Talmud Builders

    Commentary page

    Tamid 25b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Tamid 25b

    Tamid 25b. The full printed text of this folio side — 3 numbered segments, about 68 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Meiri

    והוא שהתחיל בזאת המשנה בשלשה מקומות הכהנים שומרים את המקדש פי' כבר ידעת ששמירת המקדש מצות עשה שנאמר בפרשת קרח ושמרו את משמרת אהל מועד ולא סוף דבר שמירה מפחד אויבים בזמן המלחמות או אף מחשש חרב של שלום כשרואין שכניהם מתגרים זה בזה אלא אף בזמן הבטוח מכל אותם הדברים צריך שמירה דרך כבוד ודרך מעלה יתירה ושומרים אליהם כהנים ולויים כמו שנאמר לאהרן בפסוק שהזכרנו וגם את אחיך מטה לוי הקרב אתך ונלוו עליך וכו' ושמרו וכו' ושמרתם את משמרת הקדש ואמר עכשו שבשלשה מקומות היו הכהנים שומרים והביאוה בגמ' מדכתיב בפרשת מדבר סיני והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שומרי משמרת המקדש למשמרת בני ישראל הרי לשון שלש שמירות ושלשתן על פי חשבון המשמרות ומ"מ בגמ' יתבאר שהלויים היו שומרים בכ"א מקומות על חמשה שערי הר הבית ועל ארבעה פנותיו ואלו התשעה מקומות היו שומרים בהם בתוך הר הבית ועוד על ארבע פנות העזרה ועל חמשה שערי העזרה ואלו התשעה מקומות היו שומרים בהם מבחוץ שהרי אין ישיבה בעזרה והרי י"ח מקומות והיו ממנים עוד שומרים בלשכת הקרבן ובלשכת הפרכות ואחורי בית הכפורת ואע"פ ששבעה שערים היו בעזרה כמו שביארנו בראשון של יומא שלש בצפון ושלש בדרום ואחת במזרח מכוונת כנגד בית קדשי הקדשים פרשו בגמ' ששתים מהם אין צריכות שמור ויראה שהם האמצעיות שבדרום ושבצפון הואיל ויש לה שומרים בדלתות שמכאן ומכאן ומה שאמרו בשקלים ששלש עשרה השתחויות היו שם כנגד שלש עשרה פרכות שפרצום מלכי יון והחזירום אפשר שאין כל מקומות הפרכות כמנין השערים ועכשו בא להזכיר שלשה מקומות שהכהנים היו שומרים בבית אבטינס ובבית הנצוץ ובבית המוקד ושלשתם חוץ לעזרה היו בנויות כנגד שערי העזרה כמו שיתבאר ומתוך כך היו יכולין לשמור בתוכם שאלו היו מן העזרה לא היו יכולין לשמור בתוכם שאין ישיבה בעזרה:

    ואמר אחר כן שבית אבטינס ובית הנצוץ היו עליות ופרשו בגמ' עליות ממש שהיו תחתיהן דירות והרובים שומרים שם פי' מלמדים לירות בקשת ובחצים מלשון רובה קשת והתבאר בגמ' שהן הן פרחי כהנה אלא שבזמן שאינו ראוי לעבודה הוא קורא אותם רובים ובזמן הראוי לעבודה הוא קורא אותם פרחים וביאר אחר כן שבית המוקד היה כיפה כלומר שקירויה עשוי בעגול ובית גדול היה ומוקף רובדין של אבן ר"ל איצטבאות רחבות של אבן ואע"פ ששני שערים היו לו אחד פתוח לחיל ואחד לעזרה לא הוצרך אלא לשמור אחד כך אמרו בגמ' כיון דגגי דידהו כי הדדי נינהו כלומר שפתחיהן שוות בחד שימור סגאי להו כלומר שמראיתם שולט על שתיהן כאחת ואמר אחר כן שזקני בית אב של אותו משמר היו ישנים שם ומפתחות העזרה בידם ופרחי כהנה איש כסותו בארץ כלומר שלא היו ישנים שם על גבי מטות שאסור הוא להשתמש שם בהדיטות כל כך אלא בארץ היו ישנים שהיו מניחים בקרקע ולא היו ישנים בבגדי קדש ר"ל בגדי כהנה שהרי האבנט מיהא הוא של כלאים ואסור שלא בשעת עבודה כמו שביארנו ביומא אלא פושטים אותם ומקפלין ומניחים אותם תחת ראשיהם ופרשו בגמ' שלא תחת ראשיהם ממש שאם כן מה הועלנו והלא כלאים אסורים אף תחת הראש אלא כנגד ראשיהם ומתכסין בכסות עצמן אירע קרי באחד מהן יוצא לו במסבה ההולכת תחת הבירה ר"ל שנכנסין בה מאותו בית והולכת תחת העזרה עד מקום הטבילה שהמחילות לא נתקדשו כמו שביארנו בפסח שני והנרות דולקות שם ר"ל באותם המחילות מכאן ומכאן עד שמגיע לבית הטבילה וכן היתה שם מדורה להתחמם בה כשישוב ובית הכסא של כבוד היה שם ר"ל צנוע דרך כבוד הנכנסים לשם ומהו כבודו שהיו פתחים ואם מצאו נעול בידוע שיש אדם ואם מצאו פתוח בידוע שאין שם אדם ויכול ליכנס ירד וטבל ועלה ונסתפג ונתחמם כנגד המדורה וחזר לו באותו דרך בעצמו ויושב עם שאר אחיו עד שיפתחו השערים ויוצא והולך לו שהרי טבול יום הוא ואינו יכול ליכנס לעזרה עד שיעריב שמשו:

    זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ומה שנכנס תחתיה בגמ' כך הוא:

    Meiri on Tamid 25b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Tamid, daf 25, Amud Bet, about 68 words in 3 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 3 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 122 words

      Opens “מַתְנִי׳ בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:…”

    2. Segment 218 words

      Opens “בֵּית הַמּוֹקֵד כִּיפָּה, וּבַיִת הַגָּדוֹל הָיָה, מוּקָּף…”

    3. Segment 328 words

      Opens “פִּרְחֵי כְהוּנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָּאָרֶץ. לֹא הָיוּ…”

    Original text

    מַתְנִי׳ בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: בֵּית אַבְטִינָס, בֵּית הַנִּיצוֹץ, בֵּית הַמּוֹקֵד. בְּבֵית אַבְטִינָס וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת, הָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם.

    MISHNA: The priests would keep watch in three places in the Temple courtyard, in honor of the Temple, like guards in royal courtyards: In the Chamber of Avtinas, which is the Chamber where the incense was prepared, and on the two sides of the northern section of the courtyard: In the Chamber of the Spark, where there was a small, perpetual fire, from which the fire of the altar would be lit if it went out; and in the Chamber of the Hearth, where there was also a fire, by which the priests would warm themselves when it was cold. In the Chamber of Avtinas and in the Chamber of the Spark there were upper stories, and the young priests, who were not yet eligible to serve in the Temple, would keep watch there.

    בֵּית הַמּוֹקֵד כִּיפָּה, וּבַיִת הַגָּדוֹל הָיָה, מוּקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן. זִקְנֵי בֵּית אָב יְשֵׁנִים שָׁם וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם.

    In the Chamber of the Hearth, there was no upper story, as its ceiling was round like a cupola. And it was a large hall, surrounded by rows of stone that protruded from the walls and that served as benches. The elders of the patrilineal priestly family that would serve in the Temple the following day would sleep there, and the keys to the Temple courtyard were in their possession.

    פִּרְחֵי כְהוּנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָּאָרֶץ. לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, אֶלָּא הָיוּ פּוֹשְׁטִין וּמַנִּיחִין אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶם, וּמִתְכַּסִּין בִּכְסוּת עַצְמָן. אֵירַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶן – יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ

    The young men of the priesthood, who were old enough to serve in the Temple, would also sleep in the Chamber of the Hearth. They would not sleep on benches, but instead each of the priests would sleep with his garment on the ground. Furthermore, they would not sleep dressed in the sacred vestments; rather, they would remove them and fold them up. And then they would place their vestments on the floor beneath their heads, and cover themselves with their own non-sacred garments. If a seminal emission befell one of the priests, rendering him ritually impure and unfit for service, he would leave the Chamber of the Hearth, and he would walk