Talmud Builders

    Commentary page

    Pesachim 103a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Pesachim 103a

    Pesachim 103a. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 262 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    הכי גרסינן שאמר משום רבי יהושע בן חנניה נהי"ק:

    ה"ג משל דרבי יהושע כו':

    והלכתא כרבא דקדושא והדר אבדלתא דכי מבדיל ברישא מיחזי עליה קדושת שבת כמשאוי:

    נר ומזון בשמים והבדלה היכא דאין לו אלא כוס א':

    על המזון שהוא בתחלה כיון דגמר סעודתו בההוא איחייב ברישא ואין מעבירים על המצות:

    אכסא קמא כשמתחיל לשתות על המזון שבתחלה:

    והדר בריך בפה"ג אכסא דברכת המזון כמו שאנו עושין בכל סעודה וסעודה ובשאר סעודות עסקינן דלאו במוצאי שבת: לא הוי ידעיתו אי משקו לכו בתר כסא קמא אי לא ומשום הכי בעיתו למיהדר וברוכי:

    Rashi on Pesachim 103a · Sefaria

    Tosafot

    רבה אמר יהנ"ק ולוי אמר קני"ה רשב"ם מהפך הגירסא משום דרב ושמואל ולוי חברים היו ואין צריך להפך משום זה דגמ' נקט כל אותם שאומרים יין תחלה יקנ"ה ינה"ק יהנ"ק ואח"כ אותם שאומרים קידוש ברישא קני"ה קינ"ה ואח"כ נר תחלה נקי"ה ניה"ק ומיהו בירושל' משמע כפירוש רשב"ם:

    קני"ה פירש רשב"ם דרוצה לסמוך יין להבדלה משום דמקדשין על הפת ואין מבדילין על הפת ולפי מה שפירש ר"ת לקמן (פסחים ד' קו: בד"ה מקדש) דאין מקדשין על הפת יש לפרש שאם הי' מרחיק יין מן הבדלה יאמרו שאינו בא אלא בשביל קידוש שהוא לכבוד יו"ט:

    לא הוי ידעיתו אי משקו פרשב"ם כי ברכיתו אכסא קמא לא ידעיתו אי יהבו לכו כסא אחרינא והוה כל חד כתחלת סעודה ולפירושו משמע שהיו מברכין נמי תוך הסעודה וקשה דהא משמע שהיו עושים בי ריש גלותא כרבא דבריך אכסא קמא ואכסא דברכתא ולא על כל כסא וזהו דוחק לומר שלא היו שותים בבי ריש גלותא יין באמצע הסעודה לכך נראה לפרש שלא היו מברכין תוך הסעודה כי היו יודעים שיתנו להם יין כל צרכן אבל בבהמ"ז לא היה כוס כי אם למברך והיו מסתפקים אם יגיע להם לשתות ממנו:

    והלכתא כרבא משום [אינך] אמוראין אצטריך לפסוק כרבא ולא משום אביי דקיי"ל (ב"ק ד' עג.) בכולי גמרא כרבא לגבי אביי בר מיע"ל קג"ם:

    ואמר רבי יוחנן נהגו העם כבית הלל והשתא חולק רבי יוחנן אסתם משנה ואיכא למימר שבלשון יחיד היה שונה אותה והיה שונה בה דברי רבי מאיר בהדיא והאי נהגו לא הוי כהאי נהגו דבפרק בתרא דתענית (ד' כו:) דמפרש דאורויי לא מורינן ואי עבדי לא מחינן בידיהן:

    בריך אכסא קמא של קידוש ואכסא דברכתא של בהמ"ז והא דתנן בכיצד מברכין (ברכות דף מב.) בירך על היין שלפני המזון פטר יין שלאחר המזון היינו לאחר הסעודה וקודם ברכת המזון שהיו רגילי' לשתות יין אחר הסעודה קודם ברכת המזון:

