — זֶה…

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Pesachim 118b · Segment 10 — “אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, שָׁלַח…

    Original text

    וְאַקְדִּיחַ מִבַּחוּץ, וְאֶעֱשֶׂה נֵס בְּתוֹךְ נֵס. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רֵד! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח גַּבְרִיאֵל וְאָמַר: ״וֶאֱמֶת ה׳ לְעוֹלָם״.

    and I will burn it from the outside, to consume those who threw the three righteous men into the furnace; and I will thereby perform a miracle within a miracle. The Holy One, Blessed be He, said to him: Descend. At that time Gabriel began praising God and recited: “And the truth of the Lord endures forever” (Psalms 117:2), as God fulfilled His promise to him from more than a thousand years earlier.

    רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״וֶאֱמֶת ה׳ לְעוֹלָם״ — דָּגִים שֶׁבַּיָּם אֲמָרוּהוּ, כִּדְרַב הוּנָא. דְּאָמַר רַב הוּנָא: יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה הָיוּ, וְכִדְדָרֵשׁ רַבָּה בַּר מָרִי: מַאי דִּכְתִיב ״וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף״ — מְלַמֵּד שֶׁהִמְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְאָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹלִין מִצַּד אֶחָד, כָּךְ מִצְרִיִּים עוֹלִים מִצַּד אַחֵר.

    Rabbi Natan says: “And the truth of the Lord endures forever” was actually recited by the fish in the sea, in accordance with a statement of Rav Huna. As Rav Huna said: The Jewish people of that generation, during the Exodus, were of little faith. And this statement is as Rabba bar Mari taught: What is the meaning of that which is written: “But they were rebellious at the sea, even at the Red Sea” (Psalms 106:7)? This teaches that the Jews rebelled against Moses at that time, and said: Perhaps, just as we are ascending from one side, so too the Egyptians are ascending from the other side, and we will not be saved.

    אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׂר שֶׁל יָם: פְּלוֹט אוֹתָן לַיַּבָּשָׁה! אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ? אָמַר לוֹ: אֶתֵּן לָךְ אֶחָד וּמֶחֱצָה שֶׁבָּהֶן.

    The Holy One, Blessed be He, said to the ministering angel of the sea: Spew out the dead Egyptians onto dry land. The sea said before Him: Master of the Universe, is there a servant whose master gives him a gift and then takes it from him? Since the dead Egyptians were given to me for my fish to eat, how can God retract His gift? He said to him: I will give you one and a half times their number. Although I am taking them back now, later I will give you one and a half times as many people.

    אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ עֶבֶד שֶׁתּוֹבֵעַ אֶת רַבּוֹ? אָמַר לוֹ: נַחַל קִישׁוֹן יְהֵא לִי עָרֵב. מִיָּד פָּלַט אוֹתָן לַיַּבָּשָׁה וּבָאוּ יִשְׂרָאֵל וְרָאוּ אוֹתָן. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם״.

    He said to him: Master of the Universe, can a servant issue a claim against his master for a gift promised to him? Who will be my guarantor? He said to him: The Kishon River will be a guarantor for Me. Immediately, the sea spewed them out onto the land, and the Jewish people came and saw that they were dead. As it is stated: “And Israel saw the Egyptians dead upon the seashore” (Exodus 14:30).

    מַאי אֶחָד וּמֶחֱצָה שֶׁבָּהֶן? דְּאִילּוּ בְּפַרְעֹה כְּתִיב: ״שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר״, וְאִילּוּ בְּסִיסְרָא כְּתִיב: ״תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל״.

    The Gemara asks: What is this one and a half times their number? How was God’s promise fulfilled? The Gemara answers: While, with regard to Pharaoh, it is written: “Six hundred chosen chariots” (Exodus 14:7), whereas, with regard to Sisera, it is written: “Nine hundred iron chariots” (Judges 4:13).

