Talmud Builders

    Commentary page

    Pesachim 112a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Pesachim 112a

    Pesachim 112a. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 525 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    דמסוכר מקיז דם מן הכתפיים לשון סיכורי:

    ידא אאוסיא שרגיל להניח ידו אצל נחיריו על שפתיו:

    דרגא לפחדא דרך הוא להביא לו פחד רוח רעה:

    לול שפן אניגרון אנירדפי לחש הוא:

    בי בליעי ושמיני הנה סביבותי אנשים כחושים ושמנים ותניחוני:

    ונימא ליה צחינא מיא:

    הוי עז התחזק במצוה יותר משיכולת בידך:

    אל תשב בגובהה של עיר ותשנה מקום שבני העיר עוברים ושבין שמא כשהן עוברין ושבין יבטלוך ויפסיקוך ממשנתך:

    6 more comments on this page.

    Rashi on Pesachim 112a · Sefaria

    Tosafot

    צוה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו פירש רשב"ם דהוא ר' יהושע בן קרחה דר"ע קרח היה כדאמרינן [בבכורות] (דף נח.) שהיה בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה ואין נראה שיהיה הגמרא קורא אותו בן קרחה דרך גנאי שהרי נענשו הנערים שקראו לאלישע עלה קרח (מלכים ב ב׳:כ״ג) ובן עזאי קראו כן דרך בדיחותא:

    שבשתא דעל על תימה דרבא גופא אית ליה בלא יחפור (ב"ב דף כא.) שבשתא ממילא נפקא ויש לומר דהיינו כשלומד קמי דגריס ולא דייק שיכול להבין מעצמו כשיגדל אבל כאן דאיירי בספר שאינו מוגה סומך על ספרו ואינו יוצא מידי טעותו:

    Tosafot on Pesachim 112a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    הני תלת מילי יהבי ערבונא בנהורא מאן דסריק יבש ומאן דשתי טיף טיף ומאן דסאים מסאניה כי רטיבתא כרעיה תלא לחמא קשי לעניותא דאכיל תחלי ולא משי ידיה מפחד לתלתין יומין דמסוכר פי' מקיז דם ולא משי ידיה מפחד שבעה יומין שקל מזייה ולא משי ידיה מפחד לתלתין יומין שקל טופריה ולא משי ידיה מפחד יום אחד דמשי רישיה ולא משי כרעיה מפחד יום אחד ולא ידע ממה מפחד ידא אפנא דירכא לפחדא ידא אפנא דירכא לשינתא.

    אוכלין ומשקין תחת המטה ואפי' מחופין בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהן ת"ר לא ישתה אדם בלילי רביעיות ובלילי שבתות במחשך ואי צחי למיא לימא שבעה קולות קול ה' על המים וכו' וישתה לא ישתה אדם מן הנהרות בלילה כו':

    ואפי' מן התמחוי.

    ואסיקנא אפילו לר' עקיבא דאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות הכא משום ניסא מתיר שיקח אפילו מן התמחוי:

    תנא דבי אליהו אע"פ שאמר ר' עקיבא עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות עושה אדם דבר מועט בתוך ביתו כגון כסא דהרסנא כדתנן הוה עז כנמר קל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים:

    ששה דברים צוה ר' עקיבא לר' יהושע בנו אל תשב בגובהה של עיר ותשנה ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים ואל תכנס לבית פתאום ואל תמנע מנעלים מרגליך השכם ואכול בין בקיץ בין בחורף.

    עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות פי' אל תאמר חייב אני לענג השבת אם אין ידך משגת אלא עשה שבתך במאכל ובמשקה ובמלבוש [כמו יום החול] ואל תצטרך לבריות ותשתדל עם שהשעה משחקת לו להשתתף עמו ואפילו למזבן ולזבוני מיניה:

    חמשה דברים צוה ר' עקיבא את ר' שמעון בן יוחאי אם בקשת ליחנק התלה באילן גדול. פי' אם רצית לשאול בדבר איסור שאל חכם גדול ועשה כהוראתו וכשתבקש ללמד לבנך למדהו בספר מונה דשבשתא דעל על כלומר אם יקרא בנך בטעות הטעות שנכנס בלבו כבר נכנס מי יסירהו מלבו ואל תבשל בקדרה שבשל בה חברך בין גרושה בין אלמנה:

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 112a · Sefaria

    Meiri

    כבר ביארנו שאף לעני שבעניים לא יפחתו לו הגבאים מארבע כוסות של יין וכל שכן שהאחרים צריכים ביום טוב זה להכין בכבוד ואע"פ שאמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות מ"מ יעשה כמה שאפשר לו:

    לעולם לא יהא אדם מתרשל לקיום מצוה אלא יעשנה בזריזות ודרך חיבה דרך הערה אמרו הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים:

    מגדולי החכמי' היו מזהירים את בניהם ומודיעים אותם דברים שמהם היו למדים מוסר ותועלת ושמירת נזק דרך הערה אמרו שבעה דברים צוה ר' עקיבא לר' יהושע בנו אל תשב בגבהה של עיר ותשנה כדי שלא ישמעוך עוברי דרכים ויפסיקוך ואל תדור בעיר שראשה תלמיד חכם כלומר שטרוד בגרסתו ואינו מתעסק בצרכי צבור ואל תכנס לביתך פתאום וכל שכן לבית חברך ואל תמנע מנעלים מרגליך מפני שהרגל מועדת ליזוק והשכם לאכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות והוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו שכל עסק שיש לך עמו מתברך:

    ומהם שהיו מזהירים שלא ללמד לתינוק אלא מספר מוגה שהטעות הנכנס בגירסא דינקותא משתרש ונחקק בדמיון גם כי יזקין לא יסור ממנה וכן שלא לבשל בקדרה שבשל בה חברו ר"ל לישא גרושה שלא בחנם הוציאה זה מביתו וכל שכן בחיי בעלה:

    Meiri on Pesachim 112a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' רוח רעה שורה עליהן עי' תורת חיים שבועות דף ט ע"ב ד"ה ריב"ל:

    רש"י ד"ה אל תשב יבטלוך ויפסיק לך. עי' בסדר הדורות בסדר תנאים אות י דף קיא ע"ב:

    Gilyon HaShas on Pesachim 112a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    "פְּלַנְיָא בַּר פְּלַנְתָּא צַחִינָא מַיָּא"! וכו' פירוש כיון שקורא לחבירו בשמו תרגיש רוח רעה שיש אחר שם עמו ולא תתגרה להזיקו באותם מים. והא דצריך להזכיר שם אמו כי רוח שומעת שתי שמות של זכר ונקבה תחשוב שיש עמו שנים איש ואשה והרי נעשו בין הכל שלושה ובורחת מן אותם המים כי בשלושה בורחים דאמרו רבותינו ז"ל שלושה לא נראין ולא מזיקין.

    אַל תֵּשֵׁב בְּגָבְהָהּ שֶׁל עִיר וְתִשְׁנֶה עיין פירוש רש"י ז"ל [מקום שבני העיר עוברים ושבין שמא כשהן עוברין ושבין יבטלוך ויפסיקוך ממשנתך]. וקשה לי לפירושו אם כן למה תלה הדבר בְּגָבְהָהּ שֶׁל עִיר לימא ליה 'אַל תֵּשֵׁב בְּמָקוֹם עוֹבְרִים וְשָׁבִים וְתִשְׁנֶה' דימצא עוברים ושבים גם בבקעה של עיר? ונראה לי בס"ד הכוונה דעל הרוב בעיר הבנויה בהר אין שטח שלה שבו בנין הבתים הוא שוה, אלא יש ג' הדרגות בקרקעיתה דהיינו בתים בנויים בשפולי קרקע העיר ואילו אין נח בדירתם כי יקבלו רוח מעופש מן העמק ששם יתקבץ ויאסף הזבל והסרחון ולחלוחית העמק והדרים בבתים ההם לא צילא דעתייהו, ויש בתים בנויים בְּגָבְהָהּ שֶׁל עִיר דהיינו בשטח העליון של קרקע העיר ואילו ניצולים מן העיפוש וכיוצא אך לפעמים יזדמן רוח סערה קשה שמגיע להם יותר מן התחתונים ומבלבל דעתם, אבל אותם בתים הבנויים בשטח האמצעי דירתם טובה מכל צד כי הם רחוקים מן העיפוש של העמק וגם אין שולט בהם רוח קשה. ולכן כיון ד'שמעתתא בעיא צילותא' (עירובין סה.) לכך על דירה שהיא בשיפולי העיר לא הוצרך לצוות לו כי זה רואה כל אדם ברעתה מצד ריח העיפוש והסירחון המגיע שם תמיד מן הלחלוחית ומן האשפתות הזורקים חוץ לעיר בשיפול שלה, אך הוצרך לצוות על דירה שהיא בְּגָבְהָהּ שֶׁל עִיר דהיינו בשטח העליון שלא ישב שם וישנה דאף על פי ששם האויר הוא טוב ונקי עם כל זה מחמת גובהו שולט בו לפעמים רוח קשה וחזק אשר יבלבל דעת האדם לכן ציוהו אל ישב שם וישנה אלא ישב בשטח האמצעי שהוא טוב תמיד בכל עת.

