Commentary page

Pesachim 109b

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Pesachim 109b

Pesachim 109b. The full printed text of this folio side — 6 numbered segments, about 119 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

אמה על אמה ברום שלש אמות מחזיקין ארבעים סאה חלקהו תחלה כולו ברומו שלש אמות יש בהן שמונה עשר טפחים חלקם לי"ו חלקים ותמצא לכל חלק וחלק טפח וחצי אצבע ומחזיק אחד מי"ו במ' סאה כמה הן ב' סאין וחצי סאה טפח וחצי אצבע כמה חומשי אצבעות הן עשרים ושנים וחצי חומש הטפח כ' חומשים חצי אצבע ב' חומשין וחצי חלוק כ"ב חומשים וחצי לחמשה חלקים תמצא בכל חלק ד' חומשין וחצי חלוק ב' סאין וחצי סאה לחמשה חלקים תמצא בכל חלק חצי סאה נמצא דארבע' חומשין וחצי חומש מחזיק חצי סאה ועוד ד' חומשין וחצי חומש מחזיק חצי סאה [ועוד ד' חומשין וחצי חומש מחזיק חצי סאה] נמצא כל אמה על אמה ברום י"ג חומשין וחצי חומש מחזיק סאה וחצי סאה חשוב סאה וחצי סאה ללוגין תמצא ל"ו לוגין כיצד סאה וחצי סאה תשעה קבין ששה קבים לסאה והקב ד' לוגין הרי ל"ו לוגין בכלי אמה על אמה ברום י"ג חומשים וחצי חומש חלוק הכלי באורך ורוחב לטפחים תמצא האמה על אמה ל"ו טפחים בטפח על טפח שהאמה ו' טפחים וכשתחלקנו לאורכו ברצועות שהן רחבות טפח תמצא בו ו' רצועות כל אחת ואחת רחבה טפח וארכה ששה חלוק כל רצועה לארכה לשש תמצא בשש רצועות ל"ו טפחים בטפח על טפח ומחזיק ל"ו לוגין נמצא כלי שהוא טפח על טפח ברום י"ג חומשים וחצי חומש מחזיק לוג וטפח ארבע אצבעות חלוק ארבע אצבעות על ד' אצבעות שתי וערב לד' נמצא כל רביעית אצבעים על אצבעים נמצא כל אצבעים על אצבעים ברום י"ג חומשים וחצי חומש מחזיק רביעית הלוג חשוב י"ג חומשים וחצי ותמצא בהן אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע:

של פרקים הוה שיכולין לפרוק רחבו לשנים:

דאי סלקא דעתך הדוקי מיהדק שאין יכולין לפרוק רחבו:

היכי מצי מטבלי ליה הואיל ורחבו אמה בכלי שהוא אמה על אמה:

תרי זוגות:

ולא יעשה אדם צרכיו תשמיש:

כוס של ברכת המזון שהוא (רביעי):

לרעה אין מצטרף אבל בעלמא מצטרף כגון אם שתה שני כוסות והוא שלישי ולרעה אין מצטרף כגון אם שתה שלש והוא רביעי:

Rashi on Pesachim 109b · Sefaria

Tosafot

אמה על אמה אדם מחזיק עם בגדיו אמה באמה כדאמרי' בעירובין מקומו של אדם אמה ובשמעתא דכוכין (ב"ב דף קא.) משמע דכוך מחזיק אמה עם דופני הארון אלמא גוף האדם אין מחזיק אמה ובמקוה דבעינן אמה כדי שיכנס בריוח עם זרועותיו דאין נדבקין לגופו:

ברום שלש אמות ואע"ג דקומת אדם שלש אמות בלא הראש ולכך מצריך בכוכין ארבע אמות בשביל הראש ועובי הדפין במקוה סגי בשלש אמות דכשטובל עולין המים למעלה ומיירי כשהכלי גבוה משלש אמות דאם לא כן כשיכנס יפלו המים למטה ויחסר השיעור ובתרגום (שני פ"ט) דמגילה דחשיב שלש אמות לכל א' קטועי ראש היו:

אמתא באמתא היכי יתיב וא"ת אפילו אי אמתא באמתא יתיב תיקשי ליה היאך יכול להטביל השלחן אמתים ארכו ואמה וחצי קומתו במקוה דהוי אמה על אמה וי"ל שעם הרגלים היתה קומתו אמה וחצי והרגלים לא היו מחוברין עם השלחן וכן פירש רש"י בפרשת תרומה:

בים שעשה שלמה ובירושלמי פריך והלא שאובין הן ואע"ג דכלי שמחזיק מ' סאה בלח שהן כורים ביבש אינו מקבל טומאה דאין מיטלטל מלא וריקן לענין שאיבה כלי הוא כדאמר בי"ח דבר (שבת דף טז:) גבי המניח כלים תחת הצינור כו' ועוד ים שעשה שלמה היה של נחושת ומקבל טומאה אע"ג דאין מיטלטל מלא וריקן דדוקא כלי עץ איתקש לשק ומשני תיפתר בשהיו רגלי השוורים שהיה עומד עליו נקובים כמוציא רמון והיו מחוברין למעיין שתחתיהן והא דנקט כמוציא רמון היינו לבטל השוורים מתורת כלי שלא יקבל טומאה אבל להכשיר המים שבים סגי כשפופרת הנוד כדתנן בפ"ו דמקואות (משנה ה) ומטבילין בשידה תיבה ומגדל שהן נקובין כשפופרת הנוד ומורי הר"ר יחיאל פי' דצריך כאן כמוציא רמון לפי שהשוורים מפסיקין בין הים למעיין והוה ליה כהורק מכלי אל כלי כיון דמרחקי טובא וצריך שיבואו שם מים בשפע והביא ראיה מתוספתא:

ארבעה כוסות ירושלמי תמן תנינן אין מבשלים יין של תרומה מפני שהוא ממעיטו ר' יהודה מתיר מפני שמשביחו א"ר יוחנן מיחלפא שיטתיה דרבי יהודה פי' דקתני תורמין יין שאינו מבושל על המבושל אבל לא מן המבושל על שאינו מבושל ולכך מחליף ותני אין מבשלין יין של תרומה מפני שממעיטו דברי רבי יהודה וחכמים מתירין מפני שמשביחו ורבי אלעזר פליג עליה התם ולא מחליף והלכה כרבי יוחנן וכרבנן ואם כן יוצאין ארבע כוסות במבושל ומקדשין עליו ומברכין עליו בפה"ג:

רבא אמר כוס של ברכה אין מצטרף לרעה אע"ג דרבא גופיה קאמר לקמן וישמרך לרעה לא מצטרף וד' אין בהם משום זוגות תירץ רשב"ם דהיינו דוקא ממזיקין אבל לכשפים איכא למיחש:

