דוגמה — בקרוב
ספר הלימוד הדיגיטלי — אלו מציאות, בבא מציעא
כך נראה לימוד גמרא דיגיטלי: מלל הגמרא, רש״י ודברי המחבר זה לצד זה, מושגים צבועים לפי מחלקתם וביאור לכל מילה בלחיצה. לפניכם עמ׳ 14–19 מתוך ספר הלימוד המלא, כדוגמה לפיתוח שנמצא בעבודה.
דוגמה לפיתוח — לימוד גמרא דיגיטלי, בקרוב. מוצגים עמ׳ 14–19 בלבד מתוך ספר הלימוד השלם של פרק אלו מציאות.
מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
ביאורי מילים:אפשר גם ללחוץ על מילה מסומנת ולהצמיד את הפירוש מעליה.
הקדמה קצרה למצוות השבת אבידה
כתוב בתורה:
"כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" [שמות כג,ד] ועוד כתוב: "לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ
מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ" [דברים כב,א] ומפסוקים אלו נלמד, שכאשר מצא אדם אבידה של חבירו, אסור לו להתעלם ממנה,
אלא חייב לקחתה ולשומרה עד שישיבה לבעליה, ובכך לקיים מצוות עשה מהתורה של השבת אבידה.
ועוד כתוב:
"וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ" [שם ב] ומכאן נלמד,
שאחרי לקיחת האבידה והכרזה על מציאת האבידה, צריך בעל האבידה לתת סימנים לאבידתו, על מנת שלא יהיה רמאי
ויקח אבידה של אדם אחר.
ועוד כתוב:
"וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכׇל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" [שם ג] ומכאן
נלמד שאסור להעלים עין מאבדת אחינו, אלא ניקח אותה ונשיבה אליו, ומי שמתעלם, עובר על מצוות לא תעשה של: "לא
תוכל להתעלם".
מה טעם מצווה זו:
כתב בספר החינוך, מצווה תקל"ח, ידוע כי יש בהשבת אבידה תועלת לכל אדם, משום שהשכחה מצויה, וכל אחד יכול
לשכוח חפץ בכל מקום, או שבהמתם, או חייתם בורחים תמיד, ועם המצווה הזאת בעמינו, יהיו נשמרות הבהמות והכלים
בכל מקום שיהיו, כאילו הם תחת יד הבעלים, מכיון שהמאבד יודע שכאשר חבירו ימצא את אבידתו, יכריז עליה ויוכל
לקבלה על ידי סימנים, ובכך כולם שמחים ומרוצים, וחיים ללא חשש ופחד כאשר אבד מהם חפץ.
אלו מציאֹות פרק שני בבא מציעא
אבידה ללא סימן / סימנה מצוי / עשו בעליה סימן לשינוי / כלים חדשים [דף כא.]- משנה
| : אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז. |
| המשנה תעסוק במציאׂוׂת, שהמוצאן זוכה בהם, והמשנה הבאה תעסוק במציאות שהמוצאן חייב להכריז עליהן ולקיים מצוות השבת אבידה. |
מה אומר לנו המושג "יאוש"? כאשר נגנב, נגזל, או אבד חפץ לאדם, ויודע הוא שלא יוכל למוצאו, או להשיגו מכל סיבה
שהיא, הוא "מתייאש", כלומר: מסיח דעתו מן החפץ, ויאושו גורם לו לבטל את זכותו/ בעלותו על החפץ, ונעשה החפץ
"הפקר", ונקנה למי שמחזיק בו.
עמ׳ 14
פירוט מציאות השייכות למוצא
| מצא פירות מפוזרין, מעות מפוזרות. |
| מעות מפוזרות הואיל [מכיון] ואין להם - .מצא פירות מפוזרין, נתייאשו הבעלים מהן, כדאמר [כמו שאמר] בגמרא והפקר הן סימן ניכר [ברור], איאושי מיאש [התייאש מהם], והוו [והרי הם] הפקר, וזהו טעם כולם [של כל המקרים] |
| מצא פירות, או כסף מפוזרים: שבודאי הרגישו בעליהן שנפל מהם, פירות: מחמת כובדם, וכסף: מחמת חשיבותו. ומכיון שהם מפוזרים, אין בהם סימן והמוצא זכה בהם, הטעם הוא, שנתייאשו בעליהן מהם ונעשו הפקר. |
אבד הסימן
| כריכות ברשות הרבים |
| כריכות. עומרים קטנים כמו "מאְלְמים אלּומים" ומתרגמינן [ומפרשים] בירושלמי, מכרכן כריכן [כורכים עומרים] (בראשית לז - ) ברה''ר [ברשות הרבים] שהכל דשין [דורכים] עלייהו [עליהן], ואם היה סימן נקשר עליהן הרי הוא נשחת [נדרס, אבד] |
| כריכות: הן חבילות/ עומרים קטנים של תבואה הקשורות בחבל, ומכיון שההולכים ברה"ר דורכים עליהם, נאבד מהם סימן הקשירה והעומרים מתפזרין, יש יאוש בעלים והרי הם של המוצא. |
סימן מצוי אינו סימן
| ועגולי דבילה, ככרות של נחתום, מחרוזות של דגים וחתיכות של בשר וגיזי צמר הלקוחין ממדינתן ואניצי דברי רבי מאיר.- פשתן ולשונות של ארגמן הרי אלו שלו |
| של נחתום [אופה במאפיה]. כל ככרות הנחתומין שוין, אבל ככרות של בעל הבית יש בהן סימן. ממדינתן, כמות שהן גזוזות אניצי פשתן. רישט''א בלשון - ]כשאר כל גיזת המדינה [להוציא] הבאות מבית האומן, כדקתני [כמו ששנינו בסיפא אשכנז ובמקומינו פופי''ר, ולשון של ארגמן, צמר סרוק ומשוך כמין לשון וצבוע ארגמן ומצּויִין הן. |
| וכן עגולי דבילה: שהם תאנים יבשות המדובקות זו לזו בצורת עיגול, כמו שרשרת, ומאחר שכל העיגולים דומים הם, זהו סימן מצוי, ובעליהן מתייאשין ונעשו הפקר, והמוצאן זכה בהם. ככרות לחם של אופה: הנעשות במאפייה בתבנית אחידה, כלומר באותה הצורה זהו סימן מצוי, אבל של בעל בית פרטי העושה אותם בצורה מיוחדת יש בהם סימן ניכר ומחרוזות של דגים: דגים השזורים בחוט ברזל, וכל הדייגים חורזים בצורה זהה. וכן הקצבים: החותכים - .וצריך להכריז את הבשר בצורה אחת ובמשקל אחד. וכן חתיכות צמר של המדינה הנעשות דומות אחת לשנייה, וחבילות פשתן לא מעובדות, וצמר סרוק ומשוך בצורת לשון, וצבוע בצבע ארגמן ומצוי הוא. כל אלו המציאות סימנם מצוי ואין בהם סימן ניכר, והמוצאן זכה בהם. עד כאן דברי רבי מאיר [ר"מ] |
מציאה שעשו בעליה שינוי לסימן
| ר' יהודה אומר: כל שיש בו שינוי חייב להכריז, כיצד? מצא עגול [של דבילה] ובתוכו חרס ככר ובתוכו מעות. |
| רבי יהודה מוסיף על דברי ר"מ ואומר: אם בתוך הכיכר לחם היה כסף, או עיגול דבילה ובתוכו נעוצה חתיכת חרס, מכיון שיש שינוי מסויים, סביר שבעליהן הניחום שם וזהו סימנם, לכן בעליהם אינו מתייאש מהם, ומוצאן חייב להכריז. |
עמ׳ 15
מצא כלים חדשים
| רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל כלי אנפוריא [בגמ' מפרש] אין חייב להכריז. |
| רבי שמעון בן אלעזר אומר: המוצא כלים חדשים שעדיין לא השתמשו בהם, ואין בעליהן מכירים אותם ואינם יכולים ריא, אין פה ראיה.- פו- "אנפוריא", נוטריקון: אנ- .ליתן סימן ניכר, אינו חייב להכריז |
בסעיף 70 ' | להלכה בהרחבה: בחוברת זו בעמ 120 ,115 ,83 ,67 ' | אמונת חכמים: עמ 8 'הפניות ספר תרגול: עמ 18-22:
מידות ומשקלים הלכתיים
קב? קב מידת נפח תלמודית, ובעיקר מודדים בה דברים יבשים, כגון: תבואה וכדומה [מוזכרת במלכים ב ו,כה]
לוג? גם הלוג הינו מידת נפח תלמודית, ומודדים בה דברים נוזליים [מוזכרת בתורה בעני מצורע בויקרא יד,כא]
מהי כביצה? יחידת נפח של מוצקים, מהי כזית? יחידת נפח משיעורי התורה.
דרהם? מטבע ערבי עתיק העשוי מכסף טהור, המטבע מאופיין במשקל שונה בין מדינות. בטורקיה העותימאנית
גרם כסף. מרן בשולחן ערוך מתאר את חמשת הסלעים לפדיון 3 גרם וכיום בערך 3.088 גרם, במצרים 3.207 משקלו היה
דרהם מצריים, ומכאן נעשה חשבון כמה 27 – "שלושים דרהם כסף מזוקק" [יו"ד שה]. הרמבם כתב, שרבע לוג שווה ל-הבן, כ
בארבע ונקבל את משקל הלוג, והוא 81 גרם, שזהו רבע הלוג. נכפיל 81 = גרם 3 דרהם כפול 27 !משקל רבע הלוג 324 גרם.
עד כאן אנו יודעיםשמשקל לוג אחד, הוא 324 גרם.
ר"י מבעלי התוספות [יומא פ.] אומר, אם -" גרם הוא משקל "כביצה 54 ) לפיכך324:6=54( ביצים 6 לוג אחד שווה למשקל
בית הבליעה של האדם מחזיק גם "כביצה", וגם שני כזיתות, אם כן, כביצה אחת = כזיתות. יוצא מכאן שמשקל "כזית"
גרם.27 ונקבל את משקל הכזית שהוא2 - גרם ב 54 אחד, הוא כמשקל חצי ביצה, נחלק
גרם, או קילו ו 1296 = גרם 54 כפול 24 , ביצים, אם כן נחשב 24 כמה הוא משקל הקב? קב אחד שווה למשקל 296 גרם, -
או בערך קילו ורבע. מסקנה: קב שווה, קילו ורבע.
מידות אורך
מהי אמה? מידה קדומה למדידת אורך. המילה "אמה" ידועה לנו מאורכה של היד, מהמרפק ועד קצה האצבע הארוכה
ס"מ ולשיטת הגר"ח נאה בערך 56 - 58 טפחים. לשיטת החזון איש בין 6 [האמה]. ע"פ רוב, שיעור אורך האמה הוא 48 ס"מ.
טפח? יחידת מידה למדידת אורך, ואורכה, כרוחב ארבע אצבעות של אדם בינוני. לשיטת החזון איש הטפח הוא 9.6
ס"מ ולשיטת הגר"ח נאה 8 ס"מ.
ס"מ, שטח זה יקרא אמה על אמה [בערך ריבוע של קצת יותר מחצי מטר על חצי מטר]50 ס"מ על 50 אמה על אמה! נצייר לנו ריבוע של
אופן פיזור פירות השייכים למוצא-
| : מצא פירות מפוזרין, וכמה [חשוב פיזור]? א''ר יצחק קב בארבע אמות. |
| קב מפוזר בארבע אמות אבל בג' [בשלוש] אמות לא הוי פיזור [לא נקרא פיזור] וטעמא מפרש ואזיל [והטעם מפרש והולך] |
| הגמ' שואלת: כמה משקל הפירות, ועל איזה שטח צריכים להתפזר, בכדי שנאמר שבעליהן התייאשו, והרי הם של המוצא? מתרצת הגמ: קב פירות, מפוזרין בשטח של ארבע אמות על ארבע אמות, כלומר: פירות במשקל של קילו ורבע, פחות מכך, לא נחשב פיזור ואסור לקחתן.- ס"מ זה נחשב פיזור 200 ס"מ על 200 מפוזרין בשטח של |
עמ׳ 16
באיזה אופן נמצאו הפירות
| ? דרך נפילה אפילו ! ואי דרך אפילו לא! |
| [אם] דרך נפילה. אם מצאם דרך נפילה, שיש לדעת שלא הונחו שם מדעת אלא נפלו, אפילו טובא [יותר] מקב [גם], ואי [ואם] דרך [הנחה] וכו' עתיד לחזור וליטלן.- ]דכיון [מכיון] דאין בהן סימן איאושי מיאש [ודאי התיאש |
| המקרה המדובר: אם הפירות נמצאו מפוזרים, ולא הניחם שם מדעתו אלא נפלו, כגון: שלא שם לב שנקרעה השקית, אם כן, אפילו פירות במשקל של יותר מקב [קילו ורבע] בשטח של ד' אמות מרובעות, המוצא יזכה בהם, ומדוע? ואם הפירות נמצאו מונחים בתוך שקית, - .מכיון שהפירות מפוזרין ואין בהם סימן ניכר, בעליהן מתייאש ונעשו הפקר או מסודרים בקבוצה בקרקע (השקית, או סידור הפירות מהווים סימן), ברור שהניחם שם, ויחזור לקחתם, אזיי אפילו אם משקל הפירות פחות מקב, אסור למוצא לנגוע בהם ואין הם הפקר! אם כן, המקרה שהתכוונה המשנה. |
קב מפוזר בד' אמות מרובעות
| דרך נפילה | דרך הנחה | |
| הבירור | אפילו יותר מקב, המוצא זכה בהם. | אפילו פחות מקב, אסור לקחתן. |
| הטעם | התייאשו הבעלים.- התפזרו הפירות ואין סימן | בעליהם הניחם שם ויחזור לקחתן. |
פירות המפוזרים בבית הגורן אינם אבידה
| א''ר עוקבא בר חמא: במכנשתא דבי דרי . קב בארבע אמות לא טרח ולא הדר טרח ולא .- אתי , |
| במכנשתא דבי דרי. בשעת אסיפת גרנות, וכאן דשן [דש אותן] בעליהן, ונשאו [ולקחו] את העיקר ונותרו אלו. [פחות מכך]. אם היה פזורן בפחות מכן.-]נפיש טרחייהו [מרובה הטירחה] לקבצן [לאסוף אותן |
| לחזור 1 :משנתינו עוסקת בתבואה, כלומר, בחיטין, שעורים וכדומה, ששכח בשדה אחרי הקצירה והדישה, וכך הענין בשביל קב תבואה בשטח של ד' אמות מרובעות זו טרחה מרובה, ואינו חוזר לקחתם אלא מפקירן והמוצאן זכה בהם. . אבל קב מפוזר בפחות מד' אמות מרובעות, מתאמץ וחוזר לקחתן ולא מפקיר אותם.2 נסכם: כוונת המשנה, מצא קב תבואה בשדה אחרי אסיפתן, מפוזרין בארבע אמות מרובעות, המוצא זכה בהן, מכיון שיש טירחה לחזור ולאסוף אותם, בעליהן מפקירן. פחות מקב אסור למוצא לקחתן.. |
סיכום: מצא פירות [תבואה] מפוזרין [בשעת אסיפת התבואה] הרי הן שלו
| קב בד' אמות מרובעות | קב בפחות מד' אמות מרובעות | |
| בעל התבואה | מפקירן, שטירחה מרובה לחזור ולאוספן. | לא מפקירן, אין טירחה לאוספן וחוזר לקחתן. |
| המוצא | הרי הן שלו. | אסור לקחתן. |
עמ׳ 17
מצא פירות מפוזרים במקום הגרנות: א. בערך קב בארבע אמות או יותר, הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מפקירן.
ב. פחות מכך, לא יגע בהם, שמא הבעלים הניחם שם.
בסעיף 71 ' | להלכה בהרחבה: בחוברת זו בעמ 98 ,77 :' | אמונת חכמים: עמ 9 'הפניות ספר תרגול: עמ 26:
שאלות בענין סוגי פירות מפוזרים בבית הגרנות
| רבי ירמיה חצי קב בשתי אמות ? קב בארבע אמות משום חצי קב בשתי משום , וחצי קב בשתי אמות כיון דלא - אמות כיון דלא נפיש טרחייהו חשיבי ?! |
| משום [חשובים] עליה [עליו] קב פירות לטרוח עליהן טורח קיבוץ של ארבע אמות. |
| ראשונה של רבי ירמיה: חצי קב בשתי אמות, מה דינו? מבררת הגמ': גרם] בשתי 625[ א. אם קב תבואה מפוזר בשטח של ד' אמות מרובעות, אינו חוזר לקחתו משום טרחה מרובה, אזיי חצי קב ס"מ], האם נאמר שהטרחה לא מרובה, ולא מפקירן ולכן אסור לקחתן. 100 ס"מ על 100[ אמות מרובעות ב. או נאמר, שהטעם בקב, משום שזו כמות מועטת ולא חשובה בכדי שיחזור לקחתה, אזיי גם חצי קב זה כמות מועטת ולא חשובה, ואינו חוזר לקחתה ומפקירה?! [בתמיהה] |
מצא קביים בשמונה אמות
