Commentary page

Chullin 42b

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Chullin 42b

Chullin 42b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 239 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

בשלמא לתנא דידן אע"ג דלא תנא אלא י"ח מ"מ לא תנא מניינא ואיכא למימר דתנא תנא ודלא תנא אתיא בזה הכלל:

אלא לתנא דבי ר' ישמעאל דתנא מניינא קשיא והא איכא בסג"ר סימן הוא ומשנה וברייתא הן בהמה שנחתכו רגליה בפרק בהמה המקשה (לקמן חולין עו.) כמה חסרון בשדרה באהילות גלודה בפרקין וכן חרותא. ושב שמעתתא שבע טרפות שמנו האמוראים ולא נשנו במשנה והן היו מקובלים מרבן. האחרונים קרי רגלים ושלפנים קרי ידים:

ארכובה יינויי"ל מקום חיבור השוק והירך שמפרקין אותה משם בשעת הפשטה:

ר' שמעון בן אלעזר בתוספתא קתני לה הכי רבי שמעון בן אלעזר מכשיר מפני שיכולה ליכוות ולחיות והכא נקט סיפא דמילתיה ולא נקט השתא ר' שמעון בן אלעזר מכשיר:

ופרכינן אע"ג דיכולה ליכוות ולחיות קשיא היא דאפי' הכי איכא למימר דאטרפה לא פליג ר"ש דלמאן קא מותבינן אתנא דבי רבי ישמעאל דתנא מניינא ואיהו טרפה חיה סבירא ליה דקאמר ובין החיה אשר לא תאכל דקרי לה לטרפה חיה אלא הכי פריק סבר לה כרבי שמעון דאמר כשרה היא כדקתני התם רבי שמעון בן אלעזר מכשיר:

כמה חסרון בשדרה שלא תטמא באהל אלא במגע ובמשא כדין עצם כשעורה דאילו שדרה שלמה וגולגולת שלמה ורוב מניינו ורוב בניינו תנן באהילות (פ"ב מ"א) דמטמאין באהל ואע"פ שאין עליהן בשר:

וכן לטרפה לב"ש לא הויא טרפה בבציר משתי חוליות ולב"ה בחוליא אחת מיטרפא:

חשבינהו כחד דהא גבי הדדי סמכי וכחד דמי:

16 more comments on this page.

Rashi on Chullin 42b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Tosafot

והא איכא בהמה שנחתכו רגליה תימה דלא פריך מניטל צומת הגידים דתניא בהדיא בפ' בהמה המקשה (לקמן חולין עו.) דטרפה ויש לומר דהוי בכלל בהמה שנחתכו רגליה:

ואמר רב יהודה אמר שמואל וכן לטרפה מסיפא דייק רב יהודה דקתני גבי גולגולת כמה חסרון בגולגולת ב"ש אומרים כמלא מקדח ובית הלל אומרים כדי שינטל מן החי וימות אלמא דבשיעור מיתה חשיב חסרון ולהכי חשיב דרב יהודה בהדי משניות משום דממתניתין דייק ולא חשיב לה בהדי שמעתא כדחשיב מלתא דרב עוירא אע"ג דאמתניתין אתמר וא"ת א"כ אמאי לא פריך נמי והא איכא גולגולת כיון דרב יהודה אכולהו קאי ואומר ר"ת דרב יהודה לא קאי אגולגולת דס"ד דחסרון דגולגולת הוי עם הקרום ובהמה מיטרפא בנקיבת הקרום לחודיה אבל אדם דאית ליה מזלא בעי חסרון גולגולת עם נקיבת הקרום והא דאמר בעירובין (דף ז:) דחשיב תרי חומרי דסתרי אהדדי כגון שדרה וגולגולת אגב שדרה נקט גולגולת אי נמי לענין טרפות אדם קאי וכן לטרפה נמי אגולגולת דמשכחת ביה חומרא וקולא חומרא לענין הורג את הנפש וקולא לענין פדיון בכור אם נטרף תוך שלשים שאין הכהן צריך להחזיר אם קבלו ולענין עשה חבירו טרפה ומיהו קשה דבסמוך גבי הא דאמר ר"י בר' יהודה ניקבה המרה טרפה דמקשו ליה רבנן מאיוב משמע דאין בהמה מיטרפא בכך כמו בן אדם ועוד לקמן (חולין דף מז:) גבי אדומה וירוקה כשרה מייתי מדרבי נתן שבאת לפניו אשה שמלה את בנה כו' אלמא מאי דחיי באדם חיי נמי בבהמה והיה נראה לפרש דחסרון הגולגולת בלא הקרום וטרפה לפי שסוף הקרום ליפסק ולהכי לא פריך הכא מגולגולת דהא קתני לה ניקב הקרום של מוח אבל אי אפשר לפרש כן שהרי יש ב"א הרבה שניטל מגולגולת שלהם יותר ממלא מקדח ועדיין חיים ונראה דחסרון הגולגולת הוי עם נקיבת קרום העליון דסוף תתאה ליפסק אבל בלא חסרון עצם אם ניקב קרום העליון אין סוף תתאה ליפסק וכן בבהמה איכא למ"ד (לקמן חולין דף מה.) תתאה מגין ואפילו למ"ד קרמא עילאה אע"ג דלא אינקיב תתאה טרפה יש לחלק בין אדם לבהמה ולא מטעם ר"ת אלא משום דבאדם הקרום התחתון קשה וחזק יותר מבהמה ומשום הכי בעי חסרון עצם עם נקיבת העליון ובבהמה התחתון רך ואין צריך חסרון עצם עם העליון אבל בדבר ששוה בזה ובזה אין לחלק ביניהן כלל:

אפיק חדא ועייל חדא ולמ"ד חסרון מבפנים לא שמיה חסרון וחסרון דמתניתין לר' שמעון דלרבנן הוי בכלל נקובה צ"ל דהך סוגיא כר' שמעון דלרבנן ליכא אלא י"ז:

סימנין שנדלדלו ברובן טרפה פירש ר"ח דלמאי דמסיק לקמן (חולין דף מד.) ומוקי לה באיפרוק אפרוקי נדלדלו היינו שנתפרדו זה מזה:

אמר שמואל נעקרה צלע מעיקרה טרפה לקמן (חולין דף נב.) פליג עליה בר זכאי ואמר נעקרו ברוב בצד אחד ונשתברו ברוב שני צדדין והכא נקט טפי מילתיה דשמואל משום אינך דקאמר גולגולת שנחבסה ובשר החופה את רוב הכרס ואם תאמר לרבי יוחנן דאמר התם בין נעקרו בין נשתברו ברוב שני צדדין חסר להו מי"ח טרפות דליכא למיחשבינהו בתרתי כיון דבזה ובזה צריך רוב שני צדדין ויש לומר דמכל מקום תרתי נינהו שזו עקורה וזו נטולה:

Tosafot on Chullin 42b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Rashba

והא איכא חסרון בשדרה והא דלא אקשינן נמי והא איכא חסרון בגלגולת, כתב הרמב"ן ז"ל משום דלא מתניא שיעוריה בהדיא לבית הלל במתניתין, אלא ודאי נחסרה הגלגלת נמי בכסלע טריפה, וכן דעת הגאונים ז"ל, וכן כתב רש"י ז"ל (בפסחים) [עירובין] (ז, א) דחסרון דגלגלת (ל)[ד]טריפה בכסלע דהיינו שיעוריה דבית הלל כמדפרש ליה ר' יהודה אמר שמואל במס' בכורות (לז, ב) וכן כתב לקמן בפרקין (בפסחים) (חולין נד, ב) כמה תחסר עד כאיסר האיטלקי, דאמרינן עלה בגמרא אמר רב נחמן סלע כיתר מכסלע, ופירש רש"י ז"ל התם היכא דשיערו חכמים בסלע וכגון פלוגתא דשדרה וגלגלת דתנן (אהלות פ"ב, מ"ג) כמה חסרון בשדרה וכו' ובגלגלת בית שמאי אומרים כמלא מקדח ובית הלל אומרים כדי שינטל מן החי וימות ואמר רב יהודה אמר שמואל וכן לטרפה, ולקמן במקומה (חולין נד, ב) נאריך בה ונבאר הענין יותר בס"ד.

בשר החופה את רוב הכרס ולא רובו של אותו בשר כולו קאמר, אלא רוב מה שחופה את רוב הכרס אף על פי שהוא מיעוט אצל שיעור הבשר בעצמו, וכן כתב רש"י ז"ל. וזה הבשר הוא הקרוי העב שקורין פאנצ"ה כשפותחין את הבהמה, ופירש רש"י ז"ל דשמואל לא סבירא ליה כמאן דפריש לקמן (חולין נ, ב) רוב החיצונה דמתניתין דהיינו בשר החופה את רוב הכרס, דאם כן מאי אתא שמואל לאשמועינן ואיהו מפרש לה למתניתין במלתא אחריתי. והרמב"ם ז"ל (הל' שחיטה פ"ט ה"ה) כתב דלא בעינן שיקרא רוב קרע מפולש כדי שיראה ממנו הכרס אלא כיון שנקרע רוב עובי הבשר הזה או ניטל טרפה.

Rashba on Chullin 42b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

Meiri

הרבה טרפויות נאמרו בתלמוד שלא הוזכרו במשנה ומכללם אחד עשר טרפויות שנשנו כאחת בתלמוד ולא הוזכר אחד מהם במשנה וקראום בלשון תלמוד בסג"ר ושב שמעתא וענינם ב' שבבסג"ר בהמה שנחתכו רגליה האחרונים מן הארכובה ולמעלה שהיא טרפה אבל מן הארכובה ולמטה כשרה והדברים מתרחבים בדין זה בפרק רביעי הס' שדרה שחסר ממנה חוליא אחת שהיא טרפה וכיוצא בה בשדרת המת שחסרה חוליא אחת שפקע ממנה תורת טומאת אוהל ואינה מטמאה אלא במגע ובמשא כדין שאר עצמות כמו שהתבאר במקומו ואף הגולגולת שבאהל המת אם חסר כסלע פקעה ממנו תורת אוהל אם כן מפני מה לא נמנית (באוהל) באלו הטרפויות כחסרון בשדרה גדולי המפרשים פרשו שאע"פ שבאדם פקעה ממנו תורת אוהל אחר שאם ניטל כיוצא בו מן החי הרי הוא עתיד למות מכחה אין הדבר כן אלא באדם אבל בהמה אינה מתה בחסרון כסלע של גולגולת ורוב מפרשים חולקין בה לאסור גם כן בבהמה אלא שאומרין שטרפות זה הוא מחמת קרום של מוח וכבר נחשב ואין אני מודה בכך שהרי גולגולת שנחבסה ברובה נמנית מלבד קרום של מוח מפני שאע"פ שלא ניקב הקרום היא מתה אף זו יש לדונה בטרפה אע"פ שלא ניקב הקרום ומ"מ מודה אני באיסורה אחר שכיוצא בה ברור לנו באדם שהוא מת ממנה כמו שביארנו ואף בזו יתרחבו בה הדברים יותר בפרק זה בע"ה:

הג' גלודה ר"ל שניטל עורה ולא נשתייר ממנה קצת שאם נשתייר ממנה קצת שיורה מציל בה ושיעור שיור המציל ובאיזה מקום יתרחבו בו הדברים בע"ה:

ר' חרותה והוא שנצטמקה הריאה כלה בידי אדם אע"פ שלא יבשה וענין בידי אדם ר"ל מצד הבעתה שאדם מבעתה בקול ובשחיטת בהמות לפניה אבל אם אירע לה כן בידי שמים כגון מקול הרעמים ומאימתן כשרה ולמטה יתבאר היאך מכירין בה אם בידי שמים אם בידי אדם:

שב שמעתא א' ראש העצם העליון המחובר אל הגוף והוא הנקרא בלשון תלמוד בוקא דאטמא שניטל ממקומו ונפסקו גידיו ונתאכלו שהיא טרפה ובפרק זה יתרחבו בה הדברים:

ב' לקתה בכליותיה אפי' באחת מהן ונעשית בה מוגלא או צד אחר שבלקויות ולמטה יתרחבו בה הדברים ג' ניקב הטחול בצד ראשו העבה ולמטה יתרחבו בו הדברים ד' סימנין שנידלדלו ברובן ונשאר מיעוטן מחובר אחת הנה ואחת הנה לא במקום אחד כמו שיתבאר ואין האיסור מוחלט בהן אלא יש בו צדדין ליאסר ולמטה יתרחבו בו הדברים ה' נעקרה צלע אחת מעקרה ר"ל שנעקר עמה חצי חוליא טרפה והדברים מתרחבים בה למטה ו' גולגולת שנחבסה ברובה ר"ל שהוכתה הרבה מכות על ראשה עד שנשבר הגולגולת ברובו בלא חסרון ובלא נקיבת קרום ז' בשר החופה רוב הכרס ר"ל כל החיצון שנקרע ברובו כדין כרס החיצון עצמו וכרס עצמו בלא המסס ובית הכוסות מה שהוא יוצא ממנו ממצר החזה ולמטה הוא קורא כרס חיצון ומה שמכסהו עם כלל כל הכרס הוא קורא בשר החופה וכל זמן שיקרע רוב מה שהוא מבשר זה כנגד הכרס טרפה אע"פ שהוא מיעוט אצל עצמו של בשר שהרי הוא כולל כל המעין והולך עם הירכים ובשר זה הוא קרום עב:

אחד עשר טרפויות אלו שכתבנו הדברים צריכים הרחבה בכל אחת מהן כמו שכתבנו באותם שהזכרנו במשנה וכתבנום בכאן דרך עראי לידע שהן הלכות פסוקות אלא שהם צריכות להרחבת ביאור וכולם מתבארות בפרק זה חוץ ממיעוטן שמתבארות בפרק רביעי ויתרחבו הדברים בכל אחת מהן במקומה בע"ה בכדי הצורך:

Meiri on Chullin 42b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

Maharsha (Chidushei Halachot)

בפרש"י בד"ה נקובי תמניא הוי וכי חשבת להמסס ובית הכוסות בחד ומדלית לה למרה כו' עכ"ל למאי דמסיק השתא דכל הנקובים חשבינהו בחד לא אצטריך ליה למתרץ למימר הכי דא"נ חשבת להמסס ובית הכוסות בתרתי ולא מדלית למרה חשבינהו לכל עשרה הנקובים בחד אלא קושטא קאמר כחייא בר רב דלקמן:

תוס' בד"ה והאיכא בהמה כו' תימה דלא פריך מניטל צומת כו' עכ"ל דליכא למימר למ"ד דחסרון מבפנים לא הוה חסרון דהשתא לרבנן לא הוו אלא י"ז במתני' והך דצומת הגידין הוה בכלל י"ח דאמאי פסיקא ליה בצומת הגידין דהוה בכלל י"ח טפי מכל הנך דבסג"ר דפריך להו והאיכא כו' וק"ל:

בד"ה ואמר ר' יהודה כו' אלמא דבשיעור מיתה חשיב חסרון כו' עכ"ל ולמ"ד נמי טרפה חיה הוי שיעור מיתה דראויה למות בחסרון זה אלא דאפשר להיות חיה במזלה וק"ל:

Chidushei Halachot on Chullin 42b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Maharam

בגמ' אלא סבר לה כר"ש בן אלעזר דאמר כשרה היא ואע"ג דר"ש קאמר טעמא דמכשיר משום דיכולה לכוות ולחיות ותנא דרבי ישמעאל ס"ל דטריפה היה מ"מ תנא דבי רבי ישמעאל סבר ליה כר"ש דמכשיר ולא מטעמיה אלא מטעם דס"ל דטרפות בהמה שנחתכו רגליה לא נתקבלה מסיני וק"ל:

ברש"י ד"ה ר"ש בן אלעזר וכו' עד דאפילו הכי איכא למימר דאטריפה לא פליג ר"ש וכו'. וצ"ל דלפי דעת המקשה הא דקאמר ר"ש יכולה לכוות ולחיות לאו לענין טריפות קאמר לה אלא לענין שאר מילי כגון לענין ערות אשה שאין יכול להעיד שמת בעלה בשביל שראה שנחתכו רגליו מהארכובה ולמעלה:

ד"ה נעקרה צלע כו' עם חצי חוליא ע"ל דף נ"ב דשם פירשו התוס' מלתיה דשמואל כן אבל רש"י מפרש שם דשמואל איירי בלא חוליא וצ"ל דאע"ג דס"ל לרש"י דלשמואל לא בעינן חצי חוליא אנן כרב קי"ל דס"ל התם דבעינן חצי חוליא ולכך פרש"י קושית המקשה דפריך דליחשוב צלע שנעקרה לפי הלכתא דקי"ל הכי וק"ל:

ד"ה וגולגולת שנחבסה וכו' ולא נפחתה וכו' משום דאילו נפחת הגולגולת לא בעינן רובה דבכסלע היא נטרפה לרש"י וע"ל בדף נ"ד:

בתוס' ד"ה ואמר רב יהודה וכו' וב"ה אומרים כדי שינטל מן החי וימות אלמא דבשיעור מיתה חשיב חסרון. ר"ל ולכך דייק מינה ר"י דהואיל וכן הוא ודאי כמו דפליגי ב"ש וב"ה בשיעור חסרון השדרה לענין טומאה ה"נ פליגי לענין טריפות ובחסרון חוליא אחת נטרפה לב"ה והאי דקאמרו ב"ה בחסרון הגולגלת כדי שינטל מן החי וימות מפרש בבכורות דף ל"ו דהיינו כסלע מצומצם ושיעורא דב"ש דהיינו מלא המקדח הוא כסלע מרווח שאינו מצומצם ע"ש אלא שי"ל מאי קאמרי ב"ה כדי שינטל מן החי וימות הא שיעורא דב"ש נמי בשיעור דמיתה תלי ומצאתי בתוספות בעירובין בריש דף ו' דב"ה מוסיפין במלתייהו ואמרו כדי שינטל מן החי דכשהחסרון בא ע"י נטילה ולא בעצמו הוא מת בשיעור מועט יותר משבא ע"י רקיבה או חולי ע"ש:

בא"ד והא דאמרינן בעירובין וכו' כגון שדרה וגולגלת ר"ל וכיון דהאי וכן לטרפה לא קאי אגולגלת ול"פ ב"ש וב"ה בטריפות חסרון הגולגולת כלל משום דלא מיטרפה בהכי לא שייך למימר עלה דמאן דעביר בטומאה בחסרון הגולגולת לחומרא כב"ש ובחסרון הגלגולת בטריפות לחומרא כב"ה הוי ב' חומרי דסתרי אהדדי דהא ל"פ ב"ש וב"ה בטרפות חסרון הגולגולת וא"כ אמאי נקט התם גולגולת ולקמן בריש (חולין דף מ"ד) מביא רש"י שם ההיא סוגיא דעירובין:

בא"ד דמשכחת ביה חומרא וקילא חומרא לענין הורג את הנפש וכו' ר"ל דטריפה שהרג את הנפש היא פטור ולב"ש אם הוא חסר חוליא אחת לא מקרי טרפה ואינו פטור רק נהרג והיינו חומרא וקילא לענין פדיון בכור וכו' ר"ל דאם הבכור נעשה חסר חוליא תוך ל' וכבר קבלו לב"ש אין הכהן צריך להחזירו כיון דלא מקרי עדיין טריפה ולב"ה מקרי טריפה וצריך הכהן להחזירו ומאן דעביד גבי טומאה וכן לענין טרפה שהרג לחומרא כב"ש וגבי פדיון בכור כב"ה הוי ב' חומרי דסתרי אהדדי וכן לענין עשה חבירו טרפה ר"ל שעשאו חסר חוליא א' לב"ש לא מקרי עשאו טרפה ואינו חייב והיינו קולא כך פירוש התוספות לפי נוסחאות הספרים שלפנינו אבל אי לא מיסתפינא אמינא דטעות הוא בספרים אלא כצ"ל דמשכחת ביה חומרא וקולא חומרא לענין טומאה וקולא לענין פדיון בכור ותו לא וכן מסתבר משום דלענין הריגת נפש לא שייך למימר דכדי למעבר לחומרא כב"ש או כב"ה נהרגנו לזה ועוד דלמה להו לתוספות לאשכוחי חומרא הא גבי טומאה דאיירי ביה ב"ש וב"ה הוי חומרא לב"ש וק"ל:

ד"ה אפיק חדא וכו' דלרבנן הוי בכלל נקובה וכו' ר"ל דלרבנן אין חילוק בין נקב שיש בו חסרון לנקב שאין בו חסרון ולא שייך למחשבינהו לתרתי אבל לר"ש הוי שפיר תרי מילי דבנקב שאין בו חסרון הוי שיעור עד כדי שינקב לבית הסמפונות ונקב שיש בו חסרון מטרפה בנקיבה מועטת אע"ג שאינה עמוקה וחסרון דמתני' הוי פירושו נקב שיש בו חסרון לר"ש קתני ליה:

1 more comments on this page.

Maharam on Chullin 42b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Gilyon HaShas

תוס' ד"ה ואמר וכו' אבל אדם דאית ליה מזלא עיין זבחים קטז ע"א תוס' ד"ה ודלמא:

Gilyon HaShas on Chullin 42b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Original text

Segment 1

בִּשְׁלָמָא לְתַנָּא דִּידַן, דִּתְנָא, תְּנָא וּדְשַׁיַּיר – אָתְיָא בְּזֶה הַכְּלָל, אֶלָּא לְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר: שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה טְרֵפוֹת וְתוּ לֵיכָּא, וְהָא אִיכָּא בְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ רַגְלֶיהָ מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה טְרֵפָה? סָבַר לֵיהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, דְּאָמַר: יְכוֹלָה הִיא לִיכּוֹוֹת וְלִחְיוֹת.

Granted, with regard to the tanna of our mishna, one can say that the cases of tereifot that he taught explicitly in the mishna, he taught, and that any case that he omitted comes under the general statement beginning: This is the principle. But with regard to the tanna of the school of Rabbi Yishmael, who said: Eighteen tereifot , one must ask: And are there no more cases of tereifot ? But aren’t there the four cases represented by the mnemonic beit , samekh , gimmel , reish , the first of which is taught in a mishna (76a): An animal whose hind legs were severed from the leg joint and above is a tereifa ? The Gemara responds: The tanna of the school of Rabbi Yishmael holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar, who says: The severed leg can be cauterized and the animal will live. Therefore, such a wound does not render the animal a tereifa .

Segment 2

אַף עַל גַּב דִּיכוֹלָה לִיכּוֹוֹת וְלִחְיוֹת, לְמַאן קָאָמַר? לְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל טְרֵפָה חַיָּה סְבִירָא לֵיהּ! אֶלָּא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, דְּאָמַר: ״כְּשֵׁרָה הִיא״.

The Gemara objects: But even if one holds that the severed leg can be cauterized and the animal will live, this does not mean that the animal is not a tereifa . According to whom is the question: But aren’t there the cases of beit , samekh , gimmel , reish , stated? It is stated according to the tanna of the school of Rabbi Yishmael, who holds that there are only eighteen tereifot . But the tanna of the school of Rabbi Yishmael maintains that a tereifa can live. If so, the fact that the animal can live if the stump of its severed limb is cauterized is immaterial to whether it is a tereifa . Rather, say that the tanna holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar insofar as he says that an animal with a severed leg is kosher. Yet, he disagrees with the claim that the reason is because the animal can survive.

Segment 3

וְהָאִיכָּא חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה, דִּתְנַן: כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חוּלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חוּלְיָא אַחַת; וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: וְכֵן לִטְרֵפָה.

The Gemara objects: But isn’t there the case of a deficiency in the spine? As we learned in a mishna ( Oholot 2:3): How much is considered a deficiency in the spine of a corpse so that it will not be considered a full corpse to impart impurity in a tent? Beit Shammai say: Two missing vertebrae, and Beit Hillel say: One vertebra. And Rav Yehuda says that Shmuel says: Just as Beit Shammai and Beit Hillel disagree with regard to ritual impurity, so too they disagree with regard to a tereifa , i.e., according to Beit Hillel an animal missing only one vertebra is a tereifa . This is not included in the count of Rabbi Yishmael.

Segment 4

הֶמְסֵס וּבֵית הַכּוֹסוֹת, דְּקָא חָשְׁבַתְּ לְהוּ בְּתַרְתֵּי, חַשְׁבִינְהוּ בַּחֲדָא, אַפֵּיק חֲדָא וְעַיֵּיל חֲדָא.

The Gemara responds: The omasum or the reticulum that were perforated on their outer walls, which you count as two separate cases, should be counted as one case. Accordingly, one case has been removed from the count of eighteen tereifot and one case has been inserted, i.e., the case of a deficiency in the spine, and there are still only eighteen cases.

Segment 5

וְהָאִיכָּא גְּלוּדָה? סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר דְּמַכְשַׁיר.

The Gemara asks: But isn’t there the case of the tereifa mentioned in the mishna on 54a of an animal whose hide was removed? The Gemara responds: The tanna of the school of Rabbi Yishmael holds in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who deems such an animal kosher.

Segment 6

וְהָא אִיכָּא חֲרוּתָא? מָרָה – מַאן קָתָנֵי לַהּ? רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. אַפֵּיק מָרָה, וְעַיֵּיל חֲרוּתָא.

The Gemara asks: But isn’t there also the case of an animal that is a tereifa because of a shriveled lung? The Gemara responds: The mishna states that a perforated gallbladder renders the animal a tereifa ; but who teaches this? Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, teaches this. Therefore, the tanna removed the gallbladder from the list, since it is only the opinion of an individual, and inserted a shriveled lung.

Segment 7

וְהָאִיכָּא שַׁב שְׁמַעְתָּתָא, דְּאָמַר רַב מַתְנָא: הַאי בּוּקָא דְּאַטְמָא דְּשַׁף מִדּוּכְתֵּיהּ – טְרֵפָה, וְאָמַר רָכִישׁ בַּר פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: לָקְתָה בְּכוּלְיָא אַחַת – טְרֵפָה, וּתְנַן: נִיטַּל הַטְּחוֹל – כְּשֵׁרָה, וְאָמַר רַב עַוִּירָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא נִיטַּל, אֲבָל נִיקַּב – טְרֵפָה.

The Gemara asks: But aren’t there the seven additional halakhot , i.e., cases of tereifot , taught by amora’im ? The Gemara enumerates the seven halakhot : As Rav Mattana says: This head of the femur that was completely dislocated renders the animal a tereifa . And Rakhish bar Pappa says in the name of Rav: If the animal was diseased even in one kidney, it is a tereifa . And we learned in a mishna (54a) that if the spleen was removed the animal is kosher, and with regard to this mishna, Rav Avira says in the name of Rava: They taught this only when the spleen was removed; but if it was perforated, the animal is a tereifa .

Segment 8

וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר שְׁמוּאֵל: סִימָנִים שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ בְּרוּבָּן – טְרֵפָה. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא אָמַר רַב מַתְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: נֶעֶקְרָה צֵלָע מֵעִיקָּרָהּ – טְרֵפָה, וְגוּלְגּוֹלֶת שֶׁנֶּחְבְּסָה בְּרוּבָּה, וּבָשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רוֹב הַכָּרֵס בְּרוּבּוֹ – טְרֵפָה.

The Gemara continues: And Rabba bar bar Ḥana says that Shmuel says: If the two organs that must be severed in ritual slaughter [ simanim ], i.e., the windpipe and the gullet, were mostly detached, the animal is a tereifa . And Rabba bar Rav Sheila says that Rav Mattana says that Shmuel says: If a rib was torn out from its root, along with half of the attached vertebra, the animal is a tereifa ; and a skull that was mostly crushed, even if the membranes are intact, renders the animal a tereifa ; and if a majority of the flesh that envelops the majority of the rumen was torn, the animal is a tereifa .

Segment 9

נְקוּבֵי תְּמָנְיָא הָווּ, חַשְׁבִינְהוּ בְּחַד, אַפֵּיק שַׁב, וְעַיֵּיל שַׁב.

The Gemara responds: There are eight cases of perforated organs mentioned in the mishna that render an animal a tereifa . The tanna of the school of Rabbi Yishmael counts them all as one case. Accordingly, he removed seven cases from the count of eighteen and inserted these seven halakhot .

Segment 10

אִי הָכִי, פְּסוּקֵי נָמֵי תְּרֵי הָווּ, חַשְּׁבִינְהוּ בְּחַד, בָּצַר לְהוּ חֲדָא, וְעוֹד, דְּרַב עַוִּירָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא נָמֵי נְקוּבָה הִיא!

The Gemara challenges: If so, since there are also two cases of cut organs in the mishna, the spinal cord and the windpipe, let the tanna count them as one. The count of tereifot then falls one short of eighteen. And furthermore, if all the cases of perforated organs are counted as one, then one cannot insert the case taught by Rav Avira in the name of Rava, i.e., that of a perforated spleen, since it is also a case of a perforated organ. If so, the count falls two short of eighteen.

Chullin 42b

Chullin 42b

Rashi

Tosafot

Rashba

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

Maharam

Gilyon HaShas

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text