Talmud Builders

    Commentary page

    Moed Katan 4b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Moed Katan 4b

    Moed Katan 4b. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 383 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    שלופי כשהירקות רצופין נוטל מהן מבינתיים לאוכלן מותר ליפותן אסור בשביל ליפותן אותם שנשארים:

    המידל תולש בגפנים שישנן ביחד יותר מדאי:

    בשל עניים בפאה א"נ עוללות שאין לו לא כתף ולא נטף:

    בנכי בורות תחת הגפנים וזיתים ונותן בהם מים:

    עוגיות עגול סביב כמו עג עוגה ועמד בתוכה (תענית דף יט.) ובדידין נמי הן גומות:

    ציתאי מקום:

    למעבד בנכי עוגיות והיכי שרי והא תנן אין עושין עוגיות:

    הא בחדתי שמעולם לא היו שם עוגיות אסור לעשות בחולו של מועד דאיכא טירחא יתירא אבל עתיקי שכבר היו לו שם עוגיות ונסתמו מותר לחזור ולחופרן בחולו של מועד:

    30 more comments on this page.

    Rashi on Moed Katan 4b · Sefaria

    Tosafot

    מדלין לירקות ממקום עמוק קרי דילוי ואע"ג דאיכא טירחא יתירא בשביל לאכול התירו אבל לייפות אפילו ליכא טירחא לא התירו:

    כך מידל בשל עניים דכי אסר רחמנא ליקח עוללות ה"מ בשעת בצירה כדכתיב (דברים כ״ד:כ״א) כי תבצור כרמך לא תעולל איסור עוללות עלייהו:

    מפני שמכשיר אגפיה לזריעה ונראית חרישה ממש שסבורין הרואין שלכך מתכוין אי נמי חשיב ליה עבודת קרקע ממש ואע"ג שאינו מתכוין לכך מיהו מלאכה היא ואע"ג דאמר ר' שמעון דבר שאין מתכוין מותר הא אמרינן. מודה ר' שמעון בפסיק רישיה ולא ימות ורבנן סברי כיון דע"י שינוי עביד ליה לאו מלאכה היא ומותר דלא שמיה חרישה:

    זבלו מוכיח עליו דליכא למיחש להא דמאן דחזי החפירה (. לא) חזי ליה לזבל שבחפירה:

    Tosafot on Moed Katan 4b · Sefaria · unknown

    Rabbeinu Chananel

    ואסיקנא מדלין מים לירקות כדי לאוכלן ואם בשביל לייפותן אסור ולית האי מדלין מלשון שלופי כדתנן המדל בגפנים כו' [ואין עושין עוגיות] פי' עוגה והן בדידין שבעיקרי אילנות כדתנן במס' כלים פ' כ"ט יד הבדיד ד' והנ"מ בחדתא אבל בעתיקא למיעבד בנכי שרי: (מתני') [פיסקא] ר' אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה בתחלה בין [במועד ובין] בשביעית.

    ומקשינן בשלמא במועד משום טירחא אלא שביעית אמאי לא ופרקינן כיון שחופר נראה כעושה מלאכה בשביעית בשדה.

    וי"א מפני שמכשיר אגפיה לזריעה כלומר כיון שחופר נמצא כחורש באמצע ומכשיר הצדדין לזריעה כו'.

    אמימר מתני לה מפני שנראה כעודר וקשיא ליה ומי א"ר אלעזר הכי שכל החופר ומעמיק נראה כעודר. והא איהו דאמר שחופר עד ג' ולא גזר משום עודר דתנן במס' שביעית פ"ג עושה אדם זבלו אוצר ר"מ אוסר עד שיעמיק ג' טפחים או עד שיגביה ג' או שיתן על הסלע ופרקינן ר' זירא ור' אבא בר ממל חד אמר כגון שהעמיק קודם לכן וחד אמר זבלו מוכיח עליו שאינו עודר: פיסקא.

    וחכ"א עושה אדם אמת המים בתחלה בשביעית ומתקנין את המתקלקלות במועד.

    מאי מקולקלות א"ר אבהו שאם היתה עמוקה טפח חופרה ומעמידה עד ששה טפחים נמצא מוסיף ה' טפחים. ומיבעיא לן אמה שיש בה טפחיים מהן לחפור ה' האחרות ולהעמידה על ז' טפחים דחמשה נמי הוא דקא מוסיף ועלתה בתיקו: ומתקנין קילקולי המים שברה"ר.

    אביי שרא לבני בר הרמך לסחופי נהרא ור' ירמיה שרא לבני סכותא למכרא נהרא סתום ולפותחו ור' אסי שרא לאקדוחי נהר ביצין אמר כיון דשתו מיניה רבים כרבים דמי ותנן עושין כל צורכי רבים:

    Rabbeinu Chananel on Moed Katan 4b · Sefaria

    Ritva

    מאי מדלין שלופי פי' ללקוט מהם בנתים כדי להרחיבן והוא טרח' זוטא והא קמ"ל דכיון דחזי לאכילה אע"פ שהוא מתקן הנשארו' להרוחה לאחר המועד מותר ליטול אחת מבנתים ואע"ג דלצורך אכילה הוא סגי ליה ללקוט מצד אחר:

    כדתנן המדל בגפנים וכו' פי' שהגפנים רצופין מאד ובא לעקור דליין מקצתן כדי להרחיבן ויש בגפנים עוללות אינו נמנע מפני כן שלא להדל וכשם שמהדל בשלו מדל בשל עניים כן פירש רבי שמשון ז"ל:

    הא בחדתי הא בעתיקי פי' ולאו חדתי ממש אלא כל שהוא כעין חדתי כגון שאין חריצן ניכר כלל:

    והא דתנן אין עושין אמת המים בז' הווינן בה מ"ט דלאו עבודת קרקע נינהו ואיפלגו במלתא רבי זירא ור' אבא בר ממל חד אמר מפני שנראה למראית העין כעודר וגזרו בהו רבנן משום אותן שהיו מקילין בז' וחד אמר שנרא' כמכשיר אגפי' לזריע' ובין למר ובין למר מיירי בשזו האמה היא בתוך השדה דחזי לזריעה או לעידור הא לאו הכי מותר ואוקי בפלוגתייהו דאיכא בנייהו כגון דשקיל ושדי לברא דמשום מכשיר אגופיה ליכא ובעודר הוא דאיכא למפלג מר סבר משום עודר נמי ליכא:

    דעודר כי שקיל ליה לעפרא בדוכתיה מנח ליה ואידך סבר דזמנין דעודר נמי שקיל ושדי ליה לבראי כגון דאית ביה עפרא טובא דלא חזי לזריעה אי נמי דשקיל ממולא ושדי בנצא להשוות פני הקרקע שהיא עבודה:

    מרימר מתני לה מפני שנרא' כעודר פי' מתני' במשנתי' בפי' רבי אלעזר בן עזריה או' אין עושין אמת המים בז' מפני שנר' כעודר והכי מוכח לישנא דמתני לה וכן הוא בפרש"י והיינו דקשי' ליה אדרבי אלעזר דמשמע דסבי' ליה באידך דלא חיישי' מפני שנרא' כעודר מדקתני עד שיעמיק ג' וההוא ודאי בנותן זבלו בתוך השדה מיירי והיינו דרבי מאי' אוסר מפני שנרא' כמזבל שדהו בז' ואלו כשהוא אוסרו הוא בתוך הבית היכי מחזי כמזבל אלא ודאי בתוך השדה ואפי' הכי שרי רבי אלעזר להעמיק בו ג' ולא חייש לנראה כעודר ואלו במתני' מתנינן דחייש לנראה כעודר דבשלמא אלו לא מתנינן ליה במתני' בהדיא הוה מפרשי טעמא דמתני' מפני שנר' כמכשיר אגופיה לזריעה ותו לא תקש לאידך דלא שייך ביה ההוא טעמא:

    ופרקי רבי זירא ורבי אבא בר ממל חד אמר כגון שהעמיק קוד' לשביעית וא"ת והא עושה אדם את זבלו אוצר דקתני רישא היינו בשעומד כבר בז' וא"כ כי קתני עד שיעמיק היינו שיעמיק עכשיו י"ל דהכי קאמר הרוצה קוד' שביעי' שיוכל לעשות את זבלו אוצר בז' אינו רשאי עד שיעמיק קמי' שביעית ג' טפחים בקרקע או שיגביה בקרקע ג' דהשתא לא מחזי:

    כעודר וא"ת יוקמה בהא להכי כדהוה מוקים לה לעיל למתני' ולוקים מתני' בדלא שדי לבראתו לא תקשי לאמימר כלל וי"ל דאין ה"נ דמצי לתרוצי הכי אלא דבעי למימר דבר מהני נמי לא קשיא ודכותה בש"ס דמתרגם מתני' אפי' אליבא דבר פלוגתא ועוד י"ל דאי מתני' בדלא שדי לבראי תקשי לר' אליעז' גופיה היכי קתני מפני שנרא' כעודר תיפוק לי מפני שנר' כמכשיר אגפיה לזרעיה דהא נמי טעמא דבהוא כמו חששא דנר' כעודר כדפרכי' לעיל ועוד י"ל דלפום האי לישנא דאמימר דמתני לה במתני' בהדיא לא איפליגו במתני' לעולם רבי אבא בר ממל ורבי זירא ומאן שמעת ליה דאמר דכי שקיל ושדי לבראי אינו נראה כעודר היינו מאן דמפ' טעמא דמתני' מפני שנר' כמכשיר אגפיה לזריעה ואלו לאמימר מעולם לא נאמרו דברים האלו על משנתנו דבהדיא תנן במתני' מפני שנר' כעודר והא דאמימר הכא דמי כמה דאמרי' בעלמא איכא דאמרי ואין זה מחוור:

    9 more comments on this page.

    Ritva on Moed Katan 4b · Sefaria

    Meiri

    מי שהיה מידל בגפנים ופירשו גדולי הרבנים בענין זה כגון שהיו גפניו טעונות יותר מדאי עד שהם מכחישות והוא שומט אשכול אחד מבין שנים כדי שלא להכחישה כשם שמידל בשלו כך מידל בשל עניים ר"ל באותו רוח שהוא מיחד להניח לעניים לפיאה ואינו חושש לגזל עניים גדולי המפרשים חולקים בפירוש זה לא מפני הענין אלא מפני הלשון לומר שאין ענין זה נקרא מידל בגפנים אלא מידל באשכולות ופירשו בה שאם בצר בעל הבית את כרמו והניח לפאה רוח אחד ולא נטלוה עניים עדין ובעל הבית יורד לעבודת שדהו ורואה גפניו סמוכות זו לזו יותר מדאי ויורד ונוטל אחד על פני כל הכרם כשהוא יורד וזומר זומר בכלם ואינו חושש לפירות עניים שילכו לאיבוד שהם גרמו לעצמם שלא באו ונראין הדברים בשעבר זמן הגתות גדולי המפרשים שהזכרנו נסעדים בפי' זה ממה שאמרו בתלמוד המערב שבמסכת פיאה המרבץ שדהו אע"פ שלא ירד העני לתוכה אם הזקו מרובה על של עני מותר ואם היזקו של עני מרובה משלו אסור ר' יהודה אומר בין כך ובין כך נוטל ומניח על הגדר והעני בא ונוטל את שלו וביאור ענין זה הוא שזה קצר את שדהו והניח שם לקט שכחה ופיאה ולא באו עניים ללקטן ועכשו הוא רוצה לרבץ שדהו במים ולהטיחו לעשות שם גורן או להשקותו לזרוע בו ירק ואם הוא מרבצו והשבלים עליו הרי השבלים נפסדים וחשש ר' יהודה להפסד עניים ומטריח בעל הבית ללקטן ולהניחן בראש הגדר וחכמים לא חששו בכך אלא אם הפסדו של בעל הבית בשהיית הרבוץ מרובה על של עני בהפסד הלקט והשכחה כגון שהגיע עונת השקאתו או שהוא צריך לגרנו מרבץ מיד והקשו שם מיחלפא שיטתיה דר' יהודה תמן אמר כשם שמידל בשלו כך הוא מידל בשל עניים וכו' ותירץ תמן הם גרמו לעצמם שלא באו הכא הרי באו כלומר שהרי עדיין ימי קציר הם וכל ימי הקציר הוא זמנם של עניים והוא צריך להמתינם:

    י"מ בזו שאמרנו שאם היזקו של בעל הבית מרובה בשהיית הרבוץ יותר מהפסדם של העניים בלקט שכחה ופיאה הנפסדים מחמת הריבוץ שביארנו שמותר לרבץ ענינו ששמין לעני פסידתו וגובה אותה מבעל הבית ואם היזקו של עני מרובה שביארנו שאסור לבעל הבית לרבץ שמין לבעל הבית פסידת שהיית הרבוץ מתוך גורנן של עניים והביאו ראייה לזה ממה שאמרו שם ר' מאיר אומר אין מגלגלין בטופח ושמין לבעל הבית בהפסדו ורבנין אמרין מגלגלין ושמין לעניים בהפסדם ופי' טופח הוא מין ממיני הקטנית ודרכו להתלקט כשהוא לח ושוטחין אותו על פני השדה להתיבש וזהו ענין הגלגול וכמו שאמרו במנחות פ"ו א' מגלגלו בראש הגג ואם מתנות העניים עדיין מפוזרות בשדה הרי הן נפסדות בגלגולו של טופח ומתוך כך אמרו לדעת חכמים שמגלגלין ושמין לעניים ומכאן פסקו במה שאמרו למעלה אם היזקו של בעל הבית מרובה דוקא בשומא ושמין למי שהיזקו מועט מתוך דמי מי שהיזקו מרובה וכן כל כיוצא בזה:

    כבר ביארנו שזבול הקרקע בשביעית אסור ומ"מ רשאי הוא לכנס את זבלו בתוך שדהו כדי למכרו ולעשות שם אשפה ממנו ואע"פ שמ"מ נזדבל מקום כנוסו הואיל ולא נתכון לכך מותר ובלבד שיהא הדבר ניכר שלאשפה ולכנוס הוא מכוין ולא לזבל את המקום וכיצד הוא דבר זה כגון שהעמיק מקום כנוסו בכדי שלשה טפחים או שהגביה בו שלשה בעפר או באבנים או שהעמידו על גב הסלע שבשדהו שאינו ראוי לזריעה ובאחד משלשה דברים אלו מותר אפי' במיעוט אע"פ שאין הדבר מוכיח כל כך במועט שלאוצר הוא מתכוין ואפי' עשה כן בפזור בכמה מקומות שבשדהו:

    התחיל בכינוס זה קודם שביעית והיה לו שם מועט ממנו מוסיף עליו בשביעית בלא העמקה והגבהה שנתינתו על מה שהיה בו מוכיח שלא לזיבול הוא מתכוין אלא שבמקום אחר התבאר שבדרך זה לא הותר אלא בשלש מקומות בבית סאה:

    במקום אחר התבאר שאם עשה אשפה זו אחר שעבר זמן הזיבול או שהרבה באשפה זו עד מאה וחמשים סאה של זבל מותר בכל ענין:

    סחיפת הנהר וכרייתו וקדיחתו מותרת במועד אם היו רבים צריכין להם וענין שמות אלו יש מי שפירש בסחיפת הנהר נקויו מעפר וצרורות ויש מי שפירש העמקה בחפירתו להביאו בשטף דרך מורדו ובכח לצורך בתי ריחים:

    וכרייתו הוא שהיה מקום מעברו נסתם והמים מתעכבים שלא לבא בשטף או שהיו מתפשטי' על שדותיהם:

    וקדיחתו יש מי שפירש בו במעין היוצא מן ההר להרויח בנקב המעיין ויש מי שפירש שהנהר רחוק מן העיר וחופרין סמוך לעיר להביאו דרך שם וכל אלו צרכי רבים הם ולפיכך מותר ובלבד שיהיו רבים צריכים להם כמו שיתבאר בסמוך באלו אין הטעם אלא מפני שהוא מעשה אומן אבל כל מעשה הדיוטות מתירין אחר שהם צרכי רבים אע"פ שאין רבים צריכין להם כמו שרמזנו במשנה ואין הדברים נראין:

    Meiri on Moed Katan 4b · Sefaria

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    ד"ה מפני שמכשיר, א"נ חשיב ליה עבודת קרקע ממש, דנראה ברור דמ"מ הטעם מפני שנראה כעודר היינו רק מפני הרואים, מדלא קאמר משום דהוי כעודר, וגם מדמשני אההיא דעושה את זבלו דזבלו מוכיח עליו מבואר להדיא דבעצמותו ליכא איסור אלא מפני הרואים [ולמ"ד מפני שמכשיר צ"ל דבלא"ה לא קשה משום דהתם דשדי לבראי]:

    אולם תמיה לי, דא"כ מאי פרכינן למ"ד מפני שמכשיר ליחוש מפני שנראה כעודר הא כיון דרבנן לא חשו לרואים דלמא גם ר"א לא חש לכך, אלא דמחולקים בעיקר הדין דלר"א אסור דהוי עבודת קרקע דמכשיר אם פירש לזריעה אע"כ דגם מכשיר הוי רק מפני הרואים, מש"ה מדמי הש"ס דאם חיישינן להך ניחוש נמי להך, וצ"ע:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Moed Katan 4b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Moed Katan, daf 4, Amud Bet, about 383 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 128 words

      Opens “״מַדְלִין״ — שַׁלּוֹפֵי. כְּדִתְנַן: הַמֵּידֵל בַּגְּפָנִים, כְּשֵׁם…”

    2. Segment 214 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ, וְהָתַנְיָא: מַדְלִין מַיִם לִירָקוֹת כְּדֵי…”

    3. Segment 322 words

      Opens “וְאֵין עוֹשִׂין עוּגִיּוֹת לַגְּפָנִים. מַאי עוּגִיּוֹת? אָמַר…”

    4. Segment 417 words

      Opens “אִינִי? וְהָא רַב יְהוּדָה שְׁרָא לִבְנֵי בַּר…”

    5. Segment 519 words

      Opens “רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אֵין עוֹשִׂין…”

    6. Segment 619 words

      Opens “פְּלִיגוּ בַּהּ רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי אַבָּא בַּר…”

    7. Segment 723 words

      Opens “מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּקָא אָתוּ מַיָּא…”

    8. Segment 833 words

      Opens “וּלְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר, לֵיחוּשׁ מִפְּנֵי…”

    9. Segment 918 words

      Opens “וּלְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁיר אֲגַפֶּיהָ לִזְרִיעָה, לֵיחוּשׁ…”

    10. Segment 1026 words

      Opens “אַמֵּימָר מַתְנֵי לַהּ מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר, וְקַשְׁיָא…”

    11. Segment 1126 words

      Opens “וּרְמִינְהִי: עוֹשֶׂה אָדָם אֶת זִבְלוֹ אוֹצָר. רַבִּי…”

    12. Segment 1217 words

      Opens “רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹסֵר עַד שֶׁיַּעְמִיק…”

    13. Segment 1315 words

      Opens “רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל, חַד…”

    14. Segment 1418 words

      Opens “וּמְתַקְּנִין אֶת הַמְקוּלְקֶלֶת בַּמּוֹעֵד. מַאי מְקוּלְקֶלֶת? אָמַר…”

    15. Segment 1524 words

      Opens “פְּשִׁיטָא, חֲצִי טֶפַח עַל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, כֵּיוָן…”

    16. Segment 1623 words

      Opens “טִפְחַיִים עַל שִׁבְעָה מַהוּ? הָכָא חֲמִשָּׁה קָא…”

    17. Segment 1739 words

      Opens “אַבָּיֵי שְׁרָא לִבְנֵי בַּר הַמְדָּךְ לְשַׁחוֹפֵי נַהֲרָא.…”

    18. Segment 182 words

      Opens “וּמְתַקְּנִין אֶת…”

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Moed Katan 4b · Segment 17 — “אַבָּיֵי שְׁרָא לִבְנֵי בַּר הַמְדָּךְ לְשַׁחוֹפֵי נַהֲרָא. רַבִּי יִרְמְיָה…

    Original text

    ״מַדְלִין״ — שַׁלּוֹפֵי. כְּדִתְנַן: הַמֵּידֵל בַּגְּפָנִים, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵידֵל בְּשֶׁלּוֹ — כָּךְ הוּא מֵידֵל בְּשֶׁל עֲנִיִּים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּשֶׁלּוֹ רַשַּׁאי, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי בְּשֶׁל עֲנִיִּים.

    one may draw is that one may pull out some of the vegetables that are growing densely together. The baraita comes to teach that one is permitted to thin out a garden bed on the intermediate days of a Festival in order to eat on the Festival those that he removes, but he is prohibited to do so in order to enhance the appearance of those that remain. As we learned in a mishna ( Pe’a 7:5): One who thins out [ meidel ] the vines in his vineyard, just as he may thin out his own vines, so too, he may thin out the vines set aside for the poor. Since he is doing it for the sake of the vines, he may also thin out what he leaves for the poor; this is the statemen t of Rabbi Yehuda. Rabbi Meir disagrees and says: His own vines he is permitted to thin out, but he is not permitted to thin out the vines set aside for the poor. This mishna indicates that the term meidel can be used to mean thinning out and does not refer only to drawing water.

    אֲמַר לֵיהּ, וְהָתַנְיָא: מַדְלִין מַיִם לִירָקוֹת כְּדֵי לְאוֹכְלָן! אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא — תַּנְיָא.

    Ravina said to Rabba Tosefa’a: But wasn’t it explicitly taught in a baraita : One may draw water to irrigate vegetables in order to eat them? Rabba Tosefa’a said to him: If it is taught explicitly in a baraita , the halakha is as it is taught, and I retract my statement.

    וְאֵין עוֹשִׂין עוּגִיּוֹת לַגְּפָנִים. מַאי עוּגִיּוֹת? אָמַר רַב יְהוּדָה: בַּנְכֵּי. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֵלּוּ הֵן עוּגִיּוֹת — בְּדִידִין שֶׁבְּעִיקָּרֵי זֵיתִים וְשֶׁבְּעִיקָּרֵי גְפָנִים.

    § It was taught in the mishna: And one may not construct circular ditches [ ugiyyot ] around the bases of grapevines on the intermediate days of a Festival. The Gemara asks: What are ugiyyot ? Rav Yehuda said: They are what are called in Aramaic binkei , circular ditches around vines. The Gemara notes that this is also taught in a baraita : These are ugiyyot : Bedidin , circular ditches around the bases of olive trees and around the bases of grapevines.

    אִינִי? וְהָא רַב יְהוּדָה שְׁרָא לִבְנֵי בַּר צֵיתַאי לְמֶעְבַּד בַּנְכֵּי לְכַרְמֵיהוֹן! לָא קַשְׁיָא הָא בְּחַדְתֵי, הָא בְּעַתִּיקֵי.

    The Gemara asks: Is that so? Is it prohibited to dig circular ditches on the intermediate days of the Festival? Didn’t Rav Yehuda permit the family of bar Tzitai to construct circular ditches for their vineyards on the intermediate days of a Festival? The Gemara answers: This is not difficult. This source, i.e., the mishna that renders the practice prohibited, is referring to digging new ditches. That other source, i.e., Rav Yehuda’s ruling that permits the digging of such ditches, is referring to old ones, which merely need to be cleared.

    רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אֵין עוֹשִׂין אֶת הָאַמָּה. בִּשְׁלָמָא מוֹעֵד — מִשּׁוּם דְּקָא טָרַח, אֶלָּא שְׁבִיעִית מַאי טַעְמָא?

    § It was taught in the next clause of the mishna that Rabbi Elazar ben Azarya says: One may not construct a new water channel during the intermediate days of a Festival or during the Sabbatical Year. The Gemara asks: Granted, it is prohibited for him to do so on the intermediate days of a Festival, because in so doing he excessively exerts himself on the Festival. But what is the reason that this is prohibited during the Sabbatical Year, when only labors that enhance the growth of plants are prohibited?

    פְּלִיגוּ בַּהּ רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל. חַד אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר. וְחַד אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁיר אֲגַפֶּיהָ לִזְרִיעָה.

    The Gemara answers: Rabbi Zeira and Rabbi Abba bar Memel disagreed with regard to this issue. One of them said: It is prohibited because it appears to others as if he were hoeing his field. As onlookers do not know that he is merely digging a water channel, they suspect him of working his land during the Sabbatical Year. And the other one said: It is prohibited because he thereby prepares the channel’s banks for planting, for when he digs out the channel, he piles the fresh soil that is fit for planting on its two banks.

    מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּקָא אָתוּ מַיָּא בָּתְרֵיהּ. מַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁיר אֲגַפֶּיהָ לִזְרִיעָה — אִיכָּא, וּמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר — לֵיכָּא.

