גט כתוב אינו מוכיח מסירה: הכותב עשוי להימלך.
מתני׳ מצא גיטי נשים ושחרורי עבדים, דייתיקי, מתנה, ושוברין – הרי זה לא יחזיר. שאני אומר: כתובין היו, ונמלך עליהן שלא לתנן.
משנה: מצא גיטי נשים, שחרורי עבדים, צוואות, מתנות או קבלות, לא יחזיר. ייתכן שנכתבו וכותביהם החליטו שלא למסור אותם.
גט כתוב אינו מוכיח מסירה: הכותב עשוי להימלך. מסמכים נוספים במשנה חולקים חשש זה. הגמרא מוסיפה זיהוי בשמות זהים ושיירות. הפרידו אי־מסירה מטעות בזיהוי; זה לימוד ולא הנחיה לסידור גט.
מה החשש המפורש במשנה?
מָצָא גִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, דְּיָיתֵיקֵי, מַתָּנָה, וְשׁוֹבָרִין – הֲרֵי זֶה לֹא יַחֲזִיר.
משנה קובעת שמוצא גט או שטרות דומים לא יחזירם, מחשש שהכותב נמלך ולא מסרם.
הגמרא מדייקת: אם הבעל אומר לתת את הגט, האם מחזירים אותו אפילו לאחר זמן מרובה?
הגמרא מקשה מברייתא: שליח שאבד ממנו גט רשאי למסרו רק אם מצאו לאלתר, ואם לאו – הגט פסול.
רבה מיישב: הברייתא חוששת לחילוף גט במקום ששיירות מצויות, ואילו המשנה עוסקת במקום שאין שיירות מצויות.
הגמרא מעמידה את החשש במקום שיירות רק כאשר הוחזקו שני אנשים בעלי אותו שם באותה עיר.
כתבו שתי סיבות לבירור מסמך עם שמות תואמים.
נמלך ולא מסר - גט כתוב אינו מוכיח מסירה: הכותב עשוי להימלך. מסמכים נוספים במשנה חולקים חשש זה. הגמרא מוסיפה זיהוי בשמות זהים ושיירות. הפרידו אי־מסירה מטעות בזיהוי; זה לימוד ולא הנחיה לסידור גט.
בדקו את עצמכם לפני שתסמנו את השיעור כהושלם.
מה החשש המפורש במשנה?
הסברים ותרגומים מקוריים: בוני התלמוד. הציטוטים נבדקו מול נוסח הגמרא באתר; ההסברים והתרגולים לא עברו הגהה רבנית ואינם פסיקה הלכתית.
