01
מקור ופענוח — יבמות 6a
דְּתַנְיָא, יָכוֹל אָמַר לוֹ אָבִיו: הִיטַּמֵּא, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: אַל תַּחְזִיר, יָכוֹל יִשְׁמַע לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ״, כּוּלְּכֶם חַיָּיבִין בִּכְבוֹדִי.
הברייתא שואלת אם לשמוע לאב המבקש להיטמא או לא להשיב אבדה. הפסוק מלמד שגם ההורה וגם הבן חייבים בכבוד ה׳.
״יכול״ מציע אפשרות ולא מסקנה; ״תלמוד לומר״ מביא פסוק המגביל אותה. ההמשך דוחה את ההשוואה משום ״הכשר מצוה״: הכנה למצווה אינה בהכרח קיום המצווה עצמו. אין להסיק מכאן שכל עשה דוחה כל איסור.