לשם העצם הארמי שלוש צורות: סְמוּכָה, נִפְרֶדֶת ויְדוּעָה. נלמד לזהות מין ומספר.
שם העצם הארמי מופיע בשלוש צורות יסוד. כל צורה נושאת משמעות דקדוקית חשובה. נבין את תפקידן של כל אחת.
כמו בעברית, גם בארמית לכל שם עצם יש מין – זכר או נקבה. זיהוי המין חיוני להבנת התאמה דקדוקית.
האי איתתא, אי איתתא
האישה הזו, אם אישה
המילה 'איתתא' (אישה) היא דוגמה טובה לשם עצם נקבי המסתיימת ב'א-', ובמקרה זה היא גם בצורה הידועה.
הבחנה בין יחיד לרבים היא אחד הכלים הבסיסיים ביותר להבנת הטקסט. סיומות הרבים בארמית דומות לאלו שבעברית, אך עם וריאציות.
רבנן קאמרי, תלמידי חכמים
רבנים אומרים, תלמידי חכמים
המילה 'רבנן' (רבנים) היא צורת רבים של 'רב' (רב). הסיומת '-ן' היא צורת רבים נפוצה בארמית, גם לזכר וגם לנקבה.
הדרך הטובה ביותר לשלוט בזיהוי מין ומספר היא באמצעות תרגול קבוע. כל מילה חדשה שתפגשו, נסו לנתח את צורתה.
זיהוי נכון של מין ומספר הוא אבן יסוד בהבנת התחביר הארמי. הוא מאפשר לכם לחבר את חלקי המשפט ולהבין את הקשרים ביניהם.
לכל שם עצם באוצר - סמנו מין ומספר, וכתבו את הצורה היְדוּעָה.
הצורה היְדוּעָה תופיע כמעט בכל סוגיה.
בדקו את עצמכם לפני שתסמנו את השיעור כהושלם.
איזו מהצורות הבאות היא צורת ה'ידועה' של שם העצם 'שמא' (שם)?