Tosafot on Pesachim 109b · Sefaria

Rabbeinu Chananel

א"ר חסדא רביעית של תורה אצבעים על אצבעים ברום [אצבעים] וחצי אצבע [וחומש אצבע] ובגודל כדתניא ורחץ במים את כל בשרו במים מי מקוה את כל בשרו מים שכל בשרו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום שלש שיערו חכמי' מי מקוה ארבעים סאה פי' רביעית של תורה ביצה ומחצה כי הלוג הוא ששה ביצים רביעית היא ביצה ומחצה ותנן לוג וחצי לוג ורביעית אלמא רביעית רביע לוג הוא הין הוא שנים עשר לוג שנאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי זה בגימט' י"ב (הוא) נמצא שיעור ההין י"ב לוג והן מ"ח רביעיות שהן ע"ב ביצים ושיעור הקב ארבעת לוגין שהן ט"ז רביעיות כדתנן הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה וכמה שיעור ההין שנים עשר לוג ב"ש אומר תשעת קבין שהן ל"ו לוג אלמא קב ארבעת לוגין היא שיעור הסאה ששת קבין שהן שני הינין שהן כ"ד לוג שהן צ"ו רביעיות שהן קמ"ד ביצים. איפה שלשת סאין שהן י"ח קבין שהן (ד') [וי"ו] הינין שהן (ר"צ) [ע"ב] לוגין שהן רפ"ח רביעיות שהן תל"ב ביצים שיעור חלה (מעשירית) [הוא עשירית] האיפה (ועומר) זה הוא מ"ג ביצים וחומש ביצה וכן שיעור חלת מצה בפסח: רביעית של תורה אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע [וחומש אצבע] ובגודל שהן בתבריתא י"א אצבעות חסר חומש אצבע באצבע רוחב ובאצבע רום. מי מקוה אמה על אמה ברום שלש שיערום חכמים ארבעים סאה וכל סאה ששת קבין וכל קב ארבע לוגין וכל לוג ארבע רביעיות נמצא שיעור המקוה תתק"ס לוג ג' אלפים תת"מ רביעיות והאמה ו' טפחים וכל טפח ד' אצבעות בגודל כשתחלוק מ' סאה לג' אמות נמצא בכל אמה על אמה ברום [אמה] י"ג סאין ושליש סאה ונמצא באמה על אמה ברום טפח שהוא שתות אמה סאתים וחמשת לוגין ושליש לוג נמצא על זה החשבון באמה על אמה ברום אצבע שהוא רובע טפח י"ג לוג ושליש ונמצאו באמה על אמה ברום (אצבע) [אמה] י"ג אלף (ותתנ"ד) [ותתכ"ד] אצבע נמצאו (בד') [בג'] אמות אחד ומ' אלף אצבע ותע"ב אצבעות באצבע [אורך ובאצבע] רוחב ורום אצבע וכשתחשוב מ' סאה שיעור המקוה בכל סאה צ"ו רביעיות כמו שבארנוהו למעלה נמצאו ג' אלפים תת"מ רביעיות שיעור המקוה עוד חשוב כ"ד אורך בי"ב רוחב וקב ושני שלישי קב בו' רוחב קב חסר שתות שהוא ג' רביעיות הקב ושליש (כ"ג) [בג'] רוחב רביע הקב ושני שלישי רביע שהן עשר ביצים ברוחב אצבע שלש ביצים ושליש ביצה עד כאן מדת הרוחב מכאן ואילך מדת האורך י"ב אצבע אורך באצבע רוחב וברום אצבע ביצה ושני שלישי ביצה נמצאו ביצה ושני שלישיה [שהן] עשרה שתותי ביצה (נשאר) [מחזיק] י"ב אצבעות אורך ברום אצבע ורוחב אצבע כשתחלוק אלו י"ב אצבעות לי' שתותיהן מגיע לכל שתות אצבע וחומש אצבע הוצא מהן אצבע וחומש לשתות הא' נשתיירו י"א אצבעות חסר חומש אצבע לט' שתותיהן שהן ביצה ומחצה שהיא רביעית של תורה עוד דרך אחרת כשתחלוק קמ"א אלף אצבע ותע"ב אצבעות לג' אלפים ותת"מ רביעיות [יגיע] י"א אצבעות פחות חומש לכל רביעית נמצאים בכל רביע י"א אצבע חסר חומש אצבע:

תאני ר"ח ים שעשה שלמה מחזיק ק"נ מקוה טהרה כבר פרשנוהו בעירובין במקומו פי' מבואר:

לא יפחתו לו כו' אפשר מתקני רבנן מילתא דאית בה סכנה והתניא לא יאכל תרי ולא ישתה תרי ולא יעשה צרכיו תרי ופרקי' ליל שמורים המשומר מכל היזק רבא אמר כוס של ברכה מצטרף לטובה ולא לרעה וכשתסיר כוס של ברכה נשארו ג' כוסות.