    וְאַל תָּדוּר בְּעִיר שֶׁרָאשֶׁיהָ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עיין פירוש רש"י ז"ל [דטרוד בגרסיה ולא במילי דציבורא]. ועוד נראה לי בס"ד כיון שדרכם למנות את תלמידי חכמים לראשים אם כן יש חשש פן גם לו יסכימו עליו למנותו מן הראשים ואז יתבטל מלימודו. או יובן בס"ד דהטעם מפני שהראשים צריכים ליסר את המון העם ולהוכיחם במילי דשמייא ולכך המון העם שונאים אותם ומדברים אחריהם דברים של בזיון וכמו שאמרו בגמרא (כתובות קה:) 'האי צורבא מרבנן דרחמי ליה בני מתא משום דלא מוכח להו במילי דשמייא' ואם הראשים האלה הם תלמידי חכמים אז יהיו כל התלמידי חכמים שנואים אצל המון העם ואפילו אותם שאין להם עסק עמהם, כי כן היא המדה והמנהג בעונותינו הרבים אם אדם עם הארץ יש לו איזה דבר עם אחד תלמיד חכם הוא יבזה וידבר סרה על כל החכמים, ולכן אל תדור בעיר זו פן תהיה שנוא ללצים אלו על חנם. או יובן בס"ד אם הראשים תלמידי חכמים מוכרח להרבות בתכשיטין לנשים שלהם מאחר שהם פרנסים של העיר צריך שיתכבדו נשיהם ואם כן אתה תרצה אשתך גם כן לעשות לה תכשיטין רבים כמותם באומרה כמו שאלו הם חכמים ועושין תכשיטין לנשיהם גם אתה תעשה לי תכשיטין כמותם אף על פי שאתה חכם.

    וְאַל תִּמְנַע מִנְעָלִים מֵרַגְלֶיךָ פירוש לאו מבעיא הילוך ד' אמות שלא ילך יחף אלא אפילו שיעור אמה אחת מזוית לזוית לא ילך יחף. אי נמי הזהירו על יום הכיפורים ויום ט' באב שהולכים יחפים עם כל זה לא ילך יחף לגמרי אלא ילבש מנעלים של בגד וכאשר הזהיר בזה הגאון ב"ח ושאר פוסקים:

    עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת הא דאמר 'שַׁבַּתְּךָ' ולא אמר 'שַׁבָּת'? נראה לי כי ידוע דעונג שבת של אכילה ושתיה יתייחס לגוף האדם אך שמירת שבת במצות שבו תתייחס להשם יתברך, ואם היה אומר 'עֲשֵׂה שַׁבָּת חֹל' היה איש שוגה ופתי מבין שיחלל השבת במלאכה בשכירות כדי שיקח בשכירותו אכילה ולא יצטרך לבריות וזה אינו! לכך אמר 'שַׁבַּתְּךָ' רוצה לומר עונג אכילה ושתיה שזה יתייחס לך 'עשהו חול' רוצה לומר שתאכל בצמצום כמו בחול 'וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת' ליקח בתורת צדקה כדי לאכול בהרווחה, אבל שבת המתייחס להשם יתברך שהוא שמירת מצותיו צריך לשומרו ולא תחללו אפילו אם אין לך מה לאכול.

    וֶהֱוֵי מִשְׁתַּדֵּל עִם מִי שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ נראה לי בס"ד ' מְשַׂחֶקֶת ' רוצה לומר 'משמחת' כי שחוק הוא לשון חדוה כמו (בראשית כא, ו) 'צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי' ותרגומו 'חֶדְוָא עֲבַד לִי יְיָ כָּל דִּשְׁמַע יֶחֱדֵּי לִי' ויש אדם שיש לו הצלחה שאינו מפסיד אלא רק מרויח אך הרווחתו היא נהוגה וטבעית שקונה סחורה בעשרת אלפים דינרים שיש לו קרן מדודים ומרויח בה אלף דינרים שהוא עשרה למאה דהריוח הזה הוא נהוג וטבעי וזה האדם לא ישמח על אשר לא הפסיד וגם לא ישמח כל כך בריוח כזה שהוא עשרה למאה הנהוג אף על פי שהריוח הוא אלף דינרים, אבל אם קנה סחורה במאה דינר והרויח בה אלף דינר הוא שמח שמחה גדולה, ואדם כזה דהרווחים שלו אינם כפי הנהוג אלא על חד עשר הנה זה נקרא שָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ פירוש 'משמחתו'. או יובן מְשַׂחֶקֶת מלשון טפח שוחק שיראה ימיו כפלים באיכותם מחמת רוב טובה ומנוחה שרואה מכל צד.