| קב בארבע אמות ? משום , וכל שכן קביים בשמונה אמות כיון דנפישא טרחייהו משום , וקביים בשמונה אמות כיון דחשיבי ?!- , |
| ס"מ]? מבררת הגמ': 400 ס"מ על 400[ קילו וחצי] המפוזרים בשטח של שמונה אמות2[ שנייה: מה דינם של קביים א. אם הטעם בקב, הוא משום טרחה מרובה,כל שכן קביים יש טרחה מרובה ולא יחזור לקחתן ויפקירן. ב. או נאמר, קב בד' אמות מרובעות, זו לא כמות חשובה בכדי שיחזור לקחתם, אבל קביים בשמונה אמות מרובעות, זה כמות חשובה ויחזור לקחתן ולא יפקירן, ואסור למוצא לקחתן?! [בתמיהה] |
בסעיף 71 ' | להלכה בהרחבה: בחוברת זו בעמ 80 ' | אמונת חכמים: עמ 10 'הפניות ספר תרגול: עמ 26:
עמ׳ 18
מצא קב שומשמין בד' אמות
| קב שומשמין בארבע אמות ? קב בארבע אמות משום , ושומשמין כיון דחשיבי לא משום , וכ''ש שומשמין כיון , ?! - |
| שומשמין. דקין [קטנים] מאד ויש טורח בקיבוצן יותר מחטין, אבל דמיהן יקרין [עולים ביוקר]. |
| שלישית: מה דינם של קב שומשמין, שהתפזרו בשטח של ד' אמות מרובעות? מבררת הגמ': א. קב תבואה בד' אמות מרובעות, אינם חשובים ולכן אינו חוזר לקחתם, אבל קב שומשמין מכיון שהם יקרים, חשובים לו ואינו מפקירן. ב. או נאמר, בקב בתבואה הטרחה מרובה, וכל שכן בשומשמין הטרחה מרובה מכיון שהם קטנים, ומפקירן?! [בתמיהה] |
מצא קב תמרים / רימונים בד' אמות
| קב תמרי בארבע אמות קב רמוני בארבע אמות ? קב בארבע אמות משום , קב משום דנפישא - תמרי בארבע אמות קב רמוני בארבע אמות , כיון טרחייהו, וקב תמרי בארבע אמות וקב רמוני בארבע אמות כיון דלא נפיש טרחייהו , מאי?! |
| תמרים ורמונין. גסים הן [הם גדולים] ואין טורח בקבוצן. |
| רביעית: מה דינם של קב תמרים או רימונים, שהתפזרו בשטח של ד' אמות מרובעות? מבררת הגמ': א. קב תבואה בד' אמות לא חשובים, וכן קב תמרים ורימונים לא חשובים, ולכן מפקירן. ב. או נאמר, בקב תבואה הטרחה מרובה, אבל תמרים ורימונים, מכיון שהם פירות גדולים ואין טרחה לאוספם, יחזור לקחתן ולא יפקירן?! [בתמיהה] |
התשובה לשאלות
| תיקו. |
| תיקו: הוא סיכום לבעיה שלא נפתרה, ובראשי תיבות: תשבי יתרץ קושיות ובעיות, בעזרת השם שיגיע אליהו הנביא בגאולה השלימה אמן, יפתור את כל הבעיות והשאלות שנשארו בספק. |
הדינים בהם הסתפק רבי ירמיה
| המקרה | אפשרות א' | אפשרות ב' |
| א. חצי קב בב' אמות מרובעות. | אין טירחה (השטח קטן) ולא מפקירן. | שהכמות לא חשובה (מועטה) ומפקירן?! |
| ב. קבייים בח' אמות מרובעות. | יש טירחה (השטח גדול) ומפקירן. | הכמות (מרובה) חשובה ולא מפקירן?! |
| ג. קב שומשמין בד' אמות. | שומשמין חשובין (יקרים) ולא מפקירן. | יש טירחה (בשל קטנותם) ומפקירן?! |
| ד. קב תמרים ורימונים בד' אמות. | הכמות אינה חשובה (מועטים) ומפקירן. | אין טירחה (נוחים לאיסוף) ולא מפקירן?! |
עמ׳ 19
זו רק ההתחלה: המערכת המלאה תכלול את כל הפרק, ניווט בין הסוגיות וביאור לכל מילה. השאירו פרטים ונעדכן אתכם