נישואי בתולה ביום הרביעי ותקנת בתי דינים

התחילו מלוח השבוע. נישואי בתולה ביום רביעי מאפשרים לבעל שיש לו טענת בתולים לפנות לבית הדין ביום חמישי בבוקר. זו טענה לבירור, לא הכרעה שהיא נכונה. אך גם נישואין ביום ראשון מאפשרים פנייה לבית הדין למחרת. הגמרא משלימה את המבנה: חכמים דאגו לבנות ישראל וקבעו שהחתן יטרח בסעודה שלושה ימים, מראשון עד שלישי. מכאן נובעת גם השלכה על מזונות כאשר הגיע זמן הנישואין ביום ראשון. שיעור זה מתמקד במבנה הזה, ולא בשאלות האונס שבהמשך.

1. 01·משנה / ברייתאכתובות ב ע״א

   בְּתוּלָה נִשֵּׂאת לַיּוֹם הָרְבִיעִי וְאַלְמָנָה לַיּוֹם הַחֲמִישִׁי. שֶׁפַּעֲמַיִם בְּשַׁבָּת בָּתֵּי דִינִין יוֹשְׁבִין בָּעֲיָירוֹת: בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, שֶׁאִם הָיָה לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים, הָיָה מַשְׁכִּים לְבֵית דִּין.

   המשנה קובעת נישואי בתולה ביום רביעי. בתי הדין יושבים בשני ובחמישי, וכך אפשר להביא טענת בתולים לבית הדין למחרת הנישואין.

2. 02·שאלת הגמרא

   בתחילה מובאים דברי שמואל כהסבר ליום רביעי דרך דין המזונות: אם הגיע הזמן ביום ראשון, האם עליו לזון אותה עוד לפני יום רביעי?

3. 03·קֻשְׁיָא

   רב יוסף מקשה על מבנה ההסבר. למשנתנו כבר יש טעם מפורש. מדוע לתלות אותה במשנה אחרת שאין טעמה מפורש?

4. 04·תֵּרוּץ

   הגמרא מתקנת את מסירת דברי שמואל. נקודת המוצא היא טעם המשנה: אפשרות להשכים לבית הדין בטענת בתולים.

5. 05·קֻשְׁיָא

   אם כך, מדוע לא להינשא ביום ראשון? גם אז בית הדין יושב למחרת, ביום שני.

6. 06·תֵּרוּץ

   חכמים שקדו על תקנת בנות ישראל. החתן יטרח בסעודה בראשון, בשני ובשלישי, ויישא אותה ברביעי. זה הנדבך שמבחין בין ראשון לרביעי.

7. 07·מסקנת הסוגיה

   בקטע זה, יום רביעי מוסבר בשילוב זמינות בית הדין והכנת הסעודה. כעת נגזרת ההשלכה: הגיע הזמן ביום ראשון, אינו מעלה לה מזונות בשל העיכוב שמחייבת התקנה עד רביעי.