    לא הוי ידעיתו אי משקו פרשב"ם כי ברכיתו אכסא קמא לא ידעיתו אי יהבו לכו כסא אחרינא והוה כל חד כתחלת סעודה ולפירושו משמע שהיו מברכין נמי תוך הסעודה וקשה דהא משמע שהיו עושים בי ריש גלותא כרבא דבריך אכסא קמא ואכסא דברכתא ולא על כל כסא וזהו דוחק לומר שלא היו שותים בבי ריש גלותא יין באמצע הסעודה לכך נראה לפרש שלא היו מברכין תוך הסעודה כי היו יודעים שיתנו להם יין כל צרכן אבל בבהמ"ז לא היה כוס כי אם למברך והיו מסתפקים אם יגיע להם לשתות ממנו:

    אנא דעבדי כתלמידי דרב פירש רשב"ם אף על גב דשמעינן מהכא דברכת המזון אפסוקי סעודתא הוא מכל מקום לא בעי לברוכי אחר יין שבסעודה מקמי דליבריך ברכת המזון לפי שברכת המזון פוטרתו דהשתא בברכה אחת מעין שלש סגי כל שכן בשלש ברכות והכי איתא בה"ג ומיהו אין זה ק"ו דהא פסקינן בברכות (דף מא:) דברים הבאים שלא מחמת הסעודה אחר הסעודה פי' וקודם ברכת המזון טעונין ברכה לפניהם ולאחריהם וכן תאנים וענבים בתוך הסעודה לרב ששת ולא מיפטרו בג' ברכות דבהמ"ז ורש"י פירש בתשובה דצריך לברך אחריו כמו תאנים וענבים לרב ששת ואין נראה דהא מסקינן התם אמר רב פפא הלכתא דברים הבאים שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונין ברכה לפניהם ולא לאחריהם לאחר הסעודה טעונין בין לפניהם בין לאחריהם והיינו דלא כרב ששת ואע"ג דרש"י פירש התם לאחר הסעודה כלומר דברים הרגילים לבא אחר הסעודה כגון תאנים וענבים אפי' באים בתוך הסעודה צריכין ברכה לפניהם ולאחריהם אין נראה פירוש זה כדמפרש שם ועוד דלא דמי לתאנים וענבים דיין חשיב בא מחמת הסעודה ולא צריך לברך אחריו לכולי עלמא ואע"ג דאמר התם שאלו את בן זומא מפני מה אמרו דברים הבאין מחמת הסעודה בתוך הסעוד' אין טעון ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם מפני שפת פוטרתן אי הכי יין נפטריה פת פירוש ואנן תנן הביאו להם יין תוך המזון כל אחד מברך לעצמו ומשני שאני יין הואיל וקובע ברכה לעצמו התם לא מיירי אלא בברכה שלפניו אבל לענין ברכה שלאחריו לא אשכחן דחשיב ואין מנהג לברך אחר היין בתוך הסעודה ואפילו יין דלאחר הסעודה נראה שאין צריך לברך אחריו דלעולם חשוב מחמת הסעודה והא דקאמר דברים הבאים אחר הסעודה צריכין ברכה לפניהם ואחריהם היינו חוץ מיין ומיהו אנו אין אנו מסלקין ידינו מפת עד ברכת המזון והכל קרוי תוך הסעודה ואין שום דבר טעון ברכה אחריו דברכת המזון פוטר ובימי החכמים היו מסיחין מן הפת בעקירת שלחן קודם ברכת המזון ואז היו רגילין לשתות יין ולאכול פירות:

    Tosafot on Pesachim 103a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    אמר יהודה לא נחלקו ב"ש וב"ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף לא נחלקו אלא על המאור ועל הבשמים שב"ש אומרים מאור ואחר כך בשמים וב"ה אומרים בשמים ואחר כך מאור. אמר ר' יוחנן נהגו העם כב"ה אליבא דר' יהודה דבשמים ואח"כ מאור:

    Rabbeinu Chananel on Pesachim 103a · Sefaria

    Ritva

    קניה"ז פרשב"ם ז"ל דלהכי סמיך יין להבדלה משום דמקדשים על הפת אבל הבדלה אינה כי אם על היין ע"כ ואיפסקא הלכתא בגמ' כרבא דאמר יקנה"ז:

    Ritva on Pesachim 103a · Sefaria

    Meiri

    היושב בסעודה ואוכל ושותה צריך לברך על כוס ראשון שהוא שותה בורא פרי הגפן ואם הוא נמלך ר"ל שכששתה כוס ראשון סלק דעתו מלשתות ונמלך לשתות צריך לברך פעם אחרת וכן בכל כוס כוס אחר שהוא נמלך בין כוס לכוס ומ"מ כל שאינו נמלך מברך על ראשון שהוא שותה ודיו עד שיברך ברכת המזון וכוס של ברכת המזון מיהא צריך לברך עליו בורא פרי הגפן שהברכה הפסיקה ולא עוד אלא מכיון שהסיחו דעתם מלשתות ונתנו עיניהם לברכה נאסר להם מלשתות אא"כ מברכין בורא פרי הגפן והוא שאמרו מכיון דאמריתו הבו נבריך איתסר לכו למשתי ור"ל בלא בורא פרי הגפן ואע"פ שגדולי הרבנים פרשו בה אתסר לכו למשתי עד שיברכו ברכת המזון ומשום קביעותא דברכת המזון ר"ל שאחר שאמרו כן הוקבעו לברכת המזון ואף בבורא פרי הגפן אסור אין הדברים נראין שהרי בשמועה זו לענין בורא פרי הגפן נאמרה ולראיה שצריך לברך על כוס של ברכה בורא פרי הגפן ואלמלא כן מה ראיה ממנה לברך בורא פרי הגפן על כוס של ברכה שמא אף הם לא היו מברכים בורא פרי הגפן על כוס של ברכה אלא ודאי כך פירושו אתסר לכו למשתי בלאו בורא פרי הגפן וכל שכן שאם ברך שצריך לברך על כוס של ברכה ומ"מ אע"פ שאמר הב ונשתי מותר לשתות בבורא פרי הגפן קודם ברכת המזון וכשמברך מברך בורא פרי הגפן בסוף מפני שהברכות הפסיקו ואע"פ שבקידוש של יקנה"ז ובברכות הבדלה משלשלין כמה ברכות אחר בורא פרי הגפן ואינם הפסק באלו אינו עוקר דעתו מאכילה ושתיה אדרבה התחלת אכילה ושתיה הוא וגדולי המפרשים נסכמים לפירוש גדולי הרבנים ומביאים ראיה שאם לא כן היאך אמר להם איתסר לכו למשתי ושמא אף הם דעתם היה לברך בורא פרי הגפן אלא בלא ברכת המזון קאמר וראיית בורא פרי הגפן חזקה היא שמשמען של דברים שהכנת הברכה אוסרת השתיה וכל שכן ברכה עצמה ומאחר שנאסרה הדין נותן שלא תחזור להיתרה בלא בורא פרי הגפן ועיקר הדברים כדעת ראשון ומ"מ יש שואלים בו ואפי' לא אמרו כן ר"ל הבו נשתי היאך היה מותר להם לשתות בלא בורא פרי הגפן והלא יין שבתוך המזון אינו פוטר את שלאחר המזון שהרי זה לשרות וזה לשתות ותירצו בו שמ"מ יין שלפני המזון הוזמן להם שפוטר את שלאחר המזון ומ"מ אנו תירצנו במסכת ברכות שלא נאמר כן אלא בשהפסיק הרבה ביניהם אבל כל שסמכה לסעודתו אף הוא קרוי לשרות:

    Meiri on Pesachim 103a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא ורבה אמר יהנ"ק ולוי אמר קני"ה כו' כצ"ל לפי גירסת התוס' ורשב"ם מהפך לוי במקום רבה ורבה במקום לוי ולכל הגירסות צ"ל יהנ"ק קודם קני"ה וק"ל:

    בפרשב"ם בד"ה ורבה אמר יהנ"ק כו' דלוי אמר מעין שניהם כו' עכ"ל עי' במרדכי:

    בד"ה קני"ה ס"ל כו' והאי דלא מקדים יין מקמי מאור כו' שא"כ היה נראה על הקידוש כו' עכ"ל דליכא למימר דא"כ הוה מקדמי ליה נמי מקמי קידוש דה"א דרוצין להבדיל בין קידוש להבדלה בכל היכולת וק"ל:

    בד"ה נקי"ה כו' ה"נ קודם לקידוש שהרי נהנה בו תחלה והרי א"א לאומרו בין יין להבדלה כו' עכ"ל נראה דר"ל דבלאו טעמא שהרי נהנה בו תחלה נמי הרי א"א לומר נר בין יין להבדלה כו' דא"כ יש כאן הפסק בין יין להבדלה וכמ"ש לעיל דהשתא היה נראה היין על הקידוש ולא על הבדלה אבל במוצ"ש דבעלמא דליכא קידוש מקדמי ליה ליין ולקמן למ"ד נהי"ק נמי ה"מ רשב"ם לפרושי דמאור קדים מטעם שהרי נהנה בו תחלה ודו"ק:

    תוס' בד"ה לא הוו ידעיתו כו' לא היה כוס כ"א למברך והיו מסתפקים אם כו' עכ"ל דבבית ריש גלותא היו רוב עם ולא היו סומכין כולן לשתות כך מפורש במרדכי ע"ש:

    בד"ה אנא דעבדי כו' דהא פסקינן בברכות דברים הבאים שלא מחמת הסעודה אחר הסעודה כו' עכ"ל בפרק כיצד מברכין כתבו התוספות דל"ג הכי אלא לאחר הסעודה גרסי' ותו לא וקאי בין אדברים הבאים שלא מחמת הסעודה ובין אדברים הבאים מחמת הסעודה ומסוף דבריהם בדבור זה דביין אפילו לאחר הסעודה א"צ לברך דלעולם חשיב מחמת סעודה כו' מוכח דהוה גרסי' התם כמ"ש הכא ולא כמ"ש התם ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Pesachim 103a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Pesachim, daf 103, Amud Aleph, about 262 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 120 words

      Opens “וְרַבָּה אָמַר: יַהְנֵ״ק. וְלֵוִי אָמַר: קְנִיָּ״ה. וְרַבָּנַן…”

    2. Segment 229 words

      Opens “שְׁלַח לֵיהּ אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל לְרַבִּי: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ,…”

    3. Segment 320 words

      Opens “אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מָשָׁל דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן…”

    4. Segment 411 words

      Opens “מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אַבָּיֵי אָמַר: יַקְזְנָ״ה, וְרָבָא…”

    5. Segment 531 words

      Opens “רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אִיקְּלַע לְבֵי רָבָא,…”

    6. Segment 617 words

      Opens “וּמַאי הִיא? דִּתְנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נֵר…”

    7. Segment 726 words

      Opens “עָנֵי רָבָא בָּתְרֵיהּ וְאָמַר: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי…”

    8. Segment 831 words

      Opens “עַל מָה נֶחְלְקוּ? עַל הַמָּאוֹר וְעַל הַבְּשָׂמִים.…”

    9. Segment 940 words

      Opens “רַב יַעֲקֹב בַּר אַבָּא אִיקְּלַע לְבֵי רָבָא,…”

    10. Segment 1037 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ: תִּינַח בֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא דְּהָכִי…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Pesachim 103a · Segment 2 — “…לֵיהּ: כָּךְ אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַבִּי יוֹסֵי שֶׁאָמַר…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Pesachim 103a · Segment 4 — “מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אַבָּיֵי אָמַר: יַקְזְנָ״ה, וְרָבָא אָמַר: יַקְנְהָ״ז,…

    Original text

    וְרַבָּה אָמַר: יַהְנֵ״ק. וְלֵוִי אָמַר: קְנִיָּ״ה. וְרַבָּנַן אָמְרִי: קִינָ״ה. מָר בְּרֵיהּ דְּרַבְנָא אָמַר: נְקִיָּ״ה. מָרְתָא אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: נִיהָ״ק.

    And Rabba said that the correct order is yod , heh , nun , kuf : Wine [ yayin ], havdala , candle [ ner ], and kiddush . And Levi said the order is kuf , nun , yod , heh : Kiddush , candle [ ner ], wine [ yayin ], and havdala . And the Rabbis say the order is kuf , yod , nun , heh : kiddush , wine [ yayin ], candle [ ner ], and havdala . Mar, son of Rabbana, said the order is nun , kuf , yod , heh : Candle [ ner ], kiddush , wine [ yayin ], and havdala . The Sage named Marta said in the name of Rabbi Yehoshua that the proper order is nun , yod , heh , kuf : Candle [ ner ], wine [ yayin ], havdala , and kiddush .

