אחרי שאלה - מגיע מקור או דעה. נלמד שלושה סוגי תשובות: פסוק, ברייתא, ומימרת אמורא.
התלמוד הוא דיאלוג חי, וכל שאלה דורשת תשובה. היום נבנה את הכלים לזהות את סוגי התשובות המרכזיים המופיעים בו.
נלמד לפענח את המילים הפותחות תשובה, ולהבחין בין ראיה המגיעה ממקור קדום לבין דעה של חכם מאוחר יותר.
הבנת הפתיחה של תשובה היא המפתח להבנת מעמדה ומשקלה בטיעון התלמודי כולו.
כאשר התלמוד רוצה לבסס טענה על סמכות עליונה, הוא פונה אל המקור הבסיסי ביותר: התורה עצמה.
דאמר קרא: 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'
שכן אמר הפסוק: 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' (שמות כה, ח).
לעיתים, התלמוד מציג ראיה מדברי חכמים קדומים יותר, שחיברו את המשנה והברייתות. זוהי סמכות גבוהה, אך שנייה לתורה עצמה.
תא שמע: 'כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא'
בוא ושמע: 'כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא' (משנה סנהדרין ד, ה).
השימוש ב'תא שמע' מורה על ניסיון ליישב קושיה או להוכיח טענה באמצעות מקור תנאי מוסמך.
לא כל תשובה היא ראיה ממקור קדום. לעיתים, התשובה היא דעה, הלכה, או חידוש של אחד מחכמי התלמוד עצמם – האמוראים.
אמר רב יהודה אמר שמואל: 'כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות'
אמר רב יהודה אמר שמואל: 'כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות' (קידושין כט, א).
מימרת אמורא היא חלק אינטגרלי מהדיון התלמודי, אך מעמדה שונה מפסוק או ברייתא. היא מציגה עמדה שניתן לדון בה.
בחרו 3 ביטויי תשובה מהאוצר וחפשו עבור כל אחד דוגמה במילון.
התשובה אינה רק "כן" - היא בחירה של מקור.
בדקו את עצמכם לפני שתסמנו את השיעור כהושלם.
כאשר התלמוד מציג ראיה מפסוק מהתורה, באיזה ביטוי הוא משתמש?