    The Gemara asks: What is the practical halakhic difference between them? The Gemara answers: There is a practical halakhic difference between them in a case where water comes into the channel immediately after he digs it out. According to the one who said that digging a water channel is prohibited because he thereby prepares its banks for planting, there is still a prohibition, as here too, he piles the fresh soil on the channel’s banks. But according to the one who said it is prohibited because it appears as if he were hoeing, there is no prohibition here, as the immediate entry of water makes it obvious that he is digging a water channel.

    וּלְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר, לֵיחוּשׁ מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁיר אֲגַפֶּיהָ לִזְרִיעָה? אֶלָּא, אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּקָא שָׁקֵיל מִינֵּיהּ וְשָׁדֵי לְבָרַאי. לְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁיר אֲגַפֶּיהָ לִזְרִיעָה — לֵיכָּא. לְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר — אִיכָּא.

    The Gemara asks: But according to the one who said that digging a water channel is prohibited because it appears as if he were hoeing, let him be concerned that the digger thereby prepares the channel’s banks for planting and render digging prohibited in this case as well. Rather, the matter must be explained differently, such that there is a practical difference between them in a case where he takes the earth that he excavates from the channel and throws it a considerable distance outside. According to the one who said that it is prohibited because he thereby prepares the channel’s banks for planting, there is no prohibition here, as he does not prepare them for planting. But according to the one who said it is prohibited because it appears as if he were hoeing, there is a prohibition here, as here too, it appears as if he were hoeing.

    וּלְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁיר אֲגַפֶּיהָ לִזְרִיעָה, לֵיחוּשׁ מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר! עוֹדֵר נָמֵי, כִּי קָא שָׁקֵיל, בְּדוּכְתֵּיהּ מַנַּח לֵיהּ.

    The Gemara asks: But according to the one who said that digging a water channel is prohibited because he thereby prepares its banks for planting, let him be concerned that the digger appears as if he were hoeing. The Gemara answers that this is not a concern, because it is also true of one who hoes that when he takes up a clump of earth, he puts it down again in its place. Consequently, since one throws the dug-up earth far away, it is immediately apparent that he is not engaged in hoeing but is rather digging a water channel.

    אַמֵּימָר מַתְנֵי לַהּ מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר, וְקַשְׁיָא לֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אַדְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: וּמִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה כׇּל שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹדֵר אָסוּר?

    Ameimar would teach this mishna as stating explicitly that Rabbi Elazar ben Azarya says that one may not dig a new water channel during the Sabbatical Year because it appears as if he were hoeing his field, and he therefore found a difficulty between this statement of Rabbi Elazar ben Azarya and another statement of Rabbi Elazar ben Azarya. The difficulty is as follows: Did Rabbi Elazar ben Azarya actually say that any action that causes him to appear as if he were hoeing is prohibited?

    וּרְמִינְהִי: עוֹשֶׂה אָדָם אֶת זִבְלוֹ אוֹצָר. רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר, עַד שֶׁיַּעֲמִיק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, אוֹ עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. הָיָה לוֹ דָּבָר מוּעָט — מוֹסִיף עָלָיו וְהוֹלֵךְ.

    One may raise a contradiction to this assertion from a mishna ( Shevi’it 3:3) that states: A person may pile his manure in his field during the Sabbatical Year so that it becomes a storage heap, and there is no cause for concern that it may appear as if he were fertilizing his field. Rabbi Meir prohibits this unless he deepens the storage area for the manure three handbreadths below the ground or raises it three handbreadths above the surface of the ground, so that it does not appear as if he were fertilizing his field. If he already had a small amount of manure in that heap from before the Sabbatical Year, he may continue to add to it, and there is no need for concern.

    רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹסֵר עַד שֶׁיַּעְמִיק שְׁלֹשָׁה אוֹ עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ שְׁלֹשָׁה, אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן עַל הַסֶּלַע!

    Rabbi Elazar ben Azarya prohibits piling his manure in his field unless he deepens the storage area for the manure three handbreadths below the surface of the ground, or he raises it three handbreadths above the surface, or he places it on a rock. In any event, it seems that according to Rabbi Elazar ben Azarya, it is permitted for him to dig a hole in the ground in order to deposit his manure there, even though he might appear to be hoeing the ground.

    רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל, חַד אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהֶעֱמִיק, וְחַד אָמַר: זִיבְלוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו.

    Rabbi Zeira and Rabbi Abba bar Memel both offered resolutions to this difficulty: One of them said: The case in this second mishna is one where he had already deepened the three-handbreadth pit during the sixth year. And the other one said: His pile of manure is proof that he intends merely to bury the manure and not to hoe the field.

    וּמְתַקְּנִין אֶת הַמְקוּלְקֶלֶת בַּמּוֹעֵד. מַאי מְקוּלְקֶלֶת? אָמַר רַבִּי אַבָּא: שֶׁאִם הָיְתָה עֲמוּקָּה טֶפַח — מַעֲמִידָהּ עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים.

    § It was taught in the mishna that the Rabbis say: One may repair a damaged water channel during the intermediate days of a Festival. What is meant by a damaged water channel? Rabbi Abba said that if it was now a handbreadth deep because it had become filled with sediment, he may dredge it out until he sets it at its original depth of six handbreadths.

    פְּשִׁיטָא, חֲצִי טֶפַח עַל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, כֵּיוָן דְּלָא עָבַר מַיָּא — לָא כְּלוּם הוּא. טִפְחַיִים עַל שְׁנֵים עָשָׂר, דְּקָא טָרַח טִירְחָא יַתִּירָא — לָא.

    Based on this ruling, the Gemara clarifies several practical issues: It is obvious that if the channel is half a handbreadth deep and he wants to restore it to a depth of three handbreadths, since water does not flow through a three-handbreadth-deep channel in sufficient quantity, it is nothing at all and it is certainly prohibited to exert oneself with work that provides insignificant benefit. So too, if the channel is two handbreadths deep and he wants to deepen it to twelve handbreadths, even though he preserves the same ratio as in Rabbi Abba’s case, since it involves excessive exertion, no, this is also not permitted.

    טִפְחַיִים עַל שִׁבְעָה מַהוּ? הָכָא חֲמִשָּׁה קָא מַעֲמֵיק, וְהָכָא חֲמִשָּׁה קָא מַעֲמֵיק, אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּאִיכָּא טֶפַח יַתִּירָא — אִיכָּא טִירְחָא טְפֵי? תֵּיקוּ.

    However, in a case where the channel is two handbreadths deep and he wants to deepen it to seven handbreadths, what is the halakha ? The Gemara explains the two sides of the question of whether this can be compared to the case in the mishna: Here, in the case of dredging a one-handbreadth-deep channel to restore its depth of six handbreadths, he deepens the channel by five handbreadths, and similarly here, in the case of deepening the channel from two to seven handbreadths, he likewise wants to deepen it by five handbreadths, and therefore it should be permitted. Or perhaps, since there is an extra handbreadth of depth, then bending over to dig that additional handbreadth involves greater effort, which is unnecessary, and so possibly it should be prohibited. The Gemara states that the dilemma shall stand unresolved.

    אַבָּיֵי שְׁרָא לִבְנֵי בַּר הַמְדָּךְ לְשַׁחוֹפֵי נַהֲרָא. רַבִּי יִרְמְיָה שְׁרָא לְהוּ לִבְנֵי סָכוּתָא לְמִיכְרֵא נַהֲרָא טְמִימָא. רַב אָשֵׁי שְׁרָא לְהוּ לִבְנֵי מָתָא מַחְסֵיָא לְאַקְדּוֹחֵי נְהַר בּוּרְנִיץ. אֲמַר: כֵּיוָן דְּשָׁתוּ מִינֵּיהּ רַבִּים — כְּרַבִּים דָּמֵי, וּתְנַן: עוֹשִׂין כׇּל צוֹרְכֵי רַבִּים.

    It was related that Abaye permitted the people of Bar Hamdakh to remove the branches of the trees from the river on the intermediate days of a Festival. Rabbi Yirmeya permitted the people of Sekhavta to dredge out a river that had become blocked. Rav Ashi permitted his townsmen, the people of Mata Meḥasya, to clean out the nearby Burnitz River. He said: Since the public drinks from it, it is considered like a public need, and we learned in the mishna that one may tend to all other public needs on the intermediate days of a Festival.

    וּמְתַקְּנִין אֶת

    § It was taught in the mishna: During the intermediate days of a Festival one may repair