    אִם אִי אַתָּה מְלַמְּדֵנִי, אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא, וּמוֹסֶרְךָ לַמַּלְכוּת פשט המאמר קשה להולמו איך יוציא רשב"י דברים כאלה מפיו לרבו? ואפילו אם נאמר שהוא לשון גוזמא! ועוד והלא כבר נמסר למלכות שהוא חבוש בבית האסורים כדי להורגו, ומה יוסיף לו במסירה מחדש? ונראה לי בס"ד דאין כוונת רשב"י על מלכות הרשעה ח"ו אלא כוונתו על מדת המלכות שבקדושה אשר בעשר ספירות למעלה שבידה מסור פועל הדין והעונש כנודע. וידוע כי יוחאי אביו של רשב"י היה אדם גדול בתורה והתנאים הגדולים קורין אותו חברינו, וכוונתו לומר שאומר ליוחאי אבא שיעניש אותך על ידי כוונות הידועות לו בעבור 'שֶׁאֵין אַתָּה מְלַמְּדֵנִי תּוֹרָה' ומאחר דפעולת העונש היא נמשכת מן ספירת המלכות לכך אמר לו 'מוֹסֶרְךָ לַמַּלְכוּת'. וכן היו מענישים הצדיקים בנפילת אפיים שהיא בסוד המלכות, וכאשר עשה רבי אליעזר לרבן גמליאל שהענישו בנפילת אפיים שהיה עושה ביום, וכנזכר בגמרא דמציעא (בבא מציעא נט: 'אשכחתיה דנפל על אנפיה').

    אִם בִּקַּשְׁתָּ לֵיחָנֵק, הִתָּלֵה בְּאִילָן גָּדוֹל נראה לי בס"ד הכוונה אִם בִּקַּשְׁתָּ למסור עצמך על קידוש השם כמו הרוגי מלכות, או שתרצה לשלוח נפשך לקליפות להוציא משם ניצוצי קדושה בסוד נפילת אפיים כנזכר בספר הכוונות לרבינו האר"י ז"ל אז הִתָּלֵה בְּאִילָן גָּדוֹל, 'אִילָן' [91] הוא סוד יחוד 'הוי"ה אדנ"י' [65+26=91] שהם מספר 'אִילָן' ורומזים לתו"מ [תפארת ומלכות] שהם קבה"ו [קודשא בריך הוא ושכינתיה] וזהו בְּאִילָן גָּדוֹל כלומר זו"ן [זעיר ונוקבא] דאצילות בסוד הגדלות ליחד קבה"ו. והנה רש " י ז"ל פירש אִם בִּקַּשְׁתָּ לומר דבר שיהא נשמע לבריות ויקבלו ממך. וקשה איך יכנה לאמירה בדברי תורה בלשון חניקה? וראיתי להרב עיון יעקב ז"ל שנרגש בזה, ומה שרצה לתקן עדיין אינו מיושב בזה הלשון כי ליחנק משמע דקאי עליו ואינו פועל יוצא לאחרים דאם כן הוה ליה למימר לחנוק. ובערוך פירש אם רצית לשאול בדבר איסור בלימוד שאתה צריך לדון דין חמור כדין נפשות, שאל לחכם גדול ועשה כהוראתו עד כאן לשונו. וגם על זה קשה, והלא דיני נפשות ביטלו באותו זמן של הצוואה הזאת. ונראה לי בס"ד ליישב דרך הערוך ז"ל כך אם בא לידך דין אשת איש הן בענין גיטין הן בענין קדושין הן בענין עגונה ותרצה להתיר אותה לא תפסוק ההיתר שלה מדעתך בלבד אלא תתלה בחכם גדול שיהיה גם הוא מסכים בהיתר זה והואיל ואיסור אשת איש בחנק והמורה היתר אי אפשר בטעות גורם שיכשלו אחרים באיסור חנק לכן קרא להוראה זה שמורין היתר באי אפשר בלשון חנק, כן נראה לי ליישב דרכו של הרב הערוך ז"ל. ובדרך אחר נראה לי בס"ד לפי פשט המאמר דרבי עקיבא היה נמנע מללמדו. מפני שהיה ירא עליו פן יסתכן ביד העכו"ם מאחר שהוא נתפס להריגה בעבור תלמוד תורה ולכך עשה לו משל דהפרה מונעת חלבה מבנה אם חוששת שיחנק בו, ורשב"י השיב לו מי הוא זה בסכנת החנק? הוא העגל, והוא לא איכפת לו ורוצה לינק אפילו אם יחנק! ולכן כיון שראה שהוא מוסר עצמו בסכנת החנק על דברי תורה, לכך לימדו עיצה טובה כשיבא ללמוד תורה במקום גזירה אשר כינה במשל לסכנת חנק יתלה באדם גדול, כלומר ישתדל ללמוד תורה בזמן הסכנה מאדם גדול בתורה ומעשים כדי שזכותו יגן עליו שלא יהיה בסכנה בזה לימוד התורה שלומד ממנו, וכמו שנאמר (תהלים קיט, קסה) שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל מגזרות העכו"ם מחמת לימוד התורה.