    שְׁלַח לֵיהּ אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל לְרַבִּי: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ, סֵדֶר הַבְדָּלוֹת הֵיאַךְ. שְׁלַח לֵיהּ: כָּךְ אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַבִּי יוֹסֵי שֶׁאָמַר מִשּׁוּם אָבִיו שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: נְהִי״ק.

    With regard to this issue, the father of Shmuel, Abba ben Abba, sent a letter to Rabbi Yehuda HaNasi: Teach us, our Rabbi. How should one recite the order of havdala when a Festival occurs after Shabbat? Rabbi sent him the following response: This is what Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, said, who said it in the name of his father, who himself said it in the name of Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: The proper order of the blessings is nun , heh , yod , kuf : Candle [ ner ], havdala , wine [ yayin ], and kiddush .

    אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מָשָׁל דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה לְמֶלֶךְ שֶׁיּוֹצֵא וְאִפַּרְכוֹס נִכְנָס, מְלַוִּוין אֶת הַמֶּלֶךְ וְאַחַר כָּךְ יוֹצְאִים לִקְרַאת אִפַּרְכוֹס.

    Rabbi Ḥanina said that the following parable serves to explain the opinion of Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: This is comparable to a king who is exiting a city and a governor is entering. Etiquette dictates that the inhabitants of the city first escort the king out of the city to take leave of him in a dignified fashion, and afterward they go out to greet the governor. Similarly, one should first recite havdala , to take leave of Shabbat, and only then recite kiddush over the Festival, whose sanctity is lesser than that of Shabbat.

    מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אַבָּיֵי אָמַר: יַקְזְנָ״ה, וְרָבָא אָמַר: יַקְנְהָ״ז, וְהִילְכְתָא כְּרָבָא.

    The Gemara asks: What halakhic conclusion was reached about this matter? What is the proper order of the blessings? The amora’im accept Rav’s opinion that one should recite kiddush before havdala ; however, they disagree about the blessing of time, which is generally relevant in such cases and which Rav did not address. Abaye said that the proper order is yod , kuf , zayin , nun , heh : The blessing over wine [ yayin ], kiddush , the blessing for time [ zeman ], the blessing over the candle [ ner ], and havdala . And Rava said the order is yod , kuf , nun , heh , zayin : Wine [ yayin ], kiddush , candle [ ner ], havdala , and time [ zeman ]. The Gemara concludes: And the halakha is in accordance with the opinion of Rava.

    רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אִיקְּלַע לְבֵי רָבָא, אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ מָאוֹר וּבְשָׂמִים. בָּרֵיךְ רָבָא אַבְּשָׂמִים בְּרֵישָׁא וַהֲדַר אַמָּאוֹר. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא בֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵין בֵּית הִילֵּל — מָאוֹר בְּרֵישָׁא וַהֲדַר אַבְּשָׂמִים.

    With regard to this issue of havdala , the Gemara relates that Rav Huna bar Yehuda happened to come to the house of Rava. After Shabbat, they brought before them a light and spices. Rava recited the blessing over the spices first and then the blessing over the light. Rav Huna bar Yehuda said to him: But both Beit Shammai and Beit Hillel, who dispute the order of the blessings at havdala , agree that the blessing over light is first, and only then comes the blessing over the spices.

    וּמַאי הִיא? דִּתְנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נֵר וּמָזוֹן, בְּשָׂמִים וְהַבְדָּלָה. וּבֵית הִילֵּל אוֹמְרִים: נֵר וּבְשָׂמִים, וּמָזוֹן וְהַבְדָּלָה.

    And what is this; what is the source that this is the dispute between Beit Shammai and Beit Hillel? As we learned in a mishna: Beit Shammai say that with regard to one who is required to say Grace after Meals and havdala , and he has only one cup of wine, the proper order of the blessings is: The blessing over the candle, and the blessing of Grace After Meals, followed by the blessing over the spices, and finally havdala . And Beit Hillel say: The blessing over the candle comes first, and then the blessing over the spices, and afterward the blessing of Grace After Meals, and last is havdala . Both Beit Shammai and Beit Hillel agree that the blessing over the candle is recited before blessing over the spices.