Rabbeinu Chananel on Pesachim 109b · Sefaria

Meiri

שלחן המקדש יראה מכאן שהוא צריך טבילה עם שאר כלים שהיו מטבילין אחר הרגל כמו שהתבאר בסוף חגיגה ומ"מ התבאר שם שהשלחן לא היה בכלל זה ומזהירים היו כל ימי הרגל שלא ליגע בשלחן מפני שאי אפשר לסלקו להטבילו שהרי נאמר בה לפני תמיד כמו שביארנו שם ומ"מ נראה שאם נטמאת במקרה על כל פנים מטבילי' אותה ועל דרך זה אתה מפרשה בדרך זו וכן אתה יכול לפרשה בשלחן של זהב שהיה בפתח האולם שבו היו נותנים לחם הפנים ביציאתו:

בכמה מקומות ביארנו שבאותם הזמנים היו העם נמשכים אחר דברי' המוניים כלחשים ונחשים ופעולות המוניות וכל שלא היה בהם סרך עבודה זרה ודרכי האמורי לא חששו בהם חכמים לעקרם וכל שכן במה שהיה הרגילות אצלם בו כל כך שהיה טבעם מקבל בענין חזוק או חולשה וכמו שהעידו בסוגיא זו דקפיד קפדינן ליה דלא קפיד לא קפדינן ליה וממין דברים אלו הוא שהיו רגילים להזהר מן הזוגות וכשתקנו חכמים ארבע כוסות שלא לגרוע או להוסיף מצד אותם ההבלים הוצרכו לרוב רגילותם לתת טעם לדבריהם והוא שאמרו ליל שמורים הוא לילה המשומר ובא מן המזיקין וכבר נמנעו מטעם זה מלומר בה ברכה מעין שבע אם חל בשבת שהרי לא נתקנה אלא מפחד המתאחרים לבא כגון עם שבשדות וכן אמרו שכוס של ברכה אחר שאינו מענין הסדר מצטרף לטובה ר"ל לבטל תורת זוגות מן השנים שעברו ואינו מצטרף לרעה להחזיר בדין זוגות בצירוף כוס של הלל הבא אחריו אם מפני שאינו מסדר הפסח כמו שכתבנו אם מפני שאותן שלש שמתחלת אכילה עד סוף אכילה הם חשבון אחד והרביעי שהוא אחר אכילה הוא חשבון אחר וכן פרשוה בדרך אחרת שכל אחד מהם מצוה בפני עצמה היא ואין צירוף לאחד עם חברו:

Meiri on Pesachim 109b · Sefaria

Maharsha (Chidushei Halachot)

בד"ה אמה על כו' כדאמרינן בעירובין מקומו כו' עכ"ל כצ"ל ומשמע ליה ההיא דעירובין אמה עם בגדיו שהולך בו האדם דלאו בערטילאי איירי וק"ל:

בד"ה ד' כוסות כו' מפני שממעיטות דברי ר' יודא כו' עכ"ל וה"ה דה"מ למתני ר' יודא אומר מפני שמגרעו דהא מהאי טעמא קסבר דאין תורמין מן המבושל על שאינו מבושל וק"ל:

Chidushei Halachot on Pesachim 109b · Sefaria

Gilyon HaShas

תוס' ד"ה אמתא וא"ת אפילו אי אמתא עיין בספר ברית שלום על התורה פ' תרומה בפסוק ועשית שלחן:

Gilyon HaShas on Pesachim 109b · Sefaria

Ben Yehoyada

לַיְלָה הַמְשֻׁמָּר וּבָא מִן הַמַּזִּיקִים נראה לי הכוונה כי אותה הלילה גבר אברהם אבינו על אותם המלכים בנס שהיה ליל ט"ו ניסן וגם בליל ט"ו ניסן נעשה הנס לשרה אבינו ע“ה באבימלך, גם בזו הלילה ניצול יעקב אבינו ע"ה מן שר עשו בהאבקו עמו וזהו מְשֻׁמָּר וּבָא משנים קדמוניות שהיה בו כמה שמירות מִן הַמַּזִּיקִין הם האוייבים של הצדיקים.

לֹא יֹאכַל אָדָם 'תְּרֵי', וְלֹא יִשְׁתֶּה 'תְּרֵי' הנה ענין זה של הזוגות יפלא למה השדים היו מתקנאין ושולטין בזוגות? ואין לך דבר בעולם שאין לו טעם נסתר! ונראה לי בס"ד דידוע דסטרא דקדושה שרי בחיבורא וסיים בחיבורא אך הסיטרא אחרא שרי בחיבורא וסיים בפירודא וכנזכר בזוהר משפטים דף צ"ה והדבר מפורש היטב בשער מאמרי רשב"י לרבינו האר"י ז"ל כי הקליפות בתחילה היו הזכר והנקבה דבוקים אחור באחור ואחר כך ננסרו ונעשו בפירודא ונכנס שבת בראשית ולא היו יכולים לחזור להדבק פנים בפנים ונשארו בפירודא, ובזה פירש רבינו מהרש"ו [מורנו הרב רבי שמואל ויטאל] ז"ל (תהלים צב, א) מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת וכו' יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן יעיין שם. ולכן יש מזיקין דקפדי אזוגות כי הזוג הוא נפרד מפני כי זכר ונקבה דקליפה שהוא שרשם לא היו יכולים להתחבר יחד ונשארו בפירודא ודבר זה הוא קשה עליהם מאד שלא היו יכולים להדמות בזה אל הקדושה ששם סיים בחיבורא, ועל כן כשיראו למטה מעשה זוגות שהוא פירודא זוכרים צרתם ומתגרים במה דעביד זוגות. והנה תהלות לאל שנתבטל נזק של הזוגות מפני כי הסיטרא אחרא נחלש כוחה ותחלה נתבטל בארץ ישראל מפני קדושתה ואחר כך נתבטל גם מבבל אף על גב דשכיחי שם מזיקין טפי. ועתה בזמן הזה אדרבה העולם עוסקים בזוגות ומנהג הנשים פה עירינו בג'דאד יע"א אם שולחים מיני מתיקה בתוך הכלים בשמחת נשואין או מילה מזה לזה מקפידים שלא ישלחו כלים מספר נפרד אלא מספר זוג ונהגו כדי לבטל חשש הזוגות שהיה בראשנה וגבר ישראל.

רָבָא אָמַר כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מִצְטָרֵף לְטוֹבָה, וְאֵינוֹ מִצְטָרֵף לְרָעָה. הקשה הרב פתח עינים ז"ל אמאי לא קאמר כוס של 'קִדּוּשׁ' מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה? וטפי הוה ליה למימר כוס של קידוש אי משום דקדים ואי משום דלכולי עלמא בעי כוס מה שאין כן ברכת המזון איכא מאן דאמר דאינה טעונה כוס (ברכות נא.) עיין שם. ונראה לי בס"ד דקושית הגמרא היא רק על שני כוסות האחרונים דוקא שהם של ברכת המזון ושל הלל יען כי ברכת המזון היא סילוק ולכן כוס ברכת המזון סברה הוא שאינו מצטרף עם הקודם לו, ואף על גב דאם נאמר שאינו מצטרף עם הקודם נמצא שתה זוגות מקודם ותקשי על זה! אין זו קושיא דיש לומר סמכי רבנן שבתוך הסעודה ודאי ישתה כוס אחד לפחות כדי לבטל הזוגות, ורק הקושיא היא על כוס ברכת המזון וכוס ההלל דקיימא לן בין שלישי לרביעי לא ישתה אם כן הם זוגות ממש ואיך יתקנו רבנן כך ומשני כוס של ברכת המזון מצטרף לטובה אפילו אם לא שתה קודם אלא רק שני כוסות שהם של קדוש ושל גאל ישראל יצטרף עמהם כדי שלא יהיה מספר זוגות וזהו רבותיה דאף על גב דברכת המזון יש לה דין סילוק ואינו ראוי שיצטרף כוס זה עם הקודם עם כל זה יצטרף לטובה, ועוד רבותא אחריתי דאינו מצטרף לרעה, דאחר ששתה כוס רביעי אין מצרפים כוס שלישי של ברכת המזון עם הכוסות כולם אלא נחשוב כאלו לא שתה כוס ברכת המזון כלל ונמצא שכל הכוסות ששתה הם שלשה דוקא.

Ben Yehoyada on Pesachim 109b · Sefaria

Original text

Segment 1

אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים שִׁיעוּר מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה.

A cubit, by a cubit, by a height of three cubits. And the Sages measured the measure of the water necessary for a ritual bath at forty se’a .

Segment 2

אָמַר רַב אָשֵׁי: אָמַר לִי רָבִין בַּר חִינָּנָא, שׁוּלְחָן שֶׁל מִקְדָּשׁ — שֶׁל פְּרָקִים הֲוָה, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ הַדּוֹקֵי הֲוָה מִיהַדַּק, אַמְּתָא בְּאַמְּתָא הֵיכִי מַטְבְּלֵיהּ?!

The Gemara cites a discussion related to the topic of measurements. Rav Ashi said: Ravin bar Ḥinnana said to me: The table of the Temple, upon which the shewbread was placed, was comprised of assembled parts. For if it should enter your mind that the table was firmly connected and could not be taken apart, how could the priests immerse a cubit in a cubit? The dimensions of the table were two cubits by one cubit, with a height of one and a half cubits. If the table contracted ritual impurity, it had to be immersed in a ritual bath. If a ritual bath contains an area of one cubit by one cubit, the table can fit inside only if it is dismantled.

Segment 3

מַאי קוּשְׁיָא? דִּילְמָא בְּיָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה הֲוָה מַטְבֵּיל לֵיהּ. דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה מַחֲזִיק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִקְוֵה טׇהֳרָה.

The Gemara responds: What is the difficulty? Perhaps the priest would immerse it in the sea that King Solomon built, which was a very wide ritual bath, as it states: “And he made the molten sea of ten cubits from brim to brim, round in compass” (I Kings 7:23). As Rabbi Ḥiyya taught: The sea that Solomon built contained the volume of water of one hundred and fifty ritual purification baths. It was certainly possible to immerse even large vessels in this sea.

Segment 4

וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבָּעָה. הֵיכִי מְתַקְּנִי רַבָּנַן מִידֵּי דְּאָתֵי בֵּהּ לִידֵי סַכָּנָה, וְהָתַנְיָא: לֹא יֹאכַל אָדָם תְּרֵי, וְלֹא יִשְׁתֶּה תְּרֵי, וְלֹא יְקַנַּח תְּרֵי, וְלֹא יַעֲשֶׂה צְרָכָיו תְּרֵי?

We learned in the mishna that even with regard to the poorest of Jews, the charity distributors should not give him less than four cups of wine. The Gemara asks: How could the Sages establish a matter through which one will come to expose himself to danger? But wasn’t it taught in a baraita : A person should not eat pairs, i.e., an even number of food items; and he should not drink pairs of cups; and he should not wipe himself with pairs; and he should not attend to his sexual needs in pairs. The concern was that one who uses pairs exposes himself to sorcery or demons. Why would the Sages require one to drink an even number of cups and thereby place himself in a position of danger?

Segment 5

אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר קְרָא: ״לֵיל שִׁמּוּרִים״ — לַיִל הַמְשׁוּמָּר וּבָא מִן הַמַּזִּיקִין.

Rav Naḥman said that the verse said: “It was a night of watching to the Lord” (Exodus 12:42), which indicates that Passover night is a night that remains guarded from demons and harmful spirits of all kinds. Therefore, there is no cause for concern about this form of danger on this particular night.

Segment 6

רָבָא אָמַר: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מִצְטָרֵף לְטוֹבָה, וְאֵינוֹ מִצְטָרֵף לְרָעָה. רָבִינָא אָמַר: אַרְבָּעָה כָּסֵי תַּקִּינוּ רַבָּנַן דֶּרֶךְ חֵירוּת, כׇּל חַד וְחַד

Rava said a different answer: The cup of blessing for Grace after Meals on Passover night is used in the performance of an additional mitzva and is not simply an expression of freedom. Therefore, it combines with the other cups for the good, i.e., to fulfill the mitzva to drink four cups, and it does not combine for the bad. With regard to the danger of drinking pairs of cups, it is as though one drinks only three cups. Ravina said: The Sages instituted four separate cups, each of which is consumed in a manner that demonstrates freedom. Therefore, each and every one

Pesachim 109b

Pesachim 109b

Rashi

Tosafot

Rabbeinu Chananel

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

Gilyon HaShas

Ben Yehoyada

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text