    3 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Pesachim 112a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Pesachim, daf 112, Amud Aleph, about 525 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 141 words

      Opens “דִּמְסוֹכַר וְלָא מָשֵׁי יְדֵיהּ — מְפַחֵיד שִׁבְעָה…”

    2. Segment 237 words

      Opens “תָּנָא: אוֹכָלִין וּמַשְׁקִין תַּחַת הַמִּטָּה, אֲפִילּוּ מְחוּפִּין…”

    3. Segment 363 words

      Opens “וְאִם צָחֵי מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? (נֵימָא) שִׁבְעָה קוֹלוֹת…”

    4. Segment 448 words

      Opens “וְאִי לָא, (נֵימָא) הָכִי: ״לוּל שָׁפָן אֲנִיגְרוֹן…”

    5. Segment 561 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם לֹא…”

    6. Segment 65 words

      Opens “וַאֲפִילּוּ מִן הַתַּמְחוּי וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא!…”

    7. Segment 719 words

      Opens “לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא אֲפִילּוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר:…”

    8. Segment 848 words

      Opens “תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר…”

    9. Segment 924 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן, שִׁבְעָה דְּבָרִים צִוָּה רַבִּי עֲקִיבָא…”

    10. Segment 1033 words

      Opens “וְאַל תִּכָּנֵס לְבֵיתְךָ פִּתְאוֹם, כׇּל שֶׁכֵּן לְבֵית…”

    11. Segment 1137 words

      Opens “אָמַר רַב פָּפָּא: לָא לְמִיזְבַּן מִינֵּיהּ וְלָא…”

    12. Segment 1252 words

      Opens “חֲמִשָּׁה דְּבָרִים צִוָּה רַבִּי עֲקִיבָא אֶת רַבִּי…”

    13. Segment 1330 words

      Opens “אָמַר לוֹ: אִם בִּקַּשְׁתָּ לֵיחָנֵק — הִיתָּלֵה…”

    14. Segment 1427 words

      Opens “לֹא תְּבַשֵּׁל בִּקְדֵירָה שֶׁבִּישֵּׁל בָּהּ חֲבֵירֶךָ. מַאי…”

    Sages named on this page

    • Rav Shmuel bar Yitzchak · Amoraim · First generation of Amoraim

      Rav Shmuel bar Yitzchak was a prominent Amora, a student of Rav, known for his piety, humility, and the miraculous events surrounding…

      Source: Pesachim 112a · Segment 11 — “…בַּהֲדֵיהּ. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב…

    • Rav Mesharsheya · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Mesharsheya, a fourth-generation Amora and a prominent student of Rava, transmitted many legal rulings in his name.

      Source: Pesachim 112a · Segment 13 — “…אָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַב מְשַׁרְשְׁיָא: בְּחַדְתָּא, שַׁבֶּשְׁתָּא כֵּיוָן דְּעָל…

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Pesachim 112a · Segment 8 — “…עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חוֹל וְאַל…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Pesachim 112a · Segment 11 — “…וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב ״מַעֲשֵׂה…

    Original text

    דִּמְסוֹכַר וְלָא מָשֵׁי יְדֵיהּ — מְפַחֵיד שִׁבְעָה יוֹמֵי. דְּשָׁקֵיל מַזְיֵיהּ וְלָא מָשֵׁי יְדֵיהּ — מְפַחֵיד תְּלָתָא יוֹמֵי. דְּשָׁקֵיל טוּפְרֵיהּ וְלָא מָשֵׁי יְדֵיהּ — מְפַחֵיד חַד יוֹמָא, וְלָא יָדַע מַאי קָא מְפַחֵיד. יְדָא אַאוּסְיָא — דַּרְגָּא לְפַחְדָּא. יְדָא אַפּוּתָא — דַּרְגָּא לְשִׁינְתָּא.