    עָנֵי רָבָא בָּתְרֵיהּ וְאָמַר: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִילֵּל עַל הַמָּזוֹן שֶׁהוּא בַּתְּחִלָּה וְעַל הַבְדָּלָה שֶׁהִיא בַּסּוֹף,

    Rava answered after him and said: This mishna is the statement of Rabbi Meir. However, Rabbi Yehuda says: Beit Shammai and Beit Hillel did not disagree over Grace After Meals, as everyone concurs that it is recited first, nor did they disagree over havdala , as it is recited last.

    עַל מָה נֶחְלְקוּ? עַל הַמָּאוֹר וְעַל הַבְּשָׂמִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מָאוֹר וְאַחַר כָּךְ בְּשָׂמִים, וּבֵית הִילֵּל אוֹמְרִים: בְּשָׂמִים וְאַחַר כָּךְ מָאוֹר. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נָהֲגוּ הָעָם כְּבֵית הִילֵּל וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.

    With regard to what did they disagree? They disagreed over the blessings recited in the middle of havdala , i.e., the blessings over light and over the spices. Beit Shammai say: Light first, and spices thereafter; and Beit Hillel say: Spices first, and light thereafter. And Rabbi Yoḥanan said: The people were accustomed to conduct themselves in accordance with the opinion of Beit Hillel, according to the interpretation of Rabbi Yehuda. Rava acted as dictated by this custom.

    רַב יַעֲקֹב בַּר אַבָּא אִיקְּלַע לְבֵי רָבָא, חַזְיֵהּ דְּבָרֵיךְ ״בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן״ אַכָּסָא קַמָּא, וַהֲדַר בָּרֵיךְ אַכָּסָא דְבִרְכְּתָא, וְאִישְׁתִּי. אֲמַר לֵיהּ: לְמָה לָךְ כּוּלֵּי הַאי? הָא בָּרֵיךְ לַן מָר חֲדָא זִימְנָא! אֲמַר לֵיהּ: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא הָכִי עָבְדִינַן.

    The Gemara relates another incident with regard to establishing meals and reciting blessings. Rav Ya’akov bar Abba happened to come to Rava’s house for a Shabbat meal. He saw that Rava recited the blessing: Who creates the fruit of the vine, over the first cup of wine he drank at the meal, and then he recited the same blessing upon the cup of wine he used for the blessing of Grace after Meals and drank it. He said to him: Why do you have to say all this, i.e., why is it necessary to recite a second blessing? The Master has recited a blessing for us once already, at the beginning of the meal, and thereby exempted us from a blessing on all the wine drunk during the meal. Rava said to him: When we were in the house of the Exilarch, this was our practice. It was the custom among the Sages to recite two blessings.

    אֲמַר לֵיהּ: תִּינַח בֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא דְּהָכִי עָבֵיד, דְּסָפֵק מַיְיתֵי לַן סָפֵק לָא מַיְיתֵי לַן. הָכָא, הָא מַנַּח כָּסָא קַמַּן וְדַעְתַּן עִילָּוֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא עֲבַדִי כְּתַלְמִידֵי דְרַב, דְּרַב בְּרוֹנָא וְרַב חֲנַנְאֵל תַּלְמִידֵי דְרַב הֲווֹ יָתְבִי בִּסְעוֹדְתָּא

    He said to him: It works out well to act this way in the house of the Exilarch, as there is uncertainty as to whether he will bring us another cup of wine to drink, or whether he will not bring us another cup. Since we are dependent upon the host and cannot anticipate in advance whether we will drink more wine, each cup requires its own blessing. Here, however, the cup is resting before us and our attention is on it, i.e., we intend to drink this wine after Grace after Meals. What need is there to recite another blessing? He said to him: I acted in accordance with the opinion of the students of Rav, as Rav Beruna and Rav Ḥananel, the students of Rav, were sitting together at a meal,