01
מקור ופענוח - עירובין יג ע״ב
שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל. הַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים:
שתיים וחצי שנים נחלקו: אלו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, ואלו אומרים נוח לו שנברא.
שתיים וחצי שנים נחלקו: אלו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, ואלו אומרים נוח לו שנברא. נמנו וגמרו: נוח לו שלא נברא, ועכשיו שנברא - יפשפש במעשיו, ויש אומרים: ימשמש במעשיו. המסקנה אינה ייאוש אלא קריאה לאחריות.