    One who lets blood and does not wash his hands will be afraid for seven days. One who cuts his hair and does not wash his hands will be afraid for three days. One who cuts his nails and does not wash his hands will be afraid for one day, and he will not know what is frightening him. Placing one’s hand on his nostrils is a way to become afraid. Placing one’s hand on his forehead is a way to fall asleep.

    תָּנָא: אוֹכָלִין וּמַשְׁקִין תַּחַת הַמִּטָּה, אֲפִילּוּ מְחוּפִּין בִּכְלִי בַּרְזֶל — רוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶן. תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם לֹא בְּלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וְלֹא בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, וְאִם שָׁתָה — דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ מִפְּנֵי סַכָּנָה. מַאי סַכָּנָה? רוּחַ רָעָה.

    A Sage taught: If food and drink are under one’s bed, even if they are covered with iron vessels, an evil spirit rests upon them. The Sages taught: A person should not drink water on Tuesday nights or on Shabbat nights, i.e., Friday nights. And if he drinks water, his blood is upon his own head, due to the danger. The Gemara asks: What is this danger? The Gemara answers: The danger of the evil spirit that rules on these days.

    וְאִם צָחֵי מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? (נֵימָא) שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם, וַהֲדַר נִישְׁתֵּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קוֹל ה׳ עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה׳ עַל מַיִם רַבִּים קוֹל ה׳ בַּכֹּחַ קוֹל ה׳ בֶּהָדָר קוֹל ה׳ שׁוֹבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר ה׳ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן קוֹל ה׳ חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ קוֹל ה׳ יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל ה׳ מִדְבַּר קָדֵשׁ קוֹל ה׳ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשׂוֹף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כּוּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד״.

    The Gemara asks: And if he is thirsty, what is his remedy? What should he drink? The Gemara answers: He should say the seven voices that David said over the water, and afterward he may drink. As it is stated: “The voice of the Lord is upon the waters; God of glory thunders, even the Lord upon many waters. The voice of the Lord is powerful; the voice of the Lord is full of majesty. The voice of the Lord breaks the cedars; the Lord breaks in pieces the cedars of Lebanon. He makes them also skip like a calf; Lebanon and Sirion like a young wild ox. The voice of the Lord hews out flames of fire. The voice of the Lord shakes the wilderness; the Lord shakes the wilderness of Kadesh. The voice of the Lord makes the hinds to calve, and strips the forests bare; and in His temple all say: Glory” (Psalms 29:3–9).

    וְאִי לָא, (נֵימָא) הָכִי: ״לוּל שָׁפָן אֲנִיגְרוֹן אֲנִירָדְפִין בֵּין כּוֹכְבֵי יָתֵיבְנָא, בֵּין בְּלִיעִי שַׁמִּינֵי אָזֵילְנָא״. וְאִי לָא, אִי אִיכָּא אִינִישׁ בַּהֲדֵיהּ — נַיתְעֲרֵיהּ וְלֵימָא לֵיהּ: ״פְּלָנְיָא בַּר פְּלָנִתָא צָחֵינָא מַיָּא״, וַהֲדַר נִישְׁתֵּי. וְאִי לָא — מְקַרְקֵשׁ נִכְתְּמָא אַחַצְבָּא וַהֲדַר נִישְׁתֵּי. וְאִי לָא — נִישְׁדֵּי בַּהּ מִידֵּי, וַהֲדַר נִישְׁתֵּי.

    And if he does not remember that verse, he should say as follows: Lul, Shafan, Anigron, Anirdafin, which are names of demons, I sit between the stars, I walk between thin and fat people, take any of them if you wish but leave me alone. And if he does not recall this incantation, if there is another person with him, he should wake him and say to him: So-and-so, son of so-and-so, I thirst for water; and then he may drink. And if there is no other person with him, he should knock the cover on the cup and then drink. And if he is not able to do this, he should throw some object in it and then drink.

    תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם לֹא מִן הַנְּהָרוֹת וְלֹא מִן הָאֲגַמִּים בַּלַּיְלָה, וְאִם שָׁתָה — דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. מַאי סַכָּנָה? סַכָּנַת שַׁבְרִירֵי. וְאִי צַחֵי מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? אִי אִיכָּא אִינִישׁ בַּהֲדֵיהּ — לֵימָא לֵיהּ: ״פְּלָנְיָא בַּר פְּלָנִתָא, צָחֵינָא מַיָּא״. וְאִי לָא, (נֵימָא) אִיהוּ לְנַפְשֵׁיהּ: ״פְּלָנְיָא, אֲמַרָה לִי אִימִּי אִיזְדְּהַר מִשַּׁבְרִירֵי שַׁבְרִירֵי בְּרִירֵי רִירֵי יְרֵי רֵי — צָחֵינָא מַיָּא בְּכָסֵי חִיוָּרֵי״.

    The Sages taught: A person should not drink water from rivers or from ponds at night. And if he drank, his blood is upon his own head due to the danger. The Gemara explains: What is this danger? The danger of blindness. The Gemara asks: And if he is thirsty, what is his remedy? If there is another person with him, he should say to him: So-and-so, son of so-and-so, I thirst for water. And if there is no one else with him, he should say to himself: So-and-so, my mother said to me to beware of shavrirei , the demon of blindness. He should continue to say the following incantation, in the first part of which the demon’s name gradually disappears: Shavrirei berirei rirei yiri ri ; I thirst for water in white earthenware cups. This is an incantation against those demons.

    וַאֲפִילּוּ מִן הַתַּמְחוּי וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא!

    The Gemara returns to the statement of the mishna that on Passover one must drink no less than four cups of wine: And this halakha applies even if the poor person accepts funds from the charity plate. The Gemara asks: It is obvious that this is the case. If there is a mitzva to drink these four cups, they must be provided for him.

    לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא אֲפִילּוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חוֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת — הָכָא מִשּׁוּם פַּרְסוֹמֵי נִיסָּא (מוֹדֵי).

    The Gemara answers: The mishna is necessary only to teach that this halakha applies even according to the opinion of Rabbi Akiva, who said: Make your Shabbat like an ordinary weekday and do not be beholden to other beings. If one is unable to honor Shabbat without financial help from others, it is better for him to save money and eat his Shabbat meals as he would on a weekday rather than rely on other people. Here, in the case of the four cups, Rabbi Akiva concedes that it is appropriate for a poor person to request assistance from the community, due to the obligation to publicize the miracle.

    תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חוֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא דָּבָר מוּעָט בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. מַאי נִינְהוּ? אָמַר רַב פָּפָּא: כָּסָא דְהַרְסָנָא. כְּדִתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

    With regard to this issue, the school of Eliyahu taught that although Rabbi Akiva said: Make your Shabbat like a weekday and do not be beholden to other beings; however, one should nevertheless perform some small alteration in his house to distinguish Shabbat from a weekday. The Gemara asks: What is this alteration? Rav Pappa said: For example, one should serve small, fried fish. As we learned in a mishna: Rabbi Yehuda ben Teima says: Be bold like a leopard, light like an eagle, run like a deer, and be strong like a lion to perform the will of your Father in Heaven. This statement teaches that one should exert every effort to perform a mitzva.

    תָּנוּ רַבָּנַן, שִׁבְעָה דְּבָרִים צִוָּה רַבִּי עֲקִיבָא אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ: בְּנִי, אַל תֵּשֵׁב בְּגוֹבְהָהּ שֶׁל עִיר וְתִשְׁנֶה, וְאַל תָּדוּר בְּעִיר שֶׁרָאשֶׁיהָ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.

    The Gemara cites the full source of Rabbi’s Akiva statement with regard to Shabbat preparations. The Sages taught: Rabbi Akiva commanded Rabbi Yehoshua, his son, about seven matters: My son, do not sit at the high point of a city, where many people pass, and study there, as the passersby will interrupt you. And do not live in a city whose leaders are Torah scholars, as they are too busy studying to govern properly.

    וְאַל תִּכָּנֵס לְבֵיתְךָ פִּתְאוֹם, כׇּל שֶׁכֵּן לְבֵית חֲבֵירְךָ. וְאַל תִּמְנַע מִנְעָלִים מֵרַגְלֶיךָ. הַשְׁכֵּם וֶאֱכוֹל, בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַחוֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּינָּה. וַעֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חוֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. וֶהֱוֵי מִשְׁתַּדֵּל עִם אָדָם שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ.

    Rabbi Akiva continued: And do not enter your house suddenly, without knocking first; all the more so do not enter the house of another, as he might not be ready to receive you. And do not withhold shoes from your feet, as it is disgraceful to go barefoot. Wake up and eat, in the summer due to the heat, as it is best to eat before it grows hot, and in the winter due to the strength you will need to tolerate the cold. And make your Shabbat like a weekday and do not be beholden to other beings. And exert yourself to join together with a person upon whom the hour smiles, i.e., a successful person.

    אָמַר רַב פָּפָּא: לָא לְמִיזְבַּן מִינֵּיהּ וְלָא לְזַבּוֹנֵי לֵיהּ, אֶלָּא לְמֶעְבַּד שׁוּתָּפוּת בַּהֲדֵיהּ. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב ״מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ״ — כׇּל הַנּוֹטֵל פְּרוּטָה מֵאִיּוֹב מִתְבָּרֵךְ, אֲפִילּוּ לְמִיזְבַּן מִינֵּיהּ וּלְזַבּוֹנֵי לֵיהּ שַׁפִּיר דָּמֵי.

    Rav Pappa said in explanation of this last statement: Do not buy from him and do not sell to him. If he is the beneficiary of good fortune, he will profit from any business transaction and you will suffer from it. Rather, form a partnership with him. And now we have heard that Rav Shmuel bar Yitzḥak said: What is the meaning of that which is written: “You have blessed the work of his hands” (Job 1:10)? This means that anyone who took a peruta from Job would be blessed, even if he received it via a business transaction. This shows that one should engage in business with a person who is blessed, for even if he wishes to buy from him or to sell to him it is well, i.e., he will share in the good fortune of the other.

    חֲמִשָּׁה דְּבָרִים צִוָּה רַבִּי עֲקִיבָא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כְּשֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. אָמַר לוֹ: רַבִּי, לַמְּדֵנִי תּוֹרָה, אָמַר: אֵינִי מְלַמְּדֶךָ. אָמַר לוֹ: אִם אֵין אַתָּה מְלַמְּדֵנִי אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַי אַבָּא וּמוֹסֶרְךָ לַמַּלְכוּת. אָמַר לוֹ: בְּנִי, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָעֵגֶל רוֹצֶה לִינַק פָּרָה רוֹצֶה לְהָנִיק. אָמַר לוֹ: וּמִי בְּסַכָּנָה? וַהֲלֹא עֵגֶל בְּסַכָּנָה.

    The Gemara continues to cite similar advice dispensed by Rabbi Akiva. Rabbi Akiva commanded Rabbi Shimon ben Yoḥai to do five matters when Rabbi Akiva was imprisoned. Beforehand, Rabbi Shimon said to him: Rabbi, teach me Torah. Rabbi Akiva said to him: I will not teach you, as it is dangerous to do so at the present time. Rabbi Shimon said to him in jest: If you will not teach me, I will tell Yoḥai my father, and he will turn you over to the government. In other words, I have no means of persuading you; you are already in prison. Rabbi Akiva said: My son, know that more than the calf wishes to suck, the cow wants to suckle, but I am afraid of the danger. Rabbi Shimon said to him: And who is in danger? Isn’t the calf in danger, as you are in jail and I am the one at risk?

    אָמַר לוֹ: אִם בִּקַּשְׁתָּ לֵיחָנֵק — הִיתָּלֵה בְּאִילָן גָּדוֹל. וּכְשֶׁאַתָּה מְלַמֵּד אֶת בִּנְךָ — לַמְּדֵהוּ בְּסֵפֶר מוּגָּהּ. מַאי הִיא? אָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַב מְשַׁרְשְׁיָא: בְּחַדְתָּא, שַׁבֶּשְׁתָּא כֵּיוָן דְּעָל — עָל.

    Rabbi Akiva said to him: If so, I will tell you a few matters. First of all, if you wish to strangle yourself, hang yourself on a tall tree. This proverb means that if one wants others to accept what he has to say, he should attribute his statement to a great man. And when you teach your son, teach him from a corrected text. The Gemara asks: What is the meaning of that statement? Rava said, and some say Rav Mesharshiya said: Rabbi Akiva was referring to learning a new topic, for once a mistake enters one’s mind, it has entered there and is difficult to put right.

    לֹא תְּבַשֵּׁל בִּקְדֵירָה שֶׁבִּישֵּׁל בָּהּ חֲבֵירֶךָ. מַאי נִיהוּ — גְּרוּשָׁה בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, דְּאָמַר מָר גָּרוּשׁ שֶׁנָּשָׂא גְּרוּשָׁהּ — אַרְבַּע דֵּעוֹת בַּמִּטָּה. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: אֲפִילּוּ בְּאַלְמָנָה, לְפִי

    Rabbi Akiva further told Rabbi Shimon ben Yoḥai: Do not cook in a pot in which your colleague cooked his food. The Gemara asks: What is the meaning of this statement? The Gemara explains: Rabbi Akiva is referring to marrying a divorced woman in the lifetime of her former husband. As the Master said: If a divorced man marries a divorced woman, there are four minds in the bed during intimacy. Each person thinks about his current and former spouse, which verges on illegitimacy. And if you wish, say instead that this advice holds true even with regard to marrying a widow, as