    כִּי אֲתָא סִיסְרָא [אֲתָא עֲלַיְיהוּ בְּדִקְרֵי דְפַרְזְלָא, הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם כּוֹכָבִים מִמְּסִילּוֹתָם, דִּכְתִיב:] ״מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים״. כֵּיוָן דִּנְחִיתוּ כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם עֲלַיְיהוּ, אַקְדִּירוּ הָנֵי דִּקְרֵי דְפַרְזְלָא. נְחִיתוּ לְאַקְרוֹרֵי לְמִיסְחֵי נַפְשַׁיְיהוּ בְּנַחַל קִישׁוֹן,

    The Gemara relates: When Sisera came to fight Israel, he came upon them with iron spears, whereupon the Holy One, Blessed be He, removed the stars from their orbits to fight against Sisera’s army, as it is written: “They fought from heaven, the stars in their courses fought against Sisera” (Judges 5:20). Since the stars fell on them, these iron spears heated up and they went to cool them and wash themselves in the Kishon River.

    אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנַחַל קִישׁוֹן: לֵךְ וְהַשְׁלֵם עֵרְבוֹנְךָ. מִיָּד גְּרָפָם נַחַל קִישׁוֹן וְהִשְׁלִיכָן לַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים״, מַאי ״נַחַל קְדוּמִים״? נַחַל שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב מִקֶּדֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתְחוּ דָּגִים שֶׁל יָם וְאָמְרוּ: ״וֶאֱמֶת ה׳ לְעוֹלָם״.

    At this point, the Holy One, Blessed be He, said to the Kishon River: Go and pay your guarantee that you issued to the ministering angel of the sea. Immediately, the Kishon River swept them away and cast them into the sea, as it is stated: “The Kishon River swept them away, that ancient river” (Judges 5:21). What is the meaning of the expression: “ancient river”? The Gemara explains: This is referring to the river that was appointed a guarantor from ancient times. At that time, the fish of the sea began praising God and recited: “And the truth of the Lord endures forever,” in reference to God’s fulfillment of the promise He issued centuries earlier.

    אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מַאי דִּכְתִיב: ״מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת״ — אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שָׂמוּנִי בָּנֶיךָ כְּחוּלְדָּה זוֹ הַדָּרָה בְּעִיקָּרֵי בָתִּים.

    The Gemara cites more midrashim on the verses of hallel . Rabbi Shimon ben Lakish said: What is the meaning of that which is written: “Who makes the barren woman dwell in her house as a joyful mother of children, halleluya ” (Psalms 113:9)? The Congregation of Israel, i.e., the leaders of the Jewish people, said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, due to their sins, Your children treat me like this rat that dwells in the vaults of houses, barely able to find a place in the house.

    דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה׳״ — אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵימַת אֲנִי אֲהוּבָה לְפָנֶיךָ — בִּזְמַן שֶׁתִּשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי. ״דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ״ — אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁדַּלָּה אֲנִי בְּמִצְוֹת, לְךָ אֲנִי וְלִי נָאֶה לְהוֹשִׁיעַ.

    Rava taught: What is the meaning of that which is written: “I love that the Lord should hear my voice and my supplications” (Psalms 116:1)? The Congregation of Israel said: Master of the Universe, when am I beloved by You, and I know that I am loved? When You hear the voice of my supplications. “I was brought low, and He saved me” (Psalms 116:6). The Congregation of Israel said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, although I am lowly in mitzvot, as I do not always fulfill them properly, I am Yours, and therefore it is fitting that I should be saved.

    אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, שָׁלַח לוֹ רַבִּי: אֱמוֹר לָנוּ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ לָנוּ מִשּׁוּם אָבִיךָ.

    Rav Kahana said: When Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, fell ill, Rabbi Yehuda HaNasi sent a message to him: Tell us two or three matters that you said to us, citing your father.

    שָׁלַח לוֹ: כָּךְ אָמַר אַבָּא, מַאי דִּכְתִיב: ״הַלְלוּ אֶת ה׳ כׇּל גּוֹיִם״, אוּמּוֹת הָעוֹלָם מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? הָכִי קָאָמַר: ״הַלָּלוּ אֶת ה׳ כׇּל גּוֹיִם״ אַגְּבוּרוֹת וְנִפְלָאוֹת דְּעָבֵיד בַּהֲדַיְיהוּ, כׇּל שֶׁכֵּן אָנוּ דְּ״גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ״.

    He sent back to him: My father said as follows: What is the meaning of that which is written: “Praise the Lord, all you nations, laud Him all you peoples. For His mercy is great toward us, and the truth of the Lord endures forever, halleluya ” (Psalms 117)? What are the nations of the world doing by praising God for His great mercies toward Israel? Rabbi Yosei explained: Rather, this is what the verse is saying: “Praise the Lord, all you nations” for the mighty acts and the wonders that God performed before their eyes. All the more so we, the recipients of these acts, should praise and thank Him, as His mercy is great toward us.

    וְעוֹד: עֲתִידָה מִצְרַיִם שֶׁתָּבִיא דּוֹרוֹן לַמָּשִׁיחַ. כְּסָבוּר, אֵינוֹ מְקַבֵּל מֵהֶם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמָּשִׁיחַ: קַבֵּל מֵהֶם! אַכְסַנְיָא עָשׂוּ לְבָנַיי בְּמִצְרַיִם. מִיָּד: ״יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם״.

    And furthermore, Rabbi Yishmael sent another of his father’s teachings to Rabbi Yehuda HaNasi: In the future, Egypt will bring a gift to the Messiah when all of the nations gather before him, as the verse says: “Out of Your temple at Jerusalem, where kings shall bring presents to you” (Psalms 68:30). The Messiah will think it appropriate not to accept gifts from them, as the Egyptians abused Israel. The Holy One, Blessed be He, will say to the Messiah: Accept their gifts from them, as they granted lodging to My children in Egypt. They lived there for many years before being enslaved. Immediately, “Nobles shall come out of Egypt” (Psalms 68:32).

    נָשְׂאָה כּוּשׁ קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמָהּ: וּמָה הַלָּלוּ שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶן כָּךְ, אֲנִי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּעְבַּדְתִּי בָּהֶן לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: קַבֵּל מֵהֶם. מִיָּד ״כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים״.

    Upon seeing that Egypt’s gift has been accepted, Kush will want to bring a gift too. Kush will draw an a fortiori inference with regard to itself: Just as the gifts of these Egyptians were accepted despite the fact that they enslaved the Jewish people, all the more so is it not clear that a gift from me, who did not enslave them, should be accepted? The Holy One, Blessed be He, will say to the Messiah: Accept it from them. Immediately, “Kush shall hasten to stretch out her hands to God” (Psalms 68:32).

    נָשְׂאָה מַלְכוּת (רוֹמִי) הָרְשָׁעָה קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמָהּ: וּמָה הַלָּלוּ שֶׁאֵין אֲחֵיהֶן כָּךְ, אָנוּ שֶׁאָנוּ אֲחֵיהֶן — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל: ״גְּעַר חַיַּת קָנֶה״ — גְּעוֹר חַיָּה וּקְנֵה לְךָ עֵדָה.

    After that, the wicked kingdom of Rome will draw an a fortiori inference with regard to itself: Just as the gifts of these, who are not their brothers, were accepted in this manner, we, the descendants of Edom, who are their brothers, all the more so is it not clear that our gifts will be accepted? The Holy One, Blessed be He, will say to Gabriel: “Rebuke the wild beast of the reeds [ kaneh ], the multitude of [ adat ] the bulls” (Psalms 68:31). Rebuke the beast and acquire [ keneh ] the congregation [ eda ] of Israel. The nation of Rome, which enslaved Israel in its current exile, is less worthy than the other two nations.

    דָּבָר אַחֵר: ״גְּעוֹר חַיַּת קָנֶה״ שֶׁדָּרָה בֵּין הַקָּנִים, דִּכְתִיב: ״יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה״.

    Alternatively, the verse “Rebuke the wild beast of the reeds,” means rebuke the beast that dwells between the reeds, as it is written: “The pig out of the wood ravages it, and that which moves in the field feeds on it” (Psalms 80:14). This verse is referring to Edom, whose behavior is compared elsewhere to that of a pig.

    אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּעוֹר בְּחַיָּה שֶׁכׇּל מַעֲשֶׂיהָ נִכְתָּבִין בְּקוּלְמוֹס אֶחָד. ״עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים״ — שֶׁשָּׁחֲטוּ אַבִּירִים כַּעֲגָלִים שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים.

    Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said that the verse means: Rebuke the beast, all of whose actions are written with a single quill. Kaneh can mean a reed, or a quill. In other words, rebuke a nation that speaks of others in only one manner, for the worse. The verse continues: “The multitude of the bulls, with the calves of the peoples, everyone submitting himself with pieces of silver. He has scattered the peoples who delight in war” (Psalms 68:31). “The multitude of the bulls [ abirim ], with the calves of the peoples”; this is referring to Rome, who slaughtered mighty people [ abirim ] like ownerless calves.

    ״מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף״ — שֶׁפּוֹשְׁטִין יָד לְקַבֵּל מָמוֹן, וְאֵין עוֹשִׂין רְצוֹן בְּעָלִים. ״פִּיזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּן״ — מִי גָּרַם לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְפַּזְּרוּ לְבֵין אוּמּוֹת הָעוֹלָם? קְרִיבוֹת שֶׁהָיוּ חֲפֵצִין בָּהֶן.

    “Everyone submitting himself with pieces of silver,” means that the officials of Rome open their hands to receive money as bribes or taxes, but actually they do not perform the will of their masters, as they cannot be trusted even in this regard. “He has scattered the peoples who delight in war”; what caused the Jewish people to be scattered among the nations of the world? The intimacies that they desired with them. Their exile among the nations was caused by their attraction to the customs and behavior of gentiles.

    וְעוֹד שָׁלַח לוֹ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה שְׁוָוקִים בִּכְרַךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי, וְכׇל אֶחָד וְאֶחָד (הָיוּ) [יֵשׁ] בּוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה בִּירָנִיּוֹת, וְכׇל בִּירָנִית וּבִירָנִית (הָיוּ בּוֹ) [יֵשׁ בָּהּ] שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה מַעֲלוֹת, וְכׇל מַעֲלָה וּמַעֲלָה (הָיוּ בּוֹ) [יֵשׁ בָּהּ] כְּדֵי לָזוּן אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ.

    And Rabbi Yishmael further sent to Rabbi Yehuda HaNasi: There were 365 markets in the great city of Rome, and each and every one of them contained 365 towers, and each and every tower contained 365 floors, and each and every floor contained enough food to sustain the entire world.

    אָמַר רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי] לְרַבִּי, וְאָמְרִי לַהּ (לְ)רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר יוֹסֵי [לְרַבִּי]: הָנֵי לְמַן? לָךְ וּלְחַבְרָךְ וּלְחַבְרוּתָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קוֹדֶשׁ לַה׳ לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן כִּי לַיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי ה׳ יִהְיֶה וְגוֹ׳״.

    Rabbi Yishmael also said to Rabbi Yehuda HaNasi, and some say that he said it to Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei: For whom did they store all this food? He replied: For you and your colleagues and the colleagues of your colleagues, i.e., for the Jewish people and their Sages, as it is stated: “Her grain and her hire shall be consecrated to the Lord; it shall not be treasured nor laid up; for her gain shall be for those who dwell before the Lord, to eat their fill, and for stately clothing” (Isaiah 23:18).

    מַאי ״לֹא יֵאָצֵר״? תָּנֵי רַב יוֹסֵף: ״לֹא יֵאָצֵר״ — זֶה בֵּית אוֹצָר, ״וְלֹא יֵחָסֵן״ — זֶה בֵּית גְּנִיזָה. מַאי ״כִּי לַיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי ה׳״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר:

    The Gemara asks: What is the meaning of the phrase: “It shall not be treasured”? Rav Yosef teaches: “It shall not be treasured,” this is referring to items brought into a storehouse; “nor laid up,” this means a treasury, where valuable items were stored behind guarded walls. What is the meaning of the phrase: “Who dwell before the Lord?” Rabbi Elazar said: