Commentary page

Menachot 40b

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Menachot 40b

Menachot 40b. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 200 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

חמץ בפסח כו' כשהיו מעברים שנה היו שולחין אגרות לגולה לעשות ב' אדרים כדאמרינן בפ' קמא דסנהדרין (דף יא.) מודעין אנחנא לכון כו':

הא מילתא אמרי אנא הכא ואמרי במערבא משום רבי זירא כוותי דמשום הכי אסרו ציצית בסדין:

גזירה משום שמא יקרע סדין קודם לכן בתוך ג' אצבעות לשפת הכנף דהיינו מקום הציצית:

ויתפרנו בחוטי פשתן ויניח סוף החוטין התלויין שם ואחר כך יתן בה שני חוטי תכלת ויצרף אותן שנים של לבן עמהם:

והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי ונמצאת ציצית פסולה והוו כלאים שלא במקום מצוה:

תעשה ולא מן העשוי דפסול היינו שעושה מתחילה שלא לשם ציצית ולא נעשה כמצותו ואחר כך תקנו קרינן ביה ולא מן העשוי ונמצא ציצית פסולה:

שרא ר' זירא לסדיניה התיר ציציותיו מסדינו שהי' של פשתן ונטלן משום שמא יקרע והיינו דאמר רבא איתמר במערבא משמיה דרבי זירא כוותי:

ה"ג ר' זירא אמר גזירה משום כסות לילה שמא יתכסה בו בלילה דפטור מציצית שנאמר וראיתם אותו וזכרתם פרט לכסות לילה ונמצא נהנה מכלאים שלא בשעת מצוה:

11 more comments on this page.

Rashi on Menachot 40b · Sefaria

Tosafot

שמא יקרע סדינו בתוך ג' פי' בקונטרס בתוך שלש לכנף וכשיתפרנו בחוטי פשתן יניח סוף החוטין תלויין שם לציצית והוה ליה תעשה ולא מן העשוי ואפי' לרבנן דאמרי (לעיל מנחות דף לח.) דתכלת אינה מעכבת את הלבן היינו כשיש ד' חוטין אבל הכא דליכא אלא ב' לא מיהו הוה ליה למינקט משום דבעינן טוויה או תלייה לשמה אבל תעשה ולא מן העשוי ליכא לפי מה שאפרש לקמן גבי עשאה מן הקוצים ומן הגרדין וכו' והא דתניא לקמן (מנחות דף מא.) טלית שנקרעה חוץ לשלש יתפור תוך ג' רבי מאיר אומר לא יתפור וחכ"א יתפור אפי' לרבנן גזרינן שמא יתפור ויהא בו איסור כלאים ומיהו קשה מההוא דרב הונא דאמר לקמן (מנחות דף מא:) רחוק מן הכנף ד' הוי מצות ציצית אבל מברייתא דחסידי ליכא לאקשויי דהא מפרשינן בסמוך כיון שפצעו שלש לכך צריך לפרש תוך שלש היינו שנקרע הכנף שהציצית תלוי בה ולא נשתייר ג' והוי כאילו נפסק לגמרי אבל אם נשתייר בו ג' לדברי הכל חיבור מעליא הוי והשתא שמעתין כר' מאיר אתיא והא דלא גזרינן שמא יקרע כולה דבהא לא טעו והא דמשמע פ' דם חטאת (זבחים דף צד:) גבי בגד שיצא חוץ לקלעים דאפילו נשתייר בו ג' אלא שאין בו כדי מעפורת לא חשיב חיבור ובפרק העור והרוטב (חולין דף קכג:) מוכח דכדי מעפורת הוי טפי מג' שאני התם דכל הבגד נקרע אבל הכא שאינו נקרע רק חתיכה לא הוי בפסול:

ר' זירא אמר משמע דרב זירא לאו היינו רבי זירא ולא כפירוש הקונטרס בכתובות (דף מג:):

