מימרא היא לבנה. בלי לדעת מי בנה אותה ועל מה - אי אפשר לבנות לידה.
הגמרא בנויה משיחות, דיונים ולימוד. ה'מימרא' היא יחידת הדיבור הבסיסית ביותר, אמירה של חכם אמוראי. היא כמו לבנה יצוקה, יסוד לדיון עמוק יותר.
כדי להבין את הגמרא, עלינו לזהות את ה'מימרא' ולפרק אותה למרכיביה: מי אמר? מה נאמר? ועל מה מדובר?
אמר רב יהודה אמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי.
אמר רב יהודה אמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי.
במימרא זו, 'רב יהודה' ו'שמואל' הם האמוראים. 'אין הלכה כרבי יוסי' היא ההלכה שנאמרה. היא מתייחסת למחלוקת הלכתית קודמת, ככל הנראה במשנה.
האמוראים לא רק פסקו הלכה. הם גם דרשו פסוקים, סיפרו סיפורים, והרחיבו את משמעות התורה. הבנת סוג המימרא עוזרת לנו להבין את כוונתה.
לפעמים, מימרא תהיה פירוש למשנה קיימת, או הרחבה של רעיון מתוך פסוק בתורה. זיהוי המקור הוא המפתח.
כל מימרא אינה עומדת בפני עצמה. היא תמיד מתכתבת עם טקסט קודם – משנה, ברייתא, או פסוק מהתורה/נביאים/כתובים. מציאת ה'על מה' היא חיונית.
רבי יוחנן אמר: מניין שאין אומרים שירה אלא על היין? שנאמר: 'ויין ישמח לבב אנוש'
רבי יוחנן אמר: מניין שאין אומרים שירה אלא על היין? שנאמר: 'ויין ישמח לבב אנוש'
כאן, האמורא הוא 'רבי יוחנן'. המימרא היא 'הלכה' (או לכל הפחות דין מוסרי/הנהגתי). ה'על מה' הוא הפסוק 'ויין ישמח לבב אנוש' מתהילים קד, טו. המימרא מפרשת את הפסוק ומסיקה ממנו דין.
בחרו 3 מימרות. לכל אחת רשמו: שם האמורא, נושא, מקור שהיא דנה בו.
מימרא ללא הקשר היא לבנה ללא בניין.
בדקו את עצמכם לפני שתסמנו את השיעור כהושלם.
מהם שלושת המרכיבים העיקריים שיש לזהות בכל מימרא?
