שורשי השבת: יסודות מהתורה
שבת אינה המצאה מאוחרת. היא אבן פינה ביהדות, מעוגנת עמוק במקורות התורה. נבנה את הבסיס להבנת השבת על ידי איתור ארבעה עמודי תווך מקראיים.
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
ספר בראשית, פרק ב', פסוקים ב'-ג' – כאן אנו רואים את מקור השבת כזכר למעשה בראשית, עקרון ה'שביתה' מכל מלאכה.
לא מדובר רק על מנוחת הבורא, אלא על קביעת דפוס קוסמי למנוחה וקדושה. זהו החיבור הראשוני בין אדם לבוראו דרך הזמן.