משום כסות לילה ר"ת פי' דכן עיקר כדאיתא פ' במה מדליקין (שבת דף כה:) ואינהו סבור משום כסות לילה מתוך כך יש להוכיח מכאן דהלכה כר' שמעון דלילה לאו זמן ציצית היא ועוד אמרינן פ' במה מדליקין (שבת דף כז.) אשר תכסה בה למה לי לאתויי כסות סומא והיינו כר"ש דלרבנן דרבי שמעון מוקמי ליה לרבות בעלת חמש אלמא סתם הש"ס כר"ש אתא ועוד בפ' ב' דברכות (דף יד:) אמרינן שלא היו אומרים במערבא פרשת ציצית בלילה [ורב יוסף אמר עלה] כמה מעליא האי שמעתא וסתם ברייתא נמי פ"ק דזבחים (דף יח:) כר' שמעון מוקי ורב יהודה דרמי תכלתא לפרזומא דאינשי ביתיה לקמן (מנחות דף מג.) ובפ"ק דסוכה (דף יא.) ר"י לבד היה עושה כן ובפ"ק דברכות (דף יג.) אמר ר' יהושע בן קרחה למה נסמכה פרשה וכו' לומר שזו נוהגת בין ביום בין בלילה וזו אינה נוהגת אלא ביום ואור"ת אע"ג דכסות יום חייב אפי' בלילה וכסות לילה פטור אפי' ביום מכל מקום מיקרי שפיר זמן גרמא שהיום גורם לחייב המלבוש מיהו בירושלמי דקדושין ובתוספתא גרסינן איזו היא מצות עשה שלא הזמן גרמא כגון אבידה ושילוח הקן ומעקה וציצית ורבי שמעון פוטר את הנשים מן הציצית אמר להם רבי שמעון אי אתם מודים לי שהיא מצות עשה שהזמן גרמא שהרי כסות לילה פטור אמר ר' אילא טעמא דרבנן שאם היתה טלית המיוחדת ליום וללילה חייבת ובספרי נמי תניא על כנפי בגדיהם שומע אני אף בעלת ג' וכו' שומע אני אף כסות לילה במשמע ת"ל וראיתם אותו ביום ולא בלילה ואם היתה טלית מיוחדת ליום ולילה חייבת בציצית וצ"ע:

והאמר ר' זירא הטיל למוטלת כשירה תימה היכי ס"ד דרבי זירא לית ליה תעשה ולא מן העשוי הא ר' זירא גופיה אית ליה לעיל וי"ל דס"ד כיון דתחילת הנחתן לשם מצוה לא שייך ביה תעשה ולא מן העשוי אבל לעיל כי חתך נתבטלה הנחתו:

בבל תוסיף קאי מעשה לא הוי דכיון דעביד איסורא לא חשיב עשייה ובשעת קציצת הראשונים זו היא עשייתן ולא דמי לההיא דפ' קמא דסוכה (דף יא.) דלא אמרינן קציצתן זו היא עשייתן וצ"ע:

ממאי דגברא לאוסופי קמיכוין אפילו למאן דאמר בפ' בתרא דעירובין (דף ק.) דלעבור משום בל תוסיף לא בעי כוונה ומשמע נמי בההוא פירקא דלרבי יהושע לא בעי כוונה מ"מ הכא מודה דליכא בל תוסיף כיון דלבטולי קמיכוין:

תכלת אין בה משום כלאים ואפילו בטלית פטורה מדקאמר ואפילו ולא קאמר אפי' בלא וי"ו משמע דבלא טלית פטורה איצטריך לאשמועינן דתכלת אין בה משום כלאים וכי האי גוונא דייק פ' טרף בקלפי (יומא מו.) אומר היה ר"מ אברי עולת חול שניתותרו עושה להן מערכה וסודרן ואפי' בשבת ומוכחא סוגיא דהתם דתרתי מילי אשמעינן ואור"ת דהכא נמי אשמעינן דאפילו בלילה אין בה משום כלאים אף על גב דלאו זמן ציצית היא דלגמרי התיר הכתוב כלאים של ציצית והא דגזרינן לעיל משום כסות לילה היינו כסות שאינו מיוחד רק ללילה (ור"ת סותר פירוש שלמעלה) דכסות יום חייב אפילו בלילה וכן פרק קמא דקדושין (דף לד.) ותדע דאמרינן לקמן (מנחות דף מד.) טלית שאולה כל ל' יום פטורה מן הציצית מכאן ואילך חייבת ואפי' של כלאים ואע"ג דפטור מדאורייתא דאין לחלק כיון דלגבי גברא דהוי דידיה ליכא כלאים וכן לנשים והא דאמרינן (לקמן מנחות מג.) גבי הכהנים נהי דבעידן עבודה אישתראי שלא בעידן עבודה לא לא דמי כלל דהא כתיב (דברים כב) לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך לומר שבמקום גדילים תלבש שעטנז משמע דכל לבישה שרא רחמנא ועוד דבטלית שעשוי להנאתו חייב הכתוב כלאים אבל בגדי כהונה לא לביש אלא בעידן עבודה ועוד אומר ר"ת דבגדי כהונה נמי. שלא בעידן עבודה שרו והכי קאמר נהי דבעידן עבודה אישתראי כלומר המיוחדים לעבודה שלא בעידן עבודה כלומר אותם שאינם מיוחדים לעבודה לא אישתראי וכן מוכח בתוספתא דכלאים דתניא בגדי כהונה ובגדי כהן גדול אין בהם משום כלאים בגדי כ"ג שיצא במדינה חייב במקדש בין לשרת בין שלא לשרת פטור וצ"ע אי לילה דומה למדינה דחייב וי"ל דחייב מדרבנן וההוא עובדא דשמעון הצדיק פרק בא לו (יומא דף סט.) דעת לעשות לה' הפרו תורתך בדרבנן נמי שייך הפרה מיהו לא משמע הכי אלא נראה טפי דחייב מדאורייתא ואין לדמות מקומות למדינה דבמדינה ליכא שום היתר ותדע דהתם לא מפליג בין שעה הראויה לשרת לשעה שאינה ראויה לשרת והא דאמרינן פרק בא לו (גם זה שם) גבי בגדי כהונה שמקפלין אותן תחת ראשיהן דלאו דווקא [תחת ראשיהן אלא שלא כנגד ראשיהן] משום כלאים היינו בהצעה דלא דמי ללבישה דשרא רחמנא אבל גבי ציצית אין לחלק בין הצעה ללבישה ובספרי תניא כסות המיוחד ליום ולילה חייב בציצית רבי יהודה בן בבא אומר ביחוד בטלו חכמים את כסות של אשה מן הציצית ולא חייבו בטלית אלא מפני שבעלה מתכסה בו לכך נראה דכלאים בציצית שרי בין ביום בין בלילה בין לאשה:

Tosafot on Menachot 40b · Sefaria · CC0

Rashba

תעשה ולא מן העשוי בפסול, היינו שעושה מתחלה שלא לשם ציצית ולא נעשה כמצותו ואח"כ תקנו קרינן ביה תעשה ולא מן העשוי, ל"ה. וקשיא דאי להאי חששא דשמא יקרע ויתפרנו חיישי מאי איריא סדין בציצית אפי' בשל צמר ניחוש להכי דאי עביד הכי מפסיל דלא הוי ציצית, וי"ל דבשל צמר לא יתפרנו פשתים דידוע דכלאים דאם יתפרנו בצמר או בשאר מינים אע"ג דהוי ציצית פסול משום תעשה ולא מן העשוי מ"מ כלאים לא הוי אבל בסדין בציצית בכה"ג הוי כלאים שלא במקום מצוה כדפרישית: ה"ג רב זירא אמר גזרה משום כסות לילה, ל"ה. לכך פי' רש"י ה"ג רב זירא משום דר' זירא אתמר במערבא משמיה לעיל טעמא משום שמא יקרע ועכשיו איך יאמר טעם אחר גזירה משום כסות לילה אלא לעיל גרסי' רבי זירא אמר טעמא משום שמא יקרע וכאן גרסי' רב זירא ואינו ר' זירא, ובפרק נערה שנתפתתה פי' רש"י דרב זירא ור"ז הכל אדם אחד אלא קודם שעלה ר' זירא לארץ ישראל היו קורין לו רב זירא לפי שלא נסמך עדיין דאין סמיכה בבבל אבל לאחר שעלה לא"י ונסמך נקרא רבי זירא, וטעם כסות לילה אמר בבבל ולאחר שעלה לא"י אמר טעם אחר שמא יקרע וכו', ואין לומר להיפך, משום דאתמר במערבא קאמר אלמא בא"י נקרא רבי זירא:

אילימא דלית בה שיעורא, ר"ל דאין בה שיעור טלית שמתחייב בציצית דהיינו כדי להתכסות ראשו ורובו של קטן. ולכך פריך ליה דלענין כלאים לא בעינן שיעור זה דבכל שהוא מחייב בכלאים:

Rashba on Menachot 40b · Sefaria

Maharsha (Chidushei Halachot)

פרש"י בד"ה וכנפיה כו' בהן עור הס"ד ובד"ה היו מטילין כו' ולכי גמרי לה כו' שלא נעשית מתחלתה לשם ציצית אע"פ כו' שלא לצורך איכא מן העשוי כו' תוך ג' בעינן הס"ד ובד"ה אמר רבא כו' כיון דעובר על ד"ת לא כו' עשייתן דבתראי אבל כו' הוי מעשה ומקרי ציצית כו' דאיכא כשגומרה ולא מן העשוי הס"ד ואח"כ מ"ה מעשה איכא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה שמא יקרע כו' ומיהו קשה מההיא דרב כו' בסמוך כיון שפצעו כו' ובד"ה משום כסות כו' דאינשי ביתיה לקמן ובפ"ק דסוכה כו' ואם היתה טלית מיוחדת ליום ולילה חייבת כו' כצ"ל:

Chidushei Halachot on Menachot 40b · Sefaria

Original text

Segment 1

חָמֵץ בְּפֶסַח וְיוֹם הַכִּפּוּרִים דְּכָרֵת – סָמְכִינַן אַדִּיסְקֵי, הָכָא דַּעֲשֵׂה בְּעָלְמָא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן!

with regard to the prohibitions against eating leavened bread on Passover and eating on Yom Kippur, which are punishable by karet , we rely on letters sent from the rabbinical court in Eretz Yisrael publicizing whether the year was declared a leap year and when they have declared the New Moon; here, with regard to the mitzva of ritual fringes, which is merely a positive mitzva, is it not all the more so correct that letters can be relied on?

Segment 2

אֶלָּא אָמַר רָבָא: הָא מִילְּתָא אָמְרִי, וְאִיתְּמַר בְּמַעְרְבָא מִשּׁוּם דְּרַבִּי זֵירָא כְּוָותִי: שֶׁמָּא יִקָּרַע סְדִינוֹ בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ וְיִתְפְּרֶנּוּ.

Rather, Rava said: This is a statement that I said, and it was stated in the West, Eretz Yisrael, in the name of Rabbi Zeira in accordance with my opinion: The reason for the rabbinic decree is lest one’s cloak rip within three fingerbreadths of the edge of the corner of the garment, which is where the ritual fringes are placed, and he sew it with linen string and then use the excess string for ritual fringes.

Segment 3

וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״תַּעֲשֶׂה״ – וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי.

And in such a case the ritual fringes would be unfit because the Torah states: “You shall prepare yourself twisted cords” (Deuteronomy 22:12), which teaches: Prepare it, and not from what has already been prepared. Consequently, the strings must be attached to the garment for the sake of the mitzva of ritual fringes. When the individual places the linen string there in order to stitch the garment and then decides to use it for the mitzva of ritual fringes and adds sky-blue wool strings, he does not fulfill the mitzva of ritual fringes and violates the prohibition against wearing a garment of wool and linen.

Segment 4

שְׁרָא רַבִּי זֵירָא לִסְדִינֵיהּ. רַב זֵירָא אָמַר: גְּזֵירָה נָמֵי מִשּׁוּם כְּסוּת לַיְלָה.

Because of this rabbinic decree, Rabbi Zeira untied the ritual fringes and removed them from his linen cloak. Rav Zeira said: The rabbinic decree prohibiting ritual fringes on a linen garment is also due to the concern that one might affix ritual fringes to a nighttime garment. Since the mitzva of ritual fringes does not apply in that case, if one wears the garment he would not fulfill the mitzva and would violate the prohibition against wearing a garment with wool and linen.

Segment 5

וְאָמַר רָבָא: הָא מִילְּתָא אֲמַרִי, וְאִיתְּמַר בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא כְּוָותִי: הִיא שֶׁל בֶּגֶד וּכְנָפֶיהָ שֶׁל עוֹר – חַיֶּיבֶת, הִיא שֶׁל עוֹר וּכְנָפֶיהָ שֶׁל בֶּגֶד – פְּטוּרָה. מַאי טַעְמָא? עִיקַּר בֶּגֶד בָּעֵינַן.

And Rava said: This is a statement that I said, and it was stated in the West, Eretz Yisrael, in the name of Rabbi Zeira in accordance with my opinion: If a garment is made from cloth and its corners are made from leather, it is required to have ritual fringes. Conversely, if a cloak is made from leather and its corners are made from cloth, it is exempt from the mitzva of ritual fringes. What is the reason for this? We require that the main part of the garment be obligated, and a leather garment is not required to have ritual fringes.

Segment 6

רַב אַחַאי אָזֵיל בָּתַר כָּנָף.

The Gemara notes: Rav Aḥai would follow the corner in determining whether the garment is required to have ritual fringes or not, because the Torah states: “On the corners of their garments” (Numbers 15:38).

Segment 7

אָמַר רָבָא אָמַר רַב סְחוֹרָה אָמַר רַב הוּנָא: הֵטִיל לְבַעֲלַת שָׁלֹשׁ, וְהִשְׁלִימָהּ לְאַרְבַּע – פְּסוּלָה, ״תַּעֲשֶׂה״ – וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי.

§ Rava says that Rav Seḥora says that Rav Huna says: In a case where one affixed ritual fringes to a garment possessing only three corners, which is not required to have ritual fringes, and then completed its fourth corner by sewing on additional material or cutting away some of the material, the ritual fringes he attached to the original three corners are unfit. This is due to the principle: Prepare it, and not from what has already been prepared. Once the garment is required to have ritual fringes one may attach the ritual fringes; the strings that were attached before the garment was required to have them are not fit.

Segment 8

מֵיתִיבִי: חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים, כֵּיוָן שֶׁאָרְגוּ בָּהּ שָׁלֹשׁ, הָיוּ מְטִילִין לָהּ תְּכֵלֶת. אֵימָא: כֵּיוָן שֶׁפָּצְעוּ בָּהּ שָׁלֹשׁ, הָיוּ מְטִילִין לָהּ תְּכֵלֶת.

The Gemara raises an objection from a baraita : It is told of the early generations of pious men that once they weaved three fingerbreadths of the length of the garment, they would affix the white and sky-blue strings to the first two corners, even though the garment was not yet long enough to be obligated to have ritual fringes. The Gemara answers: Say that the baraita should read as follows: Once they completed [ shepatzu ] the garment until there were only three fingerbreadths left to weave, they would affix the white and sky-blue strings to the first two corners.

Segment 9

וּמִי אָמְרִינַן ״תַּעֲשֶׂה״ – וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי? (אִינִי), וְהָאָמַר רַבִּי זֵירָא: הֵטִיל לְמוּטֶּלֶת – כְּשֵׁרָה.

The Gemara asks: And do we say: Prepare it, and not from what has already been prepared? Is that so that this principle disqualifies ritual fringes that one affixed to a garment before he was required to do so? But doesn’t Rabbi Zeira say: If one affixed ritual fringes to a garment that already had ritual fringes affixed to it and then removed the original strings, it is fit, despite the fact that when he attached the second set they were superfluous? This indicates that even if one attaches ritual fringes to a garment when there is no obligation to attach them, the ritual fringes are fit.

Segment 10

אָמַר רָבָא: הַשְׁתָּא בְּ״בַל תּוֹסִיף״ קָאֵי, מַעֲשֶׂה לָא הָוֵי?

Rava said: This does not present a difficulty, because now that he adds a second, unnecessary set of ritual fringes and is liable for violating the prohibition of adding to a mitzva (see Deuteronomy 13:1), is it not considered an action?

Segment 11

מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: מִמַּאי דְּגַבְרָא לְאוֹסוֹפֵי קָא מִיכַּוֵּין? דִּלְמָא לְבַטּוֹלֵי קָא מִיכַּוֵּין, וּ״בַל תּוֹסִיף״ לֵיכָּא, מַעֲשֶׂה אִיכָּא!

Rav Pappa objects to this: From where is it known that Rabbi Zeira is discussing a case where the person intended to add to the original set of ritual fringes? Perhaps Rabbi Zeira is discussing a case where he intended to nullify the original strings, and therefore there is no prohibition of adding to a mitzva, and there is an action.

Segment 12

אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב מַתְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: תְּכֵלֶת אֵין בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וַאֲפִילּוּ בְּטַלִּית פְּטוּרָה.

With regard to the issue of affixing ritual fringes to a garment that already has ritual fringes, the Gemara relates: Rabbi Zeira says that Rav Mattana says that Shmuel says: White and sky-blue strings are not subject to the prohibition of diverse kinds, and this is the halakha even if they are affixed to a cloak that is exempt from ritual fringes.

Segment 13

מַאי טַלִּית פְּטוּרָה? אִילֵּימָא דְּלֵית בַּהּ שִׁיעוּרָא, וְהָתַנְיָא: טַלִּית שֶׁהַקָּטָן מִתְכַּסֶּה בּוֹ רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ

The Gemara asks: What is meant by: A cloak that is exempt from ritual fringes? If we say that it is referring to a cloak that is not of the size necessary to require the affixing of ritual fringes, that is difficult: But isn’t it taught in a baraita : With regard to a cloak that is large enough for a minor to cover his head and most of his body with it,

Menachot 40b

Menachot 40b

Rashi

Tosafot

Rashba

Maharsha (Chidushei Halachot)

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Encyclopedia entries citing this page

Original text