מקור ופענוח
לעולם כשחייב מודה, והכא היינו טעמא: דחיישינן שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי, ואתי למטרף לקוחות שלא כדין.
אכן החייב מודה. חוששים שכתב כדי ללוות בניסן ולא לווה עד תשרי, ויבוא לטרוף נכסים מלקוחות שלא כדין.
הודאת הלווה אינה מגינה על לקוחות: שטר נכתב בניסן והלוואה נעשתה בתשרי. התאריך המוקדם עלול לפגוע בקוני קרקע בינתיים. הנפילה מרעה את מעמד השטר. הסכמת שני צדדים אינה מגינה